עבר עריכה על ידי FireBush בתאריך כ"א באייר תשפ"ג 13:38
אני מרגיש נהדר!
מה זה ועל מה זה?
אפילו המצפון על ההרגשה הזאת,
הוא לא יותר מבחינת נקודה קטנה בפינת החדר,
לא אצבע בעין.
אכלתי די הרבה, ...לא טיפוסי לי.
ולא אכלתי בקדושה.
למי זה חבל? לי? לעצמותי?
או למי עוד זה יכול להיות?
אבל כבר אמרנו, שאני מרגיש כל כך טוב.
אז, ..מה?
לא קמתי מהשעון מעורר והתפרקתי במיטה עוד שעה
עד ששאבתי כוחות לקום.
וזה אחרי שקמתי והתלבשתי, מוכן ללכת לתפילה במניין,
מה שמעולם לא קרה (היום).
אוף. רק לאחרונה למדתי מה זה חברים.
ממש ככה. תקופת חסד קצרה מדיי,
ל-להיות בתאקל עם חבר. אז פסדר, זה חלק מהמשחק,
אבל אני? אני לא יודע להתנהל. זה שם אותי בחסרון ברור.
הייתי יכול למות כבר. בכל כך הרבה דרכים.
העולם מלא טראגדיות.
אבל לא, אני חי.
חי וסובל, ברירת המחדל.
אני מפחד למות. מפחד מהכאב.
אני יודע "למה ( לא) אני?",
אני כל הזמן מתחמק! בורח לשטן בין האצבעות.
מעניין אם זה מעצבן אותו.
הוא מלאך, אין לו את הרשות להתנקם בי,
נכון?
...
.
