למה לזלזל במה שמפריע לי? השיער שלו באמת הפריע לי ונתן לי הרגשה לא נעימה כאילו מזלזלים במעמד כשאני השקעתי..

אני לא אשמה שיש כאן שרשורים כבדים על סרטן וגירושין.

אבל אם את קוראת אותי ככה אולי יש לך צד שחושב אחרת

סליחה, הבנתי אותך לא נכון.

כן יש צד כזה.. אנשים מעלים שרשורים כבדים של חיים ומוות אז יש צד שמרגיש לא מאוד נעים..אבל זה מה שמעסיק אותי איך אני גורמת שיהיה מוצלח יותר...

״תראה מה קרה בגללך,

אתה מגיע לדייט עם שיער מוזר ביותר

ואת כל העצבים שלי הוצאתי על אנשים שבסה״כ הזדהו עם הבאסה שלי...

תראה מה עשית. עכשיו לך להסתפר ותשלח לי הודעה ותמונה בשחור לבן (תדפיס במדפסת לייזר) ונקבע לדייט שני. קדימה״

ועכשיו ברצינות ,

איך אני גורמת לו לשפר הופעה?

אז אי אפשר להעיר לו.

זו נקודת המוצא שלך.

 עכשיו משם תנסי לחשוב מה את עושה.

את יכולה להסתכל -יותר- על השיער שלו

ואז הוא אם ישאל ״למה את מסתכלת על השיער ?יש לי שם משהו ?״

אז תעני ״יש לך שם מקום לקן ציפורים מה נסגררררררר בן אדם ?????????????????״

טוב את זה את *לא* יכולה לומר.

אולי תגידי ״פשוט לא ראיתי כזו תספורת המון זמן. כל כמה זמן אתה מסתפר חיחיחי (אוירה קלילה) ?״

לא יודע. תחשבי על משהו -קליל-. תחכי קצת... ***במיוחד*** אם את חושבת שיש ***פוטנציאל***.

בהצלחה.

מצחיק אותי היציאות של @חסדי הים 

בעדינות.. זה רעיון טוב אתה חושב?

זאת דרך להגיד ולא להגיד..

אני חושבת שאני הולכת לאמץ את זה..

זה אף פעם לא קרה לי, 

אבל בגדול אני זוכר שזה הכי מבאס להרגיש שבפגישה ראשונה כבר הבחורה התבאסה מהמראה.

מרגיש לי שזה נכנס לאותה משבצת

הייתי מעדיף אם כבר שבזמן שיש שיחה וצחוקים והכל - כשהבחור מקבל מסר שסך הכל כיף לבחורה איתו

שהבחורה תעביר את הנושא לזה שהיא מה זה אוהבת שהבחור שלה יהיה מתוקתק עם תספורת מסודרת וזה.. (שיבין שתספורת תביא אותו אל הפיסגה חח)

אני הולכת לתקוע מבט וזהו

אין מצב שאני ממשיכה למות מבושה לאורך זמן 

"אחי - היא מתה על השיער שלך, אל תשנה כלום!" 

שואף לאפס למזלי הרב..

הלוואי שישתף חבר בחוויה...

איך ר' נחמן אומר: "כי הבושה קשה מן הכל" 👹

(טוב הוא מדבר על העולם הבא אבל לא משנה חח)

והפסוק הבא זה מה שהיא שואלת..

"אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים"- איך?

בשלב הזה ואיך?

אשמח לעצות מעשיות.תודה.

אם הייתי שומע בשלב כל כך מוקדם משהו שמפריע זה היה מרתיע אותי. יכול להיות אפילו שבשלב מאוחר יותר.

בכלל ביקורת בתחילת הקשר זה דבר לא מומלץ.

שאלת תם - אם אחרי פגישה אחת היתה לו הערה על אורך החצאית שלך, איך היית מקבלת את זה?

דרך אגב הוא סיפר לי בדייט על בחורה שחתכה אותו למרות שהוא הרגיש טוב בדייט..מתערבת שזה בגלל השיער.

זאת ביקורת בונה

רוב הסיכויים שלא נקלוט. לדעתי פשוט תתגברי עוד פגישה-שתיים. הזדמנות לראות אם הוא באמת מעניין אותך.

גם אימון להמשך (איתו או בכלל) - תמיד יהיו דברים שלא ימצאו חן בעיניך, בהתחלה או בהמשך. צריך לדעת להסתכל על המכלול.

עייני כאן:

... - לקראת נישואין וזוגיות

הקישור מפנה אותי לכל השרשור על גירושי מקח טעות.

איזו תגובה מבאסת.......

כי תמיד, לא משנה עם מי תתחתן, אתה תגלה עליו עולמות שלמים אחרי שתתחתנו. אי אפשר להשוות בשום אופן חיי נישואין ודייטים (ואומרת את זה אחת שמאמינה גדולה בבירורים מעמיקים, ואחת שהיא ובעלה לקחו את הזמן עד שהתארסו, והתארסו מתוך היכרות עמוקה לכאורה ושיקול דעת). פתאום החסרונות של בן הזוג הופכים להיות קיומיים, וזה נהיה לא קל. מה גם שחיי נישואין מזמנים מלאנטלפים סיטואציות מורכבות בהרבה מדייטים, דבר שמביא צדדים אחרים (ולא תמיד קלים) של בן הזוג. כאן, אנשים יכולים לטעות ולזעוק "מקח טעות!!". מה שהם לא מבינים זה שזה היה קורה להם עם כל אדם אחר, ושנישואין בהגדרה הם דבר שדורש עבודה מתמדת כדי שיהיה טוב, ונעים.

לא נעים לומר, אבל בדמיון שלי תמיד חשבתי שברגע שיוצאים מהחופה הזוג נהיה 'אחד'. אבל וואלה לא ממש. 'האחד' הזה דורש וואחד עבודה. 

ואחרי ההפחדות😅 אומר שגם האהבה מתעמקת בטירוף, וזה קסום שהולכים ומכירים אחד את השני יותר ויותר לעומק. ככל שההיכרות שלי עם האדם שמולי מתעמק גם הקשר שלנו מתעמק, ובוודאי שבעקבות כך גם האהבה.

נ.ב אין הכוונה בדבריי לבטל את החשיבות של השלב של הדייטים חלילה. חייבים בסיס כדי לבנות את אותו קשר עמוק. חייבים לבחור במישהו שיכול להיות החבר הכי טוב שלי וממילא הוא יכול להיות השותף שלי למסע הזה. רק באתי לומר שזה השלב הראשון, ואחרי זה מתגלים עולמות שלמים(:

נכתב ע"י @מדרשיסטית20

תנו להיות בשלב הדייטים..

כשנגיע לגשר וכו

כל החכמים עברו בדרך הזאת אז נא לא לזלזל ולא להקטין.

תודה על התגובה למרות שאני לא מרוצה ממנה.

אלא אם כן הוא ממש ממש ממש מעוניין זה יכול לגרום לריחוק.

הבעיה שזה הורס באמת

עכשיו הוא נראה מאוד מוזנח, תספורת קטנה הוא משתדרג בקלות

לא שהוא צריך לשנות משהו

אלא מה את אוהבת

אתה יודע אני מחכה לתספורת שלי ממש.. ממש אוהבת שהכל מסודר אצלי

ככה אני ארצה שגם הבית שלי יראה והילדים.

וזהו אם הוא לא קולט .. בעיה

או אולי

אתה יודע אני מחכה לתספורת שלי.. אתה אוהב להסתפר?

אני גם מפחדת ובלה בלה

בסוף אולי תשמעי למה הוא בוחר לא להסתפר

תגידו לו שאת חושבת שזה כן שווה את זה מאוד בסוף

אבל שימי לב שאת לא אומרת לו מה את חושבת עליו אלא עליך 

יש דעות אחרות בפורום?

מתישהו הוא יסתפר..

בגלל שזה משהו חיצוני שכל כך קל לסדר הייתי מנסה להתעלם מזה לבנתיים. אם הקשר יתקדם את תוכלי לשאול/לדבר על זה בהמשך .. 

אני לא סתם אומרת.

בעלך היה נעלב אם היית אומרת לו את זה? מה דעתו? שנהגת נכון שסבלת בשקט?

ולא סבלתי.. הבנתי שאני רגע צריכה לשחרר, וב"ה עד דייט שלישי הוא הסתפר ואפילו החליף משקפיים..

בעלי אולי לא היה נעלב אם הייתי אומרת על זה משהו. אבל ודאי שזה היה מוריד בעיניו. מניחה שהיה תוהה לעצמו מי אני חושבת לעצמי שאני.. שאני מעירה לו בדייט ראשון.

היום ב"ה הוא יודע שאני אוהבת שהוא מסתפר, ולפעמים אני גם מזכירה לו שהשיער גדל. אבל זה רק אחרי שבנינו קשר. והדיבור על זה לא התחיל מ"ביקורת בונה" אלא מתוך מחמאות שלי על זה שהסתפר.. והוא עשה אחד ועוד אחד והבין שאני אוהבת מראה מסוים. 

קודם צריך לבנות משהו, שיווצר איזשהו חיבור בינכם. אל תשכחי שאת לא באה לתקן אותו. בסופו של דבר אם הוא יחליט שזה דבר שהוא לא מוכן להשקיע בו.. האם עדיין תרצי להמשיך איתו?

אם הגישה לכתחילה היא לשנות אותו עד שימצא חן בעיני.. זה נועד לכשלון. כי תמיד תמיד יהיו דברים שאנחנו לא כל כך אוהבים בבן זוג שלנו ולא הכל אפשר או נכון לשנות/להעיר. 

מציק,מציק,מציק,חוסם.

קשר שיכול אולי להבנות נהרס ..לא חבל?...

אני לא מחפשת להיות רעה בכח.

אז שחררי אותו.

אי אפשר להתחיל קשר מביקורת גם אם היא לדעתך נועדה לבנות.

זה להתחיל קשר במינוס. 

מאריך שיער כזה לתרום. יש לו קוקו ומעל כיפה.. אם זה היה בעלי, הייתי מתפחלצת.. אבל שאלתי אותה, וזה לא מזיז לה..

יש לי כמה הצעות:

-"קיבלת בצבא פטור שיער? חח"

-"חייל, שפר הופעתך!"

-"מה קורה שמשון? אההה סליחה, איציק. לא יודעת למה, אתה מתקשר לי לשופט התנ"כי.."

-"אתה בקטע של לתרום שיער?"

-"אתה יודע למה קראו לה דלילה? כי היא עשתה לו דילול.."

-"וואי, איזה קטע! בדיוק נפל לי האסימון שכבר מזמן נגמרה ספירת העומר!"

כמובן שבצחוק

וברצינות- באמת להעיר באופן ישיר אחרי דייט אחד, זה ממש לא שייך.. אם יש איזה צד שלישי שהכיר ביניכם, שהוא חבר שלו במקרה או משהו כזה, אפשר לשתף אותו ואולי לבקש שירמוז למר בחור רמיזה כללית.. כמו נגיד "שיער זה ממש מפריע לבנות, נגיד אישתי, כל חודש בול שולחת אותי להסתפר.." ואולי יעבוד.. 

יש פה משהו מעוות מבסיסו

יכול ממש ממש להבין מי שמתבאס מזה

אבל לחשוב שיש אפילו טיפה של היגיון בלהעיר על זה זה לא רק חוסר טאקט 

לתקוע מבט בעדינות גם לא טוב?

אתם מובילים אותי לכיוון של לשקול ברצינות לחתוך..אולי זה מה שנכון לעשות..

תחשבי מהכיוון הזה.

זה עוד לפני איך, כמה ומה להגיד לבחור.

אולי אם היה יודע אז לא היה לו אכפת להסתפר?

כמובן לעשות בצורה יותר נעימה- כמו צד שלישי וכו'

אני בת

תודה👍🏻

😂 - לקראת נישואין וזוגיות

יכול להיות שהבחור פשוט לא מודע. תמשיכי לדעתי עוד דייט ואח"כ תנסי להעביר מסר דרך גורם שלישי אם יש כזה.

יכול להיות שהוא גם יזרום אם תעירי לו ולא יפגע מזה, תנסי מבעד לשיער לקלוט את הראש שלו

ושהוא לא מבין למה. התשובה הייתה כל כך ברורה לי..למה לא לעזור לו?(ולי על הדרך..)

בעיקר בעניין הגיינה.

אני לא יודעת להגיד לך מה נכון או לא נכון לעשות.

יש כאן עניין של חוסר נעימות -

מצד אחד, זה ממש לא אחריותך לחנך אותו. אני מאוד מקווה שיש לו דמות מספיק קרובה בחייו שיכולה להעיר לו (אמא, אחות, חבר...) על ההופעה החיצונית שלו, אבל ממה שאת כותבת, אין כזה.

מצד שני, את מתביישת להסתובב איתו ברחוב.

בעיני, יש לך שתי אופציות:

אחת, לשבור את הכלים ולהיפרד.

שתיים, לתקשר את העניין. לא להעיר, לתקשר. לא להגיד, אתה לא בסדר, אלא יש משהו שמפריע לי. זה הזדמנות להעמיק את הקשר (אם מעוניינים בכך, הרי יש דברים מעבר). איך אפשר לעשות את זה? אפשר לעשות דבר כזה בטלפון שאחרי.

- הי שיערות, אז איך היה לך אתמול?

- טוב ולא טוב.

- את יכולה לפרט?

- מאוד נהניתי מהשיח והתוכן שהיה לנו, אבל יש משהו שמאוד מפריע לי במעטפת. אני לא בטוחה שזה המקום, הזמן והדרך לדבר על זה, אבל זה ממש מפריע לי. האם מתאים לך לדבר על זה?

וכמובן, להתגלגל הלאה לפי התגובות שלו. אולי לקבוע דייט אצל ספר...

תכלס - לי לא היה את האומץ לנהל שיחה כזאת. אז כן, שברתי את הכלים ונפרדתי (היו עוד דברים שהפריעו לי, וזה רק הוסיף שמן למדורה). בקשר אחר, שהיה קשר ארוך ומשמעותי לא העליתי את זה, והיום אני מתחרטת. במקום להתמודד עם משהו חיצוני שדי קל לשנות אותו (ולא נובע מאיזשהי תפיסה אידואולוגית, יותר מחוסר מודעות) - העדפתי לשבור את הכלים. לא תקשרתי את זה שיש לי בעייה עם הנקודה הזאת אצלו, וזה גם השאיר איזושהי עננה על הפרידה שלנו, שלא היה לו ברור למה נפרדנו אחרי קשר כזה משמעותי. התביישתי לדבר על זה, כי זה ממש לא נראה לי המקום שלי, אבל בדיעבד - אולי הייתי צריכה לומר לו משהו גם אחרי שנפרדנו, ביקורת בונה להמשך. בטוחה שהיה עוזר לו, אבל לי לא היה את האומץ (להוא מהקשר הארוך - היום הוא נשוי... להוא מהקשר הקצר, זה פשוט לא היה שייך, והתביישתי גם לומר לקרובת המשפחה שלו ששידכה את הסיבה הזאת.)

אם בכל זאת את מחליטה להיפרד ממנו (או שהוא נפרד ממך) - הייתי שואלת באופן ישיר האם אפשר לתת לו ביקורת בונה.

פעם מישהו שנפרד ממני אחרי דייט אחד שאל אותי את זה, אמרתי כן, הוא נתן לי רשימה של דברים שבעיניו אני יכולה לשפר - והיה בזה משהו די מעליב, כי זה היה דברים על האישיות שלי, שבעיניי הוא פשוט לא קלט אותי כמו שצריך.

האם בקשר ארוך כפי שתיארת היה מקובל עליך שהבחור יעיר על אורך החצאית לדוגמא?

ואם ממש לנושא הדיון - שהוא מעדיף שיער אסוף\צמה וכדו'?

אם לא - מה ההבדל?

אגב, היגיינה זו נקודה כאובה אצל סוג מסויים של בחורי ישיבה. נפתר בד"כ לקראת החתונה או מיד אחריה.

לגבי סיומת דבריך - אם שואלים שאלה כזו צריך לדעת איך לשמוע את התשובה. להעלב זה באמת מיותר. פשוט לברור את התבן מן הבר.

בין להעיר על משהו הלכתי (אורך חצאית) למשהו לא הלכתי (איך לסדר את השיער).

ובתוך הלא הלכתי הזה, יש מרחב גדול.

ובמרחב הזה - אותו אדם שסיפרתי עליו היה מגיע בבגד מטולא ומלוכלך (אותו אחד לכל הפגישות), וזה נוסף על ריחות קשים של זיעה. לא חד פעמי.

אם מישהו היה מעיר לי על החיצוניות שלי - ככל הנראה הייתי נעלבת, כי אני חושבת שאני מהממת =)

אבל אם מישהו היה מנסח את זה בעדינות ואולי בצורה אחרת, אולי הייתי מוצאת טעם בדבריו. אם זה מגיע בשלב שהוא רוצה להיפרד ממני - הייתי מעדיפה דרך צד ג' (וקרה לי משהו דומה, קיבלתי אח"כ טלפון מהשדכנית עם רשימת תלונות).

ברצינות, אם מדובר במשהו חיצוני (לא מדברת על תכונות, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, שהוא העיר לי על האופי שלי דברים שבכלל לא נכונים) - אני מבינה שיש כאן מישהו שחפץ בטובתי, אז אני יודעת לקחת את זה למקום הנכון. אני יודעת שאין לו שום כוונה ורצון לפגוע בי, אז אני יודעת לקחת את זה למקום כזה.

אני מבינה שלפעמים אני לא מצליחה להבין איפה אני טועה, ונקודת מבט חיצונית יכולה לעזור לי להשתפר.

כמובן שיש דרך וצורה, יש כאן עניין של טאקט, של צורת הגשה.

(תראה לדוגמה את הכתבה הזו: אם מציעים לכן בחור ש"יודע מה הוא רוצה מעצמו" - תחשבו פעמיים - כיפה מעניין אותי מה הבחור חשב על זה, איך הוא היה מספר את אותו הסיפור, ומה הוא היה לוקח מלקרוא את הצד שלה).

ואגב, לא סובל את הכותבת הנ"ל. איכשהו כולם המוזרים והיא המושלמת. 

ואגב, השיער האסוף הוא עניין של צניעות (ומקסים בעיני אבל זו כבר העדפה אישית) 

אני מפנה לרב הפוסק שלי.

אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שמי שאני יוצאת איתו הוא אדם שומר הלכה, ולכן אני לא אעיר לו אם הוא עושה משהו שהוא לא נכון בעיניי. אולי אני אשאל אותו על המנהג הזה, או מה המקור שלו, אבל אני לא אגיד לו שהוא טועה.

מכיוון שאני שומרת על ההלכה, אני מצפה שהצד השני ינהג באותו הדרך.

לעומת זאת, בדברים חיצוניים, יש מקום לטעם והעדפה אישיים, ולכן יש מקום לדעה שלך.

אכן, אני תוהה אם הדברים אכן קרו. הרבה נשמע לי מופרך מידי.

ומתחבר ישירות למה שכתבת.

נניח שאנחנו בקשר מתקדם. אני אישית מאוד מתחבר למראה צנוע. עושה לי ממש טוב ומקרב.

ולהיפך - פחות צניעות ממש מקווצץ לי את הלב.

לצורך העניין - הכל בתוך המרחב ההלכתי.

האם זה לגיטימי לומר דבר כזה? בעיני לא. מקסימום לרמוז.

מה ההבדל בין זה לבין דברים "חיצוניים"?

(אגב כל הנ"ל מתאר אותי בדיוק. מלבד הקשר המתקדם...). 

מה הבעיה? אם לא תגיד למי שאתה יוצא אתה רציני לקראת חתונה למי כן?

מה שנדרש ממך זה להגיש את זה נכון וזהו זה,אובר הרגישות גם בקשרים מתקדמים מוגזם ולא בריא.

איזה טוב יכול לצמוח מזה שתסתיר את רצונותיך בדברים שאפשר לשנות אותם בקלות אם בוחרים בזה?כשמבקשים אפשר לסרב,אתה יודע..

גדלתי לאורו של הרב סולובייציק.

כידוע, אשתו לא עמדה בסטנדרטים ההלכתיים שלו - אני מדברת כמובן על כיסוי ראש.

כשתלמידיו שאלו אותה למה אישתו לא נוהגת כך, הוא אמר להם לשאול אותה ולא אותו.

אתה שואל האם נכון וראוי להעיר לבן הזוג על ההלכה?

בהנחה שבן הזוג מכיר את ההלכה, לא נראה לי נכון להעיר. (ואני לא מתכוונת למצב שבו שעתיים אחרי בשר אתה פותח שוקולד, ואני מתזכרת אותך שלא עבר מספיק זמן).

במיוחד בצניעות, שהוא תחום מאוד רגיש. יותר נראה לי נכון לנהל דיון כללי של מה היחס שלך להלכה, מה את עושה כשיש הלכה שקשה לך איתה וכו' - מאשר להגיד, החצאיות שאת הולכת איתן קצרות מידי לדעתי.

לא נראה לי מתאים להגיד למישהי,

הצבע הזה של השמלה שאת לובשת ממש מכוער בעיני.

זה הערה על משהו חיצוני שהוא לא הלכתי (צבע נורמלי, כן?).

לכן שואל למה את רואה הבדל בדברים שחשובים *לך*.

ותעשי לעצמך טובה - יש המון דברים לדבוק ברב סולובייציק, אל תדבקי במה שברור שהוא פשרה מאונס. 

אבל לא ענית לשאלתי - תיארתי לך (באמת) את העדפותי. הורדתי את החלק ההלכתי מהדיון.מה את אומרת על זה? 

הכוונה שלי היתה שעבודת ה' של כל אחד היא אישית.

אני לא מדברת על הורים, או שליחי ההורים, לעניין חינוך.

אני מדברת בין בני זוג (בדברים שנוגעים לכל אחד באופן אישי).

זה לא התפקיד שלי לחנך אותו.

יש לי רצונות, שאיפות, חלומות לגבי בן זוגי והבית שבו בעז"ה אקים. האם בהכרח אשתף אותו בכל הדברים האלה? לא בטוחה. (נניח, הלוואי שזה מישהו שכבר סיים ש"ס. למה לבאס אותו אם הוא לא עשה את זה?).

עבודת ה' שלו זה בינו ובין הקב"ה.

אם הוא ירצה לשתף אותי, ואם ארצה להשתתף - זה כבר משהו אחר.

אם אקח את הדוגמה שנתת כאן לגבי האחיינים, ואשליך על הבעל - אני לא אעיר אותו למניין - אלא אם הוא ביקש ממני מפורשות לעשות את זה. כמובן, אני מאוד רוצה שיתפלל במניין, והוא יודע שזה חשוב לי. אבל הוא אדם בוגר, שיודע מה החשיבות של מניין, ואם הוא מחליט להמשיך לישון - זה שלו, לא שלי.

אני לא רוצה שישמור הלכה בגללי, אלא בגלל הרצון שלו. (ושוב, מדגישה, מנתקת את עניין חינוך הילדים).

אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה שלך - אם אנחנו מנתקים את העניין ההלכתי - אתה שואל אותי האם בסדר לומר למדוייטת - הצבע הזה של החולצה שאת לובשת מכוער לדעתי, הייתי מעדיף שתלבשי משהו אחר? אז לא. האם בסדר לומר - הצבע הזה שאת לובשת ממש מחמיא לך - אולי, תלוי בשלב. בהתחלה נראה לי שלא שייך בכלל.

בהנחה שאת הולכת לפי ההלכה (לפחות מינימום ונניח יותר).

אני באופן אישי אוהב לבוש צנוע יותר, בהקשר הזה לא רלוונטי מבחינתך להלכה.

היה לגיטימי שאגיד לך את זה? 

אני לא מבינה מה זה מינימום ומקסימום בהקשר של צניעות.

אותי לימדו שהקיצונות לא נכונה בשני הצדדים - מצד אחד לא משהו גבולי מבחינת האורך, נניח, ומצד שני גם לא שאל.

זה נכון במיוחד שיש דעות שונות - האם פאה עדיפה על מטפחת? תלוי את מי שואלים.

יש הלכות שהן מאוד ברורות, ומאוד קל להבין אם מה שאנחנו עושים הוא הלכתי או לא. אבל צניעות זה לא תחום כזה. יש בו מנעד מאוד רחב, שבחלקו תלוי בתרבות מסביב (לדוגמה, מה נחשב צבע בולט).

אם אדם רוצה להחמיר, זה על עצמו.

אני לא חושבת שנכון שמישהו יכריח את אשתו לעשות החמרות\הנהגות שהם מעבר, מכל תחום. 

אם מישהו מתכנן לחיות חיים של החמרות, נניח לא לסמוך על העירוב, אז אני חושבת שצריך להעלות את זה בשלב הדייטים. לדבר על הדברים האלה. איך מתייחסים אליהם. האם יש ציפייה ששני בני הזוג יתנהגו באותה הדרך. כי בסופו של דבר, מי יתקע עם הילד בלי העגלה בשבת?

(כמובן שהכל תלוי עניין - מכירה מישהי שמגיעה מבית שלא נוהגים לאכול חלב נוכרי, והתחתנה עם מישהו שכן - והיא עדיין מקפידה שלא, והוא עדיין אוכל).

כפי שכתבתי בהודעה אחרת, אני לא הרגשתי בנוח להעיר בנושא למרות שזה היה מעבר לקו האדום.

אני חושבת שיש הבדל בין העדפה אישית - צבע א לעומת צבע ב

לבין איך מקובל להיראות בציבור - לא מוזנח, בגדים נקיים, לא קרועים, ריח גוף קיצוני.

כשיש משהו מעבר לקו האדום, לא נעים להסתובב איתו ברחוב. המציאות שאני פגשתי, היא שאנחנו (הנשים) לא נוטות לעבור את הקווים האדומים האלה, במיוחד בדייטים. לעומת זאת, ישנם בחורים שיש להם חוסר מודעות קיצוני, ובאים בצורה שלא מכבדת אותם ואותי. מהמדגם של האנשים שיצאתי איתם, היו כמה כאלה. הרוב המוחלט לא, מדובר בכמה בודדים. לא הערתי. ניסיתי להתעלם מהעניין הזה ולבחון את המכלול, ובסופו של דבר אני חתכתי בכל המקרים הללו, כשהצד השני רצה להמשיך, ולא אמרתי להם למה - כי אני לא רואה את התפקיד שלי כמחנכת. אולי אם הם היו שואלים אותי, ומבקשים ממני להיות כנה בנושא, הייתי אומרת משהו.

אעיר גם שזה לא רק על דברים חיצוניים - יצא לי לצאת לדייטים עם כמה אנשים שונים, שמבחינתי קבלתי יחס נורא ואיום מהצד השני, שהקטין אותי, וזלזל בי. גם במקרים האלה לא אמרתי להם כלום על תחושת ההשפלה שלי. ואני מניחה שדברים דומים יכולים לקרות בשני הצדדים (לעומת העניינים הנ"ל שהם בעיקר בעיות אצל בחורים).

האם אני צודקת במה שעשיתי (שלא העליתי את העניין בקשרים או בעצם, מענה לשאלה שלך - האם בסדר להעיר)?

אני לא בטוחה. כי כשאנחנו יוצאים לדייטים, אנחנו רוצים ליצור קשר עם האדם מולנו. ואם מבחינתי יש משהו קו אדום, שהוא בר שינוי בקלות, ואני לא מעלה את זה בפני המדויט - אני בעצם בורחת מהתקשורת הזאת. ברחתי מהמקום הזה, הלכתי לפתרון הקל והנוח. תוצאה: הם נשואים, אני רווקה.

אפשר היה לגשש אם הצד השני מוכן לדבר על זה. אם זה דבר שנשמע מבחינתו. 

לא כי אני רוצה שישתנה בשבילי - אלא לתת לו קצת מודעות למוסכמות החברתית שהוא נמנע מהם.

אעיר גם שכאשר מתקשרים את הבעיה, גם לזה יש דרך וצורה. לא כל צורה היא נכונה. גם כאן בשרשור נתנו לפותחת כמה דרכים שונות להעלות את הנושא, ויש דרכים יותר נכונות בעיניי מאשר אחרות.

לצורך העניין - העירו לי (במישרין או בעקיפין) מספר פעמים על לבוש.

ב"ה אני מגיע נקי ומסודר ולא מוזנח חלילה אבל הלבוש שלי (גם ביום יום) הוא שיא הפשטות.

היו כאלו שזה הפריע להן כע זה נראה להן לא מכובד. 

אז שתברר מראש.

אם זה קו אדום מבחינתה - אז שתדאג להבהיר את זה.

עם זאת, אני בטוחה שאם תלך לפורום המקביל, ותשאל שם כמה מהנשים קנו לבעליהן בגדים (או עדיין קונות) - תגלה שזה קורה לא מעט. אני חושבת שזה נובע מזה שלנשים יותר אכפת מהחיצוניות.

הוא שבדרך כלל ההערה על אורך החצאית נובעת ממקום אובייקטיבי כביכול. בסאבטקסט אתה אומר שהיא לא בסדר. זה לא חשוב אם אתה צודק או, זה לא נעים.

לעומת זאת הערה על הלבוש, הוא בוודאות סובייקטיבי. אין כאן טענה כלפי השני כי כל אחד והטעם שלו. מקסימום יש פה בקשה.

אני חושב שהערה על הלבוש כי זה לבוש מזלזל/לא מכובד/קרוע וכו' וכו' - כל דבר שהוא יותר אובייקטיבי, מתקרב יותר להערה על אורך החצאית.

זו נק' שממש חשוב לשים ❤️ אליה בזוגיות בכלל. זה ממש בסדר להעיר לשני, אבל המקום ממנו צריך להגיע הוא לא ממקום של צודק/לא צודק או נכון/לא נכון. צריך להגיע ממקום אישי סובייקטיבי. מכאן השיחה יכולה להיות סביב תחושות ורצונות ולא סביב מי צודק ומי טועה.

זו נק' חשובה שכדאי להפנים. מקווה שהייתי מספיק מובן.

פשוט לא קראתי 🫣

אבל הנק' שכתבתי נכונה בכל אופן

זה לא קשור למין כזה או אחר. זה יכול להיות מושלך על שניהם.

אני מבין את המקום שלך. פשוט זה לא תמיד נתפס ככה (יותר נכון, כמעט תמיד לא נתפס ככה).

אם זה ממקום סובייקטיבי (שלא קשור להלכה), אין הבדל בין זה לבין משהו אחר.

פשוט בדרך כלל זה לא נתפס ככה לא משנה מה תגיד.

אני מאמין שאם היא באמת תהיה משוכנעת שזה סובייקטיבי לחלוטין, היא תקבל את זה בדיוק כמו כל דבר אחר (מגפיים שאתה פחות אוהב או כל דבר אחר).

שהייתי עם מישהו שיצאנו הרבה זמן

אמרתי לו ואי איך אני אוהבת את המגפיים שלי

וראיתי שהוא שותק..

אז אמרתי לו , מה אתה ממש לא אוהב אותם?

והוא אמר כן

בכיתי מצחוק

אמרתי לו טוב אני אשתדל לגוון כי יש לי עוד 7 זוגות במילא.

ניסיתי להבין כמה זה מפריע לו.. והוא אמר אני פשוט אוהב את הבאז הרבה יותר.. או האפורות

אותך אני שואלת איך אפשר לא לאהוב מגפיים כל-כך קלאסיות בנאליות עדינות.

אמרתי לו שהוא לא מבין

אבל זכותו אני שאלתי קיבלתי תשובה  ממישהו שאני יודעת שאוהב אותי.

אז הכל טוב

זה משהו שצריך ללמוד אותו.

אבל יש הבדל:

א. אם זה מישהו שיצאת איתו הרבה זמן או פעם אחת.

ב. מה סוג הדבר. 

אחרי פגישה אחת, הוא לא אוהבת ואפילו לא מעריך אותי, להגיד שהוא לא אוהבת את המגפיים, סבבה. יש לו טעם אחר. לא נעלבת. (אבל עדיין זה חסר טאקט מצידו). להגיד שאני לא אמפתית, לא סבבה. אני נעלבת. מי אתה בכלל? אחרי שעתיים אתה יודע לעשות לי ניתוח אישיות?! אם תבחר אקראית חברה שלי, תשאל על האמפתיות שלי, אני בטוחה שתשמע דברים שמאוד יפתיעו אותך.

בנים הם חסרי טאקט מהיסוד

מכירה  בנות שאמרו להם על החצאית עוד לפני שפגשו אותן.. והחצאית לא מוגזמת קצר

אבל זה טוב דווקא כי זה מסנן את כל החשוכים בעלי העין טובה המדהימה.

בטוחה שהגבת לתגובה הנכונה?

אני לא מעיר לאף אחת על הלבוש, בטח לא בכוונה.

אני בהחלט פוסל על זה בבירורים.

תקראי לנו חשוכים רק אל תשאלי אחר כך איפה התורניים. שלא לדבר על החוויות המזעזעות שמספרות לי על מפגשים עם "נאורים". 

נזכרתי 

כי כתבת שזה כמו שבנים לא יערו לבנות על חצאית .

בנים כל הזמן מעירים לבנות על החצאית ..

אז למה כתבת כמו?

אתם מתים על זה לפגוע במישהי עם חצאית קצרה

מבחינתכם היא מופקרת כאשר אתם לא מכירים אותה 

מעולם לא הערתי למישהי על לבוש. מקסימום רומז\צוחק\מציק בעדינות (רבה!) לאחייניות שלי.

וכן, זה חסרון בעיני. כמו מישהו שילך בלי כיפה בעינכם (רק הרבה יותר חמור).

שאר הפרשנות היא שלך. 

ואבוי ואבוי לנו

אצל בנות ככל שמעירים להן ככה הן מתרחקות

מזכיר לי את הסגנית באולפנה צורחת על חברה שלי בבוקר כבר בשער, מזה פה שוק?! תעשי פרסה!!

והיא עונה לה עם דמעות, במקום שתגידי לי בוקר טוב!!! זהו זהו מהיום אני הולכת עם מכנסיים!! אני מבטיחה לך הכל בגללך !!!! הכל על מצפונך והיא נכנסת לאולפנה והסגנית רודפת אחריה שום קצר לא יהיה פה!!!!!

ככה הן רצות עד לרב

והרב כזה חמוד רוצה לברוח

היתרון בדוד הוא שיש את הקרבה אבל אין את הסמכות כך שרוב הקונפליקטים נמנעים.

לדוגמא - האבא מעיר את הבנים בעדינות לתפילה. אני מגיע וזורק אותם מהמיטות.

אם האבא היה עושה את זה היתה מלחמת עולם. כשאני עושה את זה מתחילה מלחמת כריות זריזה והולכים לתפילה.

ולא הבנתי את הקטע של "להעיר",

בקשר מתקדם יותר זה אמור להיות ממקום שמחפש מה עושה טוב יותר לשני הצדדים. זה בכלל לא עניין של נכון ולא נכון. זה יותר בקשה מהערה. אולי אפילו יותר מבקשה - מקום לאפשר חיבור.

יש הרבה בנים נקיים עם ריח של כביסה

איפה הכללתי? כתבתי בפירוש סוג מסויים של בחורי ישיבה. ממש לא כולם.

וכן, אני תמיד מקפיד להגיע נקי ומסודר, גם אם מאוד פשוט (שמסתבר שיש כאלו שנעלבות מזה). 

אלא אם תהיה אווירה קלילה ומבודחת שאז אני מסוגלת ועוד איך..לא רואה את זה קורה אתו.

חשבתי שבנים יותר קלילים בדברים האלה

כולם הפכו אובר רגישים אני מבינה.חבל.

לקחתי את הטיפ לומר לו את זה כהערה בונה להמשך במקרה של פרידה.. תודה 

שהוא צריך להסתפר?

לא מתחבר לרגישות יתר הזאת. צריך לדעת לקבל ביקורת בחיים... גם אם זה ממישהו שראה אותך באוטובוס פעם ראשונה.

סתם נקודה למחשבה כי אני אוהב פוליטיקה - כל המצב הקיצוני במדינה התפתח בגלל גוף אחד מרכזי שחושב שהוא פשוט מושלם ולא מסכים לקבל ביקורת מאף גוף אחר.

מעבר לביקורת הספציפית - לי יעבור בראש שהיא תעיר לי על כל דבר שלא ימצא חן בעיניה. 

שלמרות שמשהו מפריע לה היא רוצה עוד פגישה.

איזו זכות יש לנו להעיר למישהו?

זה לא פוגע בך מה שהוא עושה.

גם שמישהו באוטובוס מעיר זה לא מתאים.

מזכיר לי את האנשים המבוגרים שמעירים על ימין ועל שמאל באוטובוס.  כזאת זקנה ודאי שלא הייתי רוצה להיות. חוסר טקט וחוסר כבוד לאחר בכל מובן שהוא.

איפה ואהבת לרעך כמוך? ומה שששנוא עליך אל תעשה לחבריך? אין לנו ערך של בנאדם לחברו? 

יש אנשים שהיו מעדיפים שיגידו להם, אני מכירה אנשים מהסוג הזה.

הבעיה שלי שאני לא יודעת לאיזה סוג הבחור הזה שייך לכן אני מתלבטת מה לעשות.

ונפגעת בקלות רחוק ממני במיוחד.

אבל יש דרך להגיד ויש דרך שלא.

ברור שיש אנשים שיעדיפו שיגידו להם, אבל תלוי מי אומר. ובסיטואציה שאת הצגת לדעתי ממש ממש לא מתאים להגיד.

דרך צד ג' אפשר. אחרי היכרות טובה אפשר. 

כי אתה בעצם מכשיר את הטירלול.

בן אדם בלי מודעות עצמית -בכלל- (לפי מה שהיא מתארת)

ואתה רוצה לעקם את כל העולם בשבילו.

אז לא, שהוא יתיישר בשביל העולם. ואם לא בשבילה, אז לפחות בשביל הדייט הבא.

הרי יגיע הדייט שלפניו הוא יגיד ״רגע, כולם חותכים אחרי דייט ראשון, מה זה ? למה זה ״

 ואז מישהו יגיד לו ״אחי, תסתפר. מה נסגר ?״

אז היא כבר -יצאה- לדייט אחד.

למה היא צריך לשרוף קשר בגלל שאלה ?

ואולי הוא יזרום עם זה בקלות ?

למה שהיא לא תחשוב על עצמה ?

שוב חוזרת ואומרת, תלוי מי אומר ובאיזו סיטואציה.

אם אתה חושב שאחרי דייט ראש זמן מוצלח להעיר על חיצוניות שיהיה בהצלחה.

לא אמרתי שאי אפשר לדבר על זה.. אבל בחייאת תעשו את זה בצורה מתאימה.

ביקורת אחרי דייט ראשון רק גורמת לריחוק ומדליק נורות אדומות אצל הצד השני. 

בין 2 אפשרויות בלבד :

א. לחתוך עכשיו.

ב. שיחת טלפון, להסביר שהיא שמחה להפגש ותשמח להפגש שוב אבל התספורת קצת מפריעה לה.  היא לא רגילה לזה.

מה את בוחרת ?

כי זו בעצם השאלה.

אני לא חושב שהיא צריכה לסבול עוד דייט נוסף.  (בהנחה שזה מה קרה ויקרה)

לכו על ב. אבל בניגוד למה שכתבת בחיים אין רק שתי אופציות. רק צריך קצת לפתוח את הראש.. 

אבל לא לסבול. זה הקו האדום.

וכאן הבנתי ממנה אח״כ שהיא ממש סובלת. זה חוסם אותה. מתפדחת ללכת איתו ברחוב.

ואני לא רוצה לחשוב על ההרגשה שלה, אם בסוף הוא עוד יחתוך איתה כשהיא התאפקה בשבילו. זה בעייתי מאוד.

אני לא אומר שיש כאן שחור ולבן.

אבל אני לא שוכח :

א. הוא עשה משהו לא נכון. שיער מוזנח בצורה *חריגה* (ככה היא מספרת ושכבר חתכו אותו על *זה*)

ב. היא כבר יצאה לדייט אחד ולא אמרה כלום. ספגה הכל.

שזה אומר...שעכשיו תורו לעשות ״צעד״. לתת משהו.

תאור כזה של רמת סבל בדייט בעיני מוגזמת ולא נכון להמשיך דייט עם בחור שאני סובלת ומתפדחת מאד להיות לידו..

ולגבי א וב:

א. זו פרשנות שלה.. ממש לא בטוח שעל זה חתכו אותו.

ב. דייט אחד בעיני לא משקף בנאדם. ולא באמת משקף כמה אני מסוגל להכיל את השונות שלו.

ממה שאני הבנתי זה עניין אסטתי בעיניה. ועל דבר כזה לדעתי נכון לנשום עמוק ולנסות להחליק עוד קצת.

ועוד דבר, זה לא פייר בעיני לצפות ממנו לתת משהו כשהם בסך הכל בדייט ראשון. תנו לבנאדם רגע להכיר, שיהיה אכפת ואז אפשר לדבר על מה מפריע ומה אפשר לשנות.

לק"י

אבל יש גיל שאנשים בהחלט נעשים בו חסרי טקט הרבה פעמים (ואצל בנים זה מחמיר כנראה.. כי הרבה פעמים אין להם טקט מההתחלה.

אני יודעת שאני מכלילה).

אני רואה שאתן מגיבות כאן על חוסר טאקט מבנים.

מתלבט אם אני יוצא דופן או פשוט חסר מודעות בצורה קיצונית...

מסייג ואומר שמדבר על מול זרים, פגישות וכדו'. בתוך המשפחה זה אחרת. 

יש גם גברים עם טקט.

שלילית כמו הערה ואפשר גם להתייחס לעניין בצורה חיובית כמו הארה. את מעדיפה שהם לא יפגשו שוב בגלל זה ?

יש גם עניין הלכתי שנקרא: "אוי לו למגנה את הבריות". אם אדם גורם לאנשים להתגנות ממנו כמו שמתואר כאן הוא צריך לעשות חושבים עם עצמו.

דעתי היתה לנסות לשחרר ולתת כמה דייטים כדי רגע לבנות משהו ואז לדבר.

או כמו שהציעו פה כמה דרך צד ג'.

אם היא באמת רוצה לבנות איתו משהו לדעתי זו לא הדרך.

אם בחור היה מעיר לי על משהו בי בדייט ראשון כשאני עדיין לא מכירה אותו היו נדלקות לי מליון נורות אדומות שהוא בטח אדם ביקורתי וכו...

ממה שהבנתי הסיטואציה שאני הייתי בה לא מאד רחוקה מהסיטואציה שהיא הציגה...

תנסו לפתוח את הראש, לחשוב איזה רושם תשאירו על הצד השני והאם זה יוביל אתכם לעליה ולבניה או לא. 

אני לא חושב שהמקום של שיערות. נכון.

כי האמת היא,

שאם המצב *באמת* חריג (ואת זה רק היא יודעת)

אז היא לא צריכה להפגש איתו שוב

לפני שהיא מתקשרת אליו ואומרת לו בביטחון, בצורה רגועה (אבל בלי צחוקים) :

״תקשיב, שמחתי להפגש איתך ואשמח להפגש איתך שוב. אבל קצת הפריע לי התספורת״.

ואז -להמתין- לתגובה שלו.

אם הוא מיד מסביר שלא מתאים ...אז ״סע לשלום ובהצלחה״. נגמר.

אם הוא מראה נכונות והקשבה, אז לא ללחוץ. אפשר לדבר על זה גם בשיחת טלפון הבאה.

אבל להפגש *רק* אחרי תספורת.

אי אפשר להתחיל ברגל שמאל ולצאת לדייט שאתה מתפדח שיראו אותך עם מישהו. זה לא הגיוני.

יתחיל לחנך אותי.

את לא אשתו,להזכירך..כולה עוד מדוייטת עם כל הכבוד.

ככל שאני רואה את התגובות אני מבינה שהיא כן צריכה להגיד לו את דעתה פשוט ממש בעדינות וברמז

מדוייט היה אומר לך אחרי דייט ראשון (!),

שומעת הבגדים שלך קצת ישנים וזה לא נראה טוב. הייתי מעוניין להמשיך אבל רק בתנאי שתקני חדשים.

איזו מחשבה מעוות זה מצידו להגיד כזה דבר..

אני יוצאת מנקודת הנחה שהיא מעריכה אותו ורואה בו מלא דברים טובים .

שאני אומרת תרמזי לו אני לא מתכוונת תעירי לו/ תגידי לו ישירות , לא.

אלא תספרי לו בעקיפין בבחוכמה מה את אוהבת והוא יבין מקסים 

ואם לא , בעיה .

"אתה יודע לפני חודש הייתי אצל הספרית וממש נהנתי" .." אני אוהבת נראה נקי ומסודר.." 

סביר להניח שהוא יגיב משהו

יכול להיות שזה יוביל לזה שהוא משתף מה הוא חושב/ אוהב ..

הכל בעדינות ברוגע בנועם

ממש לא מוכחים אף אחד אין לנו זכות לפגוע

זה לא נשמע לי סביר לחשוב להעיר על דבר כזה אחרי דייט אחד

אם מלבד זה טוב, אז ממשיכים הלאה, ובהמשך הגיוני לדבר על זה.

אם זה חזות הכל, וזה או זה או כלום, עדיף כבר כלום. בעיני.

צריך דייטים בשביל זה והיא כבר אחרי האחד

לא עניתי כי לא ראיתי הקשר , בוודאי שזה לא שייך.

ולא כך אמרתי להגיב

אני משאירה את משימת האומץ לבחורה אחרת.

אתם הבנים, בבקשה תחסכו את זה מאיתנו! בבקשה! יש לכם חבר מוזנח זרקו מילה במקום שיתבזה ונתבייש להסתובב אתו..

אתן הבנות - תפסיקו להפרד על שטויות שיכולות להפתר בהמשך בקלות.

נפרדת ממנו בהודעה ? בטלפון ?

מה אמרת לו ומה הוא אמר ?

זה חשוב לצרכי מחקר ופיתוח.

כמה שיותר פרטים, יותר טוב *בשבילך* וגם בשביל *אחרים*.

כי מי שנותן, מקבל. 

גם אם בדרך סיבובית.

תודה מראש.

(אני מביא דף ועט)

אבל אם מפריע תפתח את זה בעדינות בחכמה ובזמן מתאים אולי

אני לא מכיר אותה מספיק זמן כדי לדעת מה זה אומר. האם זה מעיד משהו על המידות שלה? האם זה משהו בתפיסה של מה זה גבר ומה זו אישה? לא יודע

מצד שני לבוא לפתוח איתה שאני רוצה שהיא גם תרצה לשלם או לפנות או להרים נשמע לי קצת שיחה מוזרה לנהל, לא יודע

ככה נראה

כאילו חסר רגישות יותר כלפי הצד השני.

בשלב התחלתי כמו שאתה מדבר הייתי מחזיקה את זה בראש ומנסה לתת עוד זמן ולראות האם זה משתנה בהמשך. יכול להיות שזה גם מביישנות וחוסר ביטחון בהתחלה וככל שהיא תרגיש ביטחון בקשר אז היא תפגין יותר יוזמה.

בהצלחה

שהיא לא ביישנית בכלל ונראה שיש לה הרבה ביטחון בקשר חחח, אז זה לא נראה לי ממניע כזה.

יותר מניע של תפיסת עולם אולי?🤔 מסובך

בכל מקרה, לדעתך אפשר לדבר על דבר כזה?

אחראית בבית, אם היא סוג פרינססה באופן כללי או שכן מתפקדת רק עוד לא בא לידי ביטוי בקשר.

(אני למשל טיפוס שעושה הרבה, אבל ברגע שמישהו לוקח אחריות פחות בנוח לי להתחיל את הויכוח המוכר הזה מי ישלם, מי יפנה וכו')

ממה שאני מכיר היא בכלל לא פרינססה בבית. מבשלת עוזרת וכו.

אבל חשבתי שאולי דווקא בגלל שאין לה את המקום "להתפנק" בבית אז אולי זה גרם לה להיות ככה בדייטים כי ככה היא מדמיינת את התפקיד שלה בבית שהיא תבנה בע"ה. אבל ברור שזו השערה גדולה מאוד.

חבל שאי אפשר פשוט לשאול דוגרי, זה היה מקל מאוד בהרבה דברים חחח

בשלב הזה בכל מקרה לא הייתי פותחת את זה.

בהמשך תלוי...חוץ מזה היא מוצאת חן בעיניך ויש התאמה באורח חיים? היא כן מפגינה באיזשהיא צורה מחוות רומנטיות כלפיך?

זה שאלות שתצטרך לשאול את עצמך בהמשך..

אתה לגמרי צודק שכל אדם זקוק לאיזשהיא הערכה. יכול להיות שהיא טיפוס יותר "קריר" וזה באמת פחות מתאים לך, ויכול להיות שרק צריך לדבר איתה על זה בהמשך ולהסב את תשומת ליבה ודברים ישתנו. כשרוצים מאד מישהוא אנחנו נעשה בשבילו הרבה.

יכול להיות שהיא מפרגנת לך הזדמנות לצאת גבר?

אולי אפילו - היא מעריצה אותך ורואה בך כזה גבר-גבר שכל נסיון שלה לעשות משהו במקומך יפגע ביחס הזה?

מאד יכול להיות שהיא רוצה את החיזור הזה כדי להתמסר. יכול להיות שאם תתן לה 100% עכשיו, היא תרגיש בטוחה מספיק לתת לך 100% כל החיים.

כמובן יכול להיות שהיא גם מרשעת, יש גם כאלה. אבל בעיני עדיף לעוף על הפרשנות המחמיאה ולבדוק רק מדי פעם שאתה לא מפספס שורה של נורות אדומות.

ואם אתה מרגיש בנוח לדבר איתה על זה - זה מעולה שאתה מרגיש בנוח לדבר על זה, ותנצל את זה כדי להעלות את זה לשיחה.

אני הייתי ממליץ להיזהר מלהיכנס לחשבונאות קטנה, ורק להסביר שאתה מנסה להבין מה הראיה שלה של שותפות בזוגיות. אם היא פשוט מרגישה שאתה יכול הכל והעזרה שלה לא שווה כלום, או שאתה משרה עליה אווירה של עצלנות.

(נניח מביאה דברים שהיא הכינה) והיא מקשיבה באמת כשאתה מדבר על עצמך- אני לא חושב שיש פה בעיה. היא כנראה תופסת את הדברים שציינת כדינמיקה בין גבריות לנשיות.

אם אכן כן, אני גם לא חושב שכדאי לדבר על זה ולפנצ'ר את הענן שלה

אתם רק בהתחלה, תמשיך הלאה. אם טוב לכם - לא הפסיק.

יכול להיות שהיא סתם לא שמה לב כי היא מאוד מרוגשת, או חושבת ומהרהרת בתוכה הרבה (לא מוכרח שאתה מזהה את זה) או עוד אלף ואחת סיבות חיצוניות.

תבדוק בהמשך עד כמה זה משמעותי.

אם תראה שזה חלק ממנה, תכונה שלה; אז אם זה מאוד משמעותי לך (ונשמע שזה כן -מבין אותך לגמרי... גם לי הדבר הזה מפריע ומשמעותי. הייתה לי אחת כזו. זה מעיק ומציק) אז כשאתם יותר בעומק הקשר בהחלט ששייך לשקול להעלות את זה בעיתוי ובצורה הנכונה והעדינה. כי אם תרגיש שהיא שלך אבל זה משהו שכן מפריע, זה בעצם אומר שאתה מקבל אותה כפי שהיא לגמרי אבל רק בפרט הזה לא. אז תוכל להעלות את זה מתוך מקום של בירור מולה איפה זה יושב. מאיפה זה מגיע.. לא כביקורת וככה תבין מה זה ועל מה זה.

*מומלץ לא להיות בעננים כבר מההתחלה...

כמו לשלם, לסחוב, אולי גם למזוג שתיה ולפתוח דלת. אבל לסדר ולפנות אשפה נשמע לי כמו דברים בסיסים שאין סיבה לא לקחת חלק בהם. אחריות בסיסית שנדרשת מאנשים לסביבה ולמעשים שלהם.

אני מבינה מאוד למה זה צורם לך, בעיקר אם אין הבעה של הערכה באופן כללי למה שאתה עושה.

אבל אני לא חושבת שזה סיבה לפסול בגללה, בעיקר שבאופן כללי הולך טוב.

כדאי לקחת זמן לראות אם זה התנהלות שחוזרת על עצמה, ולא ביישנות/ התרגשות/ חוסר נעימות של התחלה. בהמשך כדאי לדבר על תפקידים של גבר ואישה בקשר ומשפחה. אפשר להגיד בעדינות "עכשיו אני משלם ומסדר, זה נראה לך משהו שאמור להיות בנישואים?" "אני חושב שגם אישה צריכה לקחת חלק בXYZ, מה את חושבת?" ולנסות להבין אם זה עקרוני אצלה.

יכול להיות שזה לא קשור לתפיסה של דינמיקה זוגית, אלא סתם תכונה לא טובה של חוסר לקיחת אחריות. לא משהו שהיית רוצה בבת זוג, אבל בסוף אף אחד לא מושלם. ואז צריך לשקול את זה כמו כל חסרון אחר, אם זה לא מפריע באופן מהותי ומאפיל על הדברים הטובים בקשר אפשר לקבל את זה כחסרון אנושי.

של לשחק אותה כדי להביא לגבר להוביל (;

בקשר להצעה לתשלום, זה סתם משחק חיזורי, כמו שבעבר נשים התעלפו כדי שהבעל יתפוס אותן, אם גם ככה ברור לך שתשלם, למה המשחק? יש כאלה שלא מעוניינות לשחק משחקים, אם היא אומרת תודה זה סימן מספיק שזה לא מובן מאליו בעיניה.

בקשר לשאר הדברים, היא לא עוזרת בכלל או רק מחכה שתיזום בעצמך ואז נותנת יד?

יכול להיות מביישנות, יכול להיות מהתחשבות יתר שלא תרגיש לא נעים, יכול להיות מלתת לך מקום להוביל, יכול להיות שבאמת קיפלת את הדייט לפניה.

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.