-ערכתי- 

שבת שלום! 

אם עד עכשיו היו אנשים שחשבו שהיא רסנית הרי שעכשיו יצא המרצע מהשק

או רק קראת את הציטוטים שנכתבו על?

אני לא מסכימה עם הפתרון, אבל היא לא קראה למרד.

זו הייתה דוגמה שקרתה במאה ה-12 והיא הביאה את זה כדוגמה כדי להמחיש את גודל הכאב ואת רמת הפתרון.

לא מעוניינת לדון בעניין העקרוני, ולמרות ההסבר אני לא מסכימה עם הדברים.

אבל אף אחת בחיים לא הייתה מעזה להתבטא כאן ככה נגד רב בישראל. ואם מישהי כן הייתה מתבטאת ככה, היא הייתה מקבלת כל כך הרבה תגובות נזעמות.

אז עם כל זה שלא מסכימים, זו עדיין תלמידת חכמים גדולה, שצריך לכבד אותה.

ולהבין בדיוק מה נאמר ומה הכוונה

"תלמידת חכמים גדולה".. 

שבת שלום! 

אני מניחה שיש דברים בגו.. ומכל הדוגמאות בעולם להביא דווקא דוגמה כזו, למה..??

מה זה מרד נשי? כאילו הרבנים לא עושים מספיק בשביל העגונות ויש פתרונות לכולן אבל מעדיפים להשאיר אותן במצבן. זה המסר שעולה, זאם רק תהיה הפגנה ומרד לא יהיו עגונות. האמנם?? זו יהדות?

ביושר, שבתי הדין הרבניים בישראל אכן לא עושים מספיק בשביל מסורבות גט. 

ושוב, אני לא מסכימה עם הדברים שלה.

אבל אם רב מהמגזר החרדי למשל היה אומר אמירה שנויה במחלוקת, אף אחת כאן לא הייתה מעיזה לכתוב עליו ככה.

בסוף, היא למדה הרבה יותר מכל יושבות הפורום, אולי אפילו ביחד. אז אפשר גם קצת ענווה כלפי אנשים גדולים יותר, ומלומדים יותר.

ולמרות שלא מסכימים עם הפתרון, אפשר גם לקבל שאולי אכן יש כאן בעיה אמיתית. במקום לטמון את הראש בחוח

יש לא לטמון את הראש בחול ויש לקרוא למרד ברבנים. ביניהם יש עוד הרבה דברים.. ועל כך אני מצרה

זה לא מלחמה של הנשים מול הגברים ומי שחיה בתודעה כזו היא אומללה.

זה מלחמה בתוך משפחות מסויימות שהן אומללות ויש לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור להן. לאמלל את כל נשות ואנשי בית ישראל זה לא קשור

מסורב גט יכול לקבל אישור מבית הדין להתחתן. 

זה עדיין חמור, אבל לא באותה רמה.

רק במקרים ממש קיצוניים. שניהם חמורים מאוד..

לא אומרת את זה עליה ספציפית, אלא שזה דבר ידוע.

היא כבר פעם כתבה בקשר לזה שכדאי להקל בהרחקות בין בני זוג בזמן שהאשה נידה.

קראתי והתעלפתי 

ואני חושבת שזה דווקא טוב מאד שהיא אמרה עכשיו את מה שאמרה --

כך תתגלה האמת.

שהכוונה בלא לטבול היא ובשל כך לא לקיים יחסים. לא להיפך

כתבו עליה פה בפורום ,אז עשיתי בזמנו גוגל לראות מי היא וזה מה שהיה כתוב אז.

שהיא מדברת על זה שאפשר להקל לזוגות לא לשמור נגיעה.

לכן עכשיו אני לא מופתעת.

לי בדיונים האלו?

שמחילה, אבל רוב יושבת הפורום לא פתחו כאן גמרא אפילו פעם אחת בחיים.

ופתאום כל אחת נהיית תלמידת חכמים ופוסקת הלכה.

אפשר להגיד שלא הולכים לפי הפסיקה שלה

אפשר להגיד שהרבנים שלי אומרים שהפסיקות שלה חורגות לגמרי מהפסיקה האורתודוקסית המקובלת.

אבל שופטים אותה ומחליטים מי היא על סמך קריאה בגוגל, שהמעשים שלה והפעולות שלה הם הרבה יותר רחבים ממה שגוגל יכול לספק בקריאה קצרה.

אם רוצים להיכנס לוויכוח הלכתי על הדרך שלה, אפשר בהחלט. אבל צריך לדעת בשביל זה, להבין על סמך מה היא מבססת את הפסיקות שלה ואז לדון.

אבל זה לא ככה, רואים עליה כותרות וישר מחליטים שאפשר להתייחס אליה בחוסר כבוד

את השרשור כדי לדון בגופו של אדם

אלא כי להזדעזע מגופו של עניין

אני לא רואה בזה דבר פסול, להזדעזע מאמירות נגד ההלכה 

גם אם מי שאמר אותן למד הרבה תורה

לא צריך לפחד מזה

כמה נשים ואנשים נפלו בפח של כאלה המתיימרים להיות גדולים והגיעו למעשים חמורים מאוד?. ודאי שצריך למחות ולהזהיר

ודעותיו של אדם מעידות כאלף עדים על התועלת שבלמדנותו ומעלתו.

אם למסקנות כאלה מגיעה אישה שלמדה שנים רבות תורה -- אז מהי מעלת הלמדנות פה? 

את הראיון איתה לפני שפתחת את השרשור?

ואין הבדל בין הציטוט לראיון.

אחד לאחד

התמיהה שלי עומדת בעינה -- מרד ברבנים? זה נשים נגד גברים/ רבנים? למה דווקא דוגמה כזו? איך קשטר מצעד השפחות בתל אביב ליהדות?

אני עודיותר עומדת על תמיהתי

דבריה לא הוצאו מהקשרם כמו שקורה בדרכ בתקשורת. להפתעתי הםנכתבו בדיוק כמו שנאמרו

לפתוח גמרא או לפסוק הלכה כדי לחשוב בהגיון. הגיון בסיסי קודם לכל דבר.

אם היא אולי יודעת גמרא או הלכה, היא יכולה לומר כל דבר ואי אפשר לתמוה על דבריה/ להתנגד להם/ להביע מחאה?

ואפילו בקיאים ומצטטים בע"פ, אבל הם לא פוסקי הלכה.. אם הם רבנים, מקסימום הם מנגישים את ההלכה הפסוקה לתלמידיהם או מפרשים אותה. בעלי גם שורק מסכתות בע"פ בצורה מטורפת, אבל הוא לא פוסק הלכה. הוא לא יכול לומר מה שבא לו. יש היררכיה, יש רבנים גדולים שמקבלים מהם, וכדי להצמיח פוסקים, הם לומדים שנים רבות ומקבלים מת"ח יום יום, ולא קוראים מעצמם בכל מיני קריאות משונות שלא צריך להיות רב גדול כדי להבין שהן משונות. ויש עוד הרבה כמוהו שיושבים שנים בישיבות ולומדים. זה לא עושה אותם פוסקי הלכה בעלי כתפיים רחבות. וכן, גם אם המסכת היחידה שסיימתי בגמרא היא מסכת ברכות עם אבא שלי, אני יכולה לבקר ולומר שזה פשוט לא מתקבל דבר כזה. אני לא חייבת להיות עם כרס מלאה בש"ס ופוסקים. אז כל מי שלמד עכשיו יכול לפרוט את מסקנותיו לציבור הרחב? לא ככה זה עובד.. גם אלישע בן אבויה *להבדיל* (אל תגידו עכשיו שאמרתי שהיא כופרת. זה לשם ההדגמה) למד המון ועדין התפקר. 

כי לא מדובר כאן בפסיקת הלכה אלא בצעד השקפתי, שאני לא חושבת שהוא נוגע אליה יותר מאשר אל נשים אחרות בגלל שהיא למדה הלכה.

וכשהיא קראה על "מרד נשי" לי מותר להביע מחאה כאישה, לא כפוסקת הלכה.

