לא יודע אם יש לי כוח או כלים להתמודד עם זה

... 

אשרי אדם מפחד תמיד

אני אגיד לך למה, כי כל פעם שאני רואה אנשים מתמודדים עם הילדים שלהם אני אומר לעצמי "בחיי אין לי מושג מה עושים במצב כזה". 

זה מלחיץ אותי להיכנס לתפקיד כזה משמעותי כשאין לי הוראות מה עושים 

ומה שהיה בבית שלי אני לא רוצה לחקות...

וגם קשה לי להיות עם סביבה רועשת לאורך זמן... אחרי כמה זמן אני חייב את השקט שלי לבד

ענווה.

זה מה שיש בך.

לא בצחוק... רציני.

אתה תהיה אבא עם דוגמא אישית מדהימה לילדים שלך... למה שבאמת חשוב- לדרך ארץ, לענווה, לקשר עם ה'. כל זה מה שנותן את המפתח להתקדם. 

בגלל שאני עובדת במסגרות חינוך ורואה הרבה ילדים, ובאמת אני אוהבת את כולם, אבל הכי כיף לי לראות את הילדים האלה, העדינים, שלא רצים כל הזמן לאנשהו או עושים צחוקים אלא יותר מקשיבים, ואני יכולה לצפות בהם מהצד ולקבל השראה מהם... לעדינות הזאת, לחוסר ה-"ביטחון-הטוטאלי" שיש בילדים אחרים שנתקלים בהמון קשיים בגלל זה. ואצלם- זה דווקא קרקע לקשר לה'. לבריאות נפשית באמת. ענווה מביאה את כל הטוב! אל תדאג להם אנחנו בטעות חושבים שאנחנו אלה שמגדלים את הילדים שלנו... אבל אנחנו מגדלים רק את עצמנו. השאר צריך כבר להשאיר לה'. כולנו עושים טעויות גם, אבל גם הן חלק מהתכנית של ה'... והעיקר הרצון. 

הילדים שלנו לא צריכים אבא ואמא מושלמים, הם צריכים הורים אנושיים שנכשלים ויודעים לקום.

דווקא זה שזה מלחיץ אותך מעיד על האחריות והזהירות שלך.

כל החיים לומדים וזה מאוד חשוב להיות מחובר לדברים האלה... לשמוע שיעורים על זוגיות על חינוך ילדים. 

התורה מדריכה אותנו בהכל בלי עין הרע יש לנו תורה מושלמת מתוקה!!! להתאהב בה!

אני יודעת שאת כל הקטע של לבטוח בה' אתה כבר יודע ומן הסתם אומר לעצמך, אבל אני חושבת שאתה צריך להסתכל קצת יותר במראה ולהבין שאתה משהו מיוחד...! דבר ראשון מעצם זה שאתה עם נשמה שהיא חלק מה' וזה מעיד כמה אתה חשוב! את הנשמה אתה אוהב ומסכים שהיא גדולה? אז תכבד אותך בגלל זה... ודבר שני, יש דברים מיוחדים שה' שם רק בך!! קח דף ותעשה רשימה, איזה דברים מיוחדים אתה יכול להוריש לילדים שלך. אני יכולה להגיד על עצמי שיש לי כישרון דרמטי לעשות איתם הצגות, יש לי סבלנות, יש לי חיבוק אוהב לתת להם, זרימה ואומץ לעשות דברים מגניבים שיעשו להם כיף... ועוד מלא דברים בע"ה, רק צריך לזכור להתמקד בזה ולא להתרגל לטוב השגרתי... כי אנחנו אוטומטית מתבעסים על נפילה ואם יש משהו קטן רע. לא. זה לא הכל. יש כאן אחד @טיטו יש לו חתימה יפה... "בסוף יהיה טוב אם זה לא טוב זה לא הסוף". 

