אולי להחליף אזור מגורים לגמרי?

שכירויות זה קשוח. המחירים לפעמים בלתי נסבלים והתנאים עוד פחות..

הייתי שוקלת שינוי כזה ברצינות אם אין אופציה. זה ממש קשה לגור בבית שלא אוהבים, עם תנאים כמו שאת מתארת.

בלאי הרהיטים לא חייב להיות כזה משמעותי.. עברתי 3 דירות עם אותם רהיטים ולא נרשם נזק מיוחד. 

ולהתחיל מאפס פשוט? אני פוחדת. זה לשנות איזור לגמרי וזה יהיה רחוק ממש. ומה יהיה שם? 

כולל מוסדות לילדים ועבודה לי 

כן מילא רהיטים באמת. גם ככה הם לא עלו הון וגם קיבלנו חלק. זה הכל כאן, כזה קשוח ויקר. בלתי נסבל כבר באמת. 

להתחיל הכל מחדש זה לא רע בהכרח

את מתארת תנאי מחיה קשים לדעתי

חשופיות במקלחת/ עובש/ ג'וקים. בלי מזגן בקיץ החם של ישראל.. לא הגיוני בעיניי- לא נשמע כמו מקום שראוי למגורים בלי טיפול רציני במפגעים

אני לא עודעת במה את עובדת אבל אם זה שכר מינימום אז אולי באזור אחר תוכלי למצוא עבודה דומה או אפילו טובה יותר בעז"ה.

מתי בעחך אמור לסיים את הלימודים? ניסיתם שהוא ישלב עבודה של כמה שעות בשבוע/ סופ"ש?

יש לך צפי להגדיל הכנסות? את עובדת במקצוע שזה הקריירה שלך או כעבודה של "מה שיש"?

זה משנה מאוד את התמונה.

אני אישית הייתי מעדיפה להתאמץ ולעבוד יותר ולא לגור בדירה שעושה לי רע.

אולי יש אפשרות ליחידת דיור חמודה במחיר יותר טוב? לפעמים עדיף דירה קטנה ויפה עם חצר גדולה מאשר דירה ישנה בגודל סביר בלי חצר...

בכל אופן אם בא לך לשתף מה הצפי לעתיד יהיה יותר קל להמליץ אם לנסות להישאר בדירה ולהשקיע בשיפור הנראות שלה או פשוט לעבור.

עכשיו. עד שהוא יסיים. וגם אז. ואנחנו לא נשואים שנתיים וגם לא 5 שנים. כמעט 10.

צפוף לי גם פה, וזו דירה לא יחידה, עברנו מיחידה שהייתה צפופה עד בלתי נסבלת. אבל התקציב איפשר רק דירות ישנות כמו זו הנוכחית. 

שונאת את העולם הזה. באמת שנימאס כבר.

מהכל

בינתיים כדי שתרשו לעצמכם להתרווח ? 

ואני זאת שצריכה להתמודד עם הכל

זה שהוא לא רוצה זו באמת בעיה.

לא רוצה/ קשה לו? כי אם לא רוצה כ- לא רוצה, זה משהו שצריך לפתור.

אתם אמורים להיות ביחד בזה. היה שיח על זה לפני שהוא נרשם ללימודים? 

איך חיים בכלל ממשכורת מינימום עם שכירות של חצי מהמשכורת ושכר לימוד של הבעל בכבוד? 

ויש לו שיטה להדליק את האור במקלחת כדי שהחשופיות לא יצאו( והן יוצאות גם באור ועוד איך)

כנ"ל עובש. מבחינתו זה כלום ושום דבר 

( כמובן שאני מנקה את זה כי לא מסוגלת לסבול את המראה והריח)

לא היה שיח על זה כמו על עוד הרבה דברים שאין שיח. 

ולא חיים בכבוד, פשוט לא

חיים מהיד לפה. בלי שום מותרות וגם למטה מזה 

לגבי העובש- יש לנו גם באמבטיה.

קנינו תרסיס לעובש וזה ממש עוזר! מרססים ואין עובש לאיזה חודש לפחות.

(עכשיו קיץ אז יש פחות עובש) ולהקפיד על איוורור כמה שאפשר.

ויש גם צבע מיוחד נגד עובש שאפשר לצבוע איתו את הקירות והתקרה. אם תרצי אשאל את בעלי איך קוראים לזה.

ו-חיבוק! אנחנו גם גרנו בדירה קטנה וזה קשה ממש! זה משפיע על כל ההתנהלות היומיומית והיחס לילדים... ככה אצלנו היה בכל מקרה.

ורק לשם השוואה- אנחנו שילמנו 3000 שח על דירת 25 מטר... אז כנראה שיש דירות יותר יקרות... ולעבור דירה ושתצטרכו להוסיף סכות משמעותי זה החלט שיקול.

שה' ירחיב גבולכם בקלות ומתוך רווחה!!

אמן, גם לכם שירחיב ❤️

עכשיו גרים ב45 מ"ר, משלמים 3700... וזה שווה כל שקל

קשה לי ממש, ולפעמים לא יודעת מה עדיף, דירה גדולה וישנה או קטנה ומשופצת. 

כי זה ממש יקר

אנחנו משלמים 3000 ליחידת דיור של 80 מטר. עכשיו הוא מעלה ב-400  

ועכשיו נזכרתי שהוא העלה לנו ל4300

זה באמת מטורף המחירים פה.

את מאווררת את הבית? עובש נוצר מלחות. הכי יעיל ומיידי זה אקונומיקה ממה שאני יודעת. ולאוורר

ולחשופיות הייתי קונה רשת מיוחדת ממתכת שהחורים שלה קטנים ומדביקה עם סיליקטן בפתח של האמבטיה והכיור כדי שלא ייצאו. ושופכת מים רותחים מקומקום פעם בכמה ימים..

אפשר גם לרסס על החלונות קוטל תיקנים זה עוזר, מניסיון. לפני שאתם יוצאים מהבית או אם אתם נוסעים לשבת..

חיבוק ענק מותק ❤️❤️❤️ נשמע באמת קשוח. אבל אם יש לך שיקולים כבדי משקל כדי להישאר הייתי נלחמת על זה 

שמתחת לכיור, יותר נכון מהרווח בין הרצפה לארונות מטבח. ומרססים קוטל תיקנים המון במיוחד לפני שיוצאים. זה עוזר אבל לא פותר. כן אני רוצה לעבור ואין לי מוטיבציה פשוט. הכל סוגר עלי. 

שווה לקחת אפילו פס עץ ולהדביק/למסמר שם כדי לחסום אותן. 

עשינו את זה נגד גוקים, וממצב של כל יום לקום בבוקר להרוג גוקים לא ראינו אפיו אחד נוסף עד שיצאנו מהדירה

תודה לך

כבר שעה ולא יצאה אף חשופית. תודה לך. אני מקווה שזה יחזיק

יש תחנות רעל כאלה וזה ממש מועיל. הם באים, אוכלים מהרעל, לוקחים לקן ומחסלים את כל הקן.. לכמה חברים שלנו בקרוואנים עבד מעולה..

והג'ל מציל אותנו. 

מה שכן אפשר לעשות:

לתכנן שיפוץ קצת יותר גדול. לא חייב להיות מאוד יקר אבל כן לגרום לשינוי אווירה:

1. הדברה- זה בידיים שלכם.

יש הדברות מתוך הבית ויש מחוץ לבית על קו הביוב של הבניין.

להביא מדביר מקצועי. לצאת עם הילדים יומיים, לשטוף היטב וסיימתם לתקופה הקרובה.

אצלנו גם בבניין ישן טילים החזיק מעמד יותר משנתיים וגם כשחזרו הגוקים זה היה מעט מאוד וk300 הספיק להתמודד עם זה.

לא צריך להתקבע למה לא טוב לעשות הדברה, אלא למה כן. כמובן רק מדביר מורשה. אבל אם פועלים לפי הכללים היתרון בלעשות הדברה עולה על החיסרון.

גם אם תצטרכי יום נוסף לא לתת לקטנים לזחול בבית. מה זה קושי של יום אחד/ יומיים או שלושה גג לעומת הקושי של לסחוב את כל החרקים האלה בבית. 

2. עובש בקירות- לברר מה אפשר לעשות כטיפול עומק. לא הגיוני כל שניה לנקות את הקירות עם אקונומיקה. פעם גם עשינו משהו שעזר אבל לא זוכרת כרגע.

3. מאוורר תקרה בחדר שלכם ובמטבח.

הילדים גם מתלוננים על חום בחדרים שלהם? מאוורר תקרה ממש עוזר לאוורור טוב של החדר. אפשר חעקוב אחרי מסירות של חפצים כאלו. (אנחנו בקרוב נמסור מאוורר תקרה אחד ובעבר מסרנו עוד אחד)

בשלב הזה הייתי משקיעה מאמצים וכסף בסעיפים האלו.

עוד חצי שנה חושבת מה עוד אפשר לשפר- לצבוע קירות בלבן יפה, משפר מאוד את ההרגשה. רהיטים ומקומות אחסון וילונות, שטיחים וכד'.

לעקוב ולחפש מציאות.

אני מבינה שאת הרבה שנים סוחבת את המצב הזה, אבל אם את רוצה לעשות שינוי זה קודם כל בראש.

שלוש שנים זה לא מעט, אבל זה ייגמר יום אחד.

וגם לגבי הקריירה שלך תחשבי אם יש תחום שאת יכולה להתמקצע בו ולעלות את השכר שלך עם הזמן, גם ללא לימודים אינטסיביים.

לדרוך במקום ולהרוויח מינימום במשך הרבה שנים זה מכבה. אבל אם תרגישי שכל פעם משתפר עוד קצת זה ימלא אותך אופטימיות.

אם יש לך ניסיון של כמה שנים במשהו מסויים אולי את יכולה להתקדם לניהול, או לעבוד אצל מעסיק שנחשב יותר יוקרתי ולהרוויח קצת יותר כי את באה עם ניסיון.

למשל אם את מטפלת במעון תמת אז לנסות לבדוק אופציות במעון פרטי, אם את מוכרת בחנות בגדים, אז לבדוק בחנות בוטיק יוקרתית יותר, אם את מזכירה אז לחפש משרה של ניהול משרד וכד'.

ואם כרגע אין לך מספיק ניסיון אז תשקיעי בלצבור ידע ונסיון, תנסי להגדיל ראש וללמוד מהוותיקים שיטות עבודה וצורת חשיבה כדי שיום אחד תוכלי לפרוס כנפיים בעצמך.

