כל עוד היא מקצועית- לא מפריע.

היה לי לפניה, במשמרת הקודמת ללידה, גם מיילדת ערביה שהרגשתי שהיא מתנכלת אלי. לא ''מרשה' לי דברים וכו'..

ההיא אחריה היתה סבבה ואיתה ילדתי. 

כי ברוך ה' יילדה אותי יהודיה חמודה מאוד.

נראה לי שזה היה מפריע לי, לא דווקא בגלל הידיים הראשונות שיגעו בתינוק כמו בגלל שזה רגע כזה של השראת שכינה...

בתינוקיה היו אחיות ערביות שטיפלו בתינוק וזה לא הפריע לי.

אצל אחד הילדים שלי זו שעשתה את בדיקת סינון השמיעה הייתה ערבייה-נוצרייה, וזה ממש הפריע לי, כי ענדה צלב זה לא משהו שאני רוצה שתינוק קטנטן, שעדיין קדוש וטהור, יראה ויהיה בקרבתו...

יש עוד משהו שמפריע לי בערבים שיטפלו בי/בילדים שלי - אם הם נחמדים (ואני מעדיפה מטפלים נחמדים בעיקרון) אני לא ממש יכולה להודות בזה, כי זה סוג של "לא תחונם"... וזה גם סתם כך לא נעים לי... (הבת שלי עברה ניתוח לאחרונה, והייתה רופאה ערבייה שלקחה לה דם באחת הפעמים, והיא הייתה כל כך נחמדה ועדינה... אז הבת שלי העדיפה להמציא שהיא בת של יהודייה שהתחתנה עם ערבי, ולכן היא בעצם יהודייה 😅)

את מתכוונת לעניין הלכתי ממשי?

כי לא ידוע לי שההלכה של 'לא תחונם' אומרת שאסור להגיד דברים טובים על גוי… או שאני לא מכירה את פרטי ההלכה עד הסוף?

באופן אישי גם אני מעדיפה ללדת על ידי יהודים (ב"ה כך היה לי עד עכשיו בכל הלידות).

בלידה אני מרגישה שזה יותר משמעותי מאשר בכל מפגש אחר עם נותני שירות לא יהודים (בהקשרים רפואיים או בהקשרים אחרים).

למרות שברור שאין כאן עניין הלכתי. לאורך כל הדורות נשים בגלות ילדו עם מיילדות לא יהודיות ולא היה בזה שום איסור. אבל עכשיו כשיש אפשרות ב"ה ללדת עם יהודיות, זה כן מרגיש נכון יותר שהתינוק יצא לעולם ככה, דווקא על ידי יהודים.

צריך לברר.

אבל מבחינת ההרגשה זה לגמרי כך...

לא באה לחלוק על ההרגשה שלך, רק להאיר עוד צורת הסתכלות.

אחד הדברים שלפעמים 'מאשימים' את היהדות ואת הדתיים, זה גזענות.

וזה באמת מבלבל. כי היהדות כן מבחינה בין מי שיהודי ומי שאינו יהודי, ובהחלט יש איסור להתערבב עם הגויים, ובייחוד איסור להתחתן איתם.

אבל זה לא מתוך תפיסה שאנחנו יותר טובים מהם, אלא מתוך תפיסה שלנו יש תפקיד אחר, וייעוד אחר, וזה כולל הרבה מאוד חובות (כל המצוות), וגם זכויות שמתבטאות בקשר מיוחד עם ריבונו של עולם.

וכמובן שכל אחד שרוצה להצטרף לייעוד הזה, מוכן לקחת על עצמו את כל החובות שזה דורש, יכול להצטרף ולהתגייר.

ולכן זו לא גזענות. אנחנו לא שונאים את הגזעים האחרים. אנחנו לא אומרים שהם פחות טובים. אנחנו כן מבחינים ביננו לבינם, אבל בצורה אחרת שבעיני זה לא גזענות.

אבל החיים בארץ מוקפת אויבים, לפעמים גורמים לנו כן לפתח רגשות שנאה למי שלא יהודי. ומקשים עלינו לקבל את זה שיכולים להיות גויים טובים ובעלי מידות טובות.

בתור ילדה אני חשבתי שכל מי שלא יהודי הוא ערבי, ושכל ערבי רוצה להרוג אותנו.

וזה לא שאמרו לי ככה, דווקא ההורים שלי עלו מחו"ל וגדלו בין גויים, והיו להם גם חברים גויים שהם העריכו. אבל לקח לי זמן לגדול ולהבין את המורכבות הזו. וגם על הילדים שלי אני רואה את אותו דבר, ובטוחה שזה קורה בעוד הרבה בתים בארץ.

אבל אני חושבת שזה דווקא ממש חשוב לחנך וגם להבין את המורכבות הזו.

להבין שזה שיש סביבנו הרבה ערבים שמנסים לפגוע בנו, לא אומר שכל ערבי רוצה לפגוע בנו, ובטח לא כל גוי רוצה לפגוע בנו. ויש הרבה שלהיפך, מעריכים אותנו ורוצים בטובתינו.

וגם להבין שיש גם גויים טובים, שרוצים לעשות טוב, ושאפשר גם להגיד עליהם דברים טובים, ולשמוח שהם היו שליחים טובים לעזור לנו.

(אחד הסיפורים שהכי מבטא את זה, זה הרופא הפלסטיני שטיפל בבני משפחת מרק מיד אחרי הפיגוע שעברו, והציל חלק מבני המשפחה - https://www.hidabroot.org/article/210609).

אני לא בקיאה בהלכות 'לא תחנם'. אולי באמת אני אברר עם בעלי מה גדר המצווה בדיוק.

אבל כתבתי מתוך ההרגשה שלי.

(בדברים כאלו אני לפעמים מנסה לחשוב איך זה היה נשמע לי אם זה היה הפוך - שגוי היה אומר שהוא לא יכול להגיד על יהודי שהוא נחמד, רק כי הוא יהודי. לי זה ממש צורם, ואני לא חושבת שהיהדות רוצה שנהיה כאלו).

השוטר אמיר חורי,

ערבי נוצרי שהגן בגופו ממש והציל חיי חרדים בפיגוע בבני ברק.

והשוטר הדרוזי בפיגוע בהר נוף.

אפשר להסביר שכל אדם נברא בצלם אלוקים ויש לו בחירה איך להתנהג.

פעם הייתי עם הבת שלי בבי"ח וחיכו בתור חרדים וערבים. 

עברה שם מתנדבת חרדיה וחילקה ממתק לילדים, אחרי חצי שעה עברה מתנדבת ערביה וגם חילקה ממתק.

זה היה יפה לראות שמאחורי הכל בסוף אנחנו בני אדם, וכולם למעשה הגיבו בנימוס וחיוך לשתי המתנדבות.

זה שיש גויים ששונאים אותנו לא אומר שכולם כאלה, ואפילו בשואה היו חסידי אומות העולם.

חוץ מעמלק, אין אף קבוצת גויים שבגישה יהודית צריך לפסול אותה מעצם קיומה.

אבל בפועל באמת אי אפשר לסמוך על אף ערבי כאן שהוא רוצה בטובתנו, גם אם כרגע הוא עושה לנו טוב. והלוואי שלא היינו מפרנסים אותם בכלל, כל עוד כעם הם נגדנו...

ולגבי נוצרים - בעיקר מפריע לי הצלב. כי זה פשוט עבודה זרה, וזה לא משהו שאני רוצה בקרבתי.

(שאלתי את בעלי אם יש פה גדר של לא תחונם. הוא חושב שכן אבל לא בטוח בזה.)

לגבי הצלב אני מסכימה איתך. גם לי זה היה מפריע (לא שהייתי אומרת משהו, אבל זה צורם).

ומסכימה גם שבמציאות שבה אנחנו חיים, אי אפשר לסמוך באמת על ערבים, גם אם נקודתית הם עושים לנו טוב.

אבל עדיין זה לא צריך למחוק את האמון שלנו בטוב שקיים באנושות.

ולכן קשה לי עם אמירה שאם גוי עשה לנו טוב, סימן שכנראה הוא בעצם יהודי (אני יודעת שלא את אמרת את זה, אלא הבת שלך. אבל אני מדברת פה על עצם התפיסה שלנו).

כי יש, וב"ה שיש, גויים טובים, שגם עושים איתנו טוב, לפעמים אפילו מתוך סיכון עצמי (כמו שכתבה יפה @אמאשוני ).

ואולי באמת היינו צריכים להדגיש לה שיש גם גויים טובים... אם כי לגבי ערבים זה קשה לנו...

ברוב רובם של סיפורי ההתבוללות , היהודי/ה מספרים שפעם ראשונה שפגשו "ערבי טוב", והוא לא רשע או רע או בער או כל מה שחשבו תמיד על ערבים...

לכן באמת חשוב מאד שילדים ידעו שיש ערבים טובים וגויים טובים, וילד עם זאת המבדיל בן קודש לחול ובין ישראל לעמים...

שדווקא הציור שלהם כרעים בלבד, עלול להביא ליותר התבוללות....

הגדרים שלו אולי מסויימים,

אבלאי אפשר להתעלם ממה שעומד מאחוריהם ומה המטרה שלהם.

כמה שיותר להתרחק מהגויים, נקודה.

אנחנו חיים במציאות מאוד מאוד מורכבת ומעורבבת 

וכמובן אין מקום לעשות או לנהוג בצורה בוטה או פוגעת,

אבל חשוב מאוד לדעת את הגבולות הברורים של ההלכה ורוח ההלכה גם כן, כי בעצם זו המטרה...

חלק מלא תחנם

זה איסור לספר בשבח גויים.

מלשון חן.

האמת שאין לי מסקנות מוחלטות. לא ירדנו ממש לעומק הסוגיה…

אבל קודם כל, יש מחלוקת בפוסקים אם מדובר על כל גוי, או שהאיסור הוא דווקא על עובדי עבודה זרה.

וגם ראיתי שרבנים כתבו שבוודאי מותר להודות לגוי על עבודה שעשה עבורנו בצורה טובה, ושמותר לדבר טוב על גוי שהציל יהודי.

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

ומותר גם לספר בשבח חכמתם, וגם לספר בשבחם אם אנחנו בעצם משבחים את הקב"ה שברא אותם כך-

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

טעם האיסור הוא כדי שלא תהיה קרבה בינינו (שכמובן החשש הוא להגיע להתבוללות, או ללמידה ממעשיהם). ולכן כן צריך להיזהר ממחמאות ומדיבורים שגורמים לנו להרגיש יותר קרובים וקשורים אליהם.

אני חושבת שהמסקנה שלי היא שכשאנחנו משבחים את מי שהתנהג כלפינו יפה, ראוי להקפיד גם לשבח את הקב"ה שברא את בני האדם עם רצון לעשות טוב, וכמה זה משמח ונעים להיות בצד שמקבל את הטוב (וכמובן שיש מקום גם להזכיר שאנחנו תמיד צריכים להיות זהירים, כי במציאות שלנו אף פעם אי אפשר לסמוך במאה אחוז).

שסיטואציה כזו, שנפגשים עם ערבי שמתייחס אלינו יפה, זו יכולה להיות הזדמנות לדבר על הנושא הזה וללמוד ממנו (כמובן תלוי בגיל הילד, ועד כמה יש לו כוח וסבלנות לחפירות🙂).

אפשר לדבר על כמה שהיחס שלו היה נעים לנו, וכמה זה משמח שהקב"ה ברא אותנו טובים ושגם גויים שגדלים עם הרבה בסתה נגדנו יכולים לבחור להיות טובים בכל זאת.

וגם ללמוד על מצוות 'לא תחנם', ולדבר על זה שכיהודים נצטווינו לא לדבכ בשבח גויים, כדי שלא נתקרב אליהם יותר מידי (אבל זה לא אומר שהשבח לא קיים, אלא שאנחנו צריכים להיזהר מלהגיד אותו באופן שיגרום לנו לשכוח את השוני בינינו ולהתקרב אליהם).

ומכאן אפשר גם להרחיב על מה באמת ההבדל בין יהודים לגויים, ולמה ההפרדה הזו חשובה, למרות שלפעמים הם כל כך נחמדים וטובים...

אמרה לי פעם על המיילדות במרוקו "המיילדות הערביות היו טובות יימח שמם!"

גם אם היא מקצועית והכי נחמדה ומקסימה בעולם. אם אהיה בסיטואציה כזאת סביר שאבקש להחליף מיילדת. 

תקראו לי גזענית, זה לא אכפת לי..

קריטי לי שהידיים הראשונות שיגעו בתינוקות שלי יהיו ידיים של יהודי.

היתה בשלב הקריטי,

ועם צלב.

הפריע לי מאד,  אבל לא היה לי כח לבלגן בשלב הזה

אבל זה היה אחרי שעות בלי מיילדת בגלל עומס ועם תינוקת עם ראש כמעטץבחוץ אז כבר לא עניין אתי כלום חוץ מללדת

אבל זה מבאס אותי ברור

ומקצועית והיתה לי לידה חלומית.. הרבה יותר מהמילדת היהודיה והקשוחה מהלידה שלפניה שבחוויה שלי 'הרסה' לי את חוויית הלידה כי לא הרשתה לי לזוז ודחפה להתערבויות.. דווקא ראיתי במיילדת הערביה שליחה שהקבה שלי לי כדי שתהיה חוייה טובה 🤔

היו לי מיילדות ערביות בלידות, כולן היו יהודיות ורובן דתיות. אם זו מיילדת מקצועית לא היה משנה לי מה המגזר או הדת שלה. באופן כללי כשאני מקבלת שירות רפואי או בתחום אחר, מה שמשנה לי זה המקצועיות והאדיבות ולא מגזר.

קבלתי שירות רפואי ובתחומים נוספים מערבים, שנתנו שירות מעולה הרבה יותר מקולגות יהודיים.

היה לי מרדים מעולה ועדין שהיה ערבי.

לעצמי אם זה מה יש- מוכנה לקבל.

אבל תינוק יהודי טהור שהרגע נולד מבחינתי זה משהו אחר לגמרי. כל עוד זה בידיים שלי...

ששלוחו של השם בלידה (בתנאי שכוונות השליח טובות) הוא כזה שמגשים את נבואת "וכיתתו חרבותם לאיתים". התזכורת לכך שלבסוף יהיה שלום בין העמים היא בעיני מתאימה הרבה יותר לאיחולים שלי לתינוק/ת טרי/ה. סוג של ברכת שלום ליילוד ממשפחת באי העולם כולו, אליה מצטרף. היצירה המתקראת "אדם" גוברת ברגע קדוש כזה על צדדי הרוע בעולם, בעיני.

אדגיש שוב שמדןבר בנסיבות שבהן ברור שהמטפל/ת אינו חשוד על פגיעה בקודשי ישראל, אינו בעל שאיפות לאומיות הכוללות רצון לפגיעה פיזית, ואינו בעל כוונה להעביר את היהודים להאמין בדתו (כוונה שבישראל פחוץ נפוצה, לתחושתי, אצל אלו הנושאים צלב)

האם באמת קיים כזה דבר ערבים שאינם בעלי שאיפות לאומיות הכוללות רצון לפגיעה פיזית...

וגם אם קיים, האם כעם אנחנו צריכים בכלל להתייחס אליהם כאל כאלה.

אני שמה לב לפי השרשור הזה וקודמים לו מה דעת חלק גדול מהמגיבות ולכן אין טעם לדון על זה, פשוט כל אחת ולפי הרגשתה והאמונות שלה...

שבישראל אין להם שאיפות לאומיות.

ושימי לב שבינתיים למטה יש לפחות מישהי אחת שהבחינה בין ערבים לערבים.

ומחילה, לא הבנתי:

היא שאלה אם יפריע, עניתי שלא ושזה אפילו יכול להיות עבורי מאד רוחני, ובעצם את עונה שדעתי לא רלבנטית כי היא ממילא לא מייצגת את דעת הרוב?

התייחסתי לאמירה כדי להדגיש נקודה שבעיניי היא חשובה, 

לא חושבת שיש מגבלה על העלאת תהיות ומחשבות על גבי הפורום, תקני אותי אם אני תוהה.

לא הגבתי לגופו של הניק שלך, הגבתי בכללי על האמירה כי יש שם נקודה שלי היא חשובה.

כל עוד התינוק בריא ושלם והיא טובה והלידה הולכת טוב זה ממש לא משנה לי 

הרי אם היא לא יהודיה, והדת שלה היא נצרות או איסלאם - מה הבעיה שהיא עונדת שרשרת שמסמלת את הדת שלה? הרי היא לא יהודיה.. וזה סמל שעבורה מסמל דבר חשוב.. הדת שלה.

מה רע ב״תינוק שרואה צלב״? זהו סמל דתי של דת אחרת, כמו שהייתי רוצה שיכבדו את היהדות כי היא הדת שלי, אני מכבדת דתות של אחרים. 

הוא סמל של עבודה זרה (כי הנצרות לרוב הדעות נחשבת כעבודה זרה). ואנחנו מצווים להתרחק מעבודה זרה ואף להוקיע אותה, גם אם מדובר במישהו לא יהודי (שגם לו אסור לעבוד עבודה זרה).

בפועל לא נעשה את זה ולא נוקיע ונוכיח ממש, אבל לפחות שהילד הטהור שלי לא יראה סמל של עבודה זרה בימי חייו הראשונים...

ואנחנו לא אמורים לכבד דתות של אחרים. השאיפה שלנו שכולם יקיימו את שבע מצוות בני נוח, ולא את הדת שהם המציאו...

מעבר לזה זה באמת עניין קצת מיסטי - שהתינוק שלי יצא לתוך ידיים יהודיות, כי הנשמה שלו מרגישה הכול...

אבל השאלה הפותחת הייתה אם זה יפריע לי. אז כן, זה יפריע לי מאוד, גם אם לא עשה עם זה כלום...

ולא לא מפריע לי

אבל לידה אחת התרחשה באמבולנס, והצוות שהגיע היו ערבים והם היו בסדר.

ומעדיפה שהם יתעסקו בבניה ויילוד עבור יהודים ולא בהחרבה ופגיעה ביהודים.

אני מתפללת לשליחים טובים ומי שבא- בא.

אולי יפריע לי מהבחינה שבתור יולדת אני רוצה סביבה מוכרת ותומכת ושהצוות ידבר בשפה (התרבותית) שלי, אבל לא מבחינה רוחנית.

לגבי סמלים זה יותר מפריע לי כי אפשר לכבד את הרוב של היולדות שהן יהודיות, אפשר להשאיר את הסמלים מחוץ לחדר לידה ולהכניס את המקצועיות והאנושיות נטו.

שהידיים הראשונות שיגעו בתינוק יהיו של לא יהודי... 

אז ב"ה הקב"ה סידר כך שרק מיילדות יהודיות היו לי.

חשוב לי שתהיה נחמדה ונעימה ומקצועית וזה הכל

לא מאמינה בידיים ראשונות שיגעו בתינוק וכל זה

מה המטרה של שאלה כזאת, טוב זה לא יכול להרבות, יש פה טעם של פרובוקציה, יש לנו הלכה על פי ההלכה זה מותר - ״לא תוסיף ולא תגרע״ יש פה המון קהלים שיכולים לקרוא את הסקר ולראות את מה שענו- להרבות אהבה ושלום בעמ״י מבטיחה שזה לא עושה ,במיוחד למי שלא מסכימה עם הרבה מהתשובות פה … נתתי פה את דעתי ומאוד מכבדת את דעותיהן ותחושותיהן של מי שלא חושבת כמוני אבל חושבת שכל אחת תעשה ותראה מה שנוח לתחושות שלה . זה לא כזה משנה בפרט שלא מדובר על הלכה … 

אנחנו חיים בדור מאוד מבולבל.

והראיה- כשאת רואה שמוציאים פסוקים והלכות מפורשות מהקשרן, במטרה לחבר אותנו באיזשהו קשר רוחני כביכול חיובי עם הגויים.

משם כל הרע יוצא,

משם יוצא ערב רב.

הלכה למעשה, כשאשה מגיעה ללידה ויש מיילדת לא יהודיה מקצועית ונעימה, זה לא מעיד על רמת הדתיות של היולדת אם היא מבקשת להחליף אותה או לא.

אבל הדעה הכללית והלך הרוח, מאוד מאוד מאוד חשובים ולדעתי, הבירור הוא קריטי.

ואין פה בכלל ענייין של להרבות אהבה.

אנחנו לא חייבים להסכים כדי לאהוב האחד את השני.

בכוח להעמיק את הפער 

בתוכנו?

למה שזה יעמיק את הפער?

זה לגמרי לגיטימי שאחת מפריע ולשניה לא , אני דברתי על למה טוב הסקר הזה? להראות כמה אנחנו חושבים שונה וחולקים אחד על השני על דברים שהם די אינדיבידואלים שלא נוגעים בכלל להלכה  או רמת דתיות , אני באה מזרם מאוד שמרן מאוד בטוחה בעצמי בדרך השם שלי ושואלת למה זה טוב להבליט את השוני בנינו במקום את האהבת ישראל בנינו, כולנו רוצים ילדים טובים מוצלחים ההולכים בדרך ה , חלילה לנו מלחשוב שאם מישהי חושבת שונה בהרגשתה על מי שמקבל את התינוק שלה בלידה- שהיא פחות רוצה בקדושת הילד/ה שלה 

את חושבת שזה לא נוגע להלכה.

אני חושבת שזה יותר חזק מהלכה,

וזה דבר בסיסי מאוד לברר לעצמנו,

זה לא על הדרך.

זה המוצא ממנו תפיסת החיים מתחילה ומשליך על עבודת ה' באופן ישיר.

שוב, לא מחלקת ציונים,

אבל חושבת שממש חשוב לחדד את הנקודת בעניין הזה.

במיוחד בדור שלנו.

זה פשוט מאוד מי שמפריע לה - אין בעיה שתעשה מה שנוח לה עם מי שמיילד אותה 

ומי שלא מפריע לה - זה גם בסדר , כי פשוט לא מפריע לה , 

זה גדול עלי או על כל אחד לתת לנשמות דרגות בקנאות לדבר ה׳ 

כל אחד מוצא את המקום שלו בתוך ההלכה שמתאים לו , בסופו של דבר יש ציווי של בחרת בחיים , יש פה בחירה חופשית של אדם בדרך ה, כשכולם יקיימו את ההלכה כמו שצריך אז אפשר יהיה לדבר על מידת חסידות אבל אל לנו להתבלבל קודם ההלכה ולאחר מכן אפשר להוסיף מידות חסידות / חומרות/ הנהגות . בדור שלנו חייב לברר את האמת , הנהגות זה נחמד אבל יש את מעיקר הדין וכל השאר , שכל אחד יבחר לעצמו מה נכון לו . אם למישהו מתאים עיקר הדין בהתאם לרמתו הרוחנית הוא ממש לא בעמדת סכנת הרוחניות שלו בדור , ואל לנו לזלזל בזה, זה ממש לא מובן מאליו לבחור בחיי תורה והלכה בדור , אלא כל אחד בונה לעצמו את הדרך השם שלו בהתאם לדרכו ולנתיב חייו, לא כל אחד מחזיק באותם דעות או דרגות, אנחנו לא מקשה אחת וחשוב שיהיה ריבוי דעות , כי מי שלא מתיישר לדעות שלא אמת חסידול יכול ליפול בדעתו שהוא לא מספיק או לא עושה די , אבל לכן יש לנו הלכה ומורי הלכה .

זה ממש לא מידת חסידות.

זה לפני ההלכה.

כי לי אישית לא מפריע ואני די מעידה על עצמי כמשתדלת לשמור קלה כבחמורה , אבל עכשו את אומרת שהעניין הזה בא לפני ההלכה ואם כך אני בלא מקיימת את בסיס ההלכה , הייתי רוצה לדעת מה המקור ומי החליט שזה לפני ההלכה , או שזאת הרגשה שלך , וזה לגמרי אינדיווידואלי 

כל עוד זה תלוי בי

אין סיכוי בעולם שתיילד אותי גויה!!

ב"ה לא קרה

בע"ה לא יקרה

אבל ה' מחליט בסוף!

לא ראה מה בעיה שידיים גויות יחזיקו את הילד שלי הראשונות.

למה במשך שנים עברו לא היו מיילדות גויות?

זה ענין של הרגשה כנראה ואני כנראה "ליטאית" מידי בשביל הרגשות כאלה.🤭.

מסייגת כמובן שאם היא שונאת ישראל --הייתי מתנגדת לכך בתוקף אבל אם היא עדינה וטובה,אז למה לא

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.

ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!

חוף כבר לא יתאים היום

אפשר לצאת להליכה בגשם/ בין הגשמים 

החורף מכסליו עד אייר

ולא מחשוון עד ניסן

כל שנה אנחנו נדהמים מחדש מההפתעה שחוזרת על עצמה ומבחינתנו לא אמורה להיות

אבל גשם יש לפחות פעמיים באזור פסח

ועוד פעם פעמיים באייר

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

אושר ממש

מעניין מי את

יש לי כל מיני ניקיות ותיקות בראש שחושבת עליהן