שאתה מצחיק במקרה

וזה בסדר , הומור זה עניין אישי .

השרששור ההוא היה ברצינות לחלוטין

תנסה אתה להגיד לבחור זהב שמישהי פוסלת אותו למרות שהיא ביקשה את המספר שלו !! אך ורק בגלל שהיא גילתה את העדה שלו

ואז נדבר

אולי אותך זה מצחיק

אבל לי אין לי לב להגיד לבחור את זה , נכון אותך היא מאוד רצתה ולכן ביקשה לברר עליך .

ואז שנודע לה מה העדה היא לא רצתה

ומי שצריך לעשות פה חשבון נפש זה אך ורק

הבחורה .

שאם היא כזאת גזענית לפני שהיא פונה בכלל למישהו שתגיד ותכתוב ברחל ביתך הקטנה אני מחפשת רק את העדה הנ"ל.

עניתי לך ברצינות

כי ההכפשות שאתה כותב כאן זה בלתי

בהקשר זה אספר על חברה טובה שלי שחזרה פעם מפגישה של ארגון שידוכים. היא היתה אז רווקה והשתתפה במפגש על תקן מי שמנסה לשדך מכרות וחברות. אז היא חוזרת עם אמא של בחור אחד ששתינו הכרנו, רווק מאוד מבוגר. והאמא מספרת לה מה היא מחפשת לבן שלה. משכילה, ונחמדה וכו' וכו' (לא יודעת בדיוק מה), בעצם, היא אומרת לחברה שלי, את בדיוק מתאימה! אבל את מעדה איקס? לא? מעדה וואי? לא, זה לא מתאים לנו! וזה בלי שום בושה, או תחושה שמשהו כאן לא תקין. החברה שלי ראתה בזה כמובן חוסר טקט וחוסר רגישות משווע. אבל מתברר שיש אנשים מבוגרים שאפילו לא קולטים כמה זה פסול...

רוב הסיכויים שאם משהי כבר אישרה משהו ופוסלת בגלל עדה זה לא דעה אישית שלה אלא משהו שהכתיבו לה.

אם זה בא נטו ממנה אז הפי צודקת... 

-------- עריכה ----------

בכל מקרה להחזיר תשובה חיובית למשהו ואז להוריד לפני פגישה זה ממש מעליב... כואב הלב על הבחור...

מספיק שכל אחד ישמע את סבא וסבתא שלו ואת ההורים שלו.

לצערנו הדור שהנהיג את המדינה לא היה נקי במאה אחוז (למרות שהיו לו הרבה מעלות) לגבי תרבות שעולים מארצות מסויימות ולכן היו ויש עדיין במידה מסויימת מאבקים בין עדות.

זה נראה לי הרקע להבנת העניין.

אם מגדירים את אשכנזי/ספרדי כאופי זה כבר עניין אחר שבאמת לא כל כך שייך.

קודם כל, האופן והנימה שבה אתה כותב די מקנטרים אל מול השרשור של @הפי , ו-וואלה, זה פחות נחמד.

היא תיארה סיטואציה אמיתית והזויה שקרתה לה, ולא רק ששמה אותה במצב לא נעים, גם ישמצב שפגעה בבחור המדובר.

אגב, הסיטואציה שהיא תיארה (ועוד מליון סיטואציות אחרות שיכולות לגמרי לקרות) הן דווקא ההוכחה לכך שזה לא הכי מדוייק שלא חייבים לתת דין וחשבון לאף אחד. יציאה לדייטים ובניית קשר זה עניין שנוגע לשני אנשים (במינימום, אם מתעלמים מהשדכנים שבאמצע), ודווקא נראה לי שחשוב לזכור שיש עוד פונקציה במשוואה הזאת שהיא לא אני.

אז סבבה, אתה לא חייב להסביר לכולם למה אמרת לא, כי אין חיוב בחוק לתת דין וחשבון לצד השני. אבל מצד שני גם אין מצווה להתנהג בצורה לא מכבדת בעליל.

ועכשיו לפרטים של מה שכתבת-

אפשר לומר שהדברים שאיתם פתחת, ואלו שאיתם סיימת הם עיקר התוכן.

(כל האמצע הוא הקנטרני שעליו דיברתי קודם)

ההחלטות שלנו הן באמת שלנו, ואנחנו לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד, חוץ מאשר לעצמינו. ממילא אם זה המצב, אין עניין לבוא בטענות כלפי אף אחד חוץ מאשר כלפי עצמינו.

אבל, אם לזרום איתך- אנחנו עדיין צריכים לדפוק חשבון, וגם לבוא אח"כ בטענות, כלפי הבנאדם הכי רלוונטי לסיפור- אנחנו.

ודווקא בגלל זה, יש עניין שנהיה מסוגלים לענות לעצמינו על שאלות נוקבות בטיעון שהוא קצת פחות ילדותי ושטחי מ'כי ככה בא לי'.

דווקא בגלל זה, יש עניין שאם הגענו למסקנה שמשהו לא מתאים לנו ברמת הכותרת- נהיה מספיק בוגרים כדי לבדוק את האדם שנמצא תחת הכותרת הזאת לגופו, ולא לצילה של סטיגמה כזאת או אחרת.

דווקא בגלל זה, יש עניין להכיר תודה למישהו שניסה לשדך ושואל 'למה', ולהבין שזה לא כי הוא חכמולוג, אלא כי הוא רוצה להתמקד, לכוון יותר טוב לפעם הבאה, ואולי גם להציע לך לתת אמון בהצעה הזאת למרות שנפלת לסטיגמה.

והאמת, ממליצה לך למתן קצת את הכוכביות. מלבד העובדה שזה באמת מקשה על הקריאה של מה שאתה כותב, זה גם קצת מוריד מהערך של הדברים כשהכל חשוב והכל מודגש בכוכביות..

את זורמת עם המציאות.

ובמציאות אי אפשר להגיד לאנשים עם מי להתחתן או לכנות אותם בכינוי גנאי בגלל שהם לא חושבים כמוך. אין מצב כזה.

לקרוא למישהו -גזען- כי הוא לא רוצה להתחתן עם מישהי בגלל העדה שלה,

זה בדיוק (<--לדמיין כוכביות) כמו לקרוא למישהו שמנופוב כי הוא לא רוצה להתחתן עם בחורה שמנה. הכל מושלם אצלה אבל היא שמנה, היא אפילו בריאה מאוד, אבל...שמנה.

מה זה אומר שהוא שונא שמנות ? שהוא לא ישכיר את הדירה שלו לשמנות ? שהוא לא יעסיק שמנה ? ממש לא. מה הקשר ? 

אז אולי חפרתי בצורה לא הכי מוצלחת, בשירשור הקודם, הכל טוב,

אבל  השורה התחתונה היא רצינית לגמרי :

בחיפוש אחר בני זוג לכל החיים, העדה זה כמו עוד פרמטר. לחלק זה לא חשוב בכלל, לחלק זה חשוב המון, אי אפשר לשפוט על זה. נקודה.

נ-ק-ו-ד-ה

וכן אני רושם פעמיים נקודה, כי אני מנסה להעביר את הרושם למי שקורא אותנו (הכוונה למאות עד אלפים שקוראים אותנו ולא מגיבים)

שאם הוא הגיע למסקנה שזה חשוב לו וזה מפריע לו, אז זה שלו וזה בסדר גמור. 

כמובן צריך להתנהל בחוכמה ולא לפגוע באחרים. 

לבקש את -כל- הפרטים ואז להחליט כן כן או לא לא. בלי שאף אחד יודע למה החלטת שלא מתאים.

יש פער גדול בין להתחתן עם בנאדם שמשהו בו מפריע לי (ומבלי להכיר אותו כמכלול) לבין לנסות פעם אחת לצאת מתחומי הנוחות שלך ולהיפגש עם מישהו שעל הנייר נשמע שיכול להתאים למעט פרט אחד שאותו צריך לבדוק.

(וזה קורה בעוד המון תחומים אגב, כמו שמישהו אשכנזי במוצא לא חייב להיות כזה באופי, מישהו גם יכול להיות עם חוש הומור, אבל מסוים. או עובד במקצוע שיכול להיתפס הכי יבש, ובפועל להיות אדם מלא בחיות. יש מורכבות בהחלטה שx תמיד מעיד על y )

לא קראתי לאף אחד בכינוי גנאי על החלטה שלא להיפגש בהסתמך על קריטריון כלשהו. אפילו לא על כזה שבעיני לא נתפס כעילה לפסילה.

אני אגיד אפילו יותר מזה- כשאני שומעת על דברים כאלו יש בי עין טובה וחוסר שיפוטיות, ולו רק בגלל שבאמת אין לי מושג איפה אותו הקריטריון פוגש את הבנאדם, ומה הוא עשה או לא עשה כשהוא נפגש עם אותה תחושת דחיה מהקריטריון הזה.

הדבר היחיד שהפריע לי זה השימוש בטענה (הדי נכונה בסה''כ) שלא צריך לדפוק חשבון לכלום ולאף אחד עם הרצונות שלנו, כאיזשהו 'טיעון על' כזה שלא