לגבי הקשר עם בעלך לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת, אולי היא מרגיש אותך וזה מפחיד אותו אז הוא מעדיף לשמור על אפאטיות. לא יודעת. מקווה שההרגשה שלך תשתפר בקרוב ממש וטוב יוביל לעוד טוב בע"ה!

אומרים שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, אבל לא חושבת שיש ברירה אחרת, רק את יכולה לשנות את החשיבה ולהחליט שאת משקיעה ועושה מאמצים לשפר את המצב ולא להמשיך איתו ללא שום אופק של שיפור.

בנוסף ממליצה לצאת לעשות ספורט באופן קבוע. זה עוזר מאוד לשיפור הרגשה באופן כללי. 

בהצלחה רבה!

מצד אחד לתת מקום לתחושות הקשות ולחבק את המקום הזה.

את לא סתם מתלוננת מפינוק. את באמת מתמודדת עם אתגר קשה. במיוחד שאת לא נשואה טריה.

אבל, לא לשקוע לתוך האומללות. אנחנו לא בוחרים את ההתמודדויות שלנו בחיים, אבל אנחנו כן בוחרים *איך* להתמודד איתם.

למשל האם לדבוק בסיפור שאי אפשר לעשות שום שינוי או להחליט שגם בתוך המצב הגדול הכללי שהוא לא בר שינוי מיידי, אני בוחרת להסתכל על מה שהוא כן בר שינוי ועושה אותו.

עדיף שינוי קטן מכלום.

למשל כשהייתי בטיפול בגמגום עם הבת שלי המטפלת אמרה לה להציג את עצמה, את היא אמרה את השם שלה ואני מגמגמת. אז המטפלת אמרה שזה בסדר להגיד את זה, אבל היא גם הרבה יותר דברים חוץ מזה.

היא חכמה וחברותית וכו'. 

כשהיא מאמינה בעצמה אז הביטחון שלה עולה ולכן הגמגום לא עוצר אותה מלדבר חופשי ליד חברות וככה יש לה הרבה חברות וטוב לה והיא חיה חיים רגילים ושמחים והגמגום בכלל לא מהווה אישיו.

לעומת זאת יש ילדים מגמגמים מופנמים יותר שכל ההגדרה העצמית שלהם סובבת סביב הגמגום אז אין להם ביטחון לדבר, אין להם חברים, הם די בודדים.

אני לא שופטת אותם, כי זה באמת מציאות לא נעימה להתקשות בדיבור. זה מביך. 

העניין הוא שהגמגום הוא עובדה נתונה את זה אי אפשר לשנות, אבל את הסיפור כולו אפשר.

השאלה אם מתמקדים במקום של המציאות הקשה, או מנסים לשפר ולעשות את המקסימום במסגרת האפשר.

ברור שזה לא פשוט וזאת עבודה, במיוחד שאתם במסע פה לטווח ארוך.

תארי לך שהמצב רוח שלך משתפר, ומתוך הטוב את תומכת בבעלך בלימודים, מפרגנת לו, שמחה במה שהוא עושה. הוא מתוך התמיכה שלך נדבק באופטימיות וזה מדרבן אותו להצליח יותר בלימודים. הוא בעצמו מתחיל להתמלא בטוב, אולי גם יעשה לו חשק לשלב עבודה חלקית מה שייתן לכם עוד קצת מרחב נשימה...

נכון שזה נשמע אוטופי אבל בסוף טוב מוביל לטוב, ושפע מוביל לשפע.

לכן גם אם השפע לא קיים מבחוץ, אבל את מצליחה לגייס אותו מבפנים, את יכולה לגרום לו לבוא מבחוץ באיזה צורה.

אולי ייקח זמן, אולי יהיו ירידות לפני העליות, אבל בסוף זה יבוא.

אולי מתוך זה שתשדרי שמחת חיים, נמרצות ואופטימיות מישהו יקלוט אותך ויציע לך עבודה בשכר גבוה יותר? אולי.

אולי בעל הבית יסכים לעשות קצת תיקונים בדירה על חשבונו..

אולי מתוך חיפוש הזדמנות תמצאי פתאום דירה מציאה,

אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא, אבל בד"כ אנשים שחיים בטוב פנימי, כיף לעזור להם או להציע להם הזדמנויות טובות.

לזה אני מתכוונת להתחיל את השינוי מהראש. לא כי את טועה כשאת אומרת שקשה לך אלא כי זה יכול לפתוח לך פתח לשינוי.

בהצלחה!  🤗

והזמן שהקדשת לי ואת ההבנה לנפשי. אנסה לשנן ולהפנים. קשה לי. 

אני לא אומרת שזה קל, ממש לא.

זה בסדר שקשה לך, זה בסדר לבכות.

זה בסדר לפרוק.

אבל,

לא לשקוע.

לדעת מתי לומר עד כאן, מכאן אני מסתכלת קדימה ומתחילה לעלות ולא נותנת לייאוש לעצור אותי.

תקחי לך חזית אחת, רק אחת, שבה את מתחילה. לא הכל ביחד.

יש לך הרבה מוסכמות שאפשר לשבור. תקחי אחת. תאמיני בעצמך שבתחום הזה את מסוגלת לחולל שינוי. במקום לבזבז אנרגיות בלהסביר למה לא, תסבירי איך כן אפשר.

אחד בלבד.

כשתצליחי באחד יבוא לך החשק לשנות את המציאות בעוד תחומים. לאט לאט.

את כבר שנים בתוך הברוך הזה, מה יש לך להפסיד?

תנסי. מקסימום תצליחי.

גם שכרנו דירה לא משופצת עם שלל בעיות שהתגלו בהמשך.

עזר לי לעשות סויץ' במח, להגיד: "אני   לוקחת אחריות להיות שמחה גם בדירה הזאת, אני אפעיל יצירתיות ואני אצליח לחולל אפילו פה שינוי ושתהיה אוירה טובה.

שטפתי רצפה כל ערב, וגם מה שהיה ישן תמיד היה נקי,קניתי חומר (עולה גרושים, רק מאוד חזק) שממש הלבין   את הכיור והאסלה. 

ניקיתי חלונות ונכנסת לבית הרבה אור

הדבקתי טפטים

דאגתי לזרוק חפצים מיותרים, ככה שהמשטחים היו ריקים והדירה הייתה נראית "נקיה" בעין.

הבאתי פרחים חיים (לפעמים קטפתי ולא קניתי אפילו) ועציצים. 

וילונות, תמונות

בקיצור כל הדברים הקטנים האלה שימחו אותי, הייתי נכנסת למקלחת ולא מתמקדת בבעיית ביוב, אלא באמבטיה ובמראה המבריקים ובאגרטל קטן של פרחים ליד.

ממש התחלתי לאהוב את הדירה הישנה, כי הכנסתי אליה כל כך הרבה אהבה. לאחר כמה זמן עברנו לדירה משופצת מהיסוד.

לניקוי של השירותים

וגם- אם זה חומר שעוזר לטווח קצר ומזיק יותר לטווח ארוך או שעוזר בכל מקרה

חומצת מלח 32%.

תזהרו זה חומר חזק מאוד. לשים כפפות ומסכה.

האמת לאא ניסיתי לטווח ארוך, כי לא היה צורך. אחרי שהלבנתי לגמרי חרסינות ישנות. פשוט המשכתי לתחזק עם אקונומיקה רגילה.

זו חומצה מאכלת. היא לא רק מנקה, היא גם עלולה להרוס ולהמיס את הרובה. ומשם הדרך לנזק של רטיבות אצלה ואצל השכנים לא רחוק..

לוקחת לעצמי!

ובהצלחה גם לך בהתמודדויות בחיים

לקחתי כל מילה גם לעצמי!

אבל אם את ממילא מרוויחה מינימום למה שלא תעברו לאזור אחר לגמרי כמו שהמקורית הציעה? 

מינימום זה אותו שכר בכל מקום.

יש יישובים שהשכירות בקרוונים שלהם היא חצי ממה שאתם משלמים. ההובלה תשתלם בתוך פחות משנה עם פער כזה במחיר. זה לא דירת פאר אבל בלי עובש וידאגו לתקן ליקויים. 

ידרוש ממנו אולי יותר נסיעה אבל יתן לכם מחיה שפויה יותר..

במיוחד ילד אחד, זה ישבור אותו

אבל נשמע שגם לחיות כמו שאתם חיים יהיה לו קשה בשלב שהוא יתחיל קצת להבין. 

עם הכנה נכונה אפשר להסביר להם שירכשו חברים חדשים ושאפשר לשמור קצת על קשר עם הישנים (לפחות עד שיתאקלמו במקום החדש, אבל את זה לא צריך להסביר להם). 

אני מכירה ילדים שעלו לארץ ועזבו סביבה, חברים ושפה בפחד גדול גדול. לא הילדים הכי חברותיים בעולם ובאמת זה היה שינוי קשוח, אבל עד סוף שנת הלימודים הראשונה בארץ כבר דיברו עברית סבבה ורכשו חברים.. השינויים האלה לא קלים, אבל אם עושים אותם נכון ולא לעיתים תכופות מדי הם יכולים לתת הרבה

אז כמה דברים שיכולים לעזור.

1. הדברה! יש כאלו ביולוכיות אבל תתגברי על הפחד. תצאו ליום אחד ותעשע! את תודי על זה אח"כ, כם לחשופיות וגם לגוקים

המחיר של הדברה הוא כאין וכאפס לעומת מכורים משותפים עם חשפיות ומקקים

2. מסיר עובש של יעקבי.

הלי לשפשף ועושה פלאים. תעשי עכשיו בתחילת הקיץ ולפחות יהיה לך קיץ שקט (בחורף יש פחות עיבוא ומכך- פחות עובש)

3. לאורר לאווררנו לאווררנו.

4. סידור הדירה בצורה שיהיה לך כיף

יש היום המון דברים זולים שיכולים להפוך גם דירה ישנה ומצ'וקמקת לדירה חמודה ועם שיק

אפשר להזמין באינטרנט בזול

ואםבכל זאת את לא רואה שום תקווה לדירה- אז עוברים.

להיות בדירה שגורמת לך לדיכאון ועצב לא שווה את זה

זה מחלחל לכל חלקה טובה בחיים 

כן אני יודעת שיש דברים יפים בגרושים. אבל מרוב דיכאון וייאוש בכלל לא בא לי להשקיע. וגם צפוף לי פה, צפוף. אני נחנקת אין לי מקום כפשוטו. וכן בדיוק מה שכתבת. זה מחלחל לכל חלקה טובה בחיים ( ואני כבר פחות רואה את הדברים הטובים שיש לי, יותר את הרע)

גרים באזור ממש קר אז בחורף אנחנו פשוט בתוך ענן

ניסיתי כל מיני חומרים

וזה פשוט קסם

מרססים, מחכים כמה דקות 

(לפעמים צריך להעביר סמרטון מיקרופייבר- בלי לשפשף יותר מידי)

והעובש נעלם

גם מהקירות

גם מהרובה

(לנו היה בעיקר על התקרה- אז הייתי שמה סמרטון על המגב וככה מגיע למעלה)

אבל.

זה בתנאי שהעובש נגרם מעיבוי ולא מנזילה בתוך הקיר או איטום שנכנס גשם הביתה.

גם אז הוא מנקה חיצונית

אבל כדי שיהיה תקופת שקט צריך לטפל בנזילה/ איטום

אנחנו לא רוצים שבעל הבית הקמצן הזה ידע מכל הפגמים כי אז הוא גם לא יטפל וגם יעלה את השכד. איש רע, מכירים אותו שנים כבר 

תקרה/קירות?

על יד חלון?

על יד האמבטיה/טוש

אתם גרים במקום קר?

בעיקרון עובש מעיבוי נגרם מהפרשי טרמפרטורה.

אפשר לראות שהוא יחזית שטחי בהתחלהו מתפרס על שטח יחסית גדול כי הוא נגם מאדים

לרוב מעל האמבטיה (איפה שהאדים של המים החמים פוגשים את בקיר/תקרה הקרה)

גם טפשר לראות שעל האלומיניום של החלונות יש אדים

גם החדרים והפרוזדור - התנפח למטה בין הפאנל לקיר, מעל הפאנלים בתחתית הקיר. לכל האורך של הקירות. 

בגלל שזה כל כך מפושט אני מניחה שזה בגלל שהיא דירה לא מאוררת 

זה נראה לי מלחמה אין סופית

אני הייתי בורחת.

(יש לי ילד אסמתי...)

עם עובש בדירה? 

מאז שאני כבר לא גרה שם, חווה הרבה פחות מקרים של קוצר נשימה ואין כבר שום צורך במשאף.. אז כן איזור עם זיהום אוויר למשל יכול להשפיע על מי שהמערכת אצלו רגישה.. לדעתי. ובלי קשר, לנשום עובש זה בכלל בכלל לא בריא לאף אחד מכם ובמיוחד לא לקטנטנים.. זה הרבה יותר מטריד מחשופיות או ג'וקים😕

אצלנו גם בחורף הראשון היה הרבה עובש על הקירות בסלון ובחדרים ובמטבח )בכל חלל קיר אחד ובלמטה שלו( 

ובקית אחר כך צבענו עם צבע נגד עובש וזהו לא חזר!! 

זה באמת לא הגיוני לנקות עם אקונומיקה כל פעם..

אם יש אפשרות לצבוע את על האזורים האלה מעולה!

אם לא- צריך לעבור... זה יכול לגרום להרבה מחלות שלא נדע והאוכלוסיות שהכי בסיכון זה ילדים, קשישים ונשים בהריון..

לתינוקות? 

אבל לחיות בדירה עם עובש לא בריא גם לאנשים בלי אסטמה ובהחלט יכול לגרום לבעיות בריאותיות

עובש בקיר וריח של טחב זה עלול להזיק לו?? 

זה יכול לגרום לאלרגיות ובעיות נשימה

אבל ביסתיים להקפיד לנקות וגם לצבוע בצבע נגד עובש )אחרי שמנקים והצבע גורם שלא יצמח עובש חדש)

מכירה אישית מישהו שפיתח אסטמה כשגר בדירה עם עובש לאורך זמן

אבל את לגמרי צודקת שמגורים בסביבת אויר מזוהם יכול לגרום לאסטמה

שהיה מיד אחריו, הוא העלה ב100 שקל לחודש כדי לכסות את ההוצאה. וכשהתקלקל המזגן רצה להעלות בעוד 100.התחננו אליו שלא יעלה, העלה "רק" ב50. הגענו למסקנה לא לספר לו שום פגם. ככה שהשקט יישמר. שקט יענה בשקט כספי

(צחוק מר)

אני לא רוצה לספר פה סיפורים שלא תזדעזעו

מזדהה בקטע של הדירה...

מבאס..

מה שכן, אם בעלך סטודנט תהיי בתקווה שבעזרת ה' עוד מעט הא יתחיל להרוויח ומצבכם ישתפר

מצב כלכלי זה דבר שמשתנה בחיים, לפעמים ממש לטובה

עוד תצחקו על זה בעתיד ...

ובינתים את יכולה לנסות למצוא פתרונות לשפר את המצב- פריטי נוי, לתלות מדפים אם המשכיר מרשה, צבעים יפים, אולי להדביק טפט וכו' יש היום הרבה רעיונות לשפר מראה..

קרובה לדמעות יותר. וזה גם מצב מתמשך, זה לא מהיום ולא מלפני חודש וגם לא מלפני 5 שנים 

אתם שם יותר מ-5 שנים?

ומתי הוא מתחיל לעבוד?

תכל'ס גם אנחנו פה יותר מ-5 שנים.. מקווה שתמצאו דרך לחסוך כסף ןלשפץ קצת או לייפות את הדירה ,זה אפשרי?

קמצןןןן

בעעע

את עצמי בדירה הזאת חודש אחד נוסף, בטח לא שנים. 

הנחות והטבות לסטודנטים נגיד בארנונה, רב קו וכו'..

מלגות- הוא מקבל? יש מלגת משרד החינוך בחינם, ועוד מלגות שעושים תמורת עבודה כלשהי עם ילדים, זקנים וכו'.. יש מלגות מצטיינים. כדאי לברר ולהשיג. 

אני אישית לא הייתי מסוגלת לחיות במקום כזה.

אולי לעבור לישוב קרוב? ככה לא תפסידו את החברים והמסגרות של הילדים, וגם תמצאו דירה נחמדה במחיר סביר ובמצב יותר טוב ממה שקיים עכשיו.

וכן ממצים את הזכויות הידועות לנו, נגיד מה שאמרת.. תודה! 

וזה טוב נגד ג'וקים.

נניח מאחורי רהיט מאד כבד שתינוק לא יכול לזחול תחתיו.

הם יבואו לאכול שם וימותו ותתפטרו מהם.

בנוגע לשאר סיוד של הדירה אפילו לבד, מאד משפר את המראה.

גם כמה אדניות על החלון, פורחות

וזה שלב בחיים שמתקדמים ממנו. לא תהיי סטודנטית לנצח

ואני יודעת שיש שלב בחיים שמתקדמים, תוהה רק למה אני דורכת במקום ואולי נסוגה-כל כך הרבה שנים ואין אופק ואין תקווה 

כי היה לי רע... 

אין אפשרות לעבור למקום קצת יותר רחוק אבל יותר זול? 

מותר לשאול באיזה איזור הוא לומד? 

איזור הדרום

סתם, אבל בגדול דווקא אזור הדרום לא יקר כ"כ ואפשר לעבור קצת יותר רחוק ולשלם פחות. בניגוד לאזור המרכז שלאן שלא תלכי יקר נורא, והאופציה היחידה זה ללכת לשומרון. 

מעזה. לעבור רחוק יותר? אני מפחדת, על הילדים יותר מאשר עלי. וגם אני היסטרית לא קטנה. 

העלת כמה דברים, מתייחסת רק לכמה דברים טכניים.

אפשר הדברה גם עם ילדים קטנים, אולי לנצל יום שישי כשנוסעים לשבת, ואז עד שחוזרים רק צריך לשטוף.

הדברה זה בסדר גמור, ללכת למישהו מוסמך ומורשה עם המלצות. זה ממש עוזר!

אני מבינה שזו דירה בשכירות?

איפה בעל הבית בכל הסיפור הזה?

יש לכם חוזה מסודר?

כי אני חושבת שלהרבה מהדברים כאן זה תפקידו לדאוג

מעניין אותו רק לקבל את הכסף, כמה שיותר מראש ושלא נטריד אותו. אפילו כשהתפוצץ הדוד שמש לקח לו יומיים לברר על איש מקצוע ועוד יומיים להביא אותו ובינתיים היינו בלי מים וזה עוד היה לפני פסח ואני עם ילדים קטנים. שתביני את הרוע. חלאה, איש חלאה ואני לא אומרת את זה סתם. בא לי ממש לקלל אותו ולאחל לו רק רע ואני עוצרת את עצמי. היו כמה סיפורים איתו נוראיים שאני לא רוצה לכתוב. והכי עצוב שהוא "חרדי". תאב בצע ותו לא. יש חוזה כמו שחרדים עושים. חוזה שקביל בערך רק בבתי דין רבניים ולא בערכאות, חוזה שאם תיראי אותו לא תדעי אם לצחוק או לבכות. 

בעל הבית רע, השכר דירה גבוה, והדירה במצב על הפנים.

זו לא הדירה היחידה באיזור שאפשר לשכור כנראה.

יכול להיות שאחד הפרמטרים הנ"ל ישתפר, גם אם לא כולם.

אולי תמצאו בעל בית יותר נוח, דירה במצב יותר טוב או אנרגיות אחרות באופן כללי...

אם את לא מסוגלת להישאר עוד חודש, כלומר הגיעו מים עד נפש -

את יכולה לעבור דירה למקום רחוק

את יכולה לעבור דירה למקום סמוך

את יכולה לעשות את העצות היפות שנתנו לך פה ולשפר לבד את מצב הדירה

את יכולה לריב עם בעל הבית ולאיים בעזיבה אם הוא לא מתקן (בהנחה שלא יהיו הרבה קופצים על דירה כזו גרועה)

גם בעניין הפרנסה יש עוד אפשרויות.

בעצם אם את עובדת בשכר מינימום אין לך הרבה מה להפסיד.

חפשי מקום טוב יותר, את גרה בעיר כך שמן הסתם יש עוד משרות פנויות.

או שתבקשי העלאה, אם את עובדת טובה ולא חדשה זה בהחלט לגיטימי.

או שתמצאי לעצמך עבודה קטנה נוספת ואת הרווחים ממנה את יכולה להחליט להקדיש לרווחה הנפשית והפיזית שלך, למשל כהשקעה בדירה או לטפח תחביב או כל דבר שיעשה לך פינה קטנה של טוב בלב.

בראש ובראשונה אני חושבת שממש כדאי שתשתפי את בעלך בתחושות הקשות שלך.

את מרגישה שאת נחנקת ממש ואו שהוא לא ער לתחושות שלך (או לגודל המצוקה) או שלא אכפת לו, אני נוטה להאמין שזו האופציה הראשונה...

קודם כל חיבוק. זה באסה. 

אני גרה בדירה שכורה עם ג׳וקים, עובש, וארונות מטבח בצבע צהוב של חולים. 

הפתרונות אצלינו- 

ג׳וקים-

1. פקק של אמבטיה על החור ניקוז. כל ערב לפני שהולכים לישון, מונע מהג׳וקים לעלות מהביוב. 

2. אין שום אוכל פתוח, הכל בצנצנות סגורות. 

3. כל ערב שפיריצר אקונומיקה על השיש. 

4. לא להכניס שום דבר לח או רטוב לארונות מטבח! 

אנחנו מקפידים על זה מאוד והג׳וקים מבקרים לעיתים רחוקות. 

עובש- 

בעיקרון יש צבע לקיר במיוחד לזה, אנחנו עוד לא קנינו כי יקר לנו מדי. בפועל מה שאני עושה זה לקחת סמרטוט רצפה נקי, מספיגה באקונומיקה ומים, שמה על מגב של ספונג׳ה ומנקה עם זה את הקיר והתקרה בלי לטפס על כסאות. זה נכנס לשגרה של יום שישי ולוקח בערך חמש דק בשבוע על כל המקומות המועדים לפורענות.

דירה מכוערת בכללי- 

קניתי פח צבע קטן בצבע תכלת(50 שח) מברשת קטנה (10 שח) ודבק נייר (3 שח) 

ניקיתי עם סקוצ׳ את הארונות מטבח מבחוץ, ייבשתי, עטפתי את הידיות בדבק נייר וצבעתי שתי שכבות. סיפור של שעה ומשדרג לגמרי. 

עם אותו הצבע שנשאר צבעתי חצי קיר בחדר ילדים, והדבקתי מדבקות מעלי אקספרס (10 שח). 

אם את רוצה נשאר לי חצי דלי צבע, אעביר לך בשמחה. 

חוץ מזה אני מכינה כל מיני קישוטים מכלום, כמו מקרמה עם מקל מהגינה, ריבועי מסגרת ב10 שח מהסטוק עם קישוטים של מחזור, צנצנת זכוכית ריקה עם פרחים מיובשים וכו׳. 

דברים שלאו דווקא עולים כסף אבל יוצרים מראה הרבה הרבה יותר נעים. 

עד פה העיצות הפרקטיות, מעבר לזה באמת באסה. מבינה את התחושה, ובעיקר את הבדידות שבזה. לגברים בד״כ זה ממש לא מפריע, ואצלינו זה משפיע לגמרי על המצב רוח ❤️

אני לא מוכשרת ככה וגם אני במצב שאין לי חשק אפילו לנסות להזיז את עצמי 

הקטנה שלך היא הדירה.

את מתארת מצב של "תקיעות ", הכל חסום, עומד, בלי שינוי.

זה בד"כ גם מצב רגשי כזה... 

לדעתי הזוגיות היא הגורם הראשון. כששם לא טוב - אין אויר. כששם טוב - אפשר להתמודד עם הכל.

מה עם לנסות להתחיל שינוי דווקא בפן הזה?

(ואומרת במאמר מוסגר שמהנסיון שלי - גם חורבה אפשר להפוך למקום מגורים ראוי. צריך קצת תקציב ובעיקר חיות בנפש. נתנו לך כאן רעיונות והמלצות נהדרות.)  

וגם אי דחיתי את זה בכמה שים ותקשיבי זה משנה חיים!!!

ממש ממש תענוג שאין את המרדף הזה...

פשוט גם אקונומיקה מאוד לא בריאה בשימוש קבוע.. גם לך וגם לילדים..

ואת ממש השראה!! כיף לקרוא אותך!!

נשמע שאת מתמודדת עם מורכבויות רבות שהדירה היא הדובדבן שבהם.

אז קודם כל שולחת לך חיבוק ענקי. כמה זה קשה כשהכל מרגיש סוגר❤️ ממש לא משאיר

אנרגיות לחיים ולעשיה ולשמחה.

ראיתי שהציעו לך מלא פתרונות מקסימים וטובים, לעבור, לשפץ, 

למצות זכויות, להגיש מלגות של סטודנטים כתבו?, לשדרג עבודה ועוד ועוד

ונשמע לי שבאמת את חווה קושי מכל כך הרבה כיוונים שלא משאיר אוויר 

ובטח לכאלה אתגרים.

נראה לי שמעבר למענה נקודתי למה שאת כן מסוגלת,

הזוגיות היא מפתח ממש משמעותי ומאתגר.

הזוגיות (ועוד לפניה חוויה פנימית של טוב ביני לבין עצמי)

יכולה להיות מקור משמעותי לאנרגיה, וכשיש בה קשיים היא יכולה לקחת כלכך הרבה כוחות ומשאבים פנימיים,

ונשמע שאת קצת לבד בחוויה של הקושי בבית ושל המצוקה הכלכלית.

אני מציעה לך לנסות ליצור שיחה עם בעלך, ממש כמו שאת באה ומבקשת פה בפורום סוג של תמיכה

לדעת שבתוך תוכו הוא רוצה לדאוג לך ולכם, רוצה להעניק לך כל טוב,

רוצה שיהיה לכם טוב. אני לא יודעת מה הסיבה שהוא לא עובד כרגע ושזה המצב שלכם,

ויכול להיות שההתמודדות הקלילה שלו מול זה זו איזשהי דרך להתגונן,

כי אף בעל לא מבסוט מזה שהמשפחה שלו חיה בתנאים קשים, ומזה שהוא לא מפרנס

ומזה שאשתו מצטערת.

בשיחה כדאי פשוט לשתף ברגשות שלך.

ממש להביא את הלב. מה את מרגישה ומה קשה לך, ושאת לא מסוגלת יותר לחיות בבית הזה

(הרבה פעמים שיחות זוגיות שמגיעות למבוי סתום מגיעות אליו כשיש צד שאומר למשל אי אפשר לחיות בבית כזה

או טיעונים מעין אלה שנתונים לפרשנות ועלולים לגרור לדיון או אפילו ויכוח האם אפשר או אי אפשר.)

כשאת באה ואומרת אני מרגישה נחנקת, אני מיואשת, עצוב לי ודוחה אותי לגור פה ככה, אני פוחדת על הבריאות של הבן שלנו וכן הלאה תחושות שיש לך 

שהן מצד אחד לא עניין לדיון, מצד שני לא תוקפות או מאשימות, ומצד שלישי מעוררות אמפתיה 

זה יכול לאפשר לך לגייס את בעלך לעזרתך.

וכל גבר בתוכו רוצה להושיע ולעזור ולתמוך ולדאוג לאשתו, ורוצה שהיא תשען עליו, גם אם הוא לא יודע להרגיש את זה

וגם אם הדינמיקה ביניהם כרגע נראית רחוקה מזה מאד

(וגם כל אישה בעומק ליבה רוצה לדעת שבעלה דואג לה ורוצה בטובתה והיא יכולה לבטוח בו ולהשען עליו במידת הצורך).

מציעה לך לגייס את בעלך לצידך ולשתף אותו בקושי, וביחד תוכלו להגיע לפתרון הכי נכון עבורכם❤️

מצויין שקשה לי ואני סובלת כאן אני לא מסתירה את זה. ובכל זאת הנה עוברת שנה ועוד שנה ועוד אחת, ושוב תקועים בדירה הזאת. כתבת שאף בעל לא מבסוט מזה שהמשפחה שלו חיה בתנאים קשים אבל כנראה בעלי כן, והצער שלי לא מזיז לו. עובדה שכ"כ הרבה זמן חלף ועדיין אנחנו כאן, על אף שמלכתחילה שנאתי את הדירה הזאת. ממבט ראשון. 

אבל תנסי אולי לעשות דברים שיעשו לך כיף. תמונות יפות, עציצים, שטיחים... מה שאפשר 

אבל הבית ככה ככי לצערי אחנו לא מגיעים להשקיע בו... 

לגבי העובש יש ספריי כזה כמו שאמרו לך...

והאוורור זה דיון קבוע ביני לבין בעלי כי הוא לא מוכן לפתוח חלונות כשאין רשת, ובעלת הירה לא רוצה לשים רשתות...ניסינו הרבה פעמים לשים רשתות לבד ולא צלח

האמת נשמע שמה שקשה לכם באמת זה המצב הזוגי..

עם השאר אפשר להסתדר, לפחות לחודשים הקרובים שקיץ- ואם מנקים עובש הוא לא יחזור, והחום של הקיץ אפשר לקנות כמה מאווררים של 100 שח האלה שעומדים והם ממש מצויינים.. 

וזה בינתיים, כדי לחיות יותר בנחת

(ג'וקים וחשופיות אפשר הדברה ב300₪, ואפשר להחליט שחיים איתם... אני אישית גדלתי ככה ורק כשהייתי נערה ההורים שלי עשו הדברה... עד אז חיינו איתם פשוט..)

אבל מעבר לזה- אם באמת מה שקשה זה המצב זה לא יעזור לעבור דירה, וחבל לעשות החלטות כאלה בלי להבין את שורש העניין שקשה לך.. וזה היחס בידיכם, הקשר ביניכם.

וחייבת להגעג לך שממה שאני רואהבה לכל זוג יש את הקשיים, האתגרים, הדברים שנראים לא פתירים, המשברים שנראים שלא ייגמרו...

אבל באנו לכאן לעולם כדי לעבוד וגם  הזוגיות זה עבודה כל הזמן,לכולם, למה הוא אערב לי ככה, למה התייחס ככה ולמה עכשי וכו וכו ...

ולסה צריך מויהיה, מודעות וסבלנות....

בהצלחה ענגית ענקית!!!!!!

ביישוב במחיר הזה את תקבלי דירה חדשה.

ונשמע שכדאי לכם ללכת לטיפול זוגי כי הקושי שלך מכל התגובות נשמע מול הבעל...

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!