לא יודע אם יש לי כוח או כלים להתמודד עם זה

... 

אשרי אדם מפחד תמיד

אני אגיד לך למה, כי כל פעם שאני רואה אנשים מתמודדים עם הילדים שלהם אני אומר לעצמי "בחיי אין לי מושג מה עושים במצב כזה". 

זה מלחיץ אותי להיכנס לתפקיד כזה משמעותי כשאין לי הוראות מה עושים 

ומה שהיה בבית שלי אני לא רוצה לחקות...

וגם קשה לי להיות עם סביבה רועשת לאורך זמן... אחרי כמה זמן אני חייב את השקט שלי לבד

ענווה.

זה מה שיש בך.

לא בצחוק... רציני.

אתה תהיה אבא עם דוגמא אישית מדהימה לילדים שלך... למה שבאמת חשוב- לדרך ארץ, לענווה, לקשר עם ה'. כל זה מה שנותן את המפתח להתקדם. 

בגלל שאני עובדת במסגרות חינוך ורואה הרבה ילדים, ובאמת אני אוהבת את כולם, אבל הכי כיף לי לראות את הילדים האלה, העדינים, שלא רצים כל הזמן לאנשהו או עושים צחוקים אלא יותר מקשיבים, ואני יכולה לצפות בהם מהצד ולקבל השראה מהם... לעדינות הזאת, לחוסר ה-"ביטחון-הטוטאלי" שיש בילדים אחרים שנתקלים בהמון קשיים בגלל זה. ואצלם- זה דווקא קרקע לקשר לה'. לבריאות נפשית באמת. ענווה מביאה את כל הטוב! אל תדאג להם אנחנו בטעות חושבים שאנחנו אלה שמגדלים את הילדים שלנו... אבל אנחנו מגדלים רק את עצמנו. השאר צריך כבר להשאיר לה'. כולנו עושים טעויות גם, אבל גם הן חלק מהתכנית של ה'... והעיקר הרצון. 

הילדים שלנו לא צריכים אבא ואמא מושלמים, הם צריכים הורים אנושיים שנכשלים ויודעים לקום.

דווקא זה שזה מלחיץ אותך מעיד על האחריות והזהירות שלך.

כל החיים לומדים וזה מאוד חשוב להיות מחובר לדברים האלה... לשמוע שיעורים על זוגיות על חינוך ילדים. 

התורה מדריכה אותנו בהכל בלי עין הרע יש לנו תורה מושלמת מתוקה!!! להתאהב בה!

אני יודעת שאת כל הקטע של לבטוח בה' אתה כבר יודע ומן הסתם אומר לעצמך, אבל אני חושבת שאתה צריך להסתכל קצת יותר במראה ולהבין שאתה משהו מיוחד...! דבר ראשון מעצם זה שאתה עם נשמה שהיא חלק מה' וזה מעיד כמה אתה חשוב! את הנשמה אתה אוהב ומסכים שהיא גדולה? אז תכבד אותך בגלל זה... ודבר שני, יש דברים מיוחדים שה' שם רק בך!! קח דף ותעשה רשימה, איזה דברים מיוחדים אתה יכול להוריש לילדים שלך. אני יכולה להגיד על עצמי שיש לי כישרון דרמטי לעשות איתם הצגות, יש לי סבלנות, יש לי חיבוק אוהב לתת להם, זרימה ואומץ לעשות דברים מגניבים שיעשו להם כיף... ועוד מלא דברים בע"ה, רק צריך לזכור להתמקד בזה ולא להתרגל לטוב השגרתי... כי אנחנו אוטומטית מתבעסים על נפילה ואם יש משהו קטן רע. לא. זה לא הכל. יש כאן אחד @טיטו יש לו חתימה יפה... "בסוף יהיה טוב אם זה לא טוב זה לא הסוף". 

לגבי השקט אתה לא היחיד שצריך, וגם בן אדם אמור לעשות התבודדות פעם ביום... אני מקווה שזה יהיה אפשרי (גם לעצמי) אם זה חשוב לבן אדם אמורים להצליח למצוא זמן.

יש קשיים אבל חשוב לבוא אליהם בשמחה... ואני יודעת שזה לא קל. לאף אחד.

שורה תחתונה הכל סייעתא דשמיא.

זה שאריות מהאורות של שבועות

@אני))) 

אגב קניתי זר חתונה ענק לחג לבית והוא פשוט עשה לי את החג

כל פעם שהסתכלתי עליו הרגשתי שמחה ואהבה שאין איך להסביר 

ואני עד עכשיו מתרגשת ממנו

אני כבר לא בבית עד סופש..

חבל שלא צילמתי אותו באמת

מה מרגש בזר חתונה? הוא כלכך טפל לשמלה ולכל השאר שכאילו מי שם לב אליו...

אם ברצינות אז ... קודם כל הרבה מזה נכון לכל אחד אתה יכול לקחת את זה כמוקדש לך

כל אחד יכול ומוזמן.

וגם כאילו מה חדשכאן אתה בחור אחראי וחכם!

קצת מפחיד, אבל... חח סתם סתם, אתה בחור טוב אין לך מה לדאוג 

כל דבר מגיע לכל אחד בזמן שלו

תשאר אופטימי. זה יגיע. 

זה מחמאה אחת😅 

וזה לא מצחיק! אני הייתי שיא הרצינית

לדעתי זה פרצוף תמים כזה חמוד

עיניים מדברות

חחח סתם תן לי להיות מעצבנת

יש כאן כבר מספיק פחדים;)

להרגיש שקופה או לאכזב

😞

D;

אני יכול לדבר על חששות אבל פחד נשמע לי רחוק יותר

להיות נשוי נשמע לי מאוד רחוק

זה ממש לא בגלל שאני גיבור גדול או חסר פחד. ממש לא.

לפני החתונה הכי הפחיד אותי שאני לא אצליח להשתנות ולהתקדם..

הפחד הבא הוא מחינוך חינוך ילדים 

שנעוץ בבסיסו בדרך כלל בפחד מאינטימיות, מהלא נודע, מלאכזב ולהתאכזב וכד'..

העניין הכלכלי 

היום ב"ה התשובה כמו שהייתה בתחילת שנות העשרים, שהרצון שם את הפחדים בצד (רק שהיום זה עם מודעות).

השחיקה הזו מפחידה מאוד

להחליט בגיל צעיר עם מי תחיה יותר שנים ממה שחיית עד היום, יש בזה משהו מאוד מפחיד

אתה מדבר על צורת חיים מופקרת, לא משנה אם בגיל צעיר או מבוגר.

ועוד רגע אחרי שאני כותב במפורש שלא מדובר על יחסי מין

למרות שכתבתי בפירוש שלא. מונוגומיה מדברת על התחייבות לאדם אחד. האלטרנטיבה היא אי התחייבות לאדם אחד, לא משנה באיזו צורה זה מתבטא. זו הפקרות וחוסר הבנה בסיסי של בית בישראל.

וכפי שכתבתי - זה לא משנה באיזה גיל.

אם אני אומר "מפחיד אותי בגיל 25 לבחור את האדם שאיתו אבלה 60 שנים מעכשיו, כי אולי עכשיו מאוד מאוד טוב לי איתו אבל אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד", זו הפקרות וחוסר הבנה בסיסי של בית בישראל?

אם קל לי מאוד לבחר חבר שאיתו אני אלך לסרט או לאכול פיצה ביחד, אבל קשה לי מאוד לבחור אשה שאיתה אחיה מעתה והלאה, זה כי אני לא מבין מה זה בניית בית בישראל?

לדעתי המצב בדיוק הפוך. אם היה לי קל לבחור אשה כמו שקל לי לבחור חבר לפיצה, אם לא הייתי חושש מזה אפילו מעט למרות ההשלכות העצומות של הבחירה הזאת, דווקא אז כנראה לא הייתה לי הבנה בסיסית של בית בישראל...

וכן, החשש הוא *בדיוק* בגלל זה שלהבדיל מאכילת פיצה עם חבר, כאן מדובר בקשר אחד יחיד ומיוחד לשנים רבות. את החבר אני יכול להחליף בחבר אחר בפעם הבאה שארצה פיצה, אבל את האשה איתה אני מתחתן אני לא אחליף בחיים (נכון שמותר להתגרש במצבים מסוימים אבל כמובן זאת לא השאיפה כשבוחרים להתחתן...). 

כלומר אם לא היינו חיים במציאות של מונוגמיה, ויכולתי להחליף אשה באותה מהירות שאני מחליף חבר טוב, לא הייתי חושש כלל מחתונה (וגם לא הייתי מרגיש ממנה סיפוק).

הידיעה שזו בחירה לכל החיים - ולזה התכוונתי במילה "מונוגמיה" - היא שמלחיצה.

יכלת לכתוב בקלות "פחד ממחוייבות". בחרת בניסוח שסותר נישואין בהגדרתו.

אם חשוב לך לפרש את הדברים שלי בצורה שלא כיוונתי אליה - בהצלחה.

לשמחתי אני עדיין מרגישה בנוח לדבר איתם

אני מאוד חוששת מגידול ילדים למרות שהעבודה במעון מחשלת אותי(מה זה כבר ילד שניים מול תשעה?)

ובאופן כללי אני עדיין מפחדת מלהיות אדם מבוגר(בירוקרטיה מפחידה אותי)

למצוא מישהו להרגיש בטוחה איתו? 

נראה לי זה מה שהכי מרגש אותי בחיי נישואין

אבל זה לא קורה יותר מדי פעמים לצערינו הרב.

נגיד אצלי כשאני שומעת בעל או אישה שפוגעים בבני זוגם אפילו לעיני אחרים מרגיש לי סוף העולם. קשה להבין איך ממצב אופטימי שכולם התחילו בו מן הסתם מדרדרים לתהומות כאלה.

שזה מיעוט שבמיעוט. רוב העולם הוא טוב. 

גם במקרים כאלו - ברוב המקרים זה יוצא הדופן בקשר שלהם. לא סתם אפשר להשלים. 

בגלל שבתהליך הבחירה את יותר תבדקי ובגלל שבחיי הנישואין את לא תתני לבעיות זוגיות להגיע לרמה כזאת. 

אבל יותר מזה- הרגישות הזאת מראה בעצם על פוטנציאל לקשר עמוק, וממילא הגיוני שהעבודה שלך עם מי שה' מייעד לך תהיה על דקויות בקשר ולא על דברים כאלה.

רק שנראה לי שבדרך הטבע (הרוחני) יתכן שצריך לשחרר את החשש הזה קודם (אם הוא מעבר לנורמה). כדי להגדיל את הרצון, כדי שהתפילה תהיה יותר מהלב, ומצד השותפות עם ה'.

לגלות שאני נשואה למשהו שאני לא מעריכה ולא נושאת אליו עיניים, לגלות שאני לא נמשכת למי שאני נשואה לו, שהוא דוחה אותי, שהמסכניות שלו דוחה אותי. לשמוע מנגינה מתבכיינת מגבר, לזלזל בו ולהדחות ממנו. להתחתן עם משהו שיבזבז לי את הכסף.

תגובה גברית משהו... (מלבד נשיאת העיניים)

לא עם אישה בכיינית בגוף של גבר. שזה משהו שיצא לי לפגוש לאחרונה לא מעט, ואני אלרגית בטירוף 

שיבוא ויוסיף על חיי, לא יקח מהם. שיעשיר אותם, לא יסחוט אותם. 

אז בבירורים תגידי שאת מחפשת "גבר גבר". 

רק אל תתפלאי אם הוא יהיה מרוחק רגשית וכדו'. 

ונחשי מה? גם גברים גברים רוצים לקבל מהנשים שלהם (חום, אהבה, עוגיות). 

הרגת אותי עם הקטע של הכסף 

האם הוא חי דרכי או מעשיר אותי ומוסיף מעצמו. האם הוא סוחט ממני את האנרגיות או מביא מעצמו רוח חדשה. 

מה שצריך ניתן אל תדאג......

מישהו פעם כתב - כשאיש עובד קשה זה בשביל לפרנס את אשתו והילדים, כשאשה עובדת קשה זה בשביל להשתחרר מהבעל... 

חשבתי שזה בציניות. אולי יש בזה קצת אמת. 

דוחה אותי לחשוב את זה. שהגבר נשרך אחרי אשתו במקום להיות זה שמביא את השפע הביתה. לא גברי, מתמסכן ועלוב בעיניי.

באמת שנראה לי שאת לוקחת את זה מאוד חזק. 

גילוי נאות - נכתב על ידי "גבר גבר", מתפרנס היטב, תמיד משלם בפגישות ומחפש מישהי שתרצה מישהו מוביל ומשפיע. 

ועדיין מה שאת כותבת מרגיש קצת קיצוני 😶

זה רק עוד רכיב נלווה לכל מה שכתבתי לעיל, עוד ביטוי שבו גבר יכול להיות נשרך ולא גבר. 

אם גרעין ההוויה שלו חזק ויציב וגברי ולא מרוכרך ומתבכיין, זו הנקודה.

אם הוא רכרוכי חסר עמוד שדרה מחפש להתמך בכיינובסקי לא יעזור שום כסף בעולם. 

אם הוא גם רכרוכי ותלונתי וגם בונה עלי שאפרנס אותו, מחשבה מצמררת ומבחילה. ירחם ה' על עמו 

יושבת במטבח (כי הוא לא מבשל) 

מגדלת את הילדים (כי הוא עסוק בלפרנס) 

מקבלת גערה\התעלמות כשאת שואלת למה הוא כועס\מצוברח (כי הוא לא מתבכיין) 

מתחנחנת כדי שיקנה לך תכשיט\יתן לך כסף (כי הכסף שלו) 

? 

ביטחון אמיתי ושפע אמיתי שבעל נותן לאישתו ממש לא תלויים במי מביא יותר כסף הביתה. למרות שחובה על הגבר לדאוג לפרנסת הבית.. אבל מרגיש לי שמה זה נסחפת.. אני מכירה נשים שמתפרנסות טוב מאוד, שנשואות לבעלים שמרוויחים הרבה פחות (כדי לעסוק בתורה או במקצוע תורני) אבל יוצקים לבית תוכן רוחני עמוק והם גברים שאני מאחלת לכל הבנות שאני אוהבת למצוא כאלה.. אין להתעלם מכך שהגבר צריך לדאוג לפרנסת הבית.. אבל הביטוי "שיבזבז לי את הכסף" פשוט צורם.. אין כזה דבר "לי" אחרי שמתחתנים.. וגבריות זה הרבה יותר ממה שהעולם המערבי מגדיר (כסף, מעמד, כבוד) זו עוצמה שמגיעה מבפנים ולא תלויה בגורמים חיצוניים. ובכי לא סותר גבריות. וגם לא הבעת רגשות אחרת כלשהי..

לא יכול להיות שקשה לו במקום העבודה?

שקשה לו רוחנית?

או שאם יש לו קשיים מצופה ממנו להסתירם?

אני לגמרי מבין שייתכן שהרבה גברים אשה בצדק לא תעריך. ושאשה צריכה לשאת עיניים לבעלה..

אני לא מבין למה נשמע שכדי לשאת עיניים אליו אסור לו להיות במצוקה בתחום כזה או אחר בחייו או חלילה לשתף את אשתו/המדוייטת שלו בקושי הזה.

דיברתי על עצם הגישה הלא מושכת למציאות, להיות אדם בכיין, תלונתי

כדאי לו לאדם לחזק את עולמו הפנימי וכוח התמודדותו בעולם, על מנת שלא יגיע לאדם היחיד איתה הוא יכול לממש את משיכתו, ודווקא אותה יכבה. 

וכן, אפשר להתלונן לכל העולם וללכת לכל סוגי החברים/תומכים שקיימים, ולשאוב כוחות ולטכס עצה כיצד לבנות את עצמך, ובפרט שלא לכבות את האדם היחיד איתו אתה רוצה לממש את התשוקה שלך, ע"י הפיכתו לאימך. 

להגיע ממקום של נותן, וזה יעצים אותך ממילא ויעמיד אותך במקום חזק יותר ורצונות ההתבכיינות יעלמו בהדרגה, ולא במוד של תינוק שרק מחפש לקבל ומחפש את האחת שסוף סוף תוכל לממש את התבכיינות שלך אצלה. לצמוח מלהיות ילד לגבר

אני כותב מתוך תחושות שלי בלבד, לא יודע אם יש מחקר שבדק זאת:

לדעתי יש מתאם הפוך בין כמה שהגבר רגיש לבין כמה שהוא שותף בגידול הילדים.

ככל שהוא יהיה יותר "גבר גבר" מאצ'ואיסט שלא מדבר על רגשות, כך יותר פעמים "יכאב לו הראש" בדיוק כשהוא צריך לטפל בילדים שלו.

(גם נראה לי לא הוגן לדבר על "קוביות בבטן" כשהיא לא הזכירה במילה מראה חיצוני)

אני מסכימה שהמודל שהיא מתארת לדעתי לא מתאים לרוב האנשים שחיים היום, אבל זה מתאים לה והיא תמצא מישהו שזה מתאים לו, מה הבעיה?

אנחנו פשוט מנסים להראות לה את התוצאה של מה שהיא מחפשת (אולי בצורה קצת מוקצנת) כדי שתחשוב אם זה באמת מתאים לה. 

את צודקת לגמרי, אל תקשיבי לשטויות שהגיבו לך (עריכה - לא כל מה שכתבו זה שטויות, יש כמה נקודות נכונות אבל לא נראה לי שהן רלוונטיות), תזכי למצוא גבר אמיתי!

אין בעיה למצוא גבר אמיתי. אני מנסה להצביע על בעיה בגישה. 

משהו בתגובות שלה מריח לי שיבריח כל גבר, אמיתי או לא. לכן מנסה לברר איתה ולהצביע לה על הנקודות המרחיקות. 

אני חושב דווקא ההפך, נראה לי שקשה למצוא גברים אמיתיים. אני מנסה להצביע על מה שטוב בגישה.

משהו בתגובות שלה מריח לי שכל גבר יימשך למישהי שמחפשת גבר אמיתי ולא גבר יותר מידי נשי. לכן אני מנסה לחזק אותה ולהצביע על הנקודות המקרבות.

כמו שאתה מאיר נקודות, כך גם אני. 

כפי שציינתי באחת התגובות - אני בהגדרה (הנ"ל)" גבר אמיתי". עדיין משהו בתגובות שלה (ובעיקר במה שמאחוריהן) מפריע לי ומעריך שיפריע לשכמותי. 

מנסה לברר ולהציג לה את זה. היא ממש לא חייבת להסכים. 

אגב, מחווויתי ככל שהגיל עולה הדרישה ל" גבר אמיתי" עולה. דווקא מתוך תחושת המחסור. 

מתברר שלא בעיניה ומבחינה מסויימת בעיני רובן ככולן של הנשים. השאלה איפה הן מעבירות את הקו.

גילוי נאות: אני הרבה יותר קרוב לתיאור שלה מאשר לתיאור שלך. דווקא בגלל זה הצגתי לה את הקיצון שבדבר כדי לתת פרופורציות וגבולות.

מכאן ועד להחליף תכונות גבריות בתכונות נשיות ועוד לקרוא לזה "התקדמות" יש מרחק רב. זה לא אומר שגבר לא יכול להביע רגש (בדרכו *הוא*) אלא שזו תוספת והשלמה לתכונות הגבריות הנ"ל (שוב, במינון) ולא במקומן.

אשה יכולה להעדיף גבר כהה או בהיר, ספורטאי או מתמטיקאי, חרדי או דתי או חילוני, רגיש מאוד או אחד שלא מבטא רגשות כלל. 

ברור שכל אחת צריכה לבחור מה שטוב לה, אני לא אומר שיש יותר טוב או פחות טוב.

הבעיה שלי היא עם ההגדרה. 

תאר לך שבאתר הכרויות מסוים, במקום לשאול אם אתה מזרחי או אשכנזי ישאלו "יפה או מכוער", ובמקום לשאול אם אתה חילוני או דתי ישאלו "אדם חופשי או פנאט".

אפשר לאהוב גבר רגיש ואפשר לאהוב גבר מאצ'ואיסט (וממילא אין בהכרח סתירה בין התכונות), אבל להגיד שגבר רגיש הוא נשי זו איוולת. 

פשוט מאז המאה ה-20 ההנחות האלה התבררו כשגויות.

אגב, אם יש מגדר שעושה המון המון שטויות בגלל הרגש, זה דווקא הגברים.

לנסוע בפראות כדי להרשים בחורות, להתנהג בדביליות כללית ליד נשים יפות, אפילו הצורך הבסיסי להגן על נשים שאנחנו אוהבים גם במחיר של פציעה ומוות - כל אלה מראים שלפעמים הרגש חזק מהשכל

אתה משוכנע ש-99% מאנשי המקצוע בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה בעד לפרק את המושג משפחה?

גם הדתיים שבהם? (ולא רק דתיים יהודיים אלא גם דתיים בדתות אחרות שבוודאי שמרנים לא פחות ממך בכל הקשור למושג משפחה)

אז בקיצור, לדעתך,

לא רק שגבר רגיש הוא גבר נשי, אלא מי שחושב אחרת מעיד על עצמו שהוא בעד שגברים יתחתנו עם גברים וכו'.

לדעתך אין סטרייטים רגישים? אשה שמצאה גבר רגיש צריכה לברוח מהר לפני שהיא תתפוס אותו בוגד בה עם גבר?

אתה יודע, פעם היו טענות דומות לשלך בנוגע לזכויות נשים.

נשים צריכות להיות אך ורק בביתן, לנשים אסור להצביע בבחירות כי הן לא שייכות לזה מטבען (הרב קוק) וכו' וכו'.

גם אז, האשימו את מי שחשב אחרת שהוא בעד לפרק את המוסדות המסורתיים היהודיים. זה לא עזר להם.

השתדלתי להתעלם מהמילה ההיא, קיוויתי שהיא פליטת פה ולא יותר.

למעשה אתה לא מסביר את הדעה שלך אלא כותב משפט בודד וזהו, ואז כשאני מגיב אתה לא עונה עניינית אלא כותב "מי שחושב כמוך הוא אדם רע".

באמת אי אפשר לנהל דיון בצורה כזאת.

אדם א':

מותר לשחק בטלפון בשבת, בתורה לא כתוב שזה אסור.

אדם ב':

אבל לפי הרבנים זה אסור!

אדם א':

זה שכולם חושבים אחרת זה לא טיעון.

אדם א':

כדור הארץ שטוח.

אדם ב':

אבל כל המדענים אומרים אחרת!

אדם א':

זה שכולם חושבים אחרת זה לא טיעון.

(:

שתיי מילים מפוצצות בלי הרבה הסבר מצידי..

אבל בסוף, זה מה שהכי מפחיד אותי, גם אם אני מגזימה

ואז אל תדאגי

גבר טוב לא בוגד

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי