מחמאותעייפתי מהמירוץ

מה אפשר לעשות אם הבחור מחמיא לי ללא הפסקה ואני מסוג האנשים שקשה להם לקבל מחמאות וזה מלחיץץ אותם ברמה אחרת

גם כי אולי אני כנראה עדיין לא נמצאת במקום שהוא נמצא ואני מרגישה שהוא כמה צעדים לפני ואני מאחור לא יודעת מה להגיד עדיין בודקת את הדברים

וגם מאוד קשה לי להפתח לאנשים ואני מרגישה שעד שאני יהיה במקום שאני מסוגלת להגיד את הדברים האלה כמוהו יקח לי עוד מלא זמן

אז מצד אחד אפשר לקבל את המחמאות או להתעלם מהם או לדבר על זה ולהגיד שזה קצת מלחיץ אותי השאלה אם הוא  יקבל את זה קשה ויחשוב שלהתנהג בקרירות זה עדיף אני רוצה התנהגות באמצע לא יותר מידי לא פחות מידי מה לעשות מרגישה שאני משתגעת ובמקום שזה יעשה לי טוב זה עושה לי רע

הפתרון הרגיללאצעיר

לדבר. תבהירי לו בעדינות איך את מרגישה בנושא.

יותר מזה - תסבירי לו איפה את נמצאת בקשר, לעומתו ובכלל.

זה בסדר גמור שיש פערים כל עוד הצד השני מודע להם ונותן לך את המרחב והקצב שלך.


המון בהצלחה, נחת ובהירות! 

אם מחמאות עושות לך לא טוב כרגעהשתדלות !

אני לא רואה אופציה טובה יותר מאשר להגיד לו את זה...

כי אם לא תגידי לו הוא ימשיך כי הוא חושב שאת נהנית מזה ואז תחתכי את הקשר, וחבל...:/

ואם הוא יקבל קשה? תביני אולי שזה לא טוב לך בכללי. הרי לאורך כל החיים את רוצה בעל שתוכלי להגיד לו מתי דברים לא נוחים לך והוא יקבל את זה בהבנה. ויכול להיות שהוא יגיד לך שזה קשה כי הוא כבר מקדימה אבל הוא מכבד את המקום שלך ולא רוצה להלחיץ וזה יהיה מדהים ויקרב יותר.

יפה מאודadvfb

בעצם לראות את החשש הזה כהזדמנות.. זה יפה

תודההשתדלות !
אני למדתי שכל סיטואציה שמרגישים בה פער מסוים זאת אחלה הזדמנות להקפצת התקשורת וההבנה.


לא לשמור דברים שמפריעים בפנים, זה יכול להיות מדהים ממש לקשר

מהניסיון האישי שלי את כל כך צודקת!פאי תפוחים

מה שאמרת על פערים זה מדויק. אם היינו יותר מתנהלים ככה לדעתי היו הרבה יותר חתונות. בע"ה שניישם, ונפסיק לפחד מפערים

כבר פתחתם שאלה בפורום. כבר השקעתםמוקי_2020

למה לחסוך במידע ?

 

היה נחמד מאוד אם תוסיפו את המידע הבא בשאלות כאלה :

 

א. מה התדירות -האמיתית- של המחמאות ? למשל מספר מחמאות בפגישה.

ב. מה המחמאות  ?

ג. איך אתם מגיבה אחרי המחמאה ?

ד. האופי של הבחור או הבחורה ? 

ה. כמה זמן אתם נפגשים ?

ו. האם המחמאות אמיתיות -לדעתכם- ? או שאתם מרגישים שאין קשר בין המחמאה לדבר שהוא מחמיא לו ?

 

 

כל מידע -נוסף- -עוזר-. לך, לעונים, לקוראים שמתלבטים באותה שאלה.

 

בהצלחה.

חחח מעניין אותי אם גם בדייטים אתה ככה מרחיבadvfb
אני חושבת שהשאלות לא רלוונטיות לשאלההשתדלות !

בגלל שהיא יודעת שזה בתחושה שלה- זה לא שהוא מגזים, אלא שזה יותר מדי בשבילה וקשה לה עם זה בשלב הזה. אבל בעתיד בעז"ה- מאמינה שזה ישמח..

אז זה לא משנה כמה ולמה ואיך הוא אומר ואיך היא מגיבה- את הטאקט שלה היא שומרת לעצמה כרגע כי זו לא השאלה שלה...


שאלה ו שלך היא שאלה חשובה שצריך לשאול את עצמנו ובבסיס שלה שאלה אחרת- אני מאמינה לו? הוא כנה? אני יכולה לסמוך עליו שהוא באמת רוצה אותי ומתכוון לזה?

יופי. עכשיו בגללך היא לא תענהמוקי_2020

ויתכן שבגלל מה שאמרת..

הקשר שלה יחתך על כלום...(אנחנו לא נדע *באמת*, כי אין לנו מידע נוסף)

 

אבל זה לא רק היא.

גם הקוראים האחרים שיבואו לשירשור הזה ויתקלו באותה בעיה,

יתכן שהם גם יחתכו את הקשר על כלום...

 

זאת אומרת בהודעה אחת,

יתכן וכרתת עץ שושלת יוחסין בגודל אקליפטוס, ממש פרדס אקליפטוסים.

זה המוןןןןןןןן משפחות.

 

לי לא ברור איך תרדמי הלילה.

 

עדיין לא מאוחר לתקן :

״אוקי, במחשבה שניה אם בא לך, תעני על השאלות, זה יכול לתת מידע נוסף, זוית חדשה. 

לא הייתי צריכה להתערב במהלך הפסיכולוגי-קוגנטיבי של השאלון המושקע״

חח אולי תסביר למה אתה חושב שזההשתדלות !
דווקא כן רלוונטי?
אבל תיקח גם בחשבון שאולי בזכותה לא יוולד הילדנוגע, לא נוגע
שיגדל פרפר שיגרום לטורנדו בקצה השני של העולם שיגרום לחמסין שיגרום לקים ג'ונג און לשתות עוד קולה שתגרום לו לסכרת שבגללה הוא ימות מוקדם ושיאשימו את דרום קוריאה בזה ושתהיה מתקפה אטומית עליה ואז ארצות הברית תתערב ותהיה מלחמה שתביא למחסור עולמי בתפוחי אדמה ואז כשאתה תזמין בדייט צ'יפס לבחורה ויגידו לך שאין היא תתעצבן עליך שהשלת אותה שאתה מארגן לה ערב קסום והיא תחתוך ואתה תשאר רווק עד הסוף חלילה
עונהעייפתי מהמירוץ

א אני חושבת שהתדירות זה ככל שמתקדמים בקשר אחרת זה בעייני סוגר את הבן אדם ולא להפך כי אני צריכה להיות בטוחה בו לפני שאני נותנת לעצמי להאמין לכל מילה

ב המחמאות הם נורמליות יחסית לא משהו מוגזם לדוגמא אני מאושר שהכרתי אותך וכאלה לא דברים מוגזמים

ג אני לא תמיד מגיבה כי אני לא יודעת איך להגיב אם אני צקבלת מחמאה שבעייני קצת מידי לאחך שאני צרגישה אני לא יכולה להגיד גם אני

אני רוצה שזה יבוא מהלב שלי ולא שכל פעם אני יענה בגם אני

ד האופי כנראה האופי שלי זה שקשה לי יותר להיפתח לאנשים ואצלו זה בא בקלות ויש פה גם את המקום כמה כל צד התלהב מהשני אצלי זה משהו שנבנה אני צריכה את הזמן שלי שאני ירגיש שההחלטה באה מהשכל ולא רק מהרגש

ה לא נפגשים הרבה זמן משהו כמו חודש אבל מדברים הרבה

ו ולגבי מחמאות אמיתיות קשה קצת לדעת כי עכשיו הכל טוב הכל וורוד אבל הכל נמדד בקושי ואז שם אני יאמין לדברים כי לגברים יש קטע שהם רוצים מישהי הם יעשו הכל אז בנתיים אני רוצה להאמין אבל רק עם המעשים יהיה אפשר להאמין מקווה שעניתי לך

רוצה רק להגידאילת השחר

שיכולה להבין את התפיסה הרווחת שמחמאה שווה מקום מתקדם בקשר והפחד מלאכזב. אבל אפשר גם לנסות להתבונן על זה קצת אחרת.

ברמה היותר בסיסית, עוד לפני שנכנסים למקום של קשר זוגי, מחמאה נועדה לתת לאדם את הרגשת הנראות הייחודית לו בעולם, להרחיב בו משהו בנפש.

ראו אותו, ובעיניי מישהו בעולם הדבר הזה בו הוא מיוחד.


מה עושים מול זה? קודם כל, מסכימים לקבל שמישהו רואה אותי באופן כזה בעולם, בלי קשר לאיך את מרגישה ביחס לזה או מה מידת האמת בעינייך, או מה הצד השני מצפה ממך. מישהו מאיר עלייך.

כשמאירים לך, אפשר בפשטות להודות.

וזהו.


זה שאת בוחרת לומר ''תודה, זה מחמיא לי'', לא אומר עכשיו שאת חייבת, מוכרחה או צריכה להיענות לכל בקשה שתגיע. זה גם לא אומר שאת צריכה להחזיר מחמאה או מילים בסגנון דומה או להגיד ''גם אני'' כשזה לא מה שאת מרגישה באמת בתוכך. גם לא בטוחה שזו הציפייה של הצד השני ממך.

הצד השני רוצה שתהיי את ותביאי אותך ואת המקום שלך, ובדר''כ כשמדובר בקשר בין איש לאישה הרצון העיקרי הוא שתסכימי לקבל את המחמאה, את המילה הטובה ובכללי שתסכימי לקבל ממנו ואותו. להסכים לקבל שהוא רואה בך טוב, גם אם לא תתחתנו בסוף. הרי זה מה שנבחן בין היתר, אם את מסכימה ומוכנה לקבל. אז הנתינה מגיעה לאט לאט, בכלי העיקרי שיש בתקופה הזו, במילים באיך רואים אותך. התגובה הפנימית שלך לזה בתוכך מלמדת אותך מה מקומך והרגשתך, והשיקוף שלך לצד השני יכולה ללמד אותו מה המקום שלך, איך דברים מתפרשים אצלך ואיך אפשר להתאים את קצב ההליכה לשניכם.


אז זה לגמרי בסדר לומר ''תודה, איזו מחמאה/מחמיאים לי הדברים שאתה אומר", לקחת נשימה לתת לזה להיות להרגיש מה הגוף מרגיש מול זה, מקבל בקלות?מתנגד?שמח?לחוץ?מפחד?...תגובה אחרת? קודם תכירי בעצמך.

אחרי זה בהתאם למקום שלכם בקשר ולרמת הפתיחות הנוכחית בשיח, תבקשי לשתף במה זה גרם לך להרגיש ומה יהיה נכון בשבילך (למשל: מבחינת מינון, סוג מחמאות, הכנה לפני כן כדי לברר אם את פתוחה לקבל מחמאה כרגע...) בשלב הזה כדי שלא ''תסגרי ותינעלי'' מולו.

הדיבור והתקשורת יכולים לתת המון במקומות האלו שהרבה פחדים וחששות מתיישבים עליהם, ולנטרל את מחסומי הדימיון והפרשנות האישית שלנו ל"מה השני בטח חושב כשהוא אומר ככה". יותר פשוט לשתף ולברר מה השני באמת מתכוון כשהוא אומר, מה המשמעות שהוא נותן לדיבורים האלו. ככה את עושה גם לטובתך, גם לטובתו וגם לטובת הקשר שלכם, בלי קשר או תלות ביעד אליו יגיע בסופו של דבר.

כי קשר הוא קשר, ואנחנו ראויים לחוות קשרים טובים ומעצימים, שישאירו טעם טוב ורצון להמשיך ללכת וגם למצוא את השותף לחיים, גם הם לא יסתיימו מתחת לחופה ובחיים משותפים.

וכמו שכתבו לך למעלה, זו יכולה להיות מקפצה משמעותית לקשר.


ואו. תגובה מחכימהלאצעיר
עבר עריכה על ידי לאצעיר בתאריך כ"ד בסיון תשפ"ג 14:42

לא בטוח עדיין שמסכים עם כולה אבל ודאי שעם רובה.

שאלה - איך מכינים רגע קודם אם את מוכנה לקבל מחמאה?

(שלא לדבר על זה שבד"כ זה נובע לבד, ירגיש קצת מאולץ ככה, לא?) 

תודהאילת השחר

בכללי, הזכיר לי את אחת מאמרותיו של הרבי מקוצק (אין שלם מלב שבור, עמ' 125):

"לא כל מה שאדם חושב - צריך לומר;

לא כל מה שאומר - צריך לכתוב:

ולא כל מה שכותב - צריך להדפיס."


לאור זה, נכון לפתח מודעות ושימת לב לא רק למה שרוצים להשפיע שזה חשוב ומשמעותי, אלא בעיקר למידת ההכלה של מי שמולנו, מה הוא מסוגל להכיל כרגע או בשלב הזה, אחרת הוא עלול להישבר ולא יהיה מי שיכיל...

אם יש מודעות גם מוצאים דרכים. זה יכול להיות בלשקלל את סך הנתונים הקיימים (כמה זמן אני מכיר אותה, מה המצב שלה כרגע, האם זה עלול להיתפס כהלחצה/כהבעת עניין מופרזת שעלולה לסגור אותה פתאום וכו'), ולחשוב האם בכלל נכון לשתף ברגע הזה את המחשבה שעברה, ואם כן איך לנסח אותה באופן שיהיה מתאים לשלב בקשר. כי מחמאה אפשר לתת גם בעקיפין ולא ישר בצורה הישירה והאישית (מעריך/מוצא חן בעיניי/יפה/משמח/מעניין לפגוש אנשים ש... ולא יש לך/את כך וכך...).

וזה יכול להיות גם בלהקדים שאלה שיכולה לתת כיוון ולפתוח פתח לצד השני, שהוא יבחר אם להיכנס לשם או לא בשלב שנמצא בו לפי מקומו, ככה זה לא נוחת עליו ומייצר הרגשה של "לא תכננתי על גשם באמצע הדייט בסוף סיוון, מה עושים עכשיו??". מה גם שזה מאפשר לך להבין לפי התגובה האם לשמור את המחמאה או לחלוק אותה ובאיזה סגנון.

ניסוח שעלה לי להקדמה כזו:

"הדבר הזה שאמרת/עשית גורם לי לרצות לשתף איתך מחשבה שעברה לי בראש בהקשר שלך ,אבל אני מתלבט אם ואיך לשתף.." סביר להניח שזה לבדו יפתח את השיח למה מתלבט, מה השיקולים לכאן ולכאן, היא כבר יודעת שזה קשור אליה, ומתוך הדיבור והבירור כבר לומדים ויודעים מה הצד השני ירגיש וחושב, וההחלטה מה ואיך לשתף הופכת ליותר בהירה וקשובה.


תודה!לאצעיר
האמת שעושה את זה כבר בטבעיות. זכיתי לכוון 🙂
תגובה מעוללההעייפתי מהמירוץ
שמחה להתייעץ איתכם זה תמיד עוזר ונותן לי להבין שיש עוד אנשים כמוני 
^^ מסכימה מאוד, ורוצה להוסיף משהולגיטימי?

לפעמים אנחנו קשוחים עם עצמינו.

מחמירים עם עצמינו.

הרבה יותר מאשר אנשים אחרים.

בקשר, אנחנו צריכים לא רק לתת, אלא גם לקבל. קשר אמור להיות דו צדדי. שני הצדדים אמורים לצאת מורווחים ממנו. 

כשאנחנו מדברים על קבלה של משהו, באיזשהו מקום זה אומר שיש לי חוסר.

כשאנחנו מדברים על דברים שאינם חומריים,

זה להודות בפגיעות שלי.

זה להכניס מישהו למרחב האישי שלי.

לא כל אחד ראוי להיכנס למרחב הזה. אבל צריך ללמוד לפתוח אותו בפני מי שראוי, בזמן ובקצב שמתאימים.

ואפשר לדבר על הזמן והקצב שמתאימים. להגיד לו שזה קרוב מידי, אינטסיבי מידי בשלב הזה של הקשר. אולי בעתיד יתאים יותר.

 

מזכיר לי גם קצת את זה: תובנה #3 - לקראת נישואין וזוגיות

 

פשוט כן!לאצעיר
וזה ממש, ממש קשה. 
תוספת חשובהאילת השחר

תודה שהוספת. באמת ענייני נתינה וקבלה נוגעים למקום מאוד פגיע ורגיש ולשאלת החסר המתמלא משני הכיוונים. וצריך שם רגישות והקשבה לכל אחד מהצדדים, גם מצד המקבל על המשפיע, כי מוכנות לקבל היא גם סוג של השפעה חוזרת לנותן. זה לא מובן מאליו שאדם שנותן ימשיך לתת, כשהוא חווה דחייה להשפעה שלו, במיוחד כשמשתדלים להיות רגישים וקשובים לקצב ולרמת ההכלה. גם לצד המקבל יש שיעור חשוב, להראות שרואים ומעריכים את הרצון להשפיע ומודים עליו, גם אם מקבלים רק חלק ממנו. זה כמו שנגיד תודה למישהו שמאיר לנו עם הנר שלו, גם אם לא יתאים לנו מכל סיבה שהיא שידליק את הנר שלנו.


רק נקודה קטנה בהקשר המדובר, בשאלה פה מדובר בלקבל מחמאה, בהעצמה של היש הקיים הנראה כלפי חוץ במפגש, בשיתוף נקודת מבט של מישהו אחד על מי שנפגשים איתו. לענ''ד, כשזה נעשה בטוב טעם ובמידה וכמו שכתבתי בהתאם למקום ועם הכנה מסויימת, זה פחות נוגע למקום של הפגיע של החוסר שתיארת, אולי כן ולא העמקתי מספיק. זה כמו שמישהו מתבונן בציור או ביצירה, ומתפעל ממנה ומתאר את מה שרואה שם או מה עורר בו. זה לא אומר בהכרח שזה יחייב את היוצר לבוא ולספר את כל ההשראות, העומקים, תהפוכות וחיבוטי הנפש שעבר עד שהיצירה הזו יצאה לאור. כשמישהו רואה בנו טוב ומשקף לנו את זה, זה לא אומר שעכשיו צריך להיכנס לכל התסבוכים הפנימיים של למה קשה לי לקבל מחמאות או למה לא מאמינים למילים, והוא לא באמת מכיר אותי, או אם נכון להכניס אותו לשם או לא וכדו'.

מותר בשלבים הראשונים להסתפק גם בלומר, ''זה מעניין/מרגש/מרענן/חדש לפגוש אנשים שרואים את זה ככה, תודה.'', ולהעביר נושא אם זה מה שצריך.


כי זה מלחיץהפי

נכון?

וגם את עדיין לא מכירה אותו ולא יודעת אם אפשר לסמוך עליו ..

והוא כאילו במקום מסוים ואת באחר

ואת מפחדת לאכזב?

מדוייקקקקקעייפתי מהמירוץ

הפחד מלאכזב ולפגוע

לא רוצה שזה מה שיגרום לי להחליט

כי בסוף היום אני רוצה גם את טובתי

זה קורה לי כל הזמןהפי

בכנות אני לא מתרגשת ממחמאות אני גם רק

חושבת לפעמים

בסדר מדבר.. אבל יאכזב בסוף

ואני לא רוצה לאכזב מנגד

תשתמשי בבינה היתרהלאצעיראחרונה

אני משער שאת יודעת להרגיש מתי זה מגיע ממקום אמיתי ומתי פחות. יש גם כמה סוגים של אנשים.

יש את אלו שמפזרים מחמאות בלי שעומד שום דבר מאחוריהם. לא רלוונטיים לדיון הזה.

יש את אלו שכשהקשר נוצר והם באמת רואים את הטוב אז יוצא ממקום מאוד פנימי ומחובר אצלם. צריך לדעת להכיר בטוב הזה (גם אם פחות מתאים בשלב זה + כל העצות שנכתבו כאן)

יש כאלו שמרוב שהם מלאי עין טובה הם באמת רואים את הטוב בשני אפילו לפני שנוצר קשר וגם מחמיאים. בהם שווה להדבק רק בגלל העין הטובה שלהם, בלי קשר למחמאות.

 

צריך גם להבין - ישנם דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליהם (ולפעמים אפילו כדברים מעצבנים או אפילו חולשות) אצלנו ואצל הצד השנים הם לא פחות מפלא. נכון באופן כללי בחיים ונכון שבעתיים בפגישות.

כל צד צריך להבין שאצלו יש דברים שחסרים מהותית לצד השני וממילא מחמאה שנראית לו על משהו שולי לחלוטין אצלו יכולה לבטא בצד השני הערכה עמוקה לצדדים שחסרים בו (וממילא מתחבר אליהם אצלך).

(נכתב ע"י מישהו שאין לו מושג איך לקבל מחמאה)

אני חושבת שזה בסדר לומר שזה מלחיץ ולא נעיםחופשיה לנפשי
אם הקשר מספיק פתוח זה יעבוד
להגיד בכנותהיום הוא היום
שהמינון הזה קצת גבוה לך. תודה על הפרגון וזה ממש לא מובן מאליו אבל יעזור לי קצב ומינון יותר נמוכים.  משהו כזה.


בהצלחה

תזכורתadvfb

גם לגברים יש רגשות

 

סופריקה

נכון ומדוייקאדם פרו+
קשקוש נאו-שוביניסטיצדיק יסוד עלום

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

נכון בנות יותר רגישותאביעד מילוא

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

אני כמובן צוחק מגזים ומתמרמרצדיק יסוד עלוםאחרונה
בנות תבעו בעלות מלאה על הקושי שבדייטים. רק הן מסכנות ורק הגברים מזעזעים ולא רגישים
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.


אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו. 
הלוואי עליadvfb
אם אחרי כל הבירורים זה מה שהתגלהintuscrepidam

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

התופעה שנקראת "גוסטינג"משה

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

נשים תמיד צודקות, גברים תמיד טיפשיםצדיק יסוד עלום
בעולם המודרני? כןמשה

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

יחי הפמיניזםצדיק יסוד עלום
זה אכן מזעזע, אבל תשמחו שלא התחתנתם/ן אתו/המתוך סקרנותאחרונה

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

ביטחון עצמי כן חובהזיויק
לדעתי
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

אולי יעניין אותך