והוא משפיע באופן קריטי על חיי הזוגיות- לדוג':

1. הסתרה של מחלת נפש לא מאוזנת או מורכבת

2. הסתרה של חולי קשה בגוף

3. הסתרה של בעיה גנטית בעלת השלכות

4. הסתרה של בעית פוריות רצינית

5. הסתרה של נטייה מינית/משיכה

7. הסתרה של מצב כלכלי קשה מאוד (מסובך עם השוק האפור לדוגמא)

וכד'. אני מכירה מקרה של בחורה חרדית צעירה (בת של שכנים של סבתא שלי) שהתחתנה בשידוך, והוסתר ממנה שהבחור לוקה במחלת נפש מורכבת ולא מאוזנת. 100,000 ש"ח שהיא הגיעה איתם בחתונה- נעלמו, על ידיו ועל ידי הוריו כנראה, לא ברור.. והיא סבלה מאלימות פיזית נוראית- משיכות בשיער, נשיכות, התפרעויות, שריטות, חבלות קשות, הרס של רהיטים וחפצים אישיים, ביניהם כלי נגינה יקרים שלה (היא מתעסקת בנגינה ומאוד מוכשרת בזה) היא באמת ניסתה ואפילו בהתחלה לא אמרה להוריה מה עובר עליה באמת כדי לא להתגרש, עד שהגיעה ממש לסכנה, והתפוצץ אחרי שנה.. הלכו איתה לאחד מרבני הערים, רב גדול וצדיק, שראה הוכחות ושמע אותה, ונחרד. שלח אותם מהר שתוציא מהבית את כל חפציה האישיים היקרים, כלי נגינה וכו', מה שאפשר.. ריהוט ומכשירי חשמל שקנו הוריה הכל חדש- השאירה!! ובאותו יום הביאו אותו לבית דין וקיבלה גט!! הוא אפילו לא הבין מה בעייתי בהתנהגות שלו.. ב"ה.. כמובן שאת הכסף לא ראתה חזרה וגם לא כלום ממה שהיה בבית. אבל העיקר שהשתחררה ממנו.. לך תדע אם לא היו נוהגים ככה בבהילות אם הייתה מצליחה להיחלץ מהנישואין האלה המסכנה.. 

שמעתי על עוד מקרים אבל לא ממקור ראשון. לדעתי זה לא נפוץ בכלל. איפה יצא לך לשמוע/להתקל?

בעקרון מדובר על משהו משמעותי שהסתירו מאחד הצדדים והתגלה רק לאחר החתונה

חלק מהמקרים שאני מכירה היו בעקבות עניין של נטיה מינית הפוכה שהוסתרה מהצד השני

וחלק בעקבות חולי נפשי או פיזי שהוסתר

כפי שיש בימין ביקורת על שופטים שזה סמכות בלי אחריות לדוגמא, היה ראוי שישימו מראה ויחשבו אם הביקורת שייכת על רבנים, היו מגלים שכן. (ובאופן הופכי אלה התומכים בכח רב לשופטים ומתנגדים לכח אצל רבנים, שישימו מראה אף הם)

ביום שכל צד יפנים שהביקורת שלו תקפה גם על אנשיו וגם על אחרים ויראה את המחיר בביקורת נוכל להגיע להחלטות טובות ציבורית ולפעול טוב יותר.

אולי זה נהיה נפוץ בימינו כי הבנתי שפעם בדרך כלל היו מציעים שידוך מאותה שכונה או ממשפחה מוכרת

ואז לרוב יודעים מי הבנאדם או לאיזה משפחה נכנסנו

אבל בימינו באות הצעות ממקומות מרוחקים שאנחנו לא מכירים לא את האדם ולא את המשפחה ויכולים למכור לנו הכל

מבעבר. רשתות חברתיות, העצמת האינדיבידואל וקבלת כל דבר כלגיטימי לספר עליו בפני כל העולם.

