כשהיא מנסה להציע תגידי שאת תפוסה או מבררת על הצעה אחרת.

"לדתיים מבית אין דרך ארץ ואין כבוד לזולת" 

עזבי את זה שזה הוצאת שם רע. אמרה כזאת מעידה על תכונה של עין רעה. אדם שיש לו תכונה כזאת איך המעשים שלו יהיו מבורכים? ובישביל לשדך צריך ברכה והמון סייעתא דשמיא. 

לדעתי תתרחקי ממנה

וחלק מהעניין זה מביאים את דברים שהם מאוד אינטמיים לשדכן. זה הגיוני שתפגעי בגלל שהיא לא כיבדת את רצונותיך. מה הברירה, שהיא תציע לך הצעות לא מתאימות? באמת יש מקום לריחוק מסויים בקשר הזה.

שהם כלכך בסיסים..

יש פה 2 צדדים 

היא שמדברת אליך ככה ואת שמאפשרת שידברו אליך ככה.

את ב"ה לא ילדה ואף אחד לא מחייב אותך להישאר איתה.

אבל הכל רגיש יותר כשמדובר בקרובת משפחה שתהיי איתה בקשר כזה או אחר כל החיים

אבל עדיין ללכת 

היא פוגשת אותי בסמארטפון ..

בע"ה נעשה סדר.

אם יש מקום שאת מרגישה שלא קשובים לבקשות / רצונות /ערכים שלך באופן תדיר ושמים לך עצור , כאשר את הכי פתוחה עם הלב שלך , כי את לגמרי במרחב פגיע, כלומר הכי נותנת את כל כולך , הכי רוצה שיצליח(:

אז במקום שיכבדו את המקום שלך וידעו שנכנסו לאזור עדין .. עם מלא רצון .

מכאיבים לך 

צריך לדעת לא להיות באותו מקום ♥

יש אנשים מקווה שרק עם כוונה טובה שלא יודעים לשמוע. 

מי שאני לא מרגיש בנוח באצלו לענות מה שבא לי על הצעה, אני לא שומע ממנו.

אם זה יהיה לוחץ מידי, אני אגיד במפורש שאני לא מעוניין לשמוע ככה הצעות נקודה.

יש לי המון המון המון (ועוד ועוד) הכרת הטוב לכל אחד ואחת שחושבים עליי, אבל בסוף אני כאן הסיפור. 

זה בכלל לא עניין של מה אני חושב עליהם והאם זה בסדר מה שהם עושים או לא. אני עדיין מעריך את הרצון, פשוט מבין שזה לא מתאים לי נקודה.

זה קשה הרבה יותר כשזה מישהו קרוב. אבל אין ברירה. צריך להבהיר לה שאת דווקא ממש שמחה על הקשר איתה והיית רוצה שזה ימשך, אבל שאת מרגישה שבתחום הזה את לא עושה לך טוב שהיא תהיה חלק. דווקא כי הקשר איתה טוב לך ואת רוצה שהוא ימשיך להיות כזה שיעשה לך טוב.

בסוף אדם אמור להבין את זה.

הייתי מנסה להשיג שדכניות אחרות. ולה פשוט להגיד תמיד שכרגע את לא פנוייה. שזה גם אמיתי כי א לא פנויה להצעות לא מתאימות ולהטפות מוסר לא נכונות.

ככה הקשר יחזור להיות במקומו המשפחתי וזהו

כמה טוב לפעמים להפגע או לריב עם מישהו זה

שווה את השלום והטוב שבא אח"כ.

למרות שתלוי אם יש גבול שנחצה זה כואב

זה כלכך לא היחס שאת אמורה לקבל משדכנית(!!)

היא אמורה לעזור לך, לעשות השתדלות להבין אותך טוב יותר ולדייק את עצמה ואת ההצעות מפעם לפעם~

גם שדכניות הן בני אדם כמו כולנו וזו עבודה קשה- אבל מי שלוקחת את זה על עצמה צריכה להשתדל להיות כל כולה עבור הרווקים שפונים אליה 

וחלילה לה להיות בעמדה שהיא צודקת והרווק/ה טועה או להסתיר מידע מהמשודכים...

___

לא מגיע לך שידברו אלייך ככה.. יש עוד המון שדכניות מדהימות עם רצון אמיתי לעזור♡

מוזמנת לפנות אלי בשמחה~ אולי אוכל לעזור

הכל בסדר, היא התנצלה מעומק הלב וכו וכו.

תודה על העדכון.

זה מקצוע שעוסק בנושאים מאד טעונים אז טוב שיודעים לשתף בהרגשה ושהיא יודעת להתנצל. מקווה שההמשך עהיה יותר טוב

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת