אוף
הכל היה מוכן להתחיל בגמילה
הם הביעו עניין בישבנון ליומיים וזה היה מגניב
הילד עשה פיפי פעם ראשונה בערב ולמחרת בבוקר ושמחתי ונישקתי וקראתי לאבא שלו, תחתון שמתי לו ומאז מייד ביקש לחזור לחיתול וזרמתי וכמובן הורדתי לו את התחתון והחזרתי לחיתול,אבל מאז ירד לו העניין
כשאני שואלת על הבוקר יש לך פיפי, בוא נעשה בשירותים? הוא בכלל לא מעוניין רק רוצה לאכול ולראות טלויזיה.
עד שכבר היה הישג מסוים
עם אחיו התאום שיותר פחדן בהתחלה פחד לשבת ואז גילה עניין למחרת אז הושבתי אותו וזרם ולא בכה אבל לא קלט את הקונספט שעושים שם פיפי
שניהם יושבים ולא יוצא להם כלום- לא בטוחה אם יש להם בכלל פיפי מלכתחילה.
ומאז אפילו לא רוצים לשבת שם גם, מתעלמים מה ישבנון שבשירותים ומהסיר בסלון.
מה לא עשיתי נכון?
וכן היה לי ניתוח השבוע והם היו בחוץ אתל הסבתא והסבא שעזרו לי השבוע ולקחו אותם אליהם
אבל גם הגננת אמרה שהם לא מביעים עניין ולא משתפים פעולה כל כך.
לאן הולכים מכאן ? לרדת מזה? מה לא עשינו טוב?
או שאפשר עוד לחבר אותם לזה?
את הסיפור על נפתלי הם מכירים על בוריו…
כבר דברתי איתם על הגמילה המטרה ממזמן.