זה גם גורם לשמוע יותר סיפורים וממילא ליותר אנשים להשתכנע ולפעול בצורה דומה.

אבל לא מכיר כאלה סיפורים באופן אישי אז לא יודע... 

בס"ד

יש גירושין כאלה היום, אבל הם עדיין מאוד מאוד נדירים (ובצדק, גירושי מקח טעות הם סוגיה מאוד מורכבת ועם השלכות). יכול להיות שאתה רואה הרבה שאומרים שהם עשו מקח טעות במובן המהותי של המילה - התגרשו כי הם הבינו שבן/בת הזוג הם לא מי שהם חשבו בהתחלה. זה לא אומר שהגירושין היו מקח טעות, זה רק אומר שהם משתמשים במטבע לשון.

בס"ד

ברור שיש הסתרות בשידוכים...

כמו כן, לא הבנתי את הערתך על הקידושין. כשכתבתי "גירושי מקח טעות" התכוונתי שזאת הייתה העילה בבית הדין.

הגדרת מקח טעות היא שמבטלת את הקידושין מלכתחילה (ולכן לא משתמשים בה אף פעם).

אולי באמת השאילו גם לגירושין.

אני משער שהכוונה שהסתירו דברים שהיו בוודאות גורמים לצד השני לבטל לפני. 

בס"ד

מוזמן לחפש בגוגל.

כמו שאמרתי - זה נדיר מאוד כי זה מורכב הלכתית ועם השלכות. לא טרחתי לפרט כי לא היה נראה לי שזה הנושא בשרשור...

אני מכירה את התהליך של מקח טעות, הוא עדיין מתרחש בבית הדין (גירושי מקח טעות זאת פשוט הדרך להבהיר למה מתכוונים גם למי שלא מצוי בניואנסים ההלכתיים של הנושא. גם אני לא מצויה מדי, אבל כן מכירה בגדול).

בס"ד

לא התעמקתי כרגע בפרטים, אבל נראה שזה פסק דין שהתבסס על מקח טעות -

https://www.dintora.org/article/197

למצב הכי קיצוני שעליו מדובר ואכן מדובר שם על ביטול הנישואין (מעיקרם, חוזרת להיות רווקה) ולא על גירושין. 

בס"ד

כתבתי שזה נעשה במקרים נדירים = מצב קיצוני (דברים נדירים הם קיצוניים בסקאלה)

הסברתי שהמונח "גירושי מקח טעות" נועד פשוט כדי להבהיר למה הכוונה במקום להתחיל להסביר על ביטול קידושין. 

כאמור, אני יודעת מה התהליך של מקח טעות ואני יודעת מה ההשלכות שלו = אני יודעת שמדובר בביטול נישואין וחזרתה של האישה להיות רווקה.

בגמרא מקח טעות יכול לבטל לגמרי את הנישואין, ושלא יצטרכו גט בכלל. יש מקח טעות שנוגע לכתובה. ועוד נ"מ הלכתיות.

צריך להדגיש שזה מושג הלכתי ולבירורו צריך לשאול פוסק גדול.

אני מוסיף לעניות דעתי הקטנה מאוד, גם כשדיינים מעורבים, צריך להתייעץ עם פוסק גדול שהדיינים באמת נוהגים כהלכה בענין זה.

בס"ד

ולפי מה אתה מחליט מי פוסק גדול מספיק לעניין זה?

הכוח ניתן בידי הדיינים ואנחנו אמורים לסמוך עליהם שהם למדו מספיק ויראי שמיים מספיק כדי להחליט גם בעניינים אלו.

(זה בצורה יפה. בלי להיכנס לפוליטיקה וכו')

בס"ד

ובאופן כללי לאחר שניתן פסק דין אני לא חושבת שזה נכון לבדוק בציציות של כל התהליך והדיינים. יש גם עניין של לסמוך עליהם (כמובן כל עוד אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם לא סתם נבחרו לדיינים. זאת לא הנחה מוכרחת, אבל היא כן שומרת על המערכת תקינה).

נפרדים בערים שונות, רק לפעמים בדברים כלליים הם נפגשו ודנו ביחד. (לפחות ככה אני מבין את המצב, אם מישהו פה מבין אחרת שיגיד)

מר עוקבא הבין שגם אם רשמית הוא בתפקיד יותר גבוה וסמכותי, שמואל הרבה יותר גדול ממנו בתורה.

היום בגלל כל הפוליטיקה וכדומה (וגם זה היה פעם), חשוב שיהיו פוסקים גדולים מבחוץ שבוחנים מה קורה מבפנים, לא לבטל לגמרי את הסמכות של הדיינים, אלא כעוגן.

יש בעיות יותר מהותיות, אבל לא נדבר עליהם בשרשור זה.

צריך לדון כל מקרה לגופו. אבל דבר אחד אני יודעת, יש תרבות הרסנית של שבירת מוסד הנישואין כשקצת קשה ולא נוח. 

היד נהייתה קלה על ההדק. אני חלילה לא באה לשפוט מקרה ספציפי, יש מקרים באמת קשים שבאמת מאלצים שבירת נישואין. אבל אי אפשר לומר שהתרבות הכללית הזאת לא קיימת.

למה אני אומרת את זה בהקשר לשאלה שלך?

כי תמיד, לא משנה עם מי תתחתן, אתה תגלה עליו עולמות שלמים אחרי שתתחתנו. אי אפשר להשוות בשום אופן חיי נישואין ודייטים (ואומרת את זה אחת שמאמינה גדולה בבירורים מעמיקים, ואחת שהיא ובעלה לקחו את הזמן עד שהתארסו, והתארסו מתוך היכרות עמוקה לכאורה ושיקול דעת). פתאום החסרונות של בן הזוג הופכים להיות קיומיים, וזה נהיה לא קל. מה גם שחיי נישואין מזמנים מלאנטלפים סיטואציות מורכבות בהרבה מדייטים, דבר שמביא צדדים אחרים (ולא תמיד קלים) של בן הזוג. כאן, אנשים יכולים לטעות ולזעוק "מקח טעות!!". מה שהם לא מבינים זה שזה היה קורה להם עם כל אדם אחר, ושנישואין בהגדרה הם דבר שדורש עבודה מתמדת כדי שיהיה טוב, ונעים.

לא נעים לומר, אבל בדמיון שלי תמיד חשבתי שברגע שיוצאים מהחופה הזוג נהיה 'אחד'. אבל וואלה לא ממש. 'האחד' הזה דורש וואחד עבודה. 

ואחרי ההפחדות😅 אומר שגם האהבה מתעמקת בטירוף, וזה קסום שהולכים ומכירים אחד את השני יותר ויותר לעומק. ככל שההיכרות שלי עם האדם שמולי מתעמק גם הקשר שלנו מתעמק, ובוודאי שבעקבות כך גם האהבה.

נ.ב אין הכוונה בדבריי לבטל את החשיבות של השלב של הדייטים חלילה. חייבים בסיס כדי לבנות את אותו קשר עמוק. חייבים לבחור במישהו שיכול להיות החבר הכי טוב שלי וממילא הוא יכול להיות השותף שלי למסע הזה. רק באתי לומר שזה השלב הראשון, ואחרי זה מתגלים עולמות שלמים(:

שמה שכתבת ברור לכולנו בשכל.

זה אחרת לחיות את זה. 

שעיקר העבודה והקשר הם אחרי החתונה. בערך כל מה שתיארת. אני קראתי בדיוק מה שתיארת ב"שכינה ביניהם".

ציינתי שכמובן זה אחרת בין לקרוא על זה ולבין לחיות את זה (כמוך). שנזכה. 

אף אחד לא יגיד "מקח טעות" (ובטח שאף דיין לא יחתום על זה) כשמדובר על דברים יומיומיים, תכונות אופי שכיחות (גם אם לא תמיד נעימות) וכיוצ"ב.

כמו שחצילוש היטיבה לתאר:

גירושי מקח טעות | ערוץ 7 (inn.co.il)

מדובר על מקרים באמת קיצוניים, כאשר ברור שהייתה הסתרה מכוונת וכאשר ברור שההסתרה נעשתה מתוך ידיעה שהצד השני לא יסכים להתחתן אם היה יודע.

אני מסכימה שזאת ההגדרה היותר מדויקת למקח טעות.

אני פשוט חושבת שהיום אנשים יכולים לכנות כך גם דברים פחות קיצוניים. 

לא יודעת אם עכשיו הם ילכו עם המושג הזה לבית דין, אבל זה כן יכול להביא אותם לתחושות מסוימות שיובילו אותם לבית דין. 

אולי אני טועה בטרמינולוגיה, אבל בכל מקרה אני חושבת שהעיקרון שכתבתי עליו הוא נכון. השאלה היא רק אם זה ניצלו"ש חח

בס"ד

ושתמיד תאמיני שהיד קלה על ההדק ויש תרבות הרסנית של שבירת מוסד הנישואין כשקצת קשה ולא נוח.

ואני לא צינית, אני באמת מאחלת לך להישאר בבורותך.)

הי יקרה, לא באתי לשפוט אותך חלילה.

ולא באתי להכליל אותך כחלק מהתופעה הזאת.

כתבתי מפורשות שכל מקרה לגופו ואין בדבריי שיפוט למקרים ספציפיים. אבל כן יכולה לשפוט את השיח שמתנהל במרחב הציבורי ותופעות שאני רואה בעיניים.

לא נעים ולא הוגן לקבל תגובה כזאת.

בס"ד

אני גם נופלת למשבצת שרוב האנשים כנראה יהיו סבבה עם ההחלטה שעשיתי

בכל מקרה, אני באמת לא הייתי צינית וסליחה על איך שזה יצא.

אני מבינה שאת שופטת שיח, אני פשוט לא בטוחה כמה השיח שאת רואה מייצג באמת. 

ניסיתי, בדרך לא כל כך מוצלחת מסתבר, לשקף שזאת לא החלטה שעושים בקלות, גם כשזה נראה ככה.

(אני לא אומרת שאין מקרים כאלה, אבל הרבה פעמים יש סיבה מאוד טובה וזה לא רק כי "קצת קשה ולא נוח".)

(מזכיר קצת אידיאלים של בני נעורים)

יש הבדל עצום בין לזלזל באדם ספציפי לבין למחות על תופעה שאני מרגישה שמתרחשת.

אתה מוזמן בשמחה לחלוק עלי ולהביע את דעתך אם התופעה הזאת קיימת או לא, זאת מדינה דמוקרטית. אבל זה לא נותן לך את הזכות לזלזל בי ומתוך כך לבטל את דבריי.

בטח ובטח כשהאמירה לא הופנתה כלפי אף אחד באופן אישי.

ולא ניסיתי לזלזל בך באופן אישי, ומבקש סליחה שפגעתי, זו לא הייתה המטרה.

זלזלתי באופן קריאת התופעה.

תופעת הגירושין באמת שכיחה יותר, השאלה היא באיזה משקפיים בתור ברירת מחדל אנו מרכיבים כאשר אנו מסתכלים על כאלה שהתגרשו ולכך כיוונתי בהערה, חשתי מדברייך שאת מציעה משקפיים שבו נניח שהם עשו זאת מתוך חולשה. על כך הערתי (באופן חד מדי ואני מצר על הפגיעה) שלפעמים ויתור על אידיאל נשגב של זוגיות יחד עד הסוף נובע מאתגרים שלא ציפינו להם.

יש תחושה שאי אפשר כבר לומר דברים עקרוניים וערכיים כי תמיד יש מי שנפגע מהדברים למרות שאף אחד לא מתכוון לפגוע בו באופן אישי, אי אפשר לומר אמיתות פשוטות.

זה נכון בכל ויכוח ערכי, זאת באמת מכה.

זו אחת הבעיות בדור הזה. תפיסה שיובאה מהמערב הגוסס שבו לאמת אין ערך ולכן הדבר שקובע הוא הרגשות של אנשים כלפי הדבר וממילא אין חמור מפגיעה בהם, גם בשם האמת.

חלק מהבעיה היא שהתפיסה הזו מחלחלת אלינו (למחצה,לשליש ולרביע) דווקא לאנשים טובים ויקרים שמחמת רגישותם לאחרים והרצון שלא לפגוע מושפעים ממנה.

נקודת האור היחידה שאפשר אולי לקחת (בזהירות רבה) היא איך לומר את הדברים ולא מה לומר (וגם זה בתנאי שהאיך לא פוגע ב-מה)

זה נכון גם בצד המעשי ועוד יותר בצד המחשבתי. ברגע שהתפיסה הזו מחלחלת למחשבות ולאידאלים שלנו זה כבר חורבן פנימי.

גילוי נאות: כבר נאמרו לי דברים בנושא כאן בפורום כמו "אסור לך לומר...", "אתה חייב ל...". אז לא. לא "אסור לי" ואני לא "חייב" שום דבר בשם התפיסה הזו.

(האמור נכתב באופן כללי ולאו דווקא לדיון הספציפי הזה).

חלחלה מזמן.

הבעיה שרק צד אחד מנסה לדייק את עצמו עם אלפי הסתייגויות על כל אמת אחת מסכנה והצד השני ממשיך לעבוד ללא מעצורים

יוצא שהאמת נעלמת יותר ויותר.

תסתכלי מה קורה בעולם ותביני למה אני מגדיר כ"מחלחלת". העולם מזמן איבד את שפיות דעתו. אנחנו ב"ה במצב הרבה יותר טוב, עם כל הסיבוכים.

בהקשר שהבאת "הצד השני" פחות מעניין אותי. אני עושה מה שנכון בלי קשר להתנהלותו.

יחד עם זאת מאמינה שאיכשהו זה יסתדר אין לי מושג איך כי המצב נראה לא טוב

מספיק לראות כמה ילדים רכים מכורים כבר עכשיו למסכים ,ילדים שצורכים תכנים בלי בקרה אמיתית של ההורים כדי לדאוג מה יהיה,זה שהתפיסות הבעייתיות חיצוניות להורים שלהם לא אומר שזה מה יהיה עם הילדים. מי שכבר גדול הרוויח שגדל בתנאים נורמליים שאיכשהו נותנים לו חוסן בפני חוסר הנורמליות.

גם לי אמרו כשהייתי קטן שהמסכים יגרמו לי לגדול לא נורמלי. צדקו.

כל דור והתמודדויותיו. 

בס"ד

ולא בטוחה שהייתי רוצה שאידיאלים של בני הנעורים ייעלמו עם הגיל, אם כי אני בהחלט חושבת שיש יותר מורכבות שמתגלה בחיים...

ואני באמת מקווה שבנושא הזה רוב האנשים לעולם לא יבינו.

בס"ד

אני גם מסכימה עם המסר העקרוני, אם כי לא לגמרי הבנתי את הקשר לשאלה. 

הרישא של דבריה צרמה לי.

שגירושין זה כמו מוות במשפחה. (חילוני אמר אגב).

נראה לי ש@מדרשיסטית20 התכוונה לחוליים של החברה המערבית (שאנחנו מושפעים ממנה) לפרק את החבילה במקום להתאמץ.

ברור שלא כולם כאלו, להיפך. רק לדעת שקיים.

ומאחל לך מכל הלב בניין בית שני במהרה. וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מהראשון. 

יישר כח

וגם

'האחד' הזה דורש וואחד עבודה

קורים דברים מוזרים ואז כדאי לשים לב ולתת לזה מקום. לאו דווקא שזה יגיע לביטול או לגירושין אח"כ אבל יש גם מקרים כאלה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי