האם אהבה זאת התמסרות טוטאלית?
בעיני לא, התמסרות טוטאלית צריכה להיות רק לבורא עולם. צריך ואפשר לתת לצד השני כבוד ואפילו הערצה, בלי שידרוך עלייך.אפשר לתת אמון, אבל לא להיות תמימה ולעמוד על המשמר.אפשר וצריך להרעיף המון אהבה, אבל אהבה אמיתית כמו באהבה לילדים, באה עם חינוך נכון וגבולות,כשאין גבולות, זה לא אהבה. זה לתת לבן אדם להדרדר לעומקי תאוותו.אישה יכולה להיות נשית, נשענת, רכה, מצד אחד,אבל בפנים מלאה בטחון ועוצמה וחזקה בפני עצמה.לאישה יש עוצמות פנימיות גדולות, אישה בונה, אישה הורסת. ממש מה שהיא חושבתת על בעלה, זה מה שנהיה ממנו. וזה לא קל, כי הנטייה תמיד לראות את כל החסרונות.
כל גבר היה רוצה אישה שמקבלת אותו כמו שהוא, שנמצאת איתו בגלל אישיות שלו, בגלל בן אדם שהוא, ולא מתוך תלות נפשית פיזית או כלכלית. וכן, אם הוא חוצה את הגבול, תדע להעמיד אותו במקום, כי יש לה ערך עצמי. ואפילו תהיה מוכנה לוותר על חיים נוחים בשביל העקרונות החזקים שלה.
שנזכה לאהוב אהבה שלא תלויה בדבר.שבוע טוב בנות!
