מצחיק אותי איךהפי

איכשהו בנים שואלים על אוכל , את אוהבת לבשל?

אז לא אני לא אוהבת

אבל אני מבשלת  , למה?

כי למה אתה חי? חח באמת לא מבינה את השאלה

אחיין שלי ביקש ממני לפני שהלך לגן פתיתים אז כן ברור שאני אכין לו פתיתים יזרוק לפנים חזה עוף וגזר ואתפלל שה' יהיה בעזרי.

גם שיביא לי בעל שילמד אותי לבשל או יבשל לנו

מה אתה חושב? שאני אזמין מוולט כל היום?

שאני אביא לילדים שניצל תירס? 

לא יקרה

 סבתא שלי תנשל אותי מהירושה

אממ...מנסה להחכים

אם הוא יגיד שהוא אוהב לבשל יגידו שהוא לא מספיק גבר.

בכל מקרה אני מניח ששואלים כי יש בנות שאוהבות לבשל.

למה שיגידו את זההפי
כימנסה להחכים
אני קורא את השרשורים פה כבר כמה חודשים. והיו כמה כאלה שעסקו בגבריות...והייתה שם חוסר הערכה לגברים שלא מספיק גברים. 
זה פרמטביותהפי

לחשוב שגבר שמבשל הוא לא גבר

נו באמת

הרבה פעמים זה מעיד על אופי\מנטליות מסויימיםלאצעיר
וכן, יש כאלו שלא מבשלות\רוצות לעשות עבודות בית בכלל. 
לדעתי זה מוזרהפי

אם 2 הצדדים יגידו שהם לא רוצים לגעת בזה

לא צריך להיות קיצונים

לתת איפה שאפשר

גם לדעתילאצעיר

אבל זה קיים. גם אם מיעוט שבמיעוט.

יש גם כאלו שלא רוצות ילדים.. תאמיני או לא.

אגב, אני לא יודע לבשל בכלל. אני אתרום בדרכים אחרות.

גם לוותר מראש זה מוזרהפי
את לא מוותרת מראשלאצעיר
על החלפת פנצר? הריגת ג'וקים? 
עונה באופן -כללי-מוקי_2020

-לדעתי-,

 

השאלה שבחור שואל את עצמו  : ״היא אוהבת לבשל ?״

 

חשובה לא פחות, אם לא יותר, מ ״האם המראה שלה מוצא חן בעיני ?״ 

שכולם מסכימים שגם דתיים מעוניינים ברף מסויים של חיצוניות ולא הכל זה פנימי-משיחי.

 

1. האם היא אוהבת לבשל ?  

2. האם המראה שלה מוצא חן בעיני באופן כללי ( מעל 70, בסולם 1-100)

3. האם היא בחורה טובה ? (וכאן כל אחד מגדיר לעצמו מה זה ״טובה״)

...

...

...

...

100. האם היא יודעת לפרק מנוע של רכב ולבנות אותו מחדש <----פחות קריטי.

 

כי מאחורי אוהבת לבשל מסתתר עולם שלם של ערכים

וכי הכנת אוכל הוא חלק -משמעותי- -מאוד- בחיים מכמה סיבות עיקריות:

 

א. הכנת אוכל זה חלק גדול מהשגרה. אם בחורה -לא- אוהבת לבשל והיא מבשלת 10 שעות בשבוע, אז היא פחות נהנית והיא פחות נהנית

זה יצוף איפשהו, בדרך מסויימת. תבשל פחות ? תשקיע פחות בבישולים מורכבים וטעימים יותר ? תזמין יותר אוכל מבחוץ שרק אלוהים יודע מי נגע בו.

 

ב. זה בריא יותר לאכול אוכל מבושל.

 

ג. כי לאכול זה *כיף*. אחת ההנאות בחיים, בסדר עדיפות גבוה מאוד. אז ברור שהרבהההההההה יותר כיף שהבחורה **אוהבת*** לבשל.

 

ד. המח שלי כרגע על חצי הילוך, אז אין לי דרך טובה להסביר את זה, אבל *לאהוב לבשל* זה...אימהי. לא יעזור כלום.

 

 

עכשיו אני יודע, בשלב הזה,

כבר קיללו אותי חלק מהבנות שקראו את ההודעה וחבל, כי אני כהן מוסמך.

 

אבל לא,  אני בא בטוב.

אני אומר כזה דבר  (לנשום עמוק) :

 

א. ****בחיים*** ****אף פעם**** *****לעולם***** אל תגידו את המשפט : ״אני לא אוהבת לבשל״.

ב. אפשר לומר, (לדוגמא), אני אוהבת שמבשלים לי, אבל אין לי בעיה שעכשיו הגיע הזמן שאנשים חדשים שיגיעו לעולם הזה, יאהבו שאני מבשלת להם.

ג. כן, זו הדוגמא הכי טובה שמצאתי כרגע. אבל תנסו להבין את *הפוואנטה*. 

 

תודה.

 

שמת לבמנסה להחכים
שכל פעם שאתה עונה "באופן כללי" אתה עונה בצורה מדויקת ומעמיקה מאוד?
מה עם "אוהבת לנקות"?חושבת בקופסא

כל ההסברים שלך חלים גם במקרה הזה.

זה חלק מהשגרה ואם היא לא אוהבת את זה יצוף מתישהו, זה בריא יותר לחיות בבית נקי, לחיות בבית נקי זאת אחת ההנאות בחיים, וזה יותר "אימהי" שאמא מנקה לילד את השוקו שנשפך לו או משהו.

אז מה, תבחן בדייט בחורה על יכולת הניקיון שלה? תמליץ לבנות להסתיר את העובדה שהן *לא* נהנות לקרצף כתמי רוטב יבשים מהשולחן? זה אומר שהיא פחות "אימהית"? למה בחורה עדיין בלי ילדים צריכה להפגין תכונות אימהיות? אתה מחפש בת זוג או את אמ'שלך?

 

לבשל ברמה פחות מושקעת ולהזמין אוכל מבחוץ זה מה שאנשים עושים במציאות, גם האימהות הכי בשלניות שהכי אוהבות את זה. מפריע לך לאכול אוכל ממסעדה שיש עליה הרבה יותר פיקוח מאשר המטבח הביתי שלך? תפשיל שרוולים ותתכיל להכין ארוחות מושקעות בעצמך. מעניין שאת האפשרות של לבקש עזרה מהבעל לא הזכרת.

 

יש סיפור ששמעתי על איזה סופר או משהו שכתב על זכרונות הילדות שלו שבהם הוא כל כך נהנה מהמרק הבייתי של אמא שלו. אחרי שהסיפור התפרסם, אמא שלו אמרה לו שהמרק הזה בכלל לא היה בייתי והיא הכינה אותו מאבקה וירקות קפואים תוך 20 דקות, אז כדאי שהוא יתקן את הקטע הזה. הוא לא רצה למחוק את הקטע,כי הוא עדיין קיבל אתה תחושה הבייתית החמה מהאוכל הזה, גם אם חס וחלילה היא לא סחטה את הנשמה שלה על עבודה פיזית קשה, והעבירה את החום והאימהות הזאת בדרכים אחרות.

ברשותךמוקי_2020

במקום שאני אתחיל לעשות טבלת השוואה על ההבדלים *האדירים* בין ״אוהבת לבשל״ ל ״אוהבת לנקות״ֿ

 

(שמעת פעם על ילד שמעביר פס על התריסים בחדר שלו ואומר ״אמא, תראי. מתי תנקי לנו ?״ 

או ״אמא, את יכולה לנקות את המקלחת ? אני נכנס להתקלח בערב״, 

״אמא, מה קורה בשירותים ? שימי קצת אקונומיקה״)

 

 

אז חשוב לי במקום זה, להיות ממוקד עבור הקוראים :

1. כל מה שאני אומר לבנות שיוצאות לשידוכים זה *לעולם* *לא* להגיד את המשפט ״לא אוהבת לבשל״.

2. בטח אם הוא לא שאל.

3. אם הוא כן שאל, ואת *יודעת* שאת תבשלי כמו אמא ממוצעת, עדיין *לעולם* *לא* להגיד את המשפט ״לא אוהבת לבשל״.

4. כי אין בזה שום היגיון. מה זה יתן לך ? כלום. רק יקלקל לך. וגם ככה עולם השידוכים והדייטים קשוח מאוד בימינו. למה להקשות לעצמך ?

5. בדיוק כמו שלא תגידי לו מה את -לא- אוהבת בו -שלא- ניתן -לשינוי-. אין בזה שום היגיון.

 

יש רק מקרה אחד, שבו עדיף לך להגיד ״כן ! אני *לא* אוהבת לבשל ! מה תעשה ? שב שב..עדיין לא סיימתי !  יופי ״

 

זה השלב שבו הקוראים שואלים ״נו..איזה מקרה ?״

 

טוב ששאלתם.

במקרה שבו הבחורה *באמת* *לא* *מתכוונת* *לבשל* ****בכלל*****. 

זאת אומרת, הגז והתנור זה רק לקישוט.

---------------------------------------------------------------

שיעורי בית למי שמחפשת שידוך וקוראת כאן :

א. מה הבנת, כן כן את, מכל החפירה האחרונה ? מה הדבר הכי חשוב ? 

(לבדוק בתשובות רק אחרי שעניתם בעצמכם)

 

 

פתרון של שיעורי הבית:

א. לעולם לא לומר את המשפט ״אני לא אוהבת לבשל״

 לבחור התמים שלא יודע מה מחכה לו בהמשך כשתקימו משפחה.

או שגברים יפנימו שזה בסדר לא לאהוב לבשלחופשיה לנפשי
ושזה יותר מבסדר שהם יאהבו לבשלחתולה ג'ינג'ית
חד משמעיתחופשיה לנפשי
הנה בעלי אחראי שניצלים רשמי וגם אחראי ניסויים באוכל
בתור זה שהוכתר לנציג הפרמטיביים בפורוםלאצעיר
לקחת את זה קשה. הן ממש לא חייבות לאהוב לבשל. העיקר מבחינתי שתדע שעיקר התפקיד עליה. 
למה הבחור התמים לא יכול לבשל בעצמו?חושבת בקופסא

וכן, ילדים בהחלט יכולים לדרוש מאמא שלהם לנקות, אם מרגילים אותם לזה.

כמו שאני לא מתכוונת להסתיר לעולמי עד שאני לא אוהבת לשאוב אבק מכריות, ככה אין שום סיבה להסתיר שמישהי לא אוהבת לבשל. אם זה נושא שכל כך קריטי לך, לא נראה לי הגיוני לרצות שישקרו לך עליו.

בישול זאת פשוט מטלה. לא משנה אם אוהבים או שונאים, צריך לבצע אותה. גם זה לא משנה מי יבצע, הגבר, האישה או איזה תאלינדי במסעדה.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שברוב הבתיםמנסה להחכים
בישראל נשים אלו הן שמבשלות. אם הבחור שואל אם הבחורה אוהבת לבשל, סימן שהוא מחפש בחורה שרוצה לבשל. כי הוא יודע שהרבה יותר קל לעשות דברים אם אוהבים לעשות אותם. וגם אם הבחורה אוהבת לבשל סימן שהיא גם טובה בזה ועושה אוכל טעים. לא חושב שצריך להתרגש מזה יותר מידי.
מה שאתה אומר זה בסדרחושבת בקופסא

הבעיה שיש אנשים שמקצינים את זה כאילו דייט זה ראיון למשרת טבחית או משהו.

ושוב, לא ייפלו השמיים אם הגבר יבשל מידי פעם, ברוב המקרים האישה מבשלת כי זה מה שהנוח להם. אבל אם זה לא נוח, למה להמשיך את זה?


ואגב, אני די סבבה עם לבשל. לא מתה על זה, אבל סך הכל זה כיף להכין אוכל טעים ומושקע מידי פעם. זה היו מלא מקרים שהכנתי שבתות לבד בבית של ההורים שלי. אין לי משהו אישי נגד בישול, אבל הרעיון שכאילו זאת אחת מדרישות התפקיד הבסיסיות לאישה נשואה, הוא מוגוחך.

אני חושב שמבחינתי, כיסיתי ב 2 הודעותמוקי_2020

את -הדעה שלי- בנושא.

את אמרת את דעתך בצורה יפה ומכובדת.

 

ועכשיו...נותר לקוראים *לחשוב*, *לשקול* *לברר*

 ואז להחליט בעצמם מה הם יעשו.

הוגן לא ?

 

תודה.

אחי, התגובות שלך זה פרייסלס מבקש אמונה
אני לא אוהבת לבשלבועית מחשבה
אני לא זוכרת אם אמרתי לבעלי במהלך הדייטים אם אני אוהבת לבשל או לא, אבל די מהר התברר שאני לא אוהבת לבשל. למזלנו בעלי כן אוהב לבשל אז אין בעיה.


בכל מקרה, אני חושבת שאדם שהיה פוסל אותי על זה שאני לא אוהבת לבשל עדיף לגלות דבר כזה לפני החתונה, לכן לא הייתי אומרת באופן גורף לא להגיד דבר כזה.

זה אמור להיות סתם עוד דבר שיוצא לדבר עליוחופשיה לנפשי
כמו חיבה לבעלי חיים או העובדה שאני אוהבת לצבוע את השיער בצבעים מופרעים
נראה לימבקש אמונה

שכשבחור שואל אם היא אוהבת לבשל זה לא באמת שאלה אם זה תחביב בשבילה

אלא במילים אחרות "האם היא מתכוונת לבשל או מנסה להימנע מזה". 

על פי רוב לפחות...

מז"אהפי
מי מבשל לך ? אתה לא אוכל אוכל(:?
אני אתן לך דוגמא מאמא שלימבקש אמונה

היא לא אוהבת לבשל...

אמנם מה שהיא יודעת היא עושה לכבוד שבת, 

אבל היא כמעט אף פעם לא תחפש מתכון חדש וגם אם כן היא תעשה אותו בהכי חפיף שיש

חח רגע אבלהפי

מי מכין לך את האוכל? מן הסתם אתה נכון?

אני למשל אין לי את זה בכלל אבל מצד שני אני משקיעה אז יוצא סבבה

ויש לי טעם די קשוח אז סביר להניח שנניח 55 אוכל שאחרים אוהבים

אני פחות יתחבר גם אם זה ארוחת בוקר

תראה

 

(הבחורה עם גופיה ועדיין צנועה )

כיום כן, ברור. מה גם שבלי קשר אני אוהב לבשלמבקש אמונה

רואה גם תוכניות בישול, עוקב אחרי שפים ברשת, ורושם לעצמי טכניקות של בישול.

 

אבל... אני זוכר את הבאסה שכילד שחוזר מבית ספר הייתי מריח משהו טעים מתבשל מהמדרגות וממהר הביתה

ו99% מהפעמים הייתי מגלה שהריח מהשכנים.  ואם היה משהו מבושל זה איזה בישול חפיף ולא מושקע בעליל

זה דיכאון.  לא בא לי לחוות את זה גם כנשוי 😑

חח אמאהפי

שלי תמיד מספרת שלפני שהתחתנה היא לא ידעה להכין אפילו חביתה

היום היא מבשלת אוכל מדהים

ולא אף פעם לא קרה לי שיש ריחות וזה לא מאצלנו


רגע אבל אם אתה מבין מה הבעיה?

חשבתי שה"אמא" זה השתתפות בצערי חחמבקש אמונה

איזה מאכזבת

 

אז כמו שאת אומרת לגבי אמא שלך, זה קורה המון שאין שום ניסיון בבישול

אבל יש כאלה שיהיו כמו אמא שלך ובכל זאת יבשלו ובסוף יצא להם מדהים

 

לא הבנתי את השאלה למטה

ועוד אומרים עלינו שאנחנו מדברות ברמזיםחופשיה לנפשי
חחח תקשיבי זה לא נעים לשאול שאלה כזאתמבקש אמונה

"את מתכוונת לבשל?"  נראה לי מרגיש כאילו מחפשים משרתת חלילה

אז שואלים אם היא אוהבת בתקווה שכן או שתענה כמו שהפי ענתה בתוכן של התגובה הפותחת

 

את חושבת שזה בסדר לשאול ישירות?

אבא שלי חד משמעיתהרמוניה

הרגיש כאילו הוא זכה בלוטו כשאמא שלי אמרה לו שהיא לא מוכנה שיתקרבו למטבח

חחחח זה טובמבקש אמונה

אבל וואי אם אשתי תגיד לי את זה..? מזתומרת איך אני אנסה מתכונים וכל מיני דברים שראיתי בתכניות בישול???

אני אצטרך להתגנב למטבח חחח

 

😂הרמוניה

בעיה קשה מאוד...

סתם גם אבא שלי יצירתי בטירוף כל פעם שאני מכינה חלות הוא נדחף ועושה צורות מוזרות😅 

כשבא לו להכין משו הוא חוטף ג'ננה, אבל הם לא מכינים ביחד. היא עושה את האוכל בשוטף, ודברים ייחודיים שבא לו הוא עושה

נגיד הוא מכין את הפופקורן בסיר זה התפקיד הקבוע שלו

קיצור😅

תהנה 

שניכם תזכו

אני חושבת שזה משהו שמוזר לשאול בדייטיםחופשיה לנפשי
לא משנה איך מנסחים את זה(אלא אם כן מגיעים לזה תוך כדי שיחה)
כןהפי
אבל מה נעשה שלחלקנו המידע הזה חשובמבקש אמונה
אז שחלקכם יתמודדו עם זה שזאת שאלה מוזרהחופשיה לנפשי
לשאול בדייט וישאלו אותה בבירורים
אם אפשר, למה לאמבקש אמונה

אם לא אז שואלים בפגישות נו מה נעשה

גם אני לא אוהבת לבשלריבוזום

וגם לא זוכרת אם דיברנו על זה בכלל בעלי ואני לפני החתונה.

אנחנו לא מבשלים הרבה דברים מורכבים. אבל משתדלים להכין אוכל בריא, מזין וטעים יחסית גם אם לא נהנים מזה במיוחד (שנינו מבשלים בבית. יש דברים שרק אני עושה ויש דברים שרק הוא)

באמת מצחיקהשתדלות !

אני אוהבת ממש לאפות אבל לבשל פחות עושה לי את זה... מאמינה שאני אעשה את זה בעתיד ואהנה מזה כי בעלי הצדיק יהנה מזה.

אבל המדוייט שלי כבר הבטיח לי שהוא יבשל בשבילי כשהוא יוכל כי הוא יודע שיש לי פחות סבלנות לזה.


גבר שמבשל זה מדהים בעיניי. אבל כן, מכירה בנות שזה נראה בעיניהן כ'לא גברי'. כמו שיש גברים שזה לא נשי בעיניהם אישה שלא אוהבת לבשל. מסקנה- תהיו אתם ותתנו לבנאדם הנכון לבחור אותכם ככה.

הנושא בה' הידיעה 😉חתולה ג'ינג'ית

אין כמו לדבר על אוכל בדייטים. עזבי אותך מי מבשל.

דייטים זה דבר סופר מרעיב, ודיבור על אוכל עושה ת'עבודה 🤣

אישית אני מבשלת מעולה, אבל גבר שמבשל עושה לי את זה בגדול (לא בקטע של פמיניזם- שוויניזם. הרבה מעבר לזה. אכמ"ל)

פגשתי הרבה בנות שחושבות שהן מבשלות אוכל מעולההפי

אני הייתי נחשבת באולפנה בשלנית ואני על הפנים מעניין אם את באמת כך (;

זאת יכולה להיות גםadvfb

שאלה תמימה?

חח כןהפי
זה חשוב שלפחות אחד משני בני הזוג יאהב לבשלחופשיה לנפשי
הרי להזמין אוכל זה יקר ולא כולם מוכנים לזה


אני באופן אישי טענתי שאני אחסוך בדברים אחרים בשביל לקנות אוכל אבל: א. למזלי אני אוכלת בעבודה.  ב. בעלי אוהב לבשל ולנסות דברים חדשים.  ג. אני לכל הפחות יודעת להכין פסטה.


כמו כן: אין לי מושג מה נחשב למוזר אני פריווילגית בכל הנושא הזה של דייטים

למה הגעתם למצב שצריך לאהובהפי

צריך לעשות לא לאהוב

אני לא אוהבת לבשל ועדיין מכינה לעצמי ארוחת בוקר כל יום , למה? אלה החיים

ברור שאבשל

אני לא אוהבת לבשל לכן אני לא מנסה דברים חדשיםחופשיה לנפשי

כמעט אף פעם

אם מישהו סבבה עם מרק, חביתה, טוסט ופסטה בכיף שיהנה, אם הוא רוצה משהו אחר שינסה לבד

לא "צריך"לאצעיר

אבל ממש לא מזיק, להיפך. אחד הדברים הקשים בנישואים היא השגרה של המטלות ה"משעממות".

אם מתחברים לאחת מהן מה טוב. 

אוקיי, אז למה לא נשאל בניםחושבת בקופסא

אם הם אוהבים להוריד את הזבל? אם אוהבים להחליף חיתולים?

אני לא אוהבת את תחושת "ראיון עבודה" שהשאלה הזאת יוצרת. ברור שאמורים להיות סטנדרטים בחיפוש בת זוג, אבל לא ברמה עד כדי כך טכנית של "האם את נהנית לבצע מטלות?" למה בכלל צריך להינות?

זאת אסוציאציה של ראיון עבודה בחברה שתופסת את עצמה כמקום כייפי וגם פרודוקטיבי, במין שמחה מזוייפת כזאת "האם את נהינת לבצע את המטלות במסגרת התפקיד שלך? <חיוך ענקי מזוייף>"

מי דיבר על שאלות?לאצעיר

הגבתי להפי על התועלת\טוב אם מצליחים להתחבר למה שעושים. 

ואגב, על לימוד תורה נשאלתי עשרות פעמים. 

לימוד תורה זה משהו ערכי רוחניחושבת בקופסא

להספיק לטגן שניצלים זה עניין טכני, ששוב אין בעיה שהגבר גם יעשה אם זה מאוד חשוב לו.

ומה שהפי התלוננה עליו זה בדיוק הציפיה מבנים שבנות "יאהבו לבשל".

אתה אוהב לרדוף אחרי ג'וקים?

בהקשר של השרשור הם אותו דברלאצעיר

זה משהו שאשה מצפה שהגבר יביא איתו לבית, ויותר מזה.


אם את לא אוהבת לבשל - סבבה לך. תדעי שיש כאלו שכן ויש כאלה שישמחו בזה\יחפשו את זה.

ובקיצור - צאי מהתיאוריות שלך לעולם האמיתי. 

לא הבנתי איך הפכתם את זה לשירשורהפי

בנים בנות

לא נורא חח

אנחנו??לאצעיר
זו *פשוטו כמשמעו* השורה הראשונה בהודעה הפותחת (שלך..) 
בסדר מה לעשות שכל המדויטים שליהפי
הם בנים?!!
חחחחחהפיאחרונה
את הורסת אותי לפעמים 
חזק ביותראם רק נאמין
בדיוקריבוזום
בימינו יש מתכונים לכל דבר, לא בעיהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ח בסיון תשפ"ג 13:44

אבל אני מתאר לעצמי ששואלים כי לאותו אחד ששואל זה יהיה באסה לאותו לחזור מעבודה ולקבל שניצל תירס כי היא לא אוהבת להתקרב למטבח

אני גם לא אוהבת לבשל אבללSeven

אבל אני מבשלת כי יש לי בעל וילדים אז מה אני יעשה ירעיב אותם...אישית חושהת שמשפחות לא מתקיימות על הזמנת אוכל לא בריא ולא כלכלי

אם הייתי מנסה לעזור לכם הגברים תכוונו יותר לשאלה מה אמא שלך מבשלת בבית מה בדכ אוכלים אצלכם בצהריים

זה הרבה יותר מדוייק..לבשל בטוח תבשלו אין ברירה זה חובה בשביל לחיות אמממה אישה מחקה (מלשון חיקוי) את אמא שלה אז לצורך העניין בבית של ההורים שלי לא היה גנק פוד בכלל רק אוכל ביתי טרי יום יום אבל מצד שני אוכל פשוט (מפרום קובה בשרים מיוחדים וכו ) הכרתי רק אחרי החתונה

אז אני חושבת שאישה תבשל אבל מה שקאתה בעיקר בבית....

ואם מאוד מפריע לבנאדם האוכל אז זה הכיוון של הבירור

ורק אגיד במאמר מוסגר שבעלי בא ממשפחה שמבשלים בה אוכל מושלם באמת אפילו אני מעדיפה לבוא לשם כדי לאכול והמשפט שהוא אומר לי שוב ושוב כל פעם אני מעדיף את האוכל הפשוט והקליל שלך ולחיות עם אישה ובית שהחיים בו רגועים ושמחים

אז לסיום מה שיעשה אותכם שמחים זו אישה טובה נורמאלית מכילה ורגועה ולא הסוג קציצה של הצהריים חחח

תתחתני בעז'ה עם גבר שאוהב לבשל והבעיה נפתרה;)נועה.
אני מאמינה בשילובהפי

בסך הכל רציתי להבהיר שגם אם אני לא אוהבת לבשל זה לא אומר שאני / הוא

לא נכין אוכל או אחד טעים , למה כי זה צורך בסיסי להקמת משפחה 

גם נכוןSeven
יצא לי לשאול כי ידוע שזאת שאלה ששואלים0x1694
וזה היה עוד משהו שאפשר לשלוף בשעת הצורך...


אבל אז הבחורה שאלה למה אני שואל, כאילו למה זה קריטי. יצאתי מזה טוב באותו מקרה, אבל למדתי להבא שצריך להיות יותר זהיר בקשר לשאלה הזאת (לא שהצלחתי להבין מה קשה לענות ולדפדף הלאה, לא צריך לקחת קשה שאלה סטנדרטית תמימה) 

הפי
אני מקווה שהיא לא אני
חחח היא ממש לא את0x1694
חח מדהיםהפי
כי כך אני מגיבה
רק אם אתה אנונימי *ו* בא לך לענותמוקי_2020

אבל אם החלטת לענות, אז חשוב שהתשובה תהיה כנה ב 100% .בלי לעגל פינות.

 

נניח לכל בן אדם יש רשימה של 100 דברים חשובים שהוא מחפש אצל בחורה.

לפי סדר עדיפות :

1- החשוב ביותר.

100- לא מעניין.

 

איפה -בערך- אתה ממקם את ״המראה שלה מוצא חן בעיני״ ? ( סולם 1-100 , זה אומר מעל 70, המראה שלה מוצא חן בעיניך)

איפה -בערך- אתה ממקם את ״אוהבת לבשל ?״

 

רק להדגיש : אוהבת לבשל זה לא אומר שהיא -טובה בבישול-. זה אומר שהיא אוהבת לבשל *בכיף*.

יכול להיות שכרגע זה רק חביתה ואורז, אבל בעתיד היא -*בכיף* תשמח ללמוד להכין דברים טעימים יותר לה, לילדים ואם ישאר משהו גם תתן לבעל.

 

ושוב, אם לא בא לך לענות, הכל טוב.

זה כמובן יבאס מאוד, אבל עדיין הכל טוב. 

הכל בסדר. אתה לא חייב לענות. רק אם ממש בא לך. בבקשה תענה. תודה.

לא הבנתי מה נפלת דווקא עליי חחח0x1694
איך זה קשור למה שכתבתי? אבל אם זה עושה לך טוב אענה בכיף


רק שנראה לי יש בעיה בהסבר של הדירוג שקבעת. לא הבנתי איך ה מעל 70 לחיוב, אם ככל שעולים המספרים זה הפחות חשוב


היתה לי תחושה שזה יבלבל אותך אבל זה די פשוטמוקי_2020

הסולם של המראה, לא קשור לרשימה של הדברים החשובים.

פשוט הסברתי מה זה אומר ״המראה שלה מוצא חן בעיני״ = בסולם פנימי מ 1 עד 100, זה מעל 70. 

 

עכשיו יש לך רשימה של 100 דברים חשובים :

א. איפה אתה ממקם ״המראה שלה מוצא חן בעיני״ ?

ב. איפה אתה ממקם את ״אוהבת לבשל *בכיף* ?״

 

תודה מראש.

תהיה חזק אבל אל תשכח, הדבר הכי חשוב :

אם ענית, שזה 100% נקי. אל תתחיל לחשוש מתגובות של אחרים.

 

האמת חשבתי על הסבר כזה0x1694

אבל למה לא לתת לך הזדמנות לפרש בעצמך?  

 

א. 3 

ב. 77

 

מה אני מקבל בתמורה על האומץ?

 

את הכוונה בדירוג -3- זה קל להבין.מוקי_2020

top 3 מתוך 100 זה די ברור. עדיפות גבוהה ביותר.

 

אבל כדי -להבין- את 77

צריך שתתן את 78.

 

 

למשל, אצלי ב 100 זה :

״האם היא יודעת לפרק מנוע של רכב ולבנות אותו מחדש״ (זאת אומרת, משהו שבכלל לא מעניין ולא רלוונטי לכלום)

 

מה אצלך ב 78 ?  לא חייב לדייק. משהו בכיוון יספיק. בהצלחה. 

הפסקת פרסומות0x1694

מה אני מקבל ומתנת מי?

קבלו טיפהרמוניה

בעל שרוצה שאשתו תבשל לו

שיחמיא לה על כל דבר קטן שהיא מכינה, שיסבול קצת את הפעמים הראשונות, אבל אם הוא ימשיך ככה היא תשקיע ובסוף תבשל טוב.

בעל שלא מעוניין שאשתו תאהב תמטבח שיעשה הפוך.

בעלי מחמיא לי המוןSeven
ואני עדיין שונאת לבשל ועושה הכל כדי לבשל לכל השבוע ביום אחד חחח אופי לא ממש משתנה
חחח טוב תלוי באמת במקרההרמוניה
אני נגד כל זההפי

אני חושבת שאם הגבר באמת בן אדם טוב גם הוא צריך לקחת חלק

וזה לא אמור להיות התחשבניות, עברנו את הגיל .

זו שותפות

נקודה למחשבהלאצעיר

האם בעל שמפרנס עיקרי, לומד תורה ומלמד את הילדים, ממלא תוכן את הבית, מנהל את החשבונות, הורג את הג'וקים ועוד ועוד, וגם רוצה שאשתו תבשל הוא "לא טוב"? 

זו דווקא התחשבנות מבחינתי - להתחשבן שבכל דבר כל אחד יקח חלק. קשר אמיתי מבחינתי הוא זה שבו כל אחד תורם את הצדדים החזקים והמתאימים שבו וסומך על השני שיתן את שלו.

מה הצדדים האלו - כל זוג יקבע לעצמו. 

יש עוד פרמטריםהפי

עצם הקביעה ולא הרצון היא זו שצורמת

ברור שיש עודלאצעיר

לכן המשפט השני בתגובה שלי.

בעיני החלוקה של כל תחום בכח היא ההתחשבנות האמיתית. 

מה הכוונה חלוקה של כל תחום בכוחהפי
איפה דיברתי על זה .
"גם הוא צריך לקחת חלק"לאצעיר

בהקשר של השרשור נאמר על הבישול (או כך הבנתי).

בעיני נטילת חלק היא לא חלוקת תחום לשניים (נניח בישול) אלא שכל אחד יתרום בתחום שבו הוא חזק. 

הכוונה היא לא בכוחהפי
אלא שלא מפילים מדברים מקשיבים אוהבים 
🙂לאצעיר

(אהבתי את התגובה) 

מסכימה איתךSeven

קשר נכון זה שאם אחד תופס פיקוד על הפרנסה ה2 יותר דואג לילדים וכו..והכי חשוב זה גמישות

גם אם הבעל אחראי על מקלחות את רואה שהוא מותש תקלחי במקומו שרואים תצד ה2 הכל מסתדר

תודהלאצעיר
שנזכה 
יש לי הרגשה שבשורה סופית אנחנו מסכימותהרמוניה

רק רוצות להדגיש צדדים אחרים אז חבל להתווכח על זה

 

פשוט אין חובה שהוא יקח חלק מראש כאילו זו איזו חלוקת תפקידים... העיקר שמסתדרים וכל אחד יודע להעריך ואם יש צורך אז גם לעשות את מה שהשני בד"כ עושה

בעיניי זאת זכות לבשל לבעלי והילדים וזה ישמח אותי לדעתי 

נכון לגמריהפי
יש אנשים ששונאים שמחמיאים להם סתםחופשיה לנפשי

ובמקרה שלי זה גם לא עוזר

אני עדיין שונאת לבשל(מה שכן התחלתי לאהוב לאפות)

יש גם אנשים ששונאים שמחמיאים להם בכלל.לאצעיר
גםחופשיה לנפשי
אני מדברת על אנשים שלא רוצים לשמוע מחמאות רק בשביל ההרגשה הטובה
מבינה אותך אני גם ככההרמוניה

אבל אני חושבת שזה עדיין עושה הרבה כי הכוונה טובה

כאילו לא צריך לשקר אם האוכל ממש מגעיל... אבל אם הוא אכיל אז יאללה לך על זה, נגיד: "באנה תגידי מה שמת באוכל? חבל על הזמן!" זה נשמע לך מזוייף?

או "איך השתדרגת!" שזה באמת נכון כי משתפרים מפעם לפעם וזה מובן שצריך אימונים, אבל שיאמין בה

את מזכירה ליהפי

את הימים שעבדתי בגן אמרתי לילדים תאכלו זה טעים !!! ותהיו חזקים וכו' .. כל השטויות העיקר שיאכלו

ואז ילד קטנציק אמר אם זה כל-כך טעים למה את לא אוכלת?!?!

באותו יום היו שניצלים על הפנים ..

אבל כל-כך העפתי מחמאות שזה כבר לא היה אמיתי.. ואי הילד הזה צודק,

נתתי כמה ביסים זה עבד כולם אכלו כולל החכמולוג החכם יש לומר שלימד אותי מסר חח

חחח וואי ממש...הרמוניה

בהתחלה במערכת עושים את הדברים שלימדו אותנו לעשות... זה מה שכל המבוגרות אומרות!

ובכלל למלא ילדים יש טראומות כי הכריחו אותם בגן לאכול

חחחחחהפי

ואי ואי לא הכרחתי רק רציתי שינסו לפחות

מאוד נסיתי למלא את שאר הבקשות

שלא יגע באורז! והגזר למה הוא שם? בלי רוטב עם רוטב ודמעות ! למה כי יש אפונה אחת באורז.

לפעמים אמרתי להם תרחמו עלי חח

😂אימלההרמוניה

לא פשוט

מכירה את כל הבקשות ההזויות

 

אבל משהו שאני שונאת שהם עושים זה להוציא את הקשה של הלחם... אני לא מבינה מאיפה בא הרעיון

חח אולי קשה להם ללעוסהפי

באמת מעניין למה

🤷‍♀️הרמוניה
נזכרתילאצעיר

שכשדיברתי עם מישהי כדי להחליט אם להפגש היא אמרה לי בדחילו ורחימו "אני גרועה בלבשל".

שאלתי אותה למה חשוה לה לשתף דווקא את זה ואז אמרה שבקשר קודם כלשהו מישהו לקח את זה קשה.


אמרתי לה שאם היא אמורה להיות אשתי אני אתמודד עם אוכל שרוף פה ושם.

היא אהבה את התגובה. בכלל בחורה מיוחדת. 

ב"ההפי
ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשהאחרונה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסאאחרונה

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלג

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

שימי לב שגם מי שמכנה את עצמו בת כאןארץ השוקולדאחרונה

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים