מטבע הדברים, כאשר בחור ובחורה נפגשים כדי לבחון האם הם רוצים לקשור ביניהם קשר משמעותי וזוגיות, כל אחד מגיע עם רעיונות, דעות, השקפות, רצונות והעדפות שונות.
הכי טבעי בשבילנו זה לרצות שהשני יהיה כמוני - יאהב את הדברים שאני אוהב, יתלבש בסגנון שאני אוהב, יחזיק בהשקפות "נכונות" כמוני וכו' וכו'.
בעיני חלק מהזוגיות היא היכולת לתקשר את הפערים האלה - לאפשר לשוני קיום במרחב הזוגי. לעיתים זה ע"י הכרה בשוני ולעיתים זה ע"י שינוי עצמי כדי להתאים לאחר.
אני רוצה להתייחס לאדם שרוצה בשינוי. זה יכול להיות בחורה שרוצה שיתלבש אחרת, או בחור שרוצה שתתאפר. זה יכול להיול בחורה שרוצה שיאמר דבר תורה, או בחור שרוצה שתאכל בדייט (אלה סתם דוגמאות לא אמיתיות).
אני חושב שכדי לאפשר את הגישור בין השניים יש צורך לבוא בגישה שאני מעוניין שהשני יתנהג באופן מסויים בגלל שככה עושה לי טוב.
אני לא מבקש שינוי בגלל שככה נכון, אני מבקש שינוי כי זה נעים לי ועושה לי טוב.
זה מאפשר לצדדים להיות בעמדות שוות - אין כאן נכון ולא נכון, טוב יותר או פחות. במצב כזה יותר קל לוותר מעצמי (כמובן תלוי מחירים, והצד השני צריך להיות מודע לזה) בשביל האחר. זה לא שהוא טוב יותר, צודק יותר, נכון יותר. הוא פשוט זקוק לזה ואני חושב שאני יכול לתת לו את זה, אז אשמח לתת.
