לפי מה שהבנתי, לכל הלכה / מצווה יש טעמים נסתרים, סוג של קוד אלוהי שבא לידי ביטוי בהלכות / מצוות.
הסיבות למצוות הן לא טעמי המצוות (או לפחות, לא רק טעמי המצוות), ואפשר הרבה פעמים לסתור את הטעמים.
למשל - אם ציצית זה לטעמי זכירה, אפשר לזכור יותר טוב אם יש צמיד על היד שכתוב עליו דברים שונים או שפעם בשעה להגיד כך וכך.
אם שבת זה לנוח אז יש כאלו שנחים יותר טוב בנסיעה לים. אם שבת זה לא ליצור אז לא ברור איך למשל לא להוציא גרעיני לימון מסלט נחשב יצירה לעומת הכנת הסלט שאינה נחשבת יצירה.
וכן הלאה במצוות רבות.
אז בהנחה שהקדמה זאת נכונה, איך אפשר בכלל להתחיל ולהתעסק בלימוד הלכות וקל וחומר בפסיקת הלכה, אם מישהו לא ברמה של להבין ולחיות
את הקוד האלוהי?