היא כן רבנית, אישה חכמה מאוד ואפשר לומר אשת הלכה או מלמדת הלכה או חוקרת הלכה.. ממש לא כל רב הוא פוסק הלכה, אז ק"ו.. כשאומרים פוסקי הלכה בציבור הדת"ל, יתכוונו לרבנים כגון הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב ליכטנשטיין ז"ל, הרב מלמד וכו'.. כן קשת רחבה מבחינה השקפתית, וכשהיו אנשים שביזו פוסק הלכה אמיתי כגון הרב אליעזר מלמד כי היו פוסקים אחרים שפירסמו שיצאו נגד דעות מאוד ספציפיות שלו, היה ברור שזה לא שייך. אבל לא תשימי פתאום רב שמלמד במדרשה למשל, או אפילו ראשי ישיבות מסויימות תחת הקטגוריה הזאת.. לא כל מי שיודע ולמד הוא פוסק הלכה.. זה לא תואר שמחלקים ככה בקלות..

מה שנאמר כאן.

לא שילך לדון לגופו של אדם אבל מזעזע בעיניי להפוך את הדיון לנשים נגד גברים 😑

צריך מאוד להזהר בדיבורים כאלו..

מה שרציתי לומר.

שיש דרך להגיד ביקורת

והדברים שלה מובאים בתקשורת בצורה לא נכונה, גם אם אני לא מסכימה עם הדברים המקוריים שלה, זה לא כמו שמציגים את זה

אני חושבת שרק מרד נשים כולל, לטובת אחיותינו, כל אחת במצוקה שלה, מרד נשי, למשל - לא ללכת לטבול במקווה. לא ללכת לטבול במקווה, עד שאין פה מסורבת גט אחת. היה במאה ה-12 במצרים מרד נשים, שאמרו שאין דבר כזה, אני לא אקבל יחסי אישות עם בעלי עד שהבעלים פה דואגים שסרבן הגט ייתן לה גט. זה צריך להיות מרד חברתי, הלוואי שגברים יצטרפו אליו, אבל בוודאי של נשים".

אי אםשר לפרש את הדברים שלה בצורה שנשמעת נורמטיבית. כל מי שהיה אומר דברים דומים ולא משנה מה מעמדו היה מקבל תגובות  נזעמות, כל תגובה כזו היא לגמרי ביושר.

אם שוב ושוב היא יוצאת באמירות חסרות אחריות מבחינת ההלכה הכי פשוטה, זה לא משנה כמה היא יודעת אם הנפק"מ בפועל מעוותות ומסוכנות. לא לטבול? מי שמע על דבר כזה? ומה לגבי בני נידה? שלום בית של זוגות אחרים? איפה האחריות? איך בקלות היא מנפנפת בביטול מצווה סופר חשובה שמאוד לא מקילים בה ראש? וכנ"ל לגבי ההתבטות בעבר על זה ששבעה נקיים זה מנהג שדורש חשיבה מחודשת והיא לא בטוחה שמתאים לימינו? מה זה משנה לי כמה היא למדה והתפלפלה באביי ורבא, אם היא מתבטאת ככה? יש גם הרבה אנשים באקדמיה שהם חוקרי תלמוד ותנ"ך ומתבטאים על גדולי ישראל בצורה מזעזעת (מרצה שאבא שלי למד אצלו פעם אמר מול כל הסטודנטים שדוד המלך הוא בריון שלקח פרוטקשן מנבל הכרמלי והוא ברח במדבר בדיוק כמו הבדואים היום. הוא מאוד בקיא ויודע ישר והפוך, זה הופך אותו לתלמיד חכם??!! אין בו יראת שמים!).. זה שהם יודעים, לא הופך אותם לתלמידי חכמים.

את שמעת את הראיון איתה לפני שאת כותבת?

שמעת את ההקשר? את הכאב שבו היא מדברת?

שמעת את זה שהיא אמרה *למשל*, כדוגמה, לכמה זה כואב. לכך שהשינוי צריך לבוא מהשטח.

אני לא חושבת שזה פתרון נכון, אבל משום יש לי הרגשה שרוב האנשים בכלל לא טרחו לשמוע אותה, אלא רק קראו את הכותרות או את הכתבות. 

וכמו שכבר כתבתי.

לא מדובר במלחמת המין הנשי מול המין הגברי

ונשים לא טובלות רק בשביל בעליהן (אני לפחות ומקווה שרב ההשים כמוני)

ותפיסות כאלה מאמללות את הנשים 

ושמעתי לאורך שנים עוד ראיונות שלה ודברים שגדולים ממני בהרבה אמרו כבר שהם תמוהים וחסרי אחריות.

באמת אין לי כוח אפילו להיכנס לדיון הזה, כי זה דיון עקר.

הפורום כאן אולטרא שמרני, והדיון הזה פשוט נועד להיכשל מלכתחילה.

אתן בכלל לא רואות בה מישהי שצריך לכבד

אני כן

זה הכל

ונסיים כאן

בהרבה מובנים. למשל על הפעילות המדהימה שלה לאורך השנים בפורום תקנה, ושהכוונות שלה טובות בוודאי ולשם שמים. אבל כשמשהו באופן מגמתי נראה בצורה מסויימת, וודאי בצורה פומבית וציבורית, זה לא נקרא ללכלך עליה. זה נקרא לומר את הערכים בקול ברור, כמו שהיא אומרת את שלה..

אני אישית בכלל לא שמרנית והגבתי את הדעה שלי, מבינה על מה את מדברת, הדעה שלך גם לא שמרנית וגם קצת יוצאת דופן. באסה שיש דיון ואף אחת לא מסכימה איתך.

אני גם מוצאת את עצמי בהרבה דיונים (לא רק פה) בדעת יחיד וזה עלול לבאס.

יפה שאת מחזיקה בדעה שלך ולא הולכת תמיד עם הזרם.

אני לא נגד חוסר שמרנות וגמני מחזיקה בדעות שהן די לא מקובלות בנוגע לכל מיני דברים

אבלבכל הקשור לפריצת גדר ההלכה ויסודות המשפחה היהודית צריך למחות לדעתי.

לא אגן על כל 'חוסר שמרנות' כי אני לא כזו בהכרח. 

דברים כאלו

אם היא מחזיקה מעצמה רבנית כל כך גדולה (לא מכירה אותה ואיאן לי מושג מי היא) אז היא צריכה לדעת שלדברים שלה כ'אישה גדולה' יש משמעות חזקה והיא לא יכולה לומר דברים שישתמעו לשתי פנים.

לדעתי רב לא היה אומר דבר כזה כי הוא יודע שבתור רב יש למילים שלו משמעות חזקה ואם מישהי תבין ממנו שאפשר לא לטבול כדי להשיג דברים ולמרוד אז זה יהיה חמור מאוד.

ואם הוא כן היה אומר אז התגובה הייתה צריכה להיות אפילו חריפה יותר מהתגובה שראויה עכשיו.

כשקראתי את זה הזדעזעתי מעצם הרעיון שמישהי שקיבלה את התואר רבנית מסוגלת להכניס רעיון כזה לנשים.

אפילו לא ידעתי על מה המרד עד שקראתי את השרשור, אבל אם אישה אחת שקצת מתנדנדת כרגע עם המצווה הזאת ומתלבטת מה לעשות תקרא את זה ותחליט להפסיק לטבול, רק בשבילה כדאי למחות על האמירה הזאת בכל במה ובכל תוקף.

טבילה זה לא כלי כנגד אף אחד, וזה משהו שצריך להיאמר בפה מלא. לא נגד הבעל ולא נגד הרבנות או לא יודעת נגד מי היא רוצה לצאת.

מה אומרים. במיוחד כאדם/ אישה בעל מעמד

במיוחד מול תקשורת חילונית/ שמאלנית 

אבל את מבינה שאין הכוונה להפסיק לטבול כדי להפסיק לטבול.

אלא הכוונה היא

שאם אין טבילה- אין יחסים

ז.א. שאישה שמתנדנדת ותפסיק לטבול לכאורה כדי להיצטרף למרד לא באמת מצירפתי למרד

והוא אפיקטיבי רק אם אם הוא נעשה דווקא על ידי אלו שמכירות בחשיבות של טבילה

הטבילה היא לא כלי כנגד אף אחד. זה דבר ראשון

דבר שני, מה זה משנה מה *אני* מבינה?

היא אמרה בפירוש שלא ללכת לטבול זאת אופציה, למה זה הגיוני ש'רבנית' תגיד דבר כזה וזה יעבור בשקט?

אם היא לא מבינה את המשמעות של האמירות שלה כשהיא מוגדרת ככה אז היא בבעיה רצינית.

וזה בעייתי גם לא ללכת לטבול גם בלי קשר ליש או אין אישות, לא סתם לא דוחים מקווה בלי סיבה.

ומה זה משנה אם היא לא טובלת בגלל המרד או בגלל שהיא רבה עם בעלה אבל היא שמעה שהרבנית הנ"ל אמרה שאפשר להשתמש בזה ככלי להשיג דברים אז היא מנצלת את זה?

התוצאה היא אותה תוצאה.

ושוב,

אמרתי שאני לא מסכימה איתה.

לא חושבת שפותריםמשהו לא תקין במשהו לא תקין אחר  

אבל בטח שחשוב מה את מבינה.

כי אם לא הבנת מה היא מציעה

אז כל מה שרשמת על הנשים המתנדנדות לא רלוונטי

כי אני יודעת כמה קל להוציא דברים מהקשרם.

ולמרות שעצם המשפט שהיא אמרה זעזע אותי גם אם הוא נאמר בתוך הקשר מורכב יותר, בכל זאת רציתי לשמוע קודם מה באמת היה שם.

אבל האמת שאחרי ששמעתי אני עוד יותר מזועזעת.

כל השיחה איתה לוקחת סה"כ 5 דקות (1:07-1:12, למי שרוצה לשמוע גם, לי לקח זמן למצוא…). אחר כך השיחה איתה נקטעת בגלל שהתקבל דיווח על פיגוע.

לאורך ה-5 דקות האלו יש שני נושאים שהיא מדברת עליהם.

בהתחלה היא מדברת על הרמ"א, ומסבירה קצת מי הוא היה. 

ואז היא מספרת סיפור על כלה יתומה שהיתה צריכה להתחתן ביום שישי, והחתן התחרט ולא רצה לשאת אותה, אבל אחרי הרבה שכנועים בסוף התרצה להתחתן איתה בשבת. והרמ"א משיא אותה בשבת, למרות שזה מורכב הלכתית, בגלל כבוד הבריות ש'גדול כבוד הבריות שדוחה שבת', והמסקנה כביכול היא שכבוד הבריות זה פיקוח נפש (את המשפט הזה המגישים של התכנית אומרים והיא מאשרת).

וגם החלק הזה בעיני הוא מאוד חמור, כי היא בעצם יוצאת בביקורת על כל מי שלא מתיר לעבור על איסורי תורה 'משום כבוד הבריות'.

וכשהמגישים שואלים 'איפה הרבנים האלו היום?' היא צוחקת איתם בהסכמה. זה זלזול מאוד גדול בכבוד תלמידי חכמים, וזילות של דברי תורה. כי גם בלי להבין מה בדיוק היה המצב ההלכתי שאיתו התמודד הרמ"א, אני יודעת בוודאות שאין שום הלכה שאומרת שכבוד הבריות זה כמו פיקוח נפש. ואני גם יודעת, שבמקומות שאפשר להקל משום כבוד הבריות, הרבה רבנים מורים להקל, גם היום.

והנושא השני זה מה שפורסם בתקשורת. ולא הוצא מהקשרו בכלל.

אני כותבת פה ציטוט מדוייק של השאלה של המגישים, עם התשובה שלה - 

המגישים: "האלימות גואה, והמון מקרים של אלימות נגד נשים ודיכאון אחרי לידה, ומקרי רצח. ואת מחלוצות הטיפול הזה במגזר, מה שנקרא. איך את מרגישה מול זה? ומה אפשר לעשות שלא עושים? אבל במשפט. הרי אני בטוח שעל כל ידיעה כזו את סופקת את ידייך וכואבת.."

מלכה: "אני אגיד לך את האמת. יש היום את מצעד השפחות על יד הרבנות בתל אביב.

אני התייאשתי מלהוביל את השינוי מלמעלה. ואני חושבת שרק מרד נשים כולל, לטובת אחיותינו, כל אחת במצוקה שלה. מרד נשים, למשל לא ללכת לטבול המקווה, עד שאין פה מסורבת גט אחת.

והיה במאה ה-12 במצריים… וֹפה היא מפרטת את מה שהיה שם כדוגמא למציאות שבה באמת היה סוג של מרד כזה]

זה צריך להיות מרד חברתי. הלואי שגברים יצטרפו אליו, אבל בוודאי של נשים."

זה בדיוק מה שהיא אומרת. שואלים אותה שאלה פרקטית מה אפשר לעשות שלא עושים, וזו ההצעה שהיא מציעה - לעשות מרד נשים, למשל - לא לטבול במקווה.

ואני כל כך מסכימה עם מה שכתבה @פה לקצת .

לאמירה כזו על ידי אשת ציבור (או 'אשת הלכה', כפי שהיא קוראת לעצמה) יש השלכות מרחיקות לכת, גם אם זו לא קריאה בפועל לפתיחת מרד כזה.

וכל מה שכתבו פה על כבוד התורה, וזה שצריך להיזהר כשמדברים על מישהי שלמדה הרבה תורה וכו' -

כל עוד יש מחלוקת בתוך מסגרת ההלכה - אכן צריך מאוד להיזהר בכבוד תלמידי חכמים.

אבל ברגע שמישהו עובר את הגבול, זה הזמן שלנו להבין שהוא יצא מחוץ לתחום, ולהוקיע את הדיבורים או המעשים שלו.

אם ניזהר בכבוד כל אחד שלמד, רק בגלל שהוא למד, גם אם הוא פועל או מדבר נגד התורה, נגיע למקומות חמורים מאוד.

וכבר היו מקרים, שהיה קשה מאוד לעשות את השינוי הזה ההסתכלות על אנשים שהכרנו כתלמידי חכמים. ותמיד יש גם את אלה שמאוד קשה להם לשנות את התפיסה שלהם על אותו אדם, גם כשמעשיו מתפרסמים ברבים. אבל זו רעה חולה שצריך לעקור.

כמה שחונכנו על כבוד תלמידי חכמים, אי אפשר שזה ימנע מאיתנו לחשוב באופן עצמאי ולזהות מי באמת מוביל אותנו בדרך התורה, ומי לא. (זה לא רק בדורנו, גם דואג האדומי למד הרבה מאוד תורה והיה אב בית דין, אבל הוא אחד מאלו שאין להם חלק לעולם הבא).

אז אני לא משווה אותה לדואג האדומי או לאחרים שחטאו במעשים חמורים.

אבל ברגע שהיא אומרת דברים כאלו, אני חושבת שיש מקום וחובה למחות. ואין פה מקום לדאוג לכבוד תלמידי חכמים.

הדברים שהיא אמרה חמורים מאוד.

ואמנם גם קודם לא למדתי ממנה הלכה או קיבלתי את הפסיקות שלה, אבל בעיני, זה חמור ברמה שמי שעד עכשיו כן הלכה על פי הפסיקות שלה, צריכה לחשוב שוב האם היא יכולה לראות אותה כאשת הלכה.

רעיון כזה לעצמה אפילו לא בתור מרד רק רעיון שהיא יכולה לא ללכת למקווה כדי למרוד

ששאלה אם היינו מצטרפות למחאה שהציעה הרבנית מלכה פיוטרקובסקי בראיון ברשת ב -- שכפתרון לאלימות הגואה נגד נשים, הן תפצחנה במרד נשי כמו שהיה במאה ה12 במצרים ותחלטנה שהן לא טובלות ולא מקיימות אישות עד שאין מסורבות גט.

היא נתנה את זה כדוגמה לצעד מחאתי שהיה בזמנו, ודי נרמלה צעד כזה בדבריה. כי אמרה שצריך מרד נשי והזכירה בראשית דבריה את צעדת השפחות מול הרבנות בת"א  לדעתי לפחות, וכמובן שלארק -- כי מחו נגדה. 

השרשור ההוא ננעל כי הוא נפתח מאנונימי אבל אני ראיתי לנכון להביע שאט נפש וזעזוע מדברים אלו, מהצעה למרד נשי נגד הרבנות (יש יותר מסורבים ממסורבות אגב), מפגיעה במשפחה ובבית היהודי, מנתינת דוגמה כזו בהקשר לפתרון לאלימות משל זה דבר שלגיטימי להציע. 

מפה הדברים השתרשרו.

מזעזע מאוד

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.