לגבי השקט אתה לא היחיד שצריך, וגם בן אדם אמור לעשות התבודדות פעם ביום... אני מקווה שזה יהיה אפשרי (גם לעצמי) אם זה חשוב לבן אדם אמורים להצליח למצוא זמן.

יש קשיים אבל חשוב לבוא אליהם בשמחה... ואני יודעת שזה לא קל. לאף אחד.

שורה תחתונה הכל סייעתא דשמיא.

זה שאריות מהאורות של שבועות

@אני))) 

אגב קניתי זר חתונה ענק לחג לבית והוא פשוט עשה לי את החג

כל פעם שהסתכלתי עליו הרגשתי שמחה ואהבה שאין איך להסביר 

ואני עד עכשיו מתרגשת ממנו

אני כבר לא בבית עד סופש..

חבל שלא צילמתי אותו באמת

מה מרגש בזר חתונה? הוא כלכך טפל לשמלה ולכל השאר שכאילו מי שם לב אליו...

אם ברצינות אז ... קודם כל הרבה מזה נכון לכל אחד אתה יכול לקחת את זה כמוקדש לך

כל אחד יכול ומוזמן.

וגם כאילו מה חדשכאן אתה בחור אחראי וחכם!

קצת מפחיד, אבל... חח סתם סתם, אתה בחור טוב אין לך מה לדאוג 

כל דבר מגיע לכל אחד בזמן שלו

תשאר אופטימי. זה יגיע. 

זה מחמאה אחת😅 

וזה לא מצחיק! אני הייתי שיא הרצינית

לדעתי זה פרצוף תמים כזה חמוד

עיניים מדברות

חחח סתם תן לי להיות מעצבנת

יש כאן כבר מספיק פחדים;)

להרגיש שקופה או לאכזב

😞

D;

אני יכול לדבר על חששות אבל פחד נשמע לי רחוק יותר

להיות נשוי נשמע לי מאוד רחוק

זה ממש לא בגלל שאני גיבור גדול או חסר פחד. ממש לא.

לפני החתונה הכי הפחיד אותי שאני לא אצליח להשתנות ולהתקדם..

הפחד הבא הוא מחינוך חינוך ילדים 

שנעוץ בבסיסו בדרך כלל בפחד מאינטימיות, מהלא נודע, מלאכזב ולהתאכזב וכד'..

העניין הכלכלי 

היום ב"ה התשובה כמו שהייתה בתחילת שנות העשרים, שהרצון שם את הפחדים בצד (רק שהיום זה עם מודעות).

השחיקה הזו מפחידה מאוד

להחליט בגיל צעיר עם מי תחיה יותר שנים ממה שחיית עד היום, יש בזה משהו מאוד מפחיד

אתה מדבר על צורת חיים מופקרת, לא משנה אם בגיל צעיר או מבוגר.

ועוד רגע אחרי שאני כותב במפורש שלא מדובר על יחסי מין

למרות שכתבתי בפירוש שלא. מונוגומיה מדברת על התחייבות לאדם אחד. האלטרנטיבה היא אי התחייבות לאדם אחד, לא משנה באיזו צורה זה מתבטא. זו הפקרות וחוסר הבנה בסיסי של בית בישראל.

וכפי שכתבתי - זה לא משנה באיזה גיל.

אם אני אומר "מפחיד אותי בגיל 25 לבחור את האדם שאיתו אבלה 60 שנים מעכשיו, כי אולי עכשיו מאוד מאוד טוב לי איתו אבל אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד", זו הפקרות וחוסר הבנה בסיסי של בית בישראל?

אם קל לי מאוד לבחר חבר שאיתו אני אלך לסרט או לאכול פיצה ביחד, אבל קשה לי מאוד לבחור אשה שאיתה אחיה מעתה והלאה, זה כי אני לא מבין מה זה בניית בית בישראל?

לדעתי המצב בדיוק הפוך. אם היה לי קל לבחור אשה כמו שקל לי לבחור חבר לפיצה, אם לא הייתי חושש מזה אפילו מעט למרות ההשלכות העצומות של הבחירה הזאת, דווקא אז כנראה לא הייתה לי הבנה בסיסית של בית בישראל...

וכן, החשש הוא *בדיוק* בגלל זה שלהבדיל מאכילת פיצה עם חבר, כאן מדובר בקשר אחד יחיד ומיוחד לשנים רבות. את החבר אני יכול להחליף בחבר אחר בפעם הבאה שארצה פיצה, אבל את האשה איתה אני מתחתן אני לא אחליף בחיים (נכון שמותר להתגרש במצבים מסוימים אבל כמובן זאת לא השאיפה כשבוחרים להתחתן...). 

כלומר אם לא היינו חיים במציאות של מונוגמיה, ויכולתי להחליף אשה באותה מהירות שאני מחליף חבר טוב, לא הייתי חושש כלל מחתונה (וגם לא הייתי מרגיש ממנה סיפוק).

הידיעה שזו בחירה לכל החיים - ולזה התכוונתי במילה "מונוגמיה" - היא שמלחיצה.

יכלת לכתוב בקלות "פחד ממחוייבות". בחרת בניסוח שסותר נישואין בהגדרתו.

אם חשוב לך לפרש את הדברים שלי בצורה שלא כיוונתי אליה - בהצלחה.

לשמחתי אני עדיין מרגישה בנוח לדבר איתם

אני מאוד חוששת מגידול ילדים למרות שהעבודה במעון מחשלת אותי(מה זה כבר ילד שניים מול תשעה?)

ובאופן כללי אני עדיין מפחדת מלהיות אדם מבוגר(בירוקרטיה מפחידה אותי)

למצוא מישהו להרגיש בטוחה איתו? 

נראה לי זה מה שהכי מרגש אותי בחיי נישואין

אבל זה לא קורה יותר מדי פעמים לצערינו הרב.

נגיד אצלי כשאני שומעת בעל או אישה שפוגעים בבני זוגם אפילו לעיני אחרים מרגיש לי סוף העולם. קשה להבין איך ממצב אופטימי שכולם התחילו בו מן הסתם מדרדרים לתהומות כאלה.

שזה מיעוט שבמיעוט. רוב העולם הוא טוב. 

גם במקרים כאלו - ברוב המקרים זה יוצא הדופן בקשר שלהם. לא סתם אפשר להשלים. 

בגלל שבתהליך הבחירה את יותר תבדקי ובגלל שבחיי הנישואין את לא תתני לבעיות זוגיות להגיע לרמה כזאת. 

אבל יותר מזה- הרגישות הזאת מראה בעצם על פוטנציאל לקשר עמוק, וממילא הגיוני שהעבודה שלך עם מי שה' מייעד לך תהיה על דקויות בקשר ולא על דברים כאלה.

רק שנראה לי שבדרך הטבע (הרוחני) יתכן שצריך לשחרר את החשש הזה קודם (אם הוא מעבר לנורמה). כדי להגדיל את הרצון, כדי שהתפילה תהיה יותר מהלב, ומצד השותפות עם ה'.

לגלות שאני נשואה למשהו שאני לא מעריכה ולא נושאת אליו עיניים, לגלות שאני לא נמשכת למי שאני נשואה לו, שהוא דוחה אותי, שהמסכניות שלו דוחה אותי. לשמוע מנגינה מתבכיינת מגבר, לזלזל בו ולהדחות ממנו. להתחתן עם משהו שיבזבז לי את הכסף.

תגובה גברית משהו... (מלבד נשיאת העיניים)

לא עם אישה בכיינית בגוף של גבר. שזה משהו שיצא לי לפגוש לאחרונה לא מעט, ואני אלרגית בטירוף 

שיבוא ויוסיף על חיי, לא יקח מהם. שיעשיר אותם, לא יסחוט אותם. 

אז בבירורים תגידי שאת מחפשת "גבר גבר". 

רק אל תתפלאי אם הוא יהיה מרוחק רגשית וכדו'. 

ונחשי מה? גם גברים גברים רוצים לקבל מהנשים שלהם (חום, אהבה, עוגיות). 

הרגת אותי עם הקטע של הכסף 

האם הוא חי דרכי או מעשיר אותי ומוסיף מעצמו. האם הוא סוחט ממני את האנרגיות או מביא מעצמו רוח חדשה. 

מה שצריך ניתן אל תדאג......

מישהו פעם כתב - כשאיש עובד קשה זה בשביל לפרנס את אשתו והילדים, כשאשה עובדת קשה זה בשביל להשתחרר מהבעל... 

חשבתי שזה בציניות. אולי יש בזה קצת אמת. 

דוחה אותי לחשוב את זה. שהגבר נשרך אחרי אשתו במקום להיות זה שמביא את השפע הביתה. לא גברי, מתמסכן ועלוב בעיניי.

באמת שנראה לי שאת לוקחת את זה מאוד חזק. 

גילוי נאות - נכתב על ידי "גבר גבר", מתפרנס היטב, תמיד משלם בפגישות ומחפש מישהי שתרצה מישהו מוביל ומשפיע. 

ועדיין מה שאת כותבת מרגיש קצת קיצוני 😶

זה רק עוד רכיב נלווה לכל מה שכתבתי לעיל, עוד ביטוי שבו גבר יכול להיות נשרך ולא גבר. 

אם גרעין ההוויה שלו חזק ויציב וגברי ולא מרוכרך ומתבכיין, זו הנקודה.

אם הוא רכרוכי חסר עמוד שדרה מחפש להתמך בכיינובסקי לא יעזור שום כסף בעולם. 

אם הוא גם רכרוכי ותלונתי וגם בונה עלי שאפרנס אותו, מחשבה מצמררת ומבחילה. ירחם ה' על עמו 

יושבת במטבח (כי הוא לא מבשל) 

מגדלת את הילדים (כי הוא עסוק בלפרנס) 

מקבלת גערה\התעלמות כשאת שואלת למה הוא כועס\מצוברח (כי הוא לא מתבכיין) 

מתחנחנת כדי שיקנה לך תכשיט\יתן לך כסף (כי הכסף שלו) 

? 

ביטחון אמיתי ושפע אמיתי שבעל נותן לאישתו ממש לא תלויים במי מביא יותר כסף הביתה. למרות שחובה על הגבר לדאוג לפרנסת הבית.. אבל מרגיש לי שמה זה נסחפת.. אני מכירה נשים שמתפרנסות טוב מאוד, שנשואות לבעלים שמרוויחים הרבה פחות (כדי לעסוק בתורה או במקצוע תורני) אבל יוצקים לבית תוכן רוחני עמוק והם גברים שאני מאחלת לכל הבנות שאני אוהבת למצוא כאלה.. אין להתעלם מכך שהגבר צריך לדאוג לפרנסת הבית.. אבל הביטוי "שיבזבז לי את הכסף" פשוט צורם.. אין כזה דבר "לי" אחרי שמתחתנים.. וגבריות זה הרבה יותר ממה שהעולם המערבי מגדיר (כסף, מעמד, כבוד) זו עוצמה שמגיעה מבפנים ולא תלויה בגורמים חיצוניים. ובכי לא סותר גבריות. וגם לא הבעת רגשות אחרת כלשהי..

לא יכול להיות שקשה לו במקום העבודה?

שקשה לו רוחנית?

או שאם יש לו קשיים מצופה ממנו להסתירם?

אני לגמרי מבין שייתכן שהרבה גברים אשה בצדק לא תעריך. ושאשה צריכה לשאת עיניים לבעלה..

אני לא מבין למה נשמע שכדי לשאת עיניים אליו אסור לו להיות במצוקה בתחום כזה או אחר בחייו או חלילה לשתף את אשתו/המדוייטת שלו בקושי הזה.

דיברתי על עצם הגישה הלא מושכת למציאות, להיות אדם בכיין, תלונתי

כדאי לו לאדם לחזק את עולמו הפנימי וכוח התמודדותו בעולם, על מנת שלא יגיע לאדם היחיד איתה הוא יכול לממש את משיכתו, ודווקא אותה יכבה. 

וכן, אפשר להתלונן לכל העולם וללכת לכל סוגי החברים/תומכים שקיימים, ולשאוב כוחות ולטכס עצה כיצד לבנות את עצמך, ובפרט שלא לכבות את האדם היחיד איתו אתה רוצה לממש את התשוקה שלך, ע"י הפיכתו לאימך. 

להגיע ממקום של נותן, וזה יעצים אותך ממילא ויעמיד אותך במקום חזק יותר ורצונות ההתבכיינות יעלמו בהדרגה, ולא במוד של תינוק שרק מחפש לקבל ומחפש את האחת שסוף סוף תוכל לממש את התבכיינות שלך אצלה. לצמוח מלהיות ילד לגבר

אני כותב מתוך תחושות שלי בלבד, לא יודע אם יש מחקר שבדק זאת:

לדעתי יש מתאם הפוך בין כמה שהגבר רגיש לבין כמה שהוא שותף בגידול הילדים.

ככל שהוא יהיה יותר "גבר גבר" מאצ'ואיסט שלא מדבר על רגשות, כך יותר פעמים "יכאב לו הראש" בדיוק כשהוא צריך לטפל בילדים שלו.

(גם נראה לי לא הוגן לדבר על "קוביות בבטן" כשהיא לא הזכירה במילה מראה חיצוני)

אני מסכימה שהמודל שהיא מתארת לדעתי לא מתאים לרוב האנשים שחיים היום, אבל זה מתאים לה והיא תמצא מישהו שזה מתאים לו, מה הבעיה?

אנחנו פשוט מנסים להראות לה את התוצאה של מה שהיא מחפשת (אולי בצורה קצת מוקצנת) כדי שתחשוב אם זה באמת מתאים לה. 

את צודקת לגמרי, אל תקשיבי לשטויות שהגיבו לך (עריכה - לא כל מה שכתבו זה שטויות, יש כמה נקודות נכונות אבל לא נראה לי שהן רלוונטיות), תזכי למצוא גבר אמיתי!

אין בעיה למצוא גבר אמיתי. אני מנסה להצביע על בעיה בגישה. 

משהו בתגובות שלה מריח לי שיבריח כל גבר, אמיתי או לא. לכן מנסה לברר איתה ולהצביע לה על הנקודות המרחיקות. 

אני חושב דווקא ההפך, נראה לי שקשה למצוא גברים אמיתיים. אני מנסה להצביע על מה שטוב בגישה.

משהו בתגובות שלה מריח לי שכל גבר יימשך למישהי שמחפשת גבר אמיתי ולא גבר יותר מידי נשי. לכן אני מנסה לחזק אותה ולהצביע על הנקודות המקרבות.

כמו שאתה מאיר נקודות, כך גם אני. 

כפי שציינתי באחת התגובות - אני בהגדרה (הנ"ל)" גבר אמיתי". עדיין משהו בתגובות שלה (ובעיקר במה שמאחוריהן) מפריע לי ומעריך שיפריע לשכמותי. 

מנסה לברר ולהציג לה את זה. היא ממש לא חייבת להסכים. 

אגב, מחווויתי ככל שהגיל עולה הדרישה ל" גבר אמיתי" עולה. דווקא מתוך תחושת המחסור. 

מתברר שלא בעיניה ומבחינה מסויימת בעיני רובן ככולן של הנשים. השאלה איפה הן מעבירות את הקו.

גילוי נאות: אני הרבה יותר קרוב לתיאור שלה מאשר לתיאור שלך. דווקא בגלל זה הצגתי לה את הקיצון שבדבר כדי לתת פרופורציות וגבולות.

מכאן ועד להחליף תכונות גבריות בתכונות נשיות ועוד לקרוא לזה "התקדמות" יש מרחק רב. זה לא אומר שגבר לא יכול להביע רגש (בדרכו *הוא*) אלא שזו תוספת והשלמה לתכונות הגבריות הנ"ל (שוב, במינון) ולא במקומן.

אשה יכולה להעדיף גבר כהה או בהיר, ספורטאי או מתמטיקאי, חרדי או דתי או חילוני, רגיש מאוד או אחד שלא מבטא רגשות כלל. 

ברור שכל אחת צריכה לבחור מה שטוב לה, אני לא אומר שיש יותר טוב או פחות טוב.

הבעיה שלי היא עם ההגדרה. 

תאר לך שבאתר הכרויות מסוים, במקום לשאול אם אתה מזרחי או אשכנזי ישאלו "יפה או מכוער", ובמקום לשאול אם אתה חילוני או דתי ישאלו "אדם חופשי או פנאט".

אפשר לאהוב גבר רגיש ואפשר לאהוב גבר מאצ'ואיסט (וממילא אין בהכרח סתירה בין התכונות), אבל להגיד שגבר רגיש הוא נשי זו איוולת. 

פשוט מאז המאה ה-20 ההנחות האלה התבררו כשגויות.

אגב, אם יש מגדר שעושה המון המון שטויות בגלל הרגש, זה דווקא הגברים.

לנסוע בפראות כדי להרשים בחורות, להתנהג בדביליות כללית ליד נשים יפות, אפילו הצורך הבסיסי להגן על נשים שאנחנו אוהבים גם במחיר של פציעה ומוות - כל אלה מראים שלפעמים הרגש חזק מהשכל

אתה משוכנע ש-99% מאנשי המקצוע בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה בעד לפרק את המושג משפחה?

גם הדתיים שבהם? (ולא רק דתיים יהודיים אלא גם דתיים בדתות אחרות שבוודאי שמרנים לא פחות ממך בכל הקשור למושג משפחה)

אז בקיצור, לדעתך,

לא רק שגבר רגיש הוא גבר נשי, אלא מי שחושב אחרת מעיד על עצמו שהוא בעד שגברים יתחתנו עם גברים וכו'.

לדעתך אין סטרייטים רגישים? אשה שמצאה גבר רגיש צריכה לברוח מהר לפני שהיא תתפוס אותו בוגד בה עם גבר?

אתה יודע, פעם היו טענות דומות לשלך בנוגע לזכויות נשים.

נשים צריכות להיות אך ורק בביתן, לנשים אסור להצביע בבחירות כי הן לא שייכות לזה מטבען (הרב קוק) וכו' וכו'.

גם אז, האשימו את מי שחשב אחרת שהוא בעד לפרק את המוסדות המסורתיים היהודיים. זה לא עזר להם.

השתדלתי להתעלם מהמילה ההיא, קיוויתי שהיא פליטת פה ולא יותר.

למעשה אתה לא מסביר את הדעה שלך אלא כותב משפט בודד וזהו, ואז כשאני מגיב אתה לא עונה עניינית אלא כותב "מי שחושב כמוך הוא אדם רע".

באמת אי אפשר לנהל דיון בצורה כזאת.

אדם א':

מותר לשחק בטלפון בשבת, בתורה לא כתוב שזה אסור.

אדם ב':

אבל לפי הרבנים זה אסור!

אדם א':

זה שכולם חושבים אחרת זה לא טיעון.

אדם א':

כדור הארץ שטוח.

אדם ב':

אבל כל המדענים אומרים אחרת!

אדם א':

זה שכולם חושבים אחרת זה לא טיעון.

(:

שתיי מילים מפוצצות בלי הרבה הסבר מצידי..

אבל בסוף, זה מה שהכי מפחיד אותי, גם אם אני מגזימה

ואז אל תדאגי

גבר טוב לא בוגד

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?