ולכן צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
כשמציעים לי לצאת עם אדם חרדי, אני מבהירה מאיזה מקום אני מגיעה, מהם הערכים שחשובים לי, ומה אני חושבת לגבי תפיסת העולם החרדית.
בשלב הזה בד"כ הצד השני לא מעוניין להמשיך.
וזה עוד לפני שאני מתחילה לשאול את עצמי מה חרדי מחפש אצל דת"ל - ולמה הוא לא מחפש בתוך המגזר שלו. מה הבעייה שבגינה שידוך חרדי לא מתאים.
כציבור, אני מרגישה שמערכת החינוך וההנהגה החרדית מטפטפת תפיסת עולם שמזלזלת בדת"ל, בדרכה, בתורתה ובהנהגתה.
אני לא רוצה לצאת עם מישהו שמזלזל\לא מעריך את דרכי.
אבל את כמובן אדם אחר, עם תפיסות עולם אחרות.
אני עדיין חושבת שחשוב להבין למה אותו אדם חרדי מסכים להיפגש איתך (במיוחד אם יש לו ספקות לגבי דברים בסיסים כמו שמירת השבת).
ותמיד לזכור שאנחנו פוגשים אדם אחד ספציפי, ולא את המגזר, ולא את הסטיגמות.
ומהניסיון שלי, היו לי דייטים מזעזעים ודייטים מדהימים - וכולם עם אנשים מתוך המגזר שלי, ואני בטוחה שככה זה גם אצל מגזרים אחרים.
אבל חשוב לי לומר - לא נראה לי נכון לצאת לדייט כחווה מתקנת.
לא נראה לי שייך לצאת אם את לא חושבת שיש כאן פוטנציאל אמיתי לקשר.
אם אין פוטנציאל, למה לבזבז את כוחות הנפש, הזמן, המאמץ של שניכם?
יש בזה משהו מאוד לא הוגן בעיני.