סקר הנקה קטןשירה_11

כמו ששמתן לב

אני מרגישה כאילו אני עושה תואר בהנקה, לא מסתדרים לי הדברים ולאחרונה נכנעתי קצת יותר מידי לבקבוק חוששץ שמשו מתחיל להשתבש בגלל זה, וזה עצוב לי מאוד.


אז ככה:

1. עד איזה גיל הנקתן

2. למה הפסקתן

3. נהנתן מההנקה? או שחיכיתם שייגמר.


תודה לכל העונות 💕

עונהיעל מהדרום

לק"י


1. שנתיים וחצי, שנתיים ושנתיים וחודשיים.

2. הפסקתי פעמיים באמצע ההריון הבא, ופעם אחת לקראת סוף ההריון.

כבר היתה לי רגישות וכאב לי, וגם רציתי להפסיק להניק לפני הלידה הבאה.

3. בגדול לא חיכיתי שההנקה תגמר. אבל כשכאב לי קצת נמאס לי מזה, ועדיין היה לי קצת קשה להפסיק (לפחות אצל השלישית).

עונהאמא לאוצר❤

את הגדולה:

1. עד חצי שנה, שאבתי שאיבה מלאה כי לא הצליחה לינוק

2. כי התייבש לי החלב..

3. זה היה סיוט לשאוב כל הזמן. אבל נהניתי לדעת שאני ככ מתאמצת כדי לתת לה את הכי טוב


את הקטנה:

1. בת 9 חודשים, עדיין יונקת מלאאא, לא רואה צפי להפסקה😅

2. לא רלוונטי כרגע, לא יודעת איך אגמול אותה כשיגיע הזמן, היא מכורה לחלוטין😍

3. ההתחלה היתה ממש קשה (עד גיל 3-4 חודשים כזה)

וגם אחרי זה לקח לי זמן להנות..תכלס כבר חודשיים שלושה ממש נהנית בסה"כ 

למה הייתה לך קשה ההתחלה?שירה_11
לא יודעת...פצעים, סדקים..אמא לאוצר❤

היא ינקה מלא מלא זמן ובלי רווחים בין לבין והרגשתי שאין לי חיים

וגם פשוט ההנקה כאבה לי

עונה גםפיצישלי

1. שנה וחצי

2. הילד גדל וזה התחיל להכביד גם הרגיש ממש לא נעים ליד אנשים 

3. 

בהתחלה נהנתי בסוף חיכיתי שיגמר

בין שנה וחודשיים לשנה ושמונהאחתפלוס

הפסקתי אצל הרוב מתי שההנקה התחילה לחרפן אותי.

מתי שהילד התחיל לקום כל שעה על מנת לינוק .

אז החלטתי שזה הזמן להפסיק.

חוץ מאחד לפני האחרון שאצלו נכנסתי להריון אז הפסקתי להניק...

וכן.נהניתי מאד מההנקה-בדר''כ.

וגם מהבונוסים שלה-לברוח לחדר להניק כשאין סבלנות לאורחים.

לזה שחייבים להפסיק בעבודות הבית ונחים קצת.

וכו' וכו'

עונה לךשדות ים

אין לי בעיה לענות, אבל האם לקחת יועצת הנקה שתלווה אותך גם בנושא השאיבות? אם לא, כדאי מאוד למצוא מישהי מוסמכת, יש החזרים (לפחות בחודשים הראשונים אחרי לידה) מסל הלידה.


אני הנקתי עד שנה ועשרה או 11 חודש, היה לה פה וגפיים והיא הפסיקה, אבל הייתי בכיוון גמילה. בשלב הזה טיפה מיציתי. וגם הרגשתי צורך באיזון הורמונים בשביל הריון נוסף.

אבל חייבת לציין שאחרי לידה קשה ושיקום עוד יותר קשה ב"ה ההנקה באה בקלות יחסית (אם כי השאיבות ממש לא ופשוט לא שאבתי, נשארתי איתה עד 9 חודשים).

אז קשה מאוד להשוות... ממליצה ייעוץ הנקה בשביל חויה טובה יותר ובשביל לדעת על מה כדאי לרכז אנרגיה וישתפר ואיפה כדאי לשחרר/מה האופציות. בהצלחה! 

מסכימה שיעוץ הנקה מומלץ ממש!עוד מעט פסח

ומוסיפה- שבחלק מהקופ''ח יש ייעוץ הנקה כמו רופא רגיל- אפשר לקבוע תור דרך המוקד, ולא לשלם בכלל.

לא כדאי להתייאש לפני שמנסים.

עונההמקורית

הנקתי בערך 5 חודשים

ומההתחלה שילבתי שאוב ובקבוק

הפסקתי כי העולל כבר לא רצה, היה בשביתה ונכנעתי

נהניתי מאוד. במיוחד בהתחלה

לא בטוחה שהתשובה שלי תעזורחילזון 123

כאילו אם לך זה קשה או לא מתאים, מה זה משנה מה קורנ אצל אחרות? אולי זה רק עלול לבאס?


בכל אופן-

1. בין שנה ושלוש ל-קצת לפני גיל 4....

2. תלוי בילד. תחילת הריון מתיש/כי התקרבתי לסוף הריון ולא היה לי כח לזה כבר וגם לא רציתי להניק שניים/כי הילד היה גדול וזה נהיה כבר מוגזם...

3. כן בגדול נהניתי.

אבל מצד שני זה מורכב... לא חושבת שנהניתי ממש מכל רגע, לפעמים זה היה גם מתיש או מעיק, מעייף בלילות, או מגביל מאד ביציאות מהבית.

אבל מבחינתי זה פשוט היה ככה. ככה זה הטבע, ככה תינוקות/פעוטות אוכלים וזהו.

וכן במקביל יש בזה גם הרבה כיף ונחת וקירבה מיוחדת לילד. וכמובן נוחות שאין כשצריך להתעסק עם בקבוקים.

מה???? מעט לפני גיל 4פיצישלי

כל הכבוד אבל נשמע לי הזוי

הילד לא הבין כבר יותר מידי אני בגיל שנה וחצי כבר הרגשתי חשופה

שהוא התחיל להגיד לי אמא מה זה העיגולים הקטנים האלה

הממ אני שמחה בשבילך שזה נשמע לך הזוי 😜חילזון 123

מוזמנת לתת לי עוד ציונים....


ולעניין עצמו-

לא, לא הרגשתי חשופה

תמיד הנקתי בצניעות, ובצורה שנוחה לי.

לא אמרו לי דבר כזה, אבל אם הילד היה אומר הייתי עונה לו שזה שד, וככה הוא בנוי 💁.

כל עוד הילד רגיל לזה זה לא חשוף ולא הזוי ולא מוזר.ואחרי שנגמלים הם שוכחים הכל תוך רגע...

סליחה לא התכוונתי בקטע הזהפיצישלי

ההפך הכי מעריכה בעולם את ההשקעה

וברור שזה פלוס עצום לילד 

ואת צודקת שכנראה זה היה ברור לילד כי התרגל לראות את זה מגיל קטן

סתם היה נשמע לי הזוי כי אני הפסקתי בגיל שנה וחצי

אבל כמובן שהתכוונתי בקטע של הערכה ולא ציונים או ביקורת חס ושלום

ממש מתנצלת אם ככה זה היה נשמע

בגיל שנה וחצי הוא כבר ידע לשאול את זה?😳השקט הזה
מאד מפותח😅
לא תגובה נעימה במיוחד🫣אמא לאוצר❤

מנהסתם לא התכוונת בקטע רע אבל הניסוח ממש ממש לא נעים

הייתי ממש מתכווצת במקומה...

כנ"ל-+מוריה
וואיצלייאקית

חלמתי להניק עד גיל 3 לפחות הפעם

אבל זה היה ממש לא לעיניין כי התינוקת התעלקה עלי שעות! ולילות שלמים.....

ולא הסכימה לעזוב

אז נאלצתי להפסיק בשנה ו10 בצער רב😪

מעריצה נשים שמניקות עד כאילה גילאים

שנה ו-10 זה גם מצוין, היא הרוויחה מזה הרבה...בארץ אהבתי

אבל רק אומרת, בתור מי שהניקה למרחקים, שבאמת בשלב מסויים צריך להציב גבולות להנקה. אחרת זה יכול להיות באמת יותר מידי.

אצלי למשל, בערך מגיל שנה או קצת אחרי, אני כבר לא מניקה בחוץ עם כיסוי. רק בבית, ואצל סבא וסבתא לרוב בחדר. כשהילד מבקש לינוק בחוץ אני מסבירה שנחכה לבית. תמיד המעבר הוא קצת קשה בהתחלה, ולפעמים קשה לילד לקבל. אבל די מהר מתרגלים. וזה מאוד מקל עלי.

וגם בלילה - אני כן מאפשרת לינוק בלילה או להירדם בהנקה עד גיל גדול יחסית, אבל מאיזשהו שלב, כשיש משהו בערב שאני רוצה לצאת אליו, אני יוצאת ומשאירה לבעלי את האחריות להשכיב, בלי הנקה. תמיד בהתחלה זה קצת קשה. ואף פעם זה לא עובר בשמחה (גם אחרי שהם כבר לא יונקים, הם לא שמחים כשאני יוצאת בערב), אבל אני בכל מקרה לא מרבה ביציאות. מה שחשוב לי זה שתהיה לי אפשרות לצאת מידי פעם. אחרת זה באמת יותר מידי.


בכל מקרה, זה באמת שונה מילד לילד. ומן הסתם יש גם ילדים שקשה להגביל בחלק מהדברים, ויותר קל לגמול לגמרי מאשר לגמול חלקית...

תדעי לך שהתגובה הזאת מאוד עזרה לי בהנקהממשיכה לחלום

כתבת את זה כבר פעם בפורום, ולדעתי בזכותך הנקתי עוד חודשיים או שלושה כי נתת לי את ההבנה שאפשר להפסיק הנקת לילה

איזה כיף, שמחה לשמוע שעזרתי!🙂בארץ אהבתי
ברור שניסיתי להגבילצלייאקית

אבל איתה ממש לא הצלחתי

ובגלל זה היא גם היתה ישנה ממש לא טוב

מאז שהפסקתי להניק התחילה ליון בכיף לילה שלא רצוף🙂

כנראה שיש ילדים שזה ככה...בארץ אהבתי

וכיף שאחרי סיום ההנקה ישנה לילה שלם.

אצל הגדולה שלי זה לא עזר, המשיכה להתעורר בלילה עד גיל גדול יחסית.

כנ"ל.מוריה
זה באמת קשה...מתואמתאחרונה
גם אני, כמו @בארץ אהבתי, הפסקתי להיניק בלילות בשלב מסוים (בסביבות גיל שנה ורבע והלאה). זה היה קשוח, אבל בסופו של דבר זה היה משתלם, כי כך יכולנו להמשיך ליהנות מהיתרונות של ההנקה בלי שאני אקרוס... (לא שהם הפסיקו לקום בלילה... אבל לפחות הם למדו להירגע בדרכים אחרות...)
עונהגלסגולכהה

1.בין 8 חודשים לשנתיים

2.בשלושת הראשונים נלחמתי על ההנקה כחצי שנה ואחכ  היה פחות קשה. הפסקתי כי נמאס לי.

ברביעית זו הייתה ההנקה היחדה שזרמה, הפסקתי סביב גיל שנתיים כי ההנקה הייתה אינטנסיבית מאד גם בלילה ולא הצלחתי לגמול מהנקת לילה בלבד.

3. נהנתי רק החל מהילד השני ורק כשההנקה התחילה לזרום, כאמור אחרי גיל חצי שנה.

בהצלחה!!

עונה (אבל אל תסיקי ממני ומאחרות אלייך...)מתואמת

1. שנה, שנה וחצי, עשרה חודשים, שנתיים, שנה וחצי, שנתיים ושמונה חודשים, עשרה חודשים.

2. ברוב הפעמים הפסקתי בגלל היריון חדש (שכבר היה לי קשה להיניק או שהיונק הפסיק מעצמו). פעם אחת הפסקתי כי מיציתי. פעם אחת (תאומים) ההפסקה קרתה מעצמה - הם פשוט עברו לבקבוקים בלעדית. ובפעם האחרונה (והכואבת) הפסקתי בגלל כאבים אצלי וכיוון שהתינוקת לא הייתה רגועה בהנקה... (בדיעבד הסתבר שיש לה לשון קשורה)

3. חוץ מהפעם האחרונה - נהניתי מאוד! וזה לא מובן מאליו. אני רק חושבת מה היה קורה לו הקטנה שלי הייתה הבכורה... בטח הייתי מתייאשת לגמרי מכל הרעיון של הנקה...


ומכאן אני פונה אלייך:

לא עקבתי אחרי כל שרשורי ההנקה שלך, אבל נשמע שיש שם קושי ברור. יכול להיות שהוא קשור אלייך (משהו במבנה ובייצור החלב וכדומה), אבל לדעתי יותר מסתבר שזה קשור לתינוקת... שיש משהו שמפריע לה לינוק, ולכן קשה לך כל כך...

ובתור פריקית של הנקה - אני אומרת לך בכל זאת: מותר לשחרר. לא צריך להיאבק עד זוב דם (כפשוטו... לפחות זה מה שהיה אצלי בהנקה האחרונה...). תינוק יכול לגדול טוב גם בלי הנקה.

אני רואה את זה אצל הקטנה שלי - היא הפכה להרבה יותר רגועה מאז שעברה לבקבוק באופן בלעדי... וגם אני, בהתאם, כי באמת ההנקה שלה הייתה קשה לי.

זה לא סותר שאני לפעמים בוכה על זה שהיא לא יונקת... במיוחד שאני משווה אותה לתינוקת הקודמת שלי שינקה עד גיל ילדות... אבל אני מבינה שבנתונים שהיו - זה מה שהכי טוב.

ומתפללת שבפעם הבאה בע"ה שוב אזכה להיניק בנחת ובהנאה ולאורך זמן...

הפסקה השניה שלך מדויקת ממשטארקו
התשובה שלך מהממתשירה_11

ברור לי שגם בקבוק זה מעולה

אבל כשההנקה זורמת לי היא טובה לי. זה לא 'לא טוב לי בכלל.

לכן אני ממש רוצה.

זה לא נראלי בכלל בעיה בתינוקת אלא בי.

התייעצתי עם יועצות הנקה. משו שם לא ברור.

וגם קושי עמוק יותר שלי עם היועצות...

אולי תתני לעצמך טווח זמן שעד אליו את משקיעה בהנקהמתואמת
ולאחריו תרפי?
אצליoo
בין כמה ימים לשבועיים.


הילד הראשון היה בפגיה והחלב התייבש, בילד השני לא אהבתי את ההנקה והפסקתי, הילד השלישי לא היה רגוע אחרי הנקות ועברתי לבקבוק, את הילד הרביעי לא הנקתי בכלל.


אף פעם לא נהנתי מההנקה.

עונהעוד מעט פסח

1. בין שנה וארבע לשנה ותשעה חודשים.

2. פעם אחת בגלל הריון. פעם אחת כי הילד לא רצה יותר. אצל הרוב כי התחיל להיות לי מעיק, כי זה הפריע לי או להם לישון ולא נתן לי חופש לצאת מהבית.

3. ההנקה עצמה ממש טובה לי ונעימה. הקושי היה הבלעדיות והתלות המוחלטת של הילדים בי (כמעט אצל כולם היו לי סיפורים- מסרבני בקבוק דרך אלרגיים).  

וגם ממליצה לך לקחת יועצת הנקהעוד מעט פסח
אני הסתבכתי ממש, ושיחת טלפון של חצי שעה נתנה לי כלים ופתרה לי את הבעיה (אם מישהי עוקבת אחרי- הצלחתי לשאוב כמות ובטוב! ויש לי חלב במקפיא למקרי חירום).
את כתבת שאת לא מסוגלת לשאובשירה_11

אז הסתדר לך? איך אני שמחה!! באמת עקבתי אחרייך

באלך לשתף איך? פה או בפרטי מה שנוח לך

כן, זו אניעוד מעט פסח

ממש הסתבכתי עם השאיבות, אבל לא נשארה לי כ''כ ברירה כי הבת שלי היתה מאושפזת. ולא רציתי להביא תינוק פיצי לבי''ח, אבל גם לא רציתי לא להיות איתה כל האשפוז.

אז דיברתי עם יועצת הנקה שהמליצו לי עליה בחום, והיא גם עזרה לי למצוא משאבה טובה יותר (היא לא רק נתנה לי שם, אלא גם ביררה באזור מאיפה אוכל להשאיל ולבדוק!), וגם נתנה לי כמה טיפים שלא הכרתי (הכי עזר לי- להתחיל בסחיטה ידנית ורק אחרי שהחלב משתחרר לעבור לשאיבה).

ב''ה יש עכשיו מלאי קטן במקפיא, לביקורים עתידיים בבי''ח.

עונההשקט הזה

1. שנה וארבע

2. הייתי בתחילת ההריון של הקטנה והתחיל לכאוב לי, וגם ככה זה נשאר רק פעם ביום, והיו ימים שהיא פשוט דילגה על זה אז הבנתי שהיא יכולה גם בלי

3. בהתחלה- ממש ממש לא! נפצעתי בטירוף, וכל הנקה הייתה סיוט וחיכיתי שהיא תסיים לינוק.

בהמשך ב"ה כבר זרם וממש נהנתי. היה לי קשה להפסיק ורק חיכיתי ללדת כדי לחזור לזה.


וב"ה יכולה להגיד שהפעם הלך לי הרבה יותר בקלות. מהחדר לידה היא כבר תפסה טוב (בין השאר כי אני ידעתי לגרום לה לתפוס טוב).


למה אני אומרת לך את זה?

א. כדי שתדעי שגם אם הפעם פחות הולך זה לא משליך בכלל על הפעם הבאה.

ב. לא לכולן מתאים להניק, אבל אם את רוצה את זה זה יכול להיות נעים ומהנה ומחבר וכו'. צריך למצוא מה גורם לך לקושי ולנסות לטפל בזה.

ג. מגיל חצי שנה שלה בערך שילבתי לה תמל כי כבר היה לי קשה לשאוב, והמשכתי להניק עוד הרבה אחרי גם כשכבר הפסיקה עם התמ"ל. אז זה לגמרי אפשרי לשלב, פשוט גם פה צריך למצוא את הדרך לעשות את זה נכון. 

עונה גםכבתחילה

1. הנקתי עד גיל 3 חודשים.

2. הפסקתי כי לא היה לי כח לתלות המוחלטת הזאת. שרק את יכולה להאכיל אותו, שאי אפשר לצאת מהבית בלי לדאוג לשאוב לפני וכו'..

היה לי כבד החזה מרוב חלב, משפריץ כל הזמן למרות שאומרים שמתאזן אחרי כמה שבועות.

3. לא נהנתי בכלל. יודעת בוודאות שלא אניק בעתיד.

עונהואילו פינו

בבכורה הנקתי עד גיל שנה ו4.. הייתי בחודש רביעי של היריון וכבר היה לי קשוח ביחד.. אז גמלתי אותה לאט לאט..

אצל השנייה גם בסביבות גיל שנה ו4 בעיקר כי הגוף שלי היה ממש משובש הומונלית בגלל הריונות כימיים וקורונה ורציתי להחזיר הכל לאיזון כלשהו. וגם הרגשתי שזה כבר לא כזה נצרך בשבילה. גם גמלתי לאט לאט.


שלישי עוד יונק. בן שלושה חודשים.


אני זוכרת איך אצל הבכורה שהייתי בשוק טוטאלי מזה שהנקה זה לא קל וזה כואב..

סכה נהנית מאוד מההנקה ומהקלות של האכלה בחוץ בלי לסחוב בקבוקים ומים רתוחים ומטרנה..

יש לזה חסרונות של קושי להניק במצבים ומקומות מסוימים, שצריך להרגיל לבקבוק, שלא יודעים כמה אכלו..

בחודשים הראשונים אני בעיקר מניקה בלי הפסקה לפי דרישה.. וזה עוזר לי שיהיה מלא חלב.. 

עונהרחלי:)

1. עד גיל 11 חודשים

2. דימום בתחילת הריון

3. החודשיים הראשונים היו קשים מאוד מאוד, נלחמתי שיהיה לי חלב, הייתי פצועה ועוד שלל כאבים אח''כ דברים הסתדרו ונהנתי מאודדד (להוציא יציאות לקניון לדוגמא שלא שאבתי לפני)


מקווה שיסתדר לך ותתחילי להנות

עונהקמה ש.
בס״ד


1. בין 18 ל-24 חודשים.


2. משלל סיבות. לדוגמה אחד סוג של גמל את עצמו, כבר פחות היה בעניין. עם ילד אחר היה אירוע קצת ״טראומתי״ - היא נשכה אותי, צעקתי ״לא!״ לפי עצה שקיבלתי פעם, הוא ישר פרץ בבכי ומאז הוא מעולם לא הסכים לינוק יותר (היה ממש משברי בשבילי כי זה קרה פתאום, כשמבחינתי תכננתי להמשיך עוד תקופה משמעותית עם הנקה). ועם ילד אחר הפסקתי בעיקר כי הרגשתי מאד חלשה בגוף ויכולתי לזהות שההנקה מוסיפה לחולשות האלה.


3. ההתחלה אף פעם לא כיפית במיוחד (כואב וכו׳) אבל מהרגע שזה נהיה זורם, ב״ה היה לי ממש ממש טוב, נוח, מתוק, מרגיע (אותי 😅. בשבילי זמן של הנקה הוא סוג של הפסקה מהמירוץ אחרי כל משימות היום). לגבי הילד שהנקתי שנתיים, לקראת הסוף קצת הייתי חלוקה בין להמשיך ללהפסיק (הרגשתי שהוא כבר גדול ושזה פחות נעים לי. מצד שני, עדיין היו לזה הרבה רגעים מתוקים).


את ממש עושה תואר! מהממת את! שתגיעי למה שטוב ומדויק לך בע״ה 💕

עונהממשיכה לחלום

1. הנקתי עד גיל שנה ושלוש

2. הפסקתי גם כי התחלתי להרגיש שמיציתי אבל בעיקר כי נכנסתי להריון וזה הפך להיות ממש לא נעים פיזית, וגם הגוזל עצמו לא רצה.. הוא לא ינק הרבה בשלב הזה.

הנקת לילה הפסקתי קודם כי כבר לא יכלתי להתמודד עם הקימות

3. ההתחלה הייתה קשה אבל אחר כך נהניתי מאוד

בסוף כן הגעתי למיצוי כמו שאמרתי

הוא גם היה נושך לפעמים 

עונהבוקר אור

את הגדולה עד שנה וארבע

הקטן בן שנה ושלוש והסוף לא נראה באופק

הפסקתי כי מיציתי

טסה"כ נהניתי! אחרי ההסתגלות של ההתחלה 

עונה בממוצע רקלתשוהנ

1. סביבות שנה, גג שנה וחצי

2. או כי הכביד עליי ונהיה לא נעים, או בגלל הריון

3. לפעמים נהניתי לפעמים ניטרלי. בכל אופן כשהתחיל להעיק הפסקתי.

בכיףאמאשלחיה

1. הכי הרבה שנתיים

2. נגמר הסבלנות, החלב ולא אהבתי כבר שנדבקת כל כך בלילות

3. מאד נהנתי!

משתנה בין הילדיםשלומית205

בגדול מינימום שנה וכמה חודשים. המקסימום שנתיים.

הפסקנו כי הגיע הריון חדש

נהננו מכל רגע. אין כמו הנקה בעולם! 

עונה רק כדי לאזןמקקה

הנקתי שבעה חודשים, ארבעה חודשים וחודשיים (כאן הפסקתי להניק בגיל שבוע ועד חודשיים שאבתי)

לא נהניתי בכלל מההנקה, רק בימים הראשונים נהניתי מהקירבה ומההתחבקות. מעבר לזה רק חיגיתי שייגמר

לא היה לי נעים הקרבה והמגע

לא היה לי כיף שהתינוק תלוי רק בי

לא היה לי כיף שסרבו לבקבוק וזה היה סרט

לא היה לי טוב שהם לא עלו במשקל והרגשתי אשמה

בקיצור לא. והשאיבות לילד השלישי היו בעיני הפתרון המתאים לי.

אל תשווי אותך לאחרות❤️ כל אחת חווה את ההנקה אחרת.אם הבנים שמחה😍

וזה סתם יכול לגרום לתסכול וירידה בערך העצמי.

תלכי אחרי הלב שלך!


אם קשה לך ואת מרגישה שבקבוק הוא הפתרון הנכון, לכי על זה! בלב שלם!!


אם את עדיין רוצה להמשיך להניק, תתייעצי עם יועצת הנקה, תקבלי כלים שיכולים לעזור לך!


מעדיפה לא לענות על הסקר, אבל כן אתן לך שני סיפורים שיכולים לחזק את שתי הדעות.


סיפור ראשון שמחזק לפעמים את הצורך להפסיק הנקה - אחרי אחת הלידות נכנסתי להריון נוסף מאוד מוקדם, והייתי חייבת להפסיק הנקה ולעבור לתמ"ל ולקחתי את זה מאוד מאוד מאוד קשה. ואחות טיפת חלב "נתנה לי סטירה" ואמרה לי, אף אחד לא יישאל את הבן שלך בשידוכים עד איזה גיל הוא יינק!

נכון שהנקה זה חשוב, אבל פרופורציות, אם כרגע זה לא נכון ולא מתאים, אז ממש לא סוף העולם.

(אגב, נכון לעכשיו זה הילד הכי חכם שלנו🤫)


סיפור נוסף, שמחזק את המקום של להאבק על להמשיך בהנקה - מכירה אישית. מישהי שישר אחרי הלידה בעקבות בעיה רפואית הייתה צריכה לקחת תרופה שאסורה בהנקה. במשך 3 חודשים היא שאבה וזרקה לפח את החלב, עד שהיא הפסיקה עם התרופה.

היא חזרה להניק את התינוק רק בגיל 3 חודשים, היה קשה אפילו מאוד. המון דמעות, אבל בסוף זה התינוק שיינק אצלה עד הכי מאוחר. אז גם אם קשה, לרוב זה אפשרי.


וואהו, כתבתי מלא🤭


חשוב לי בעיקר להגיד שוב, תלכי עם הלב שלך!!

ברור שאת הכי טובה לבת שלה וכל מה שאת עושה זה לטובתה.



מוסיפה על התגובה שלי עוד נקודהשלומית205

שראיתי בשרשורים אחרים שאת בעניין של הריון נוסף.

הנקה יכולה להיות מניעה למרחקים ארוכים מאוד, מאוד. וזה דבר שצריך לדעת אותו. אני בחרתי בזה, לא כי לא רציתי ילדים צפופים (מאוד רציתי) אלא כי ידעתי שבהנקה אני מעניקה לתינוקות שלי המון המון ומוכנה בשביל זה לרווח את הילודה קצת. ואני לא בת ארבעים (אם כי כבר לא הכי רחוקה). אבל אני חושבת שזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת ואם מניקים וזה מונע להיות בזה בשמחה גדולה. זה בחירה. 

אממטארקו

1. שנה ו11

2. עברתי ניתוח בטן בהרדמה מלאה שבגללו הייתי מאושפזת יומיים ואחכ קיבלתי משככי כאבים שאסור להניק איתם+כאב לי נורא מגע בבטן אז זה נגמר.. אחרת לא הייתי מפסיקה אותו אז כנראה אלא כשהיה יוצא.. זה כבר היה פעמיים ביום ולא תלותי וסבבה.

3. לא זה ולא זה. היה סבבה, זרם טוב ולא דרש ממני מאמצים מיוחדים ב"ה. בטוחה שאם היה מאתגר לא הייתי מתאבדת על זה כי זה לא מתאים לי.

עונה-אנונימיות

1. אצל הגדולה עד שנה ו8 אצל הקטנה עד שנה ו2

2. אצל הגדולה כי הייתי בתחילת הריון שני והתחילה לי רגישות, כאב לי והיה לי לא נעים

אצל הקטנה כי נהיה לי שם אקזמה מטורפת שלא עברה כאבי תופת כל הנקה זה כבר דרש טיפול רציני ממש וההנקה גרמה לזה. כבר סבלתי.

3. אצל הגדולה בהתחלה משכתי ואז ממש נהניתי מזה הפסקתי רק כשהייתי שלמה עם ההפסקה ולקח הרבה זמן. אוהבת להניק

אצל הקטנה ממש אהבתי להניק אבל מרגע שזה הפך להיות סבל הפסקתי מהר.

 

יאללה עונהמאוהבת בילדי

1. עד איזה גיל הנקתן

בין 5.5 חודשים עד 2.1

2. למה הפסקתן

הריון... כל ילד הפסיק בשלב אחר בהריון הבא- בין חודש שני לחודש רביעי. (את הקטנה הינקתי, עברתי הפלה והמשכתי להיניק עד הריון הבא..., ב"ה)

3. נהנתן מההנקה? או שחיכיתם שייגמר.

אצל הגדולה היה קשה קצת בהתחלה- וגם הפסקתי די מהר בגלל דימום בהריון.

אצל כל השאר נהניתי ממש! היה לי קשה להפסיק, היה לי (ועדיין) חסר הקשר הזה... מה שכן- לא מתגעגעת להתחלה של ההנקה. ויתר בגיל חצי שנה שיש תקשורת עם התינוק ויודע לבקש...

וואי וואי, עשית לי חשק...

עונהסליל

1. חצי שנה ושבעה חודשים אני חושבת

2. נמאס לי שדבוקים אלי יומם וליל, או שהם התחילו לנשוך, או שלא הסתדרתי עם שאיבות

3. עד שלב מסויים. ואז חיכיתי שייגמר

עונה גםבארץ אהבתי

1. 2 וחודשיים, 3 ו-4 חודשים, 3 ו-9 חודשים

 

2. עם הראשונה - היא הפסיקה מעצמה, לא הרבה אחרי שגמלתי אותה מהנקות לילה (ינקה מידי פעם ביום עד שכבר היתה שוכחת לבקש).

עם השני אני יזמתי את הסיום, הוא כבר היה די גדול והרגשתי שזה צריך לבוא ממני כי אחרת הוא יינק לנצח🤭 (אולי לא באמת. אבל בכל זאת - הוא כבר עלה לגן, והיה לו גם אח קטן בן כ-8 חודשים שינק במקביל אליו, אז כבר הגיע הזמן להפסיק…).

עם השלישי זה הסתיים די בטבעיות. הוא גם היה די גדול, לא היה לי דחוף לסיים את ההנקה כי זה היה בצורה שהיה לי נוח, אבל כן ידעתי שכדאי לסיים בקרוב. אז יזמתי מצידי הפרדה בין ההנקה לפני השינה להירדמות, ותוך כמה ימים הוא כבר לא ביקש לינוק בכלל.

 

3. בגדול אני אוהבת להניק ונהנית מזה.

אבל גם התחברתי למה ש@חילזון 123 כתבה. לא תמיד זה נוח בכל רגע, ויש כן מגביל בדברים מסויימים. אבל בשבילי זה פשוט הדרך להאכיל תינוקות.

(אחר כך כשהם גדלים זה כיף לי ונוח לי בהרבה מובנים (ובעיקר מקל עלי להשכיב בצהריים. לא יודעת איך להרדים ילדים קטנים בצהריים בלי להניק אותם🙊). מה שלא נוח בהנקה כבר פחות מקבל ביטוי בשלב הזה, כי אני קובעת את הגבולות שמתאימים לי בהנקה - כשאני לא בבית הולכים לישון עם אבא בלי הנקה, לא יונקים בחוץ, וכדו'.

 

עונהאין כמו טאטע!

1. בין שנה וחצי לשנתיים

2. כי זה כבר הרגיש מעיק ממש, התלות בהנקה כדי לחזור להירדם כל זמן קצר היתה קשוחה, וזה לא עזר לשינה טובה לא לי ולא ליונקת.  

3. בדכ נהניתי, לא תמיד .היו גם קשיים וכאבים,  שלא נדבר על זה שלילה רצוף לא היה פה ואני חושבת שזה קשור לזה.אבל סהכ אבבתי את הנוחיות, מה שזה נותן לנו, החיבור והטבעיות.  ( וגם אחלה תירוץ להכריח לשבת לנוח רגע בתוך כל המירוץ)

עונהירושלמית במקור

1 +2: עשרה חודשים. עדיין מניקה למרות שחזרתי בדצמבר לעבודה ולא שואבת.

נראלי ארצה להפסיק בגיל שנה.

3. לא סובלת אבל לא נהנית יותר מדי, ובכל מקרה משלבת בקבוק ביממה מהחודש הראשון

עונהזריחה123

1. את השניים הגדולים עד בערך שנה ו3

את השלישי עד שנתיים ו8

2. בגדולים הייתי כבר בהיריון, בראשונה חשבתי שאסור להמשיך בגלל זה, והשני פשוט כבר לא רצה.

השלישי כבר היה לי קשוח בלילות

3. מאוד אוהבת רק שההתחלות קשות (אצל הראשונה היה קשה בטירוף, פצעים וכו')

עונהמקרמה

הגדול.

1. שנה ושבע

2. הייתי בחודש 7 ונמאס לי...

3. נהנתי עד שנאס.


הקטנה

1. שנה ו8

2. הייתי בתחילת הריון עם דימומים וקיבלתי הוראה להפסיק

3. נהנתי, אבל גם שמחתי מהגמילה הכפויה

עונה- 3 בנים מתוקיםסמיילי12

1+2.

הגדול עד גיל חצי שנה אכל חלב אם. בין הנקה בין שאיבה- ניגשתי למבחנים אז מהלחץ החלב התייבש.

אמצעי עד איזור גיל 4.5 חודשים. כי המניעה שיבשה אותנו לחלוטין פלוס חזרה לעבודה.

הקטן- עד 6.5/7 חודשים. הפסיק מעצמו בגלל קוצר נשימה חריף (נקודה שרגישה אצלי מאד).


3.נהניתי באופן כללי. היו רגעים קשים יותר. המון הנקות תכופות. לא כל 3 שעות  נרגשתי דיי מוגבלת. אצל השניים הגדולים. אצל השלישי החוויה היתה מתקנת ברוך השם.


אבל אצל שלושתם! היה סיוט בהתחלה.

הגדול ינק רק עם פיטמת סיליקון.

הפרידה מההנקה הכי קשה היתה עם הקטן. תינוק נוח ומתוק. שאפילו שיצאו לו שיניים לא חשב לנשוך אותי🥲 חיימי.

חטף קוצר נשימה שלא עלו עליו והפסיק לאכול לחלוטין. 11 שעות ללא מתן שתן. אז נאלצתי לתת במזרקים וקצת בבקבוקים כי לא הסכים לינוק. וכשניסיתי להחזיר נתן לי ביס כואב עם השיניים אז ויתרתי.

העיקר הבריאות שלו.

וכואב לי כי הייתי שמחה להניק אותו נגיד עכשיו. אבל זה מה יש. ואני בטוחה שזה הכי טוב לנו כי ככה הקב"ה גילגל


סורי אבל הכי באמיתיאין לי פילטר 🐨

1. שנתיים וחודש

2 .חאלס הוא בן שנתיים

3 לא נהנתי , יש כאלה שמתאים להם אבל לי פחות אבל הרגשתי מחויבות גבוהה כלפי זה כיוון שזה בריא יותר לילד והילד פיתח סרבנות לבקבוקים

בדיעבד לא יודעת כמה זה היה בריא לי לנפש ובוודאי שלא הייתה מניקה ככה ולא אניק ככה ילד הבא 

אני -לפניו ברננה!

1. שנה ושמונה, שנה וחודשיים, עכשיו עוד מניקה בת שנה ושבעה

2.הראשון די נגמר מעצמו באמצע ההריון השני שלי.

השני הפסיק בהפתעה ומיידיות בגלל שבהריון השלישי שלי בכל הנקה היו לי התכווצויות כמו אחרי לידה

3.לא זוכרת בכל הלידות.. נראה לי בלידה השניה הכל היה חלק ומהמם מההתחלה, ובשלישית בהתחלה היה קצת קשה ואז כשהיא קצת גדלה נכנסתי למסלול והתחלתי להנות...

הנקה. ..0544

מבחינתי זה אחד האתגרים הגדולים ועם זאת המתנה הכי יפה ..

 

1 ו 2- הנקתי עד שסרבו לינוק לאט לאט ( בדכ סביב 9 חוד כשביססו אוכל מוצק) התחלתי איתן מאד מוקדם מוצקים סביב 4 חוד, עכשיו עם הנוכחית התחלתי מאוחר יותר..

 

3- מצד אחד נהנתי, מבחינת הקשר, הקסם שיש בזה, שלא מתעסקים בבקבוקים, מצד שני לפעמים זה תלות,זה מעייף וכו'....אצלי הן גם בדכ קטנות ותמיד אומרים לי לתסף ( בגלל זה התחלתי מוקדם יחסית מוצקים, הן גם הביעו התעניינות..)

אני חושבת שעם הנוכחית הייתי צריכה לתת בקבוק ביום, לשקט הנפשי, כי היא פיצקוש גם נולדה קטנה, כי זה כבר יוצר מאתגר ברוך ה עם עוד 3 אחיות, כי היא עכשיו סרבנית בקבוקים...

אני פשוט פריקית של ליגת לה לצ'ה עוד מהבכורה בת 10 שלי, והם בגישה של הנקה בלעדית כל עוד אפשר (שבקבוק קבוע עלול להזיק להנקה, להפחית כמויות, לגרום העדפת בקבוק ..)

 

אבל זה קסם, מן מן השמיים....

עונה לכולןשירה_11

קודם כל אין ספק שרגשתן אותי שעניתן לי כולכן.

קראתי הכל מילה במילה, והפנמתי כל הסבר הוספה או סיפור

לא נפלה רוחי מלראות את הגילאים של ההנקה, ההפך.

רציתי לקבל אינדקציה מה הלוז וזה דווקא עזר לי.

לדעתי הבעיה היא בי ולא בתינוקת.

התייעצתי עם יועצות הנקה, לא מסוגלת להביא אליי אחת הביתה כנראה איזה קושי רגשי

עזרתן לי ♥️♥️♥️

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !