(הערה טכנית - הפעם חשוב לקרוא עד הסוף)

למה ?

כי ככה בא לי.

אם אני אשאר לבד, זו בעיה שלי.

את לא תצאי בחיים אם מישהו, שבמקרה שתשימי עקבים או מגפיים את תהיי גבוהה ממנו ב 1 ס״מ (או כמה שהחלטת, לא יודע)

למה ?

כי ככה בא לך.

אם תשיגי בחור גבוה יותר אבל פחות חכם או פחות טוב עבורך,

זו בעיה שלך.

לך יש בעיה עם גובה.

לאחרים יש בעיה עם עדה. גזענות ? שריטה ? אי אפשר לדעת. הכל יכול לחיות.

אני מעדיף לראות את זה *אחרת*, לחיוב :

כל הכבוד לבחור הרוסי שהתחתן עם אתיופית וראה מה הבחורה באמת שווה לפני הכל.

כל הכבוד לבחורה המרוקאית מנתיבות, שהסכימה לצאת עם דתי אשכנזי מתנחל למרות שהם צריכים לשים קסדה כל פעם שהם מגיעים להורים שלו.

זאת אומרת, ***לפרגן*** למי שפועל בראש פתוח יותר.

על דרך החיוב. דרך הכהנים (המוסמכים).

(וכן, הסיפור עם מישהי ש 2 הצדדים שלה פולניים, זה סתם לצורך הדיון, למרות שאני בהחלט אבדוק מה קורה בבישולים, 

אם כל החיים שלה היא אכלה עוף מכובס וזה גם התיכנון להמשך,  זה לא מתאים בכלל. 

 אני צריך צבע. אני צריך עגבניות. אני צריך כורכום, אני צריך שמן זית, אני צריך חריף...

אני צריך....לתלות כביסה כי המכונה סיימה. ביי)

(פשט הזכרת לי) ...

אני בחיים לא אצא עם מישהי שאני רושם לה כמה משפטים (נניח בוואצאפ) מסביר, מנמק משקיע

והתגובה שלה היא :

״נו באמת״

״הבנתי״

״אוקיי....״

״טוב״

זה לא מתאים ****בכלל****

אז מה ? מישהו יכול להכריח אותי לצאת עם אלה שמחזירים תשובה של מילה אחת אחרי שהשקעת בהודעה ?

לא.

זה מה שמפריע לי.

ככה בא לי. 

ואם אשאר לבד זו בעיה שלי.

מה שכן, על דרך ***החיוב***, אפשר לפרגן לאלה שמתעלים על עצמם.

למשל, היא ענתה לך מילה אחת, אחרי שהשקעת בתגובה ?

תגיד לעצמך ״היא בטח בתור בסופר. היא כבר תשקיע אח״כ בהודעה. אם לא אח״כ אז בהזדמנות אחרת. הכל טוב. היא בחורה טובה״

כל הכבוד לאלה שמתעלים על עצמם. יפה מאוד. זו הדרך. דרך החיוב.

עם השכל הכי ישר בפורום.

מסכימה איתך לגמרי.

דווקא מי שנגוע בגזענות חושב שמישהו גזען כי הוא מעדיף את בן העדה שלו,

לכאורה אם כולם בסדר וכולם טובים כל אחד מוזמן להתחתן עם מי שמועדף עליו, אין בהעדפה הזאת שום דבר מנמיך.

(לא מדברת על קבוצות שזאת אידיאולוגיה ידועה אצלם כקבוצה )

העדפה זו מילה מאוד יפה לפסילה וגזענות  בתור אחת שמציעה הצעות לפעמים ,אדם שאומר לי שהוא רוצה לצאת רק עם העדה שלו , מראה על על תפיסה מאוד ילדותית מאוד צרה ושחור לבן .

וגם אנשים באותו עדה שלו לא מעניינים בחשיבה כזו.. שתהיי בעניין

גובה.

עדה קשורה במנטליות, גוון עור מועדף וכו'

יחסית לגובה זה פחות זניח הייתי אומרת

אני מסבירה לך בחורה שרצתה בחור ואז גילתה מה העדה שלו ולא רצתה

מה הקשר למה שאתם כותבים?

מוקי יכול לכתוב עד מחר אני לא לוקחת מילה ממה שהוא כותב ברצינות

כי אוי ואבוי אם הוא פוסל בחורה פולניה וגאה בזה בושה

ולא רוצה שחומין

אני יודעת?

שתעשה מה שבא לה

למה לשפוט אותה?

שהיא רצתה אותו

זה לא עניין של נראות פעם אלף

או שהיו לו חוויות שליליות עם אנשים מהעדה שלו.

מה זה משנה?

לרצות אדם מסויים לגלות מה העדה שלו ולפסול אותו .

אנשים כאלה לא מעוניינת להציע להם מבחינתי האהבת ישראל שלהם בריצפה ואין יותר גזענים מהם .

שוב אומרת לך.. זה לא כמו שבחור אומר לי את מתחבר יותר לבנות עם שיער בלונדיני ..

בסדר סבבה (קצת מוזר) אבל שלו.

אם אני מציעה לו ערקית שהיא בלונדינית הוא כן ירצה .

אם הוא אומר לי אני רוצה רק אירופאית בלונדיניות אני אגיד לו חמוד רופאה שלמה

הפסד שלה

הכי טוב שתשאלי אותה יכול להיות שתופתעי ותגלי שהיא לא כזאת נוראית

הבחור התעצבן עלי את נראת אשכנזיה ועוד לא ידעתי שאת לא .

סליחה באמת!

לא מאמי זה הזיה

חוץ מזה אני לא חושבת שאני נראת אשכנזיה

לק"י

לא תמיד צבע העור קשור לעידה מסויימת.

יש עידות בכל מיני צבעים.

למה להעדיף לצאת עם מישהו עם מנטליות דומה לשלי זו גזענות?

ולמה זה שונה מכל העדפה אחרת בהקשר הזה? ( נגיד מישהו שמעדיף לא לצאת עם ג'ינג'יות כי הוא שונא כתום... זכותו, לא?)

ברור שאם זה יושב על דעות קדומות וסטריאוטיפים זו גזענות, אבל אם מדובר במודעות למי אני ומה מתאים לי, לא רואה בזה ביטוי לגזענות.

אם יש בחור שאת מאוד רוצה והוא מוצא חן בעינייך שמת עליו עין .

בדייט הבחור אומר לך אני חצי בוכרי

את מתעצבנת ואי ואי הייתי בטוחה שאתה אשכנזי אתה לא נראה בוכרי

טוב אז בוטל !

איפה המוח שלך? כאילו מחילה 

חוץ מזה שאם זה כל-כך חשוב לך לצאת עם אדם עם אותו עדה כמו שלך תגידי מראש מחפשת רק את העדה ה-......

ותחסכי לעולם זמן

אם זו הסיטואציה זה באמת הזייה.

התכוונתי שאם יש מנטליות מסויימת שאני יודעת שלא אסתדר איתה, וזה פרט ידוע מראש, אז יכול להיות שאבחר לא לצאת.

אם כבר התחלתי לצאת והוא מצא חן בעיני, ופתאום אני אגלה שיש לו צד כזה, בחיי שלא יזיז לי.

ובאמת שלא התכוונתי לעצבן אותך הפי...

כשאני מגלה שבחור שחשבתי שהוא אשכנזי שלם, הוא בעצם חצי מזרחי, אין כמוני מאושרת. האנשים הכי מוצלחים בעיני. ( ושוב יצאתי גזענית?)

אני פשוט חושבת שעצוב שיש אנשים כאלה בעולם ..

תאמיני לי שעד היום לא אמרתי לבחור מה הסיבה שהיא לא רצתה אותו

מסכן היא כל-כך רצתה אותו ברגע ששמעה את העדה שלו ברחה .

מאמי אין יותר גזענות מזה

יש מילה אחרת לזה חוץ מגזענות? איך זה מעמיד אותי ?

שומע שכחתי לבדוק אבל הבחורה שהצעתי לך גזענית

בהחלט מריחה כמו תפיסת עולם מצומצמת משהו. ואולי גזענית. אני דיברתי באופן כללי. לא על הסיטואציה הספציפית הזו.

שבת שלום!

אני אישית מעדות המזרח החמות ונשואה לרוסי ומלא פעמים שאלו אותי מאיפה מצאת אותו

לא הבנתייייי אם הוא רוסי אז הוא לא יכול להתחתן עם עדות המזרחח

אנשים תתקדמווווווו

מעבר לזה שהילדים שלנו יפים אחד אחד בלי עין הרע

אבל הניסיון הוכיח לי שאני מרגיש הרבה יותר בנח עם אשכנזיות, והקשר הרבה יותר זורם . המנטליות שלהן הרבה יותר דומה לשלי. (ואגב, זה גם הדדי, בסופו של דבר מי שבאה ממקום מאד שונה ממני זה יפריע גם לה)

אני עדין לא פוסל על זה, וגם יצא לי שפגשתי כאלה שכן היו בסגנון שחיפשתי ולא אשכנזיות. אבל זה כן יהיה סימן שאלה שיכול להצטרף לדברים אחרים. אם כבר אמרתי כן, אז לא נראה לי שאחזור בי. (מה גם שאם אמרתי כן זה אומר שממה ששמעתי עליה היו מספיק שמצאו חן בעיני)

זה לא גזענות, זה סטטיסטיקה.

ואפילו אם באמת היו לי עוד סימני שאלה שאם הייתי יודע על העדה לא הייתי רוצה, אם בסוף החלטתי שכן זה עדין אומר שיש בה משהו שמספיק היה נראה לי שיש סיכוי, ולפחות הייתי נותן צ'אנס.

(ואני בדרך כלל גם אומר מראש למי לשדכנים/ מי שמציע לי - שאני בעיקרון מחפש מישהי עם אופי אשכנזי, ואם יציעו לי מישהי שלא אז אני לא פוסל אבל זה סימן שאלה מבחינתי)

עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך ו' בתמוז תשפ"ג 11:21

וקשה קצת להגדיר במדויק, אבל אנסה להגיד בערך.

וכמובן שכל מה שאכתוב הוא מאד מכליל ולא מדויק. 

באופן כללי התרבות האשכנזית מדגישה דברים שונים. מנטליות קצת יותר כבדה ורצינית באופן כללי, יותר דגש על השכלה, על שמירת חוק, יותר נטיה לאופי שמאלני. בעדות המזרח לעומת זאת יש למשל יותר דגש על משפחה וקהילה, על חום ואהבה, על זרימה. (הגיוני גם שמידת ההחצנה של רגשות היא גם דבר משמעותי בסיפור.)

שיהיה ברור, אני לא אומר פה שאשכנזים הם חכמים יותר, ו/או שיוצאי עדות המזרח הם אוהבים יותר. אלא שהתרבות כמכלול מושכת לשם יותר. 

אני לא מרגיש שלגמרי דייקתי, אבל זה רושם כללי.

אני גם לא אומר שאחד הצדדים טוב יותר מהשני, זה פשוט מה שאני רגיל ולכן זו ההעדפה האישית שלי. 

ואם תשאלו, אז למה אני לא יכול פשוט לשאול על אופי? כי זה לא כזה פשוט. אני גיליתי עם הזמן שבדיוק אותם תיאורים מקבלים משמעות שונה אצל אשכנזים וספרדים. אשכנזי שקט וספרדי שקט, זה לא אותו שקט. אשכנזי חברותי וספרדי חברותי, זו לא אותה חברותיות. וכן הלאה.  (וזה קשור למה שכתבתי קודם, שזה לא שאשכנזים חכמים יותר וספרדים אוהבים יותר. זה משהו אחר, בתרבות ובהתנהלות החברתית.)

בעיניי זו המילה המתאימה לגזענות

כבר הכללת שאשכנזים שמאלנים , חסרי משפחה קרים . עצוב

ברצינות אם הייתי מכירה אותך הייתי מתרחקת

דווקא בגלל שהיד שלך קלה על המקלדת ואתה חושב שלגיטמי מה שכתבת 

להגיד אני לא אומר .. זה בדיוק מה שאתה מנסה להגיד 

למה התכוונת כששאלת "מה זה אופי אשכנזי?"

זו היתה שאלה רטורית שאומרת "אין דבר כזה אופי אשכנזי"?

כי אם לא, אז בעצם אמור להיות לך ברור שכל תשובה שאני אענה היא הכללה סטיגמטית.

אני חשבתי שאת מתכוונת באמת לשאול מה אני מתכוון. ולמרות שאני באמת מאד נגד להכליל, ולכן גם בתגובה שלי מאד ניסיתי להסתייג, בגלל שהבנתי שאת באמת מבקשת שאני אנסה להסביר - אז ניסיתי. לא כי חשבתי שזה מייצג את האמת, אלא להעביר את הרושם הכללי.

(והאמת, שממש לא היה לי חשק לענות לך על השאלה, בדיוק בגלל זה שלא רציתי להכליל, והיד שלי ממש לא קלה על המקלדת. אבל חשבתי שאת באמת מנסה להבין, אז באמת ניסיתי להסביר מה אני מרגיש. אם לא באמת רצית להבין - אז חבל שעניתי.)

ספציפית לגבי שמאלנים, אני חושב שבאמת יש קורלציה בין אשכנזיות ושמאלניות. את יכולה להגיד עד מחר שזה גזענות, אני אגיד שזה סטטיסטיקה. זה שיש קורלציה לא אומר שכל אשכנזי הוא שמאלני (אגב, את חושבת ששמאלני זה רע? כי יש אנשים שדווקא חושבים שלהיות שמאלני זה טוב. וגם אני, שרחוק מאד מלהיות או מלהיקרא שמאלני, יש לי נטיות מסוימות של שמאלנים. זה לא ימנע ממני להצביע לן גביר, אבל העולם מורכב יותר. ואם חוזרים לדבר על שידוכים, אז אני למשל מחפש מישהי שנטיות שמאלניות לא מרתיעות אותה. והמציאות היא שסטטיסטית ראיתי שיותר קל למצוא אשכנזיות כאלה).

לגבי "חסרי משפחה וקרים", אז כתבתי במפורש שזה לא עובד ככה. זה לא שאשכנזים הם חכמים יותר, אבל יש איזשהו משהו באוויר שאני לא יודע לשים עליו את האצבע. זה לא שעדות המזרח אוהבים יותר, אבל האהבה הרבה יותר באה לידי ביטוי וגילוי, בזמן שאצל אשכנזים היא הרבה פעמים יותר מאופקת.

אגב, הנה תגובה מהשרשור השכן - סגנון מאוד מסויים. (וממה שאני יודע גם בישיבות אחרות שמזוהות עם הדרך של הגוש - יש יחסית הרבה אשכנזים.)

כשאתה פוגש מישהו שמאלני, רוב הסיכויים שהוא יהיה אשכנזי, אבל זה לא אומר שלאשכנזים יש נטייה לשמאלנות.

אגב, גם רוב החרדים אשכנזים. 

לא כתבתי באיזה כיוון היא. בכל מקרה הקורלציה מוכיחה את העיקרון שיש קשר בין זה לזה. זה אומר שמשהו בתרבות האשכנזית מושך לשם.

וגם אצל החרדים, אם תשווי בין חרדים אשכנזים לבין חרדים ספרדים - את תראי שהחרדים האשכנזים עם נטיות הרבה יותר שמאלניות. (לא יודע כמה את מכירה. אני מכיר.)

(נטיות שמאלניות זה לא רק סיכוי להיות שמאלני או משהו כזה. זה יסודות עמוקים בצורת החשיבה והזווית על העולם. שאצל שמאלנים היסודות האלה הביאו אותם להיות שמאלנים, ואצל אנשים אחרים (שאצלם גם יכול להיות שזה היה קצת פחות דומיננטי, ו/או שהיו גורמים נוספים כמו למשל דת), זה רק משפיע על דברים מסויימים בצורת חשיבה ובגישה לדברים בלי להפוך אותם לשמאלנים.)

אני לגמרי ניסיתי להבין ולשמוע את הצד שלך

עד שכתבת ערמה של שטויות

ועדיין אתה ממשיך..

אין לי כל-כך מה להגיד לך נסכים לא להסכים 

את מתכוונת לומר שעובדתית, סטטיסטית, את רואה שאני טועה?

האם את חולקת על הטענה שיש קורלציה חזקה בין אשכנזיות לשמאלניות?

האם את חולקת על הטענה שישיבות הגוש והדומות להן מאופיינות בין השאר באחוז גבוה יחסית של אשכנזים?

אני מדבר כרגע על הסטטיסטיקה, עזבי את הפרשנויות.

לפי מה את קובעת בכזו החלטיות שאני מדבר שטויות? סתם כי זה לא בא לך בטוב? אגב, את אפילו לא מציעה את האפשרות שאולי לא הבנת אותי נכון. את ישר פשוט כותבת שאני כותב שטויות. למה? כי לא נעים לך לשמוע שיש הבדלים בין אשכנזים לספרדים? (לא ברור לי למה זה כל כך מרגיז לשמוע שיש הבדל כזה. אני גם באמת לא טענתי שאחד הצדדים טוב יותר ואני לא מזלזל ולא בז לאף אחד מהם. רק טענתי שאלה תרבויות שונות. זה הכל.)

ואני באמת שואל, למה ציפית כששאלת מה זה אופי אשכנזי? ציפית שאני אגיד לך משהו שנכון במאה אחוז ובאופן בולט לגבי כל האשכנזים?

אם כן - אז את זו שגזענית. אני פשוט באמת לא חושב שזה תלוי בגזע, אלא מדובר כאן בתרבות, ושבסוף כל אדם נמדד לעצמו ויש לו אישיות משל עצמו, אבל חלק ממה שהוא סופג לתוכו זה את התרבות שסביבו ושהוא גדל עליה. לכן התשובות הן לא דברים בולטים, וגם לא דברים שיהיו נכונים לגבי כולם. אז כן, זו הכללה שחוטאת לאמת. כי כל הכללה היא כזו. וזה בדיוק מה שביקשת ממני לעשות - להכליל. אז הכללתי.

לק"י

היום הכל מעורבב יותר.

ויש גם הרבה אנשים שמורכבים מ-2-3 עידות, אז איך תאפיין אותם?!

שכתבתי במפורש (ביותר מתגובה אחת) שבהתחלה לא חשבתי שיש משמעות לשאלה של העדה, אבל בסוף גיליתי שבהחלט יש משמעות. וזה למרות שלא יצאתי עם בחורות בנות 40, ככה שהן לא כל כך מהדור הקודם. ובכל זאת הרגשתי הבדל משמעותי. נכון שזה לא תמיד, אבל סטטיסטית זה עדין קיים. ככה לפחות חוויתי את זה. ואני לא רואה שום סיבה משכנעת לחשוב שכל מה שחוויתי היה אשליה.

ולמרות שכתבתי את זה במפורש, אני מקבל שוב ושוב תגובות מזלזלות ומבטלות על העובדה שאני מעיז לחשוב שיש הבדל בין אשכנזים לספרדים. לא נאה לכם? בעיה שלכם.

וביחס לזה שיש אנשים שמורכבים מ 2-3 עדות, אז באמת במקרים כאלה זה לפעמים פחות נוכח. אם כי במה שפגשתי במציאות, אז הרבה פעמים יש צד דומיננטי יותר באופן יחסי (כמו שאומרים הרבה פעמים על מישהו שהוא קיבל את האופי של האבא/האמא), והרבה פעמים זה גם יהיה צד דומיננטי יותר בכל המשפחה. אני עצמי אגב רק חצי אשכנזי, אבל קיבלתי בעיקר (או כמעט רק) את האופי של אבי (וככה גם רוב האחים שלי).

המטרה שלי היא לא לאפיין אנשים. המטרה שלי היא למצוא בת זוג שמתאימה לי, וגיליתי שהעדה זה נתון שעוזר לי לדייק את החיפוש שלי. לא מבין מה אתם רוצים/ות.

ויש גם אשכנזים ,שהם מתעצבנים הם הרבה יותר עצבנים ממני איך הגעת למסקנה שהם עצבניים יותר?

זה מוזר לי

כנ"ל לגבי השכלה

יכול להיות שגדלת בבית סטיגמטי אני לא מוכנה לקבל את כל מה שכתבת 

כזאת??

לא הבנתי מה כנ"ל לגבי השכלה. כנ"ל שמה? שיש ספרדים משכילים ואשכנזים אהבלים? אני יודע את זה, ולא טענתי אחרת.

והאמת שאני מרגיש שקצת נפגעתי מהיחס המזלזל שלכן לתגובות שלי.

כנ"ל לגבי הטענה שגדלתי בבית סטיגמטי. אולי אם הייתי גדל בבית סטיגמטי אז הייתי מלכתחילה מחפש דווקא אשכנזיה.

אתן פשוט לא מוכנות לקבל את הטענה שנתקלתי במציאות שבה יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים.

אף אחד לא חינך אותי לחשוב ככה, אפילו להיפך (האמת שגדלתי בבית שבו מהילדות אבא שלי היה ממש נוזף בנו אם היינו מספרים בדיחות על עדות אפילו רק בצחוק או אומרים סטיגמות על עדות, על כל עדה שהיא, ואומר לנו שזה שטויות וכל אדם נמדד לעצמו). אבל בבגרותי פשוט ראיתי שבמציאות יש הבדלים. אני לא אומר שעכשיו כל האשכנזים הם --- וכל המרוקאים הם ----. אלא שבאופן כללי יש הבדל בין התרבות האשכנזית לתרבות הספרדית ויש לזה השפעה על האנשים, ולמרות שאנחנו חיים פה ביחד בארץ כבר כך וכך שנים, ההשפעה הזו לא לגמרי היטשטשה ולא לגמרי התערבבה, ועדין סטטיסטית יש קורלציה בין אלה שסבא שלהם אשכנזי לאלה שמבחינה תרבותית דומים לתרבות האשכנזית... זה הכל. וגם לא אמרתי שהתרבות של האדם זה המדד היחיד למי שהוא, או שזה הגורם המעצב היחיד באישיות שלו. לא אמרתי שאדם לא יכול להשתנות, ולא אמרתי שאין חריגים. להיפך - הסתייגתי מההכללה, והסתייגתי שוב, ושוב. כי יש חריגים, וכי התרבות זה לא הכל, וכו' וכו'. אבל התרבות היא עדין משהו. וחלק מהתרבות מקבלים בבית של ההורים. גם זו עובדה. 

**למה זה כל כך גזעני לחשוב שיש קשר בין התרבות של האדם לבין התרבות של ההורים שלו??**

(אגב, נזכרתי עכשיו באנקדוטה משעשעת מאחת הישיבות שלמדתי בהן. פעם בפורים לפני שנים עשו שם שאלון אמריקאי שחילק את התלמידים בישיבה לפי סטיגמות - אם רוב התשובות ענית 1- תיכוניסט, 2- מרכזניק, 3- ספרדי, 4- חסידי. קראתי את השאלון הזה ביחד עם חבר מאד טוב שלי שם, שהיינו דומים אחד לשני בהמון דברים. אבל הוא ספרדי ואני אשכנזי. איכשהו בשאלון אני יצאתי כמעט בהכל 'מרכזניק', והוא יצא כמעט בהכל 'ספרדי'. איך? כי יש הבדלים תרבותיים שאפילו אם הם לא מרכז האישיות, יש להם השפעה על דברים, ומי שעשה את השאלון הצליח לקלוע לדברים שבהם זה בא לידי ביטוי.)

ואגב, אני אדגיש שוב שכתבתי גם קודם הסתייגות על גבי הסתייגות. פשוט לא לקחת את ההסתייגות שלי ברצינות. התייחסת לזה כאילו כתבתי את ההסתייגות רק בשביל לצאת ידי חובה של לא לצאת גזען או משהו כזה. 

זה שהתייחסת להסתייגות שלי כאילו אני לא מתכוון אליה - זו בעיה שלך. 

כתבת שם דברים לא נקלטים  שמחה שאתה לא חושב ככה

אנחנו כבר בדור שכמה דורות כבר כל אחד פה בארץ המנטליות הטשטשה עד ללא קיימת (בחרדי המנטליות יוצר נשארה) אני עדות המזרח בעלי רוסי המשפחה שלו חמה והוא אדם מאוד חם ואני הממש קרה והוא כל הזמן אומר שהתחתן עם אשכנזייה בלי לדעת...

תגיד שאתה אוהב בהירות זה סבבנ טעם אישי זכותך

אבל אופי כזה או אחר יכול להיות בכל עדה בימינו

לק"י

תגידו איזה אופי/ מראה אתם מחפשים.

לא תמיד זה קשור לעידה בכלל. מה גם שהיום הרבה ילדים מעורבים גם ככה.

לצורך העניין הילדים שלנו הם רבע ייקים ו-3/4 תוניסאים (ובעלי בכלל יליד צרפת, אז מה הוא נקרא?), וחלקם ממש בהירים.

והאופי? לא הייתי מאפיינת אותו לפי העידה בכלל.

ממש משמח לראות שיש נשים מומחיות שמסוגלות לקרוא כמה תגובות של מישהו וישר להגיד לו מה *באמת* הוא מחפש. אולי אפילו כדאי לך לפתוח סדנה למחפשי זוגיות. 

ועכשיו ברצינות, סליחה על העוקצנות ממקודם, אבל מה נראה לך? אני שמח בשבילך שמצאת לך זוגיות מוצלחת, ולא מעניין אותי כל כך האופי שלך או של בעלך. אבל למה את רואה בזה הוכחה שצריכה להתוות את הדרך לכל הבחורים והבחורות במדינה?

וכמו שכתבתי בתגובה הראשונה כאן, אני בהתחלה באמת לא נתתי למוצא שום משקל. אבל אחרי שיצאתי לדייטים ופגשתי לא מעט בחורות, יכולתי להבחין בקווים כלליים שקיימים.

אני עדין לא פוסל על זה, ואני גם מודע לזה שפגשתי בנות שכן היו כמו שחיפשתי ולא היו אשכנזיות (גם לא במראה, אם זה ממש מעניין אותך), אבל זה כן סימן שאלה מבחינתי (במיוחד אם זה מגיע עם תיאור כללי של סגנון פחות אשכנזי. דבר שיכול לבוא גם בתיאור האופי, וגם בדברים אחרים כמו סגנון הרבנים ששומעת ועוד).

על אשכנזיות או לא

יש גם אשכנזיות שנתקלות בגזענות וזה נורא לא פחות.

איך בחורה תרגיש שפוסלים אותה נטו בגלל זה שהיא אשכנזיה 

זה נוראי

וגם הגבתי ל seven שמשום מה החליטה שאני מחפש בהירות ורק לא מוכן להודות בזה.

אז הדיון לא רלוונטי

אני מדברת על לפסול מישהו שכן מצא חן בעיניך .

אני באופן כללי חושבת ששזוף הרבה יותר יפה , נראלך שאני פוסלת בחורים בהירים? ממש לא , חוץ מזה שיצאתי עם בחור אשכנזי שהיה שזוף 

אני אומרת מראש לפסול זה הזוי 

ועל עדה זה בכלל הזוי

ועל אדם שמוצא חן בעיניך ופשוט לא בעדה שלך זה בכלל לא שפוי

איך אומר הרב שרקי:

מה זה ויכוח עדתי?

גוי מרוקאי וגוי פולני שמתווכחים דרך שני יהודים

מה שמשנה זאת ההתנהגות של הבחור עצמו.

תמיד כשאני חוזרת מדייט השאלה הראשונה של אמא שלי זה "מאיפה ההורים שלו?", ואני באמת לא מבינה למה היא חושבת שזה כזה דבר חשוב שאני אשאל עליו בכל דייט ראשון.

מה שאכפת לי מבחינת עדה זה שהוא לא יהיה "עדתי מידי" וממש לא אכפת לי איזו עדה. מרוקאי שחי בכל רגע את המרוקאיות שלו, או אחד שהוא מאוד רוסי. יש בזה משהו מאוד גלותי.

תמיד אומרים שזה לא עניין גזענות, אלא של האופי שהכי מתחברים אליו, אז הייתי אומרת שאני מתחברת הכי לאופי ישראלי.

אני מבינה למה את מתכוונת, אבל זה הגיוני שאנשים שמאוד בסטראוטיפ של העדה שלהם, רוצים מישהו דומה להם. מישהו "סופר אמריקאי" שרוצה גם כן אמריקאית. מה שמגוחך זה שהם לא מבינים שמלא כל האנשים מעדה מסויימת הם התגלמות הסטראוטיפ של אותה עדה- כאילו כל הפולנים קרים, כל המרוקאים קופצים ורועשים, וכו'

זה שהם יוצאים רק עם מרוקאיות לא מבטיח להם שהיא בכל "מתנהגת כמו מרוקאית" כמו שהם תופסים את זה.

אני בכללי לא אוהבת את הביטוי הזה של 'הישראלי המכוער' וואו איזו פילוסופיה עמוקה וביקורת נוקבת על החברה - צעירים מעל עשרים

אז הוא אחד בדור.

פולנים מאופיינים בציניות יתירה, ומבט סרקסטי על החיים.

מכירה הרבה יותר מאחד כזה.

(סתם אני נגד סטריאוטיפים בעיקרון, אבל תמיד כשאני פוגשת ציניות, מתישהו מתגלה שם הצד הפולני)

אם כי לא לגמרי.

יש מושג שנקרא אופי ישראלי. אפשר לפסול על אופי ספרדי או על אופי אשכנזי. זה ממש סבבה.

כמובן שעל מראה וכו' הגיוני שיפסלו..

גם על האופי.

אני לא חושב שאופי אשכנזי או ספרדי מעיד על גלותיות. ממש לא. וכמו שאופי של באר-שבעי שונה לגמרי מאופי של מישהו מגב"ש. גם זה ככה. זה עדיין נכון לגבינו. זאת עובדה. אז יש המון דמיון ואופי ישראלי, אבל זה קיים. בהחלט קיים.

כשלי מציעים אשכנזיה אני יותר חושש. אבל לא פוסל על זה. ממש לא.

אני מסכים עם הפי. הבנאדם בחר להיפגש, ונהנה. זה לא היה האופי או המראה שהפריע. לא. נטו העדה. ובעיני זה טיפשות. כי שוב - זה ודאי לא האופי.

אני גם משתגע מזה, השבח לאל שלא נתקלתי בכזו תופעה..

למרות שלכי תדעי למה זה חשוב לה.

באמת הרבה פעמים העדה כן משקפת אופי, ובטח שמשקפת מנהגים והרגלים ונוסח תפילה. ולכן נוח יותר לחפש מישהי/מישהו מאותה עדה.

וזה נכון גם אם "כבר מצאה חן בעיניך" - בדיוק כמו שאם בפגישה חמישית מתברר שהבחורה היא שודדת ים שנמלטה מהכלא התאילנדי וממומנת על ידי ריגול לטובת סודן, אז העובדה שהיא מצאה חן בעיני בהתחלה לא באמת משמעותית, מקסימום היא תגרום לי להתגעגע לקשר בעתיד. אז גם במקרה הטיפה פחות קריטי (?) של בסך הכל "היא מרוקאית ואני תוניסאי", יכול להיות בן אדם שזה מספיק משקל בעיניו כדי לוותר על הקשר הזה בצער גדול.

ברור שזה פחות מאשר בחיפוש מראש, אבל יש בזה עדיין הגיון

מאוד נוקשה מאוד סגור מאוד שחור לבן

האם יש אנשים כאלה ? בוודאי.

אני אתחיל לשנות את כולם?

אני אתחיל להגיד לבחור לא חבל היא מצאה חן בעיניך

אתה חושב שהזיווג שה' יעד לך הוא רק מאותו עדה שלך?

כי אם כן .. אין לי מה להגיד

ברצינות אני מרחמת על הקו חשיבה הזה

אני פשוט אתרחק ואאחל הצלחה לא ארצה להכיר להם אף אחד וגם לא להיות בחברתם

יש הבדל גדול בין מעדיף לבין לפסול .

בחורה מצאה חן בעיניך תן צ'אנס .. היא לא מהעדה שלך , אפשר לחשוב .

מבחינתי כאן נכנס עין טובה על האחר , פתיחות גמישות רגישות .

בחור שמראש פוסל את כל העדות חוץ מהעדה שלו .

אומייגד זה קיבעון אדיר.

מציאת חן ראשונית היא משהו חשוב ומשמעותי, אבל בפועל יש הרבה מעבר לזה.

אם נגיד הקשר נמשך חודש והיה כיף ואז מישהו גילה שבעצם הבחורה היא רק רבע אשכנזיה והוא מחליט לפסול, זה מטופש.

אבל מישהו שהתחיל עם מישהי בתחנת רכבת ואחרי חצי שעה שיחה הוא גילה שהיא לא מתאימה למה שהוא מחפש? וזה יכול להיות במיליון נתונים שהוא פשוט לא ידע לפני הפגישה. עדה שונה זה רק אחד מהם. ויכול להיות שמראש הוא לא היה בטוח, או שהיו לו כמה ספקות ובגלל סטראוטיפ (מוצדק או לא מוצדק) על העדה הוא החליט לפרש את המציאות באופן מסוים... לא נראה לי מופרך כל כך

אני גדלתי על זה שלבחור מישהי לפי איך שהיא נראית זה דבר פסול, ולבחור לפי תכונות אופי שמתאימות לי זה הגיוני.

בשלב מסוים פתאום גיליתי שלפסול מישהי כי היא כהה זה בסדר, אבל אם זה בגלל האופי שלדעתי מאפיין את העדה שלה ואני מרגיש שלא מתאים לי, זה גזענות.

לק"י

(את הנוסח של התפילות והברכות לא חייבים לשנות. וזו נראה לי אחת המצוות הכי יומיומיות).

באופן אישי אני לא מרגישה ששיניתי כל כך הרבה.

גם ככה יש הלכות שלא הייתי בקיאה בהן, אז שואלים את הבעל/ רב שיודע/ חברים, ולא את הדודים שלי (שזה מה שהייתי עושה לפני החתונה).

אבל לא כל בחירה שלא להתחתן עם מישהי זה ויתור על זוגיות טובה.

בכל מקרה זה מעודד לשמוע נסיון אישי שאומר שזה לא מורגש כשינוי

אבל אני חושב שאפשר להבחין בין בחירת עדה ספציפית שאז זה תחושה של סנן שעוזר להכווין מה מתאים לבין בחירת עדה שלא כי אז מדובר מתוך הנחה של מה לא מתאים.

אם כי באמת תוהה למה זה סנן פסול יותר מהרבה סננים אחרים גם אם לדעתי זה סנן לא נכון.

זה אומר שזה טוב

וכן קצת הרבה מוזר לי שאנשים פוסלים בגלל עדה, או מקום מגורים או כי פעם הוא חבש כיפה שחורה

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

דיברתי עם בחור עשרים דקות לפחות רק כדי לגלות שהוא לא קשור אלי .. אבל הוא הביא לי מתכון לסלט חצילים אז לפחות יצא מזה אוכל .

אני כל הזמן אומרת לעצמי בראש תתפקסי תזכרי מה רצית וזה עוזר לי בגדול .

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.