אם חשוב להם הם באים אלינו בין לבין לפעמים. אבל גם זה פעם בחודשיים במקרה הטוב או בכלל לא.

הייתי אומרת שפעם בשבוע זה הרבה אבל האמת שזה נורא תלוי משפחה. יש כאלה שזה מושלם להם.

הבעיה פה היא לא כמות הזמן בין המפגשים אלא שזה חנוק לך, ואז צריך למנן.. יש לה עוד ילדים נשואים? את כולם היא פוגשת ככה?

מה עם להפגש בחוץ באיזו גינה/קניון?

ולגבי ההורים שלך - אישית לא רואה צורך "להשוות ביקורים". לכל משפחה יש תדירות שמתאימה לה וזה לא אמור להשתנות אם למחותנים יש אופי אחר...

להורים שלך בעצמם זה מפריע או שרק את מרגישה שהם מקופחים?

אחת לשבוע ניראלי ממש הרבה

יש לנו חיים ואנחנו עסוקים.. בעלי נוסע עם הילדים כל פעם בשלושה שבועות חודש כזה אליהם הביתה..אני מבינה אותך עם הקטע של הבלאגן..שאין לי כח לארגן בעלי אומר להם אני יקפוץ איזה יום עם הילדים..

אנחנו גם מתארחים שבתות כל חודשיים בערך.. כרגע בגלל שאני בהריון אז יותר הולכים לבקר..פחות הם באים אלינו

ככה גם עם ההורים שלי אגב..אותו דבר

כל שבוע זה באמת עמוס ומחייב

יש את השגרה השוטפת שאצלנו לפחות אין בה יותר מידי אוויר וכשיש אני מעדיפה לנצל אותו לזמן עם בעלי ולא עם חמותי 🤷‍♀️

נשמע שאתם נפגשים בתדירות דיי סבירה, גם שבתות וגם באמצע שבוע.

השאלה היא איך את מורידה אותה מזה בצורה נעימה ובלי שתפגע....

יש אנשים שכל יום/שבוע מגיעים להורים.

ויש כאלה שפעם בכמה חודשים.

אתם צריכים לעשות חושבים עם עצמכם מה נח ומה טוב לכם. ולפי זה להתנהל.

ומה אפשר לעשות כדי למנוע את ההשפעה של המילה הזאת עלייך. שתשמעי אותה וזה יעבור לידך כמו כלום. נתק נתק נתק, ואת שלמה עם עצמך מחייכת והכל טוב.

בני כמה הילדים? מה עם שיחות ווטסאפ? עושים?

גם תעסוקה לילדים וגם עוד צורה לקשר שלא דורש הרבה ממך בהנחה והילדים בגיל שאפשר לתת להם פלאפון בלי שהוא יחזור רסיסים.

עוד רעיון זה לבקש ממנה להקליט את עצמה מספרת סיפורים או מקשקשת איתם ולהראות להם.

אפשר לחזור על אותו סרטון שוב ושוב שוב.

מה עם לנסוע אליה פעם בשבוע לצהריים?

אפילו לא מחייב שאת.

אצלנו הייתה תקופה שאחד מאיתנו היה נוסע עם הילדים לסבא וסבתא פעם בשבוע לשעתיים- שלוש, ובן הזוג השני היה נשאר בבית לנשום בשקט.

היה מדהים לכל הצדדים. 

הלואי שהיה יותר ושהיו רוצים לבוא

אבל פעם בשבוע זה באת יותר מידי, ממש מבינה אותך

וגם התחושה שחייבים

פעם גם חמותי הייתה עושה דרמות... צריך קודם כל לנסות להסביר שזה לא תמיד מתאים, ולא לחשוש מהתגובה

אנחנו נפגשים עם ההורים של בעלי פעם בשבוע או שבועיים. אנחנו כבר לא מגיעים אליהם לשבתות כי קשה להם לארח להרבה זמן, אז אלה רק המפגשים באמצע שבוע - לרוב אצלנו בבית, לעיתים רחוקות אצלם.

אני לא אומר שזה לגמרי קל לי... חמותי אישה פדנטית, ואני מרגישה שאני צריכה לתקתק את הבית (מטבח וסלון) לפני שהם באים. (עם הזמן למדתי קצת להרפות)

אבל אני מבינה אותם... בניגוד להורים שלי, שיש להם עוד נכדים ועוד עיסוקים בחיים, חמי וחמותי די בודדים... מה יש להם חוץ מהילדים שלנו?

אז אני מתגברת ומקבלת אותם בשמחה ומכינה נושאי שיחה וגם הילדים מכינים דברים להראות להם, ותכל'ס אנחנו נהנים מהם (ולא רק ממיני המתיקה שהיא תמיד מביאה, כי היא לא מסוגלת לבוא בידיים ריקות), והילדים זוכים לזמני איכות משפחתיים עם סבא וסבתא וגם סתם עם המשפחה הגרעינית (כי לא תמיד כולנו בבית ביום-יום).

אנחנו משתדלים שכולם יהיו בבית, אבל לא "נהרגים" על זה - ואם יש פעילות כלשהי לאחד הילדים זה בסדר שהוא לא יהיה נוכח, כי הרי בעוד שבוע או שבועיים הוא יפגוש אותם

קצת הארכתי... מקווה שעזרתי.

בדרך כלל זה סבים שהרבה יותר פעילים בטיפול בנכדים, יש גם על בסיס יומיומי- שוב כשמדובר בעזרה עם הילדים.

אצלי פעם בכמה חודשים- כי אמא שלי לא באה אלינו ואנחנו צריכים להגיע אליה. ואנחנו בלי רכב.

אני יודעת שאצל דודה שלי, כל יום חמישי היא מטפלת בילדים.

ואצל דודים אחרים שלי- הם מוציאים את הנכדים מהמסגרות

להכניס את עצמך למחויבות כובלת שלא נוחה לך מדי שבוע זה קשה ולא בריא

אםנגיד פעם בשבועיים זה נשמע לך יותר תקין ונח

אז תגידי לה

אני מרגישה שפעם בשבוע כרגע יהיה לי עמוס אבל פעם בשבועיים זה אחלה

גם אלינו, וגם לגיסתי.(אשתו של אחי);

זה ממש חשוב לה

היא משתדלת שזה יהיה ביום שזה עוזר לי/לגיסתי. היא אוספת את הילדים מהמסגרות,  כשמתאים לי היא לוקחת לגינה וכו'...

היא צעירה? יש לה כח להיות עם הילדים לפעמים בלעדייך? אולי זה יכול להיות לך מאורר?

או שזה בהכרח ביקור מכביד ורשמי?...

ומצד שני - זה מדהים שהיא רוצה *לבוא* *אליכם* לראות את הנכדים.

זה לא ברור מאליו (ראי שרשורים פה בפורום על הסבא וסבתא שרוצים שיבואו אליהם).

אז לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, מבינה את זה שזה מכביד על השגרה,

ומצד שני - זה סבתא, וזו זכות לילדים שהיא תהיה חלק מהחיים שלהם.

אבל מצד שני, לפעמים יש דינמיקות בעייתיות שמעלות אי נוחות.

לא שזה המצב פה, כן? אבל בכל מקרה זה קיים

לעשות כדי להקל עלייך.

הלוואי וחמי וחמותי היו באים אלינו פעם בשבוע!! מבחינתי זה שאנחנונפגשים לעיתים רחוקות זה פןגע בקשר וזה חבל לי. חלום כשבאים מדי פעם לבקר.

ואני אחת ששונאת לנקות והבית שלי על הפנים.

אבל בשביל הקשר של הילדים שלי עם המשפחה שלי אני מוכנה להתאמץ.

אבל. זאת אני.

לך זה קשה וזה מעיק מדי.

אז אולי שבעלך יומר לה בעדינות שלכם מתאים רק פעם בשבועיים. או תעבדי על עצמך לשחרר את הנקיון של הבית כשהיא באה.

או כל דבר אחר שיקל עלייך.

אבל אנחנו באים אליהם, בשישי בצהריים לארוחת צהריים.

אבל באמת נשמע לי חנוק שהיא תגיע אליכם פעם בשבוע.

תכלס, גם אצלנו זה רק בגלל שאנחנו גרים קרוב ואנחנו בוחרים להגיע אליהם כי זה נוח לנו לעשות הפסקה באמצע יום שישי ולאכול נורמלי. לא חושבת שהייתי עושה את זה אם לא נוח וגם היו ימים שבהם היה יותר לחוץ ואז ויתרנו על זה.

להורים שלי הייתי שמחה להגיע פעם בשבוע, אבל בגלל המרחק זה יוצא יותר בכיוון של שבת פעם בחודשיים

האמת אם חמותי היתה באה פעם בשבוע זה היה לי ממש בסדר אבל אני לא מרגישה צורך לסדר לכבודה

אבל הם גרים ממש רחוק אז אם אין אירועים מיוחדים רואים אותם פעם בחודש וחצי

להורים שלי נוסעים בתדירות דומה או טיפה יותר גבוהה, אבל הם באים יותר לשמור על הילדים אז רואים אותם קצת יותר

אל ההורים שלי משתדלת ממש פעם באמצע שבוע שאנחנו באים אליהם, לפעמים לא מצליח, בכל מקרה באה בלי בעלי. שבתות הולכים אליהם בערך פעם בחודש וחצי.

אל חמותי אנחנו הולכים פעם בחודשיים-שלושה לשבת, ובאמצע שבוע באים רק אם אני צריכה ממנה בייביסיטר 😅😅😅

לפעמים אפילו יותר (אבל רוב זה אצלה,) כי גרים קרוב.

עם הורים שלי פעם בכמה חודשים כי גרים רחוק.

אנחנו לא גרים קרוב אז לי קשה לנסוע באמצע שבוע. אם ההורים שלי או של בעלי היו רוצים לבוא לבקר כל שבוע אז נראה לי הייתי זורמת עם זה ומפסיקה לסדר במיוחד לקראת ביקורים. או אולי קובעת שרוב הפגישה תהיה בגן משחקים.

אבל כמובן שזה הרבה תלוי בדינמיקה ביניכם ואם זה מרגיש לך חנוק אז אולי תנסי להגדיר באיזו תדירות זה כן יכול להתאים .  

לכמה שעות ולך יהיה אוויר וזמן לעצמך קצת?

זו אפשרות?

בעיניי זה אידאלי

גם לי היה קשה להכניס אליי לבית באופן קבוע פעם בשבוע

הייתי שמחה בזה..

השאלה אם את אוהבת אותה ונהנית בחברתה...

אני מאוד נהנית עם חמותי .

אין פה עניין של לארח, היא באה לראות את הילדים, לא לעשות מסדר נקיון (אם היא אחת כזאת שמעירה הערות עוקצניות זה משהו אחר).

תחשבי איזה קשר מדהים יהיה לילדים ואיזה זיכרון מתוק ישאר להם.

אם מתאים לשתיכם, את יכולה לבקש ממנה לשמור עליהם ואת תצאי בנתיים לסידורים/להתאורר/ להשלים משימות בעבודה.

אני יודעת שזה סוויצ׳ רציני בראש אבל זה סוג אחר של יחסים- יותר חמים ופתוחים, פחות דיסטנס.

אגב יש סיכוי גבוה שאחרי כמה שבועות בודדים היא תתעייף וכבר לא תרצה לבוא כל שבוע

פעם בחודש/חודש וחצי ובשביל שלא ירגישו נתק שולחת תמונות וסרטונים שירגישו את הילדים מרחוק ואז הם לא בהלם במפגש הבא...

לי זה חונק מידי מפגש פחות מחודש אבל יש לי במשפחה זוגות שבאים כל שבוע.. אז זה ממש תלוי באופי של הזוג אני מאוד זקוקה לספייס שלי.. 

החשש שלך של שיבוש שגרה ממש מובן, אבל נראה לי שזה תלוי בחשיבה שלנו, אם השגרה תהיה שתמיד ביום מסויים סבתא באה. זו יכולה להיות שגרה מקסימה!

והיא ממש חמודה שהיא מוכנה לבוא אליכם! לא נראה לי חונק אלא אוהב

לי זה קצת קשה, רגשית...

אבל זה כן נראה לי סביר והגיוני

אני לא טורחת לסדר בשבילה. זה לא הגיוני שכל שבוע אטרח. אין לי זמן ואין לי כוחות. (ויש קצת ביקורת, או יותר נכון ניסיונות חינוך. מציק אבל זה המצב.)

לעומת זאת ההורים שלי גרים ממש ממש קרוב, ורואים אותם פחות. אני רציתי לייסד ביקור שבועי אצלם אחה"צ ואיכשהוא היום שקבענו תמיד נתפס לנו (מהצד שלנו, לא אשמתה) בדברים חשובים אחרים... או קורה שלא מצליחה לצאת עד שכבר אין טעם (למרות שהם קרובים זה עדיין כ20 דק' הליכה לכל צד עם תינוקת ושני קטנים). אמא שלי בניגוד לחמותי הטיפוס הכי לא ביקורתי ולא מתערב. אולי זה שגם לא לחוץ לה להיפגש בתדירות גבוהה מגיע ביחד...

מעבר לזה נפגשים בדכ באירועים או שבתות משפחתיות למיניהם. 

גם תלוי שלב בחיים, תלוי קרבה פיזית ורגשית להורים

תלוי כמה אתם והיא אוהבים את זה, כמה עמוסים...

נשמע שלכם כרגע תכלס זה לא נכון, תנסי לחשוב איפה עובר הגבול שלך בין הרצון לכבד את חמותך,

לבין הרצון לשמור על שגרה שפויה בימים עמוסים,

וגם, לא םחות חשוב בעיני, שזה יוסיף לקשר ולא יהפוך אותה למטרד מבחינתכם.

אחרי שתבינו מה *אתם* רוצים ומה נכון לכם במציאות הנוכחית,

תמצאו את הדרך איך בדיוק לעשות את זה (אולי למשל שפעם בשבוע או שבועיים בעלך יסע אליה עם הילדים,

ופעם בשבוע או שבועיים היא תבוא,

אולי שבכלל תיקח אותם לגינה לידכם, או שכולכם תבואו... או שהוא זו שתטפל בהם ואת תצאי להתאוורר...

אחרי שמבינים לאן רוצים להגיע קל יותר למצוא פתרונות..)

ואז איך לתקשר בשיא הכבוד שאתם מבינים ורוצים גם לשמור על קשר כבוד וכרגע רק  כך וכך אפשרי לכם ומתאים לכם..

עם ההורים של בעלי בקושי.

יכול לעבור גם 3 חודשים בלי שניפגש (הם לא באים אלינו סתם ככה והם לא אוהבים שבאים אליהם באמצע שבוע כי הם עסוקים וכו')

עם ההורים של בעלי יותר. פעם הייתי נוסעת המון! לפחות פעם בשבוע

עכשיו התאזן לבערך פעם בשבועיים-שלושה או אצלם או אצלנו

שבת פעם בחודשיים אצל ההורים שלי ותיאורטית עד לפני חצי שנה אצל ההורים שלו גם אבל לאחרונה הם לא יכולים לארח שבת וזה מרחיק את המפגשים

עם שני הצדדים (גרים קרוב)

אני מאוד אוהבת וגם אני חושבת

שפעם היינו רגילים לחיות בקהילות תומכות

והיום כל אחד לעצמו .. לא ממש מסתדר לי

מרגיש לי מאוד נעים וחם שאנחנו כולנו ביחד

למרות המורכבויות שתמיד יש.. למרות הערות לא במקום

גם חמותי עברה משהו בריאותי לפני כמה זמן ומאז אנחנו אפילו יותר מחפשים קרבה... 

וזה כל כך נכון ועצוב מה שכתבת שפעם אנשים חיו בקהילות תומכות והיום כל אחד לעצמו.

במיוחד באנשים מבוגרים ובאישה יולדת זה מורגש. פעם הייתה לה מעטפת של כל המשפחה שהיו עוזרים בכל מה שמסביב והיא הייתה מלכה פנויה לתינוק ולדאוג לעצמה.

היום זמנים אחרים, נשים עובדות קשה בחוץ ואין להן כבר כח לתת תשומת לב למשפחה המורחבת, רוצים יותר ספייס לנוח. ובכלל יש יותר מורכבויות. כך שלפעמים עדיף לאהוב מרחוק, מאשר לאכול אחד את השני מקרוב.

והעומס עם הבית הוא בלתי נסבל לפעמים

וברוך ה' אלף פעם על הכל

אבל אני מסתכלת על זה שמשפחה זה אהבה ולא עול

ולילדים במיוחד חשוב לי שיהיו עם משפחה מורחבת כי ככה אנחנו גדלנו 

לק"י

לא רק עם ההורים, גם עם הדודים שלי.

הלוואי וזה היה קורה יותר.

של 3 שעות נסיעה.

אז נפגשים בעיקר לשבת אחת לחודש +-

עכשיו אנחנו גרים צמוד להורים שלי, נמצאים אצלם הרבה אחרי צהריים פעם ביומיים שלושה.. כשנעבור אני לא יודעת מה תהיה התדירות.. אם הם לא יבואו אלינו מניחה שזה יהיה פעם בחודש+- שנגיע אליהם

יש משהו מיוחד בלגור קרוב להורים ולגדול עם סבא וסבתא צמודים. אני מתבאסת מהבחינה הזאת שאנחנו עוברים. (נשאר הבחינות זה נצרך ורצוי המעבר.. )

היתי פה שנים רבות( בשם משתמש אחר) ומידי פעם עוד מציצה...

יש לי כבר נכדה וגם ילדים קטנים בבית( והי לבת שלי אם את פה ומזהה...) וב"ה אני גם בת להורים שלי וכלה לחמותי וגם עובדת משרה מלאה...

ורוצה לומר שקשרקרוב עם סבים וסבתות יכול להיות מתנה, גדלתי עם סבתא שהיתה חלק מחיי באופן יומיומי, ועד היום היא נוכחת בזכרונות שלי, יש מאכלים שמייד מעלים אותה אצלי, סיטואציות שמייד,קופץ לי מה היתה אומרת בהן, היא ממש פינה חמה בלב שלי.

לצערי הרב רובנו , כולל אני לא חיים ככה היום.

אנחנו משתדלים להגיע למצב שראינו כל סבתא פעם  בשבועיים( ביקור/ שבת אצלנו/ לעיתים מאוד נדירות שבת אצלם, כבר קשה לארח אותנו). מודה שלצערי בתקופות של עומס,גם זה מתפספס, והיתי רוצה יותר. היתה תקופה שאמא שלי באה פעם בשבוע, וזה היה ממש כייף.

ועכשיו אכתוב כסבתא, יש משהו שעוד לא הצלחתי להשלים איתו- את מגדלת ילד- הריון, לידה, הנקה, גידול וכו... והוא חלק מהותי מחייך, ובשלב כלשהו שמתעצם אחרי החתונה את רואה אותו  פעם ב....

אם זה פעם בשבוע, הגיוני, פעם בשבועיים, קשה אבל סביר. יותר מזה בלתי נתפס מבחינתי ( וזה קורה).

הלוואי שהיתי יכולה לבוא לנכדה שלי פעם בשבוע ולהיות יותר חלק מחייה, המרחק, עומס החיים פשוט לא מאפשרים כרגע, וזה כואב לי.

לשאלת הפותחת-,קשר עם סבא וסבתא יכול להיות קשר יקר לילדים, ואני ממש מבינה את התחושה של חמותך. אם מעיק לך מידי פעם בשבוע, גם פעם בשבועים זה סביר. ואולי אפשר לגוןן שלפעמים אתם תבואו, אם באתם לשבת זה כבר מכסה פעם אחת. לפעמים תנו לה להיות ביביסיטר ולכו תהנו...

האמת כואב לי לקרא פה על אנשים שרואים את הסבא והסבתא פעם בכמה חודשים, אבל מבינה שיש מורכבויות , צרכים ואילוצים שונים.

נראה לי שזה להחזיק מצד אחד את חשיבות הקשר ומהצד השני את מציאות החיים שלנו ולמצא את האיזון שנכון לנו, ואז להסביר אותו לסבתא בדרכי נועם, מתוך הבנה לצורך שלה בקשר.

עכשיו!

(לפותחת השרשור - באמת מורכב, מאחלת לך החלטות טובות ❤️)

תודה לכן שכתבתן ושיתפתן.

זה נשמע זוהר וכיף אבל לא תמיד.. כשזה מלווה בתחושה שאף פעם לא מספיק ותמיד אנחנו כביכול לא בסדר ומרוחקים כשבפועל ממש לא.

שאלו כאן אם אנחנו הזוג היחיד אז לא..אבל אנחנו הזוג יחיד שהציפיות מאיתנו תמיד יותר מהשאר ועם השאר יותר סלחנים. די מרגישה ששופטים אותנו לחומרא בעניין תדירות הפגישות למרות ששאר האחים והאחיות נפגשים הרבה פחות.. חמותי פחות רואה את שאר הנכדים כי גרים רחוק יותר ובגלל שאנחנו גרים יותר קרוב היא מצפה שנשלים את החוסר שיש לה כדי שתוכל להרגיש סבתא..

בעלי דיבר איתה והסביר לה בנועם שלפעמים זה נסיבות החיים שיש עומס ולא מסתדר ושכן תמיד מרגישים תחושת אשמה כשבפועל אנחנו באמת בסדר. היא הבינה וכבר קבענו שהיא תיקח את הילדים לקניון או לכל מקום שיש בו אטרקציות ותיצור איתם קצת זמן איכות.. וגם אנחנו נוכל לעשות את שאר הדברים שיש לנו והשבח לאל לא חסר מה לעשות..

ועוד משהו, חמותי מקסימה אבל יכולה גם להיות מאוד פוגענית.. תקופות ארוכות שחוויתי תחושות קשות לידה בגלל התנהגות כזו או אחרת כשבפועל הייתי בסדר אבל בגלל הציפיות המוגזמות שלה והשתלטנות גרמה לי לאבד את האמון שלי בה.. אני אוהבת ומעריכה אותה ועשיתי עבודה עם עצמי לדון לכף זכות ויודעת שהיא לא עשתה את מה שעשתה בעבר בכוונה זה היה רק מחוסר רגישות כלפיי וממקום ששמה את עצמה במרכז ולא הבינה שמתנהגת בצורה לא תקינה מהרבה בחינות במיוחד אחרי הלידות. אני היום מאחורי זה ואנחנו ביחסים טובים אבל יכול להיות שמשהו שם נשאר שגורם לי לא להיפתח אליה כי חוויתי פגיעות מאוד קשה ממנה בתקופה שהייתי חלשה וכמעט והבית התפרק גם בגלל הרבה לחצים שלה שרק הוסיפו אש למדורה ביחסים שלי ושל בעלי. אז כנראה שגם בגלל זה אני פחות שמחה מהרעיון..

תודה לכן מקסימות שאפשר לפרוק כאן ולהתייעץ 💜

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד