כל עוד היא מקצועית- לא מפריע.

היה לי לפניה, במשמרת הקודמת ללידה, גם מיילדת ערביה שהרגשתי שהיא מתנכלת אלי. לא ''מרשה' לי דברים וכו'..

ההיא אחריה היתה סבבה ואיתה ילדתי. 

כי ברוך ה' יילדה אותי יהודיה חמודה מאוד.

נראה לי שזה היה מפריע לי, לא דווקא בגלל הידיים הראשונות שיגעו בתינוק כמו בגלל שזה רגע כזה של השראת שכינה...

בתינוקיה היו אחיות ערביות שטיפלו בתינוק וזה לא הפריע לי.

אצל אחד הילדים שלי זו שעשתה את בדיקת סינון השמיעה הייתה ערבייה-נוצרייה, וזה ממש הפריע לי, כי ענדה צלב זה לא משהו שאני רוצה שתינוק קטנטן, שעדיין קדוש וטהור, יראה ויהיה בקרבתו...

יש עוד משהו שמפריע לי בערבים שיטפלו בי/בילדים שלי - אם הם נחמדים (ואני מעדיפה מטפלים נחמדים בעיקרון) אני לא ממש יכולה להודות בזה, כי זה סוג של "לא תחונם"... וזה גם סתם כך לא נעים לי... (הבת שלי עברה ניתוח לאחרונה, והייתה רופאה ערבייה שלקחה לה דם באחת הפעמים, והיא הייתה כל כך נחמדה ועדינה... אז הבת שלי העדיפה להמציא שהיא בת של יהודייה שהתחתנה עם ערבי, ולכן היא בעצם יהודייה 😅)

את מתכוונת לעניין הלכתי ממשי?

כי לא ידוע לי שההלכה של 'לא תחונם' אומרת שאסור להגיד דברים טובים על גוי… או שאני לא מכירה את פרטי ההלכה עד הסוף?

באופן אישי גם אני מעדיפה ללדת על ידי יהודים (ב"ה כך היה לי עד עכשיו בכל הלידות).

בלידה אני מרגישה שזה יותר משמעותי מאשר בכל מפגש אחר עם נותני שירות לא יהודים (בהקשרים רפואיים או בהקשרים אחרים).

למרות שברור שאין כאן עניין הלכתי. לאורך כל הדורות נשים בגלות ילדו עם מיילדות לא יהודיות ולא היה בזה שום איסור. אבל עכשיו כשיש אפשרות ב"ה ללדת עם יהודיות, זה כן מרגיש נכון יותר שהתינוק יצא לעולם ככה, דווקא על ידי יהודים.

צריך לברר.

אבל מבחינת ההרגשה זה לגמרי כך...

לא באה לחלוק על ההרגשה שלך, רק להאיר עוד צורת הסתכלות.

אחד הדברים שלפעמים 'מאשימים' את היהדות ואת הדתיים, זה גזענות.

וזה באמת מבלבל. כי היהדות כן מבחינה בין מי שיהודי ומי שאינו יהודי, ובהחלט יש איסור להתערבב עם הגויים, ובייחוד איסור להתחתן איתם.

אבל זה לא מתוך תפיסה שאנחנו יותר טובים מהם, אלא מתוך תפיסה שלנו יש תפקיד אחר, וייעוד אחר, וזה כולל הרבה מאוד חובות (כל המצוות), וגם זכויות שמתבטאות בקשר מיוחד עם ריבונו של עולם.

וכמובן שכל אחד שרוצה להצטרף לייעוד הזה, מוכן לקחת על עצמו את כל החובות שזה דורש, יכול להצטרף ולהתגייר.

ולכן זו לא גזענות. אנחנו לא שונאים את הגזעים האחרים. אנחנו לא אומרים שהם פחות טובים. אנחנו כן מבחינים ביננו לבינם, אבל בצורה אחרת שבעיני זה לא גזענות.

אבל החיים בארץ מוקפת אויבים, לפעמים גורמים לנו כן לפתח רגשות שנאה למי שלא יהודי. ומקשים עלינו לקבל את זה שיכולים להיות גויים טובים ובעלי מידות טובות.

בתור ילדה אני חשבתי שכל מי שלא יהודי הוא ערבי, ושכל ערבי רוצה להרוג אותנו.

וזה לא שאמרו לי ככה, דווקא ההורים שלי עלו מחו"ל וגדלו בין גויים, והיו להם גם חברים גויים שהם העריכו. אבל לקח לי זמן לגדול ולהבין את המורכבות הזו. וגם על הילדים שלי אני רואה את אותו דבר, ובטוחה שזה קורה בעוד הרבה בתים בארץ.

אבל אני חושבת שזה דווקא ממש חשוב לחנך וגם להבין את המורכבות הזו.

להבין שזה שיש סביבנו הרבה ערבים שמנסים לפגוע בנו, לא אומר שכל ערבי רוצה לפגוע בנו, ובטח לא כל גוי רוצה לפגוע בנו. ויש הרבה שלהיפך, מעריכים אותנו ורוצים בטובתינו.

וגם להבין שיש גם גויים טובים, שרוצים לעשות טוב, ושאפשר גם להגיד עליהם דברים טובים, ולשמוח שהם היו שליחים טובים לעזור לנו.

(אחד הסיפורים שהכי מבטא את זה, זה הרופא הפלסטיני שטיפל בבני משפחת מרק מיד אחרי הפיגוע שעברו, והציל חלק מבני המשפחה - https://www.hidabroot.org/article/210609).

אני לא בקיאה בהלכות 'לא תחנם'. אולי באמת אני אברר עם בעלי מה גדר המצווה בדיוק.

אבל כתבתי מתוך ההרגשה שלי.

(בדברים כאלו אני לפעמים מנסה לחשוב איך זה היה נשמע לי אם זה היה הפוך - שגוי היה אומר שהוא לא יכול להגיד על יהודי שהוא נחמד, רק כי הוא יהודי. לי זה ממש צורם, ואני לא חושבת שהיהדות רוצה שנהיה כאלו).

השוטר אמיר חורי,

ערבי נוצרי שהגן בגופו ממש והציל חיי חרדים בפיגוע בבני ברק.

והשוטר הדרוזי בפיגוע בהר נוף.

אפשר להסביר שכל אדם נברא בצלם אלוקים ויש לו בחירה איך להתנהג.

פעם הייתי עם הבת שלי בבי"ח וחיכו בתור חרדים וערבים. 

עברה שם מתנדבת חרדיה וחילקה ממתק לילדים, אחרי חצי שעה עברה מתנדבת ערביה וגם חילקה ממתק.

זה היה יפה לראות שמאחורי הכל בסוף אנחנו בני אדם, וכולם למעשה הגיבו בנימוס וחיוך לשתי המתנדבות.

זה שיש גויים ששונאים אותנו לא אומר שכולם כאלה, ואפילו בשואה היו חסידי אומות העולם.

חוץ מעמלק, אין אף קבוצת גויים שבגישה יהודית צריך לפסול אותה מעצם קיומה.

אבל בפועל באמת אי אפשר לסמוך על אף ערבי כאן שהוא רוצה בטובתנו, גם אם כרגע הוא עושה לנו טוב. והלוואי שלא היינו מפרנסים אותם בכלל, כל עוד כעם הם נגדנו...

ולגבי נוצרים - בעיקר מפריע לי הצלב. כי זה פשוט עבודה זרה, וזה לא משהו שאני רוצה בקרבתי.

(שאלתי את בעלי אם יש פה גדר של לא תחונם. הוא חושב שכן אבל לא בטוח בזה.)

לגבי הצלב אני מסכימה איתך. גם לי זה היה מפריע (לא שהייתי אומרת משהו, אבל זה צורם).

ומסכימה גם שבמציאות שבה אנחנו חיים, אי אפשר לסמוך באמת על ערבים, גם אם נקודתית הם עושים לנו טוב.

אבל עדיין זה לא צריך למחוק את האמון שלנו בטוב שקיים באנושות.

ולכן קשה לי עם אמירה שאם גוי עשה לנו טוב, סימן שכנראה הוא בעצם יהודי (אני יודעת שלא את אמרת את זה, אלא הבת שלך. אבל אני מדברת פה על עצם התפיסה שלנו).

כי יש, וב"ה שיש, גויים טובים, שגם עושים איתנו טוב, לפעמים אפילו מתוך סיכון עצמי (כמו שכתבה יפה @אמאשוני ).

ואולי באמת היינו צריכים להדגיש לה שיש גם גויים טובים... אם כי לגבי ערבים זה קשה לנו...

ברוב רובם של סיפורי ההתבוללות , היהודי/ה מספרים שפעם ראשונה שפגשו "ערבי טוב", והוא לא רשע או רע או בער או כל מה שחשבו תמיד על ערבים...

לכן באמת חשוב מאד שילדים ידעו שיש ערבים טובים וגויים טובים, וילד עם זאת המבדיל בן קודש לחול ובין ישראל לעמים...

שדווקא הציור שלהם כרעים בלבד, עלול להביא ליותר התבוללות....

הגדרים שלו אולי מסויימים,

אבלאי אפשר להתעלם ממה שעומד מאחוריהם ומה המטרה שלהם.

כמה שיותר להתרחק מהגויים, נקודה.

אנחנו חיים במציאות מאוד מאוד מורכבת ומעורבבת 

וכמובן אין מקום לעשות או לנהוג בצורה בוטה או פוגעת,

אבל חשוב מאוד לדעת את הגבולות הברורים של ההלכה ורוח ההלכה גם כן, כי בעצם זו המטרה...

חלק מלא תחנם

זה איסור לספר בשבח גויים.

מלשון חן.

האמת שאין לי מסקנות מוחלטות. לא ירדנו ממש לעומק הסוגיה…

אבל קודם כל, יש מחלוקת בפוסקים אם מדובר על כל גוי, או שהאיסור הוא דווקא על עובדי עבודה זרה.

וגם ראיתי שרבנים כתבו שבוודאי מותר להודות לגוי על עבודה שעשה עבורנו בצורה טובה, ושמותר לדבר טוב על גוי שהציל יהודי.

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

ומותר גם לספר בשבח חכמתם, וגם לספר בשבחם אם אנחנו בעצם משבחים את הקב"ה שברא אותם כך-

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

טעם האיסור הוא כדי שלא תהיה קרבה בינינו (שכמובן החשש הוא להגיע להתבוללות, או ללמידה ממעשיהם). ולכן כן צריך להיזהר ממחמאות ומדיבורים שגורמים לנו להרגיש יותר קרובים וקשורים אליהם.

אני חושבת שהמסקנה שלי היא שכשאנחנו משבחים את מי שהתנהג כלפינו יפה, ראוי להקפיד גם לשבח את הקב"ה שברא את בני האדם עם רצון לעשות טוב, וכמה זה משמח ונעים להיות בצד שמקבל את הטוב (וכמובן שיש מקום גם להזכיר שאנחנו תמיד צריכים להיות זהירים, כי במציאות שלנו אף פעם אי אפשר לסמוך במאה אחוז).

שסיטואציה כזו, שנפגשים עם ערבי שמתייחס אלינו יפה, זו יכולה להיות הזדמנות לדבר על הנושא הזה וללמוד ממנו (כמובן תלוי בגיל הילד, ועד כמה יש לו כוח וסבלנות לחפירות🙂).

אפשר לדבר על כמה שהיחס שלו היה נעים לנו, וכמה זה משמח שהקב"ה ברא אותנו טובים ושגם גויים שגדלים עם הרבה בסתה נגדנו יכולים לבחור להיות טובים בכל זאת.

וגם ללמוד על מצוות 'לא תחנם', ולדבר על זה שכיהודים נצטווינו לא לדבכ בשבח גויים, כדי שלא נתקרב אליהם יותר מידי (אבל זה לא אומר שהשבח לא קיים, אלא שאנחנו צריכים להיזהר מלהגיד אותו באופן שיגרום לנו לשכוח את השוני בינינו ולהתקרב אליהם).

ומכאן אפשר גם להרחיב על מה באמת ההבדל בין יהודים לגויים, ולמה ההפרדה הזו חשובה, למרות שלפעמים הם כל כך נחמדים וטובים...

אמרה לי פעם על המיילדות במרוקו "המיילדות הערביות היו טובות יימח שמם!"

גם אם היא מקצועית והכי נחמדה ומקסימה בעולם. אם אהיה בסיטואציה כזאת סביר שאבקש להחליף מיילדת. 

תקראו לי גזענית, זה לא אכפת לי..

קריטי לי שהידיים הראשונות שיגעו בתינוקות שלי יהיו ידיים של יהודי.

היתה בשלב הקריטי,

ועם צלב.

הפריע לי מאד,  אבל לא היה לי כח לבלגן בשלב הזה

אבל זה היה אחרי שעות בלי מיילדת בגלל עומס ועם תינוקת עם ראש כמעטץבחוץ אז כבר לא עניין אתי כלום חוץ מללדת

אבל זה מבאס אותי ברור

ומקצועית והיתה לי לידה חלומית.. הרבה יותר מהמילדת היהודיה והקשוחה מהלידה שלפניה שבחוויה שלי 'הרסה' לי את חוויית הלידה כי לא הרשתה לי לזוז ודחפה להתערבויות.. דווקא ראיתי במיילדת הערביה שליחה שהקבה שלי לי כדי שתהיה חוייה טובה 🤔

היו לי מיילדות ערביות בלידות, כולן היו יהודיות ורובן דתיות. אם זו מיילדת מקצועית לא היה משנה לי מה המגזר או הדת שלה. באופן כללי כשאני מקבלת שירות רפואי או בתחום אחר, מה שמשנה לי זה המקצועיות והאדיבות ולא מגזר.

קבלתי שירות רפואי ובתחומים נוספים מערבים, שנתנו שירות מעולה הרבה יותר מקולגות יהודיים.

היה לי מרדים מעולה ועדין שהיה ערבי.

לעצמי אם זה מה יש- מוכנה לקבל.

אבל תינוק יהודי טהור שהרגע נולד מבחינתי זה משהו אחר לגמרי. כל עוד זה בידיים שלי...

ששלוחו של השם בלידה (בתנאי שכוונות השליח טובות) הוא כזה שמגשים את נבואת "וכיתתו חרבותם לאיתים". התזכורת לכך שלבסוף יהיה שלום בין העמים היא בעיני מתאימה הרבה יותר לאיחולים שלי לתינוק/ת טרי/ה. סוג של ברכת שלום ליילוד ממשפחת באי העולם כולו, אליה מצטרף. היצירה המתקראת "אדם" גוברת ברגע קדוש כזה על צדדי הרוע בעולם, בעיני.

אדגיש שוב שמדןבר בנסיבות שבהן ברור שהמטפל/ת אינו חשוד על פגיעה בקודשי ישראל, אינו בעל שאיפות לאומיות הכוללות רצון לפגיעה פיזית, ואינו בעל כוונה להעביר את היהודים להאמין בדתו (כוונה שבישראל פחוץ נפוצה, לתחושתי, אצל אלו הנושאים צלב)

האם באמת קיים כזה דבר ערבים שאינם בעלי שאיפות לאומיות הכוללות רצון לפגיעה פיזית...

וגם אם קיים, האם כעם אנחנו צריכים בכלל להתייחס אליהם כאל כאלה.

אני שמה לב לפי השרשור הזה וקודמים לו מה דעת חלק גדול מהמגיבות ולכן אין טעם לדון על זה, פשוט כל אחת ולפי הרגשתה והאמונות שלה...

שבישראל אין להם שאיפות לאומיות.

ושימי לב שבינתיים למטה יש לפחות מישהי אחת שהבחינה בין ערבים לערבים.

ומחילה, לא הבנתי:

היא שאלה אם יפריע, עניתי שלא ושזה אפילו יכול להיות עבורי מאד רוחני, ובעצם את עונה שדעתי לא רלבנטית כי היא ממילא לא מייצגת את דעת הרוב?

התייחסתי לאמירה כדי להדגיש נקודה שבעיניי היא חשובה, 

לא חושבת שיש מגבלה על העלאת תהיות ומחשבות על גבי הפורום, תקני אותי אם אני תוהה.

לא הגבתי לגופו של הניק שלך, הגבתי בכללי על האמירה כי יש שם נקודה שלי היא חשובה.

כל עוד התינוק בריא ושלם והיא טובה והלידה הולכת טוב זה ממש לא משנה לי 

הרי אם היא לא יהודיה, והדת שלה היא נצרות או איסלאם - מה הבעיה שהיא עונדת שרשרת שמסמלת את הדת שלה? הרי היא לא יהודיה.. וזה סמל שעבורה מסמל דבר חשוב.. הדת שלה.

מה רע ב״תינוק שרואה צלב״? זהו סמל דתי של דת אחרת, כמו שהייתי רוצה שיכבדו את היהדות כי היא הדת שלי, אני מכבדת דתות של אחרים. 

הוא סמל של עבודה זרה (כי הנצרות לרוב הדעות נחשבת כעבודה זרה). ואנחנו מצווים להתרחק מעבודה זרה ואף להוקיע אותה, גם אם מדובר במישהו לא יהודי (שגם לו אסור לעבוד עבודה זרה).

בפועל לא נעשה את זה ולא נוקיע ונוכיח ממש, אבל לפחות שהילד הטהור שלי לא יראה סמל של עבודה זרה בימי חייו הראשונים...

ואנחנו לא אמורים לכבד דתות של אחרים. השאיפה שלנו שכולם יקיימו את שבע מצוות בני נוח, ולא את הדת שהם המציאו...

מעבר לזה זה באמת עניין קצת מיסטי - שהתינוק שלי יצא לתוך ידיים יהודיות, כי הנשמה שלו מרגישה הכול...

אבל השאלה הפותחת הייתה אם זה יפריע לי. אז כן, זה יפריע לי מאוד, גם אם לא עשה עם זה כלום...

ולא לא מפריע לי

אבל לידה אחת התרחשה באמבולנס, והצוות שהגיע היו ערבים והם היו בסדר.

ומעדיפה שהם יתעסקו בבניה ויילוד עבור יהודים ולא בהחרבה ופגיעה ביהודים.

אני מתפללת לשליחים טובים ומי שבא- בא.

אולי יפריע לי מהבחינה שבתור יולדת אני רוצה סביבה מוכרת ותומכת ושהצוות ידבר בשפה (התרבותית) שלי, אבל לא מבחינה רוחנית.

לגבי סמלים זה יותר מפריע לי כי אפשר לכבד את הרוב של היולדות שהן יהודיות, אפשר להשאיר את הסמלים מחוץ לחדר לידה ולהכניס את המקצועיות והאנושיות נטו.

שהידיים הראשונות שיגעו בתינוק יהיו של לא יהודי... 

אז ב"ה הקב"ה סידר כך שרק מיילדות יהודיות היו לי.

חשוב לי שתהיה נחמדה ונעימה ומקצועית וזה הכל

לא מאמינה בידיים ראשונות שיגעו בתינוק וכל זה

מה המטרה של שאלה כזאת, טוב זה לא יכול להרבות, יש פה טעם של פרובוקציה, יש לנו הלכה על פי ההלכה זה מותר - ״לא תוסיף ולא תגרע״ יש פה המון קהלים שיכולים לקרוא את הסקר ולראות את מה שענו- להרבות אהבה ושלום בעמ״י מבטיחה שזה לא עושה ,במיוחד למי שלא מסכימה עם הרבה מהתשובות פה … נתתי פה את דעתי ומאוד מכבדת את דעותיהן ותחושותיהן של מי שלא חושבת כמוני אבל חושבת שכל אחת תעשה ותראה מה שנוח לתחושות שלה . זה לא כזה משנה בפרט שלא מדובר על הלכה … 

אנחנו חיים בדור מאוד מבולבל.

והראיה- כשאת רואה שמוציאים פסוקים והלכות מפורשות מהקשרן, במטרה לחבר אותנו באיזשהו קשר רוחני כביכול חיובי עם הגויים.

משם כל הרע יוצא,

משם יוצא ערב רב.

הלכה למעשה, כשאשה מגיעה ללידה ויש מיילדת לא יהודיה מקצועית ונעימה, זה לא מעיד על רמת הדתיות של היולדת אם היא מבקשת להחליף אותה או לא.

אבל הדעה הכללית והלך הרוח, מאוד מאוד מאוד חשובים ולדעתי, הבירור הוא קריטי.

ואין פה בכלל ענייין של להרבות אהבה.

אנחנו לא חייבים להסכים כדי לאהוב האחד את השני.

בכוח להעמיק את הפער 

בתוכנו?

למה שזה יעמיק את הפער?

זה לגמרי לגיטימי שאחת מפריע ולשניה לא , אני דברתי על למה טוב הסקר הזה? להראות כמה אנחנו חושבים שונה וחולקים אחד על השני על דברים שהם די אינדיבידואלים שלא נוגעים בכלל להלכה  או רמת דתיות , אני באה מזרם מאוד שמרן מאוד בטוחה בעצמי בדרך השם שלי ושואלת למה זה טוב להבליט את השוני בנינו במקום את האהבת ישראל בנינו, כולנו רוצים ילדים טובים מוצלחים ההולכים בדרך ה , חלילה לנו מלחשוב שאם מישהי חושבת שונה בהרגשתה על מי שמקבל את התינוק שלה בלידה- שהיא פחות רוצה בקדושת הילד/ה שלה 

את חושבת שזה לא נוגע להלכה.

אני חושבת שזה יותר חזק מהלכה,

וזה דבר בסיסי מאוד לברר לעצמנו,

זה לא על הדרך.

זה המוצא ממנו תפיסת החיים מתחילה ומשליך על עבודת ה' באופן ישיר.

שוב, לא מחלקת ציונים,

אבל חושבת שממש חשוב לחדד את הנקודת בעניין הזה.

במיוחד בדור שלנו.

זה פשוט מאוד מי שמפריע לה - אין בעיה שתעשה מה שנוח לה עם מי שמיילד אותה 

ומי שלא מפריע לה - זה גם בסדר , כי פשוט לא מפריע לה , 

זה גדול עלי או על כל אחד לתת לנשמות דרגות בקנאות לדבר ה׳ 

כל אחד מוצא את המקום שלו בתוך ההלכה שמתאים לו , בסופו של דבר יש ציווי של בחרת בחיים , יש פה בחירה חופשית של אדם בדרך ה, כשכולם יקיימו את ההלכה כמו שצריך אז אפשר יהיה לדבר על מידת חסידות אבל אל לנו להתבלבל קודם ההלכה ולאחר מכן אפשר להוסיף מידות חסידות / חומרות/ הנהגות . בדור שלנו חייב לברר את האמת , הנהגות זה נחמד אבל יש את מעיקר הדין וכל השאר , שכל אחד יבחר לעצמו מה נכון לו . אם למישהו מתאים עיקר הדין בהתאם לרמתו הרוחנית הוא ממש לא בעמדת סכנת הרוחניות שלו בדור , ואל לנו לזלזל בזה, זה ממש לא מובן מאליו לבחור בחיי תורה והלכה בדור , אלא כל אחד בונה לעצמו את הדרך השם שלו בהתאם לדרכו ולנתיב חייו, לא כל אחד מחזיק באותם דעות או דרגות, אנחנו לא מקשה אחת וחשוב שיהיה ריבוי דעות , כי מי שלא מתיישר לדעות שלא אמת חסידול יכול ליפול בדעתו שהוא לא מספיק או לא עושה די , אבל לכן יש לנו הלכה ומורי הלכה .

זה ממש לא מידת חסידות.

זה לפני ההלכה.

כי לי אישית לא מפריע ואני די מעידה על עצמי כמשתדלת לשמור קלה כבחמורה , אבל עכשו את אומרת שהעניין הזה בא לפני ההלכה ואם כך אני בלא מקיימת את בסיס ההלכה , הייתי רוצה לדעת מה המקור ומי החליט שזה לפני ההלכה , או שזאת הרגשה שלך , וזה לגמרי אינדיווידואלי 

כל עוד זה תלוי בי

אין סיכוי בעולם שתיילד אותי גויה!!

ב"ה לא קרה

בע"ה לא יקרה

אבל ה' מחליט בסוף!

לא ראה מה בעיה שידיים גויות יחזיקו את הילד שלי הראשונות.

למה במשך שנים עברו לא היו מיילדות גויות?

זה ענין של הרגשה כנראה ואני כנראה "ליטאית" מידי בשביל הרגשות כאלה.🤭.

מסייגת כמובן שאם היא שונאת ישראל --הייתי מתנגדת לכך בתוקף אבל אם היא עדינה וטובה,אז למה לא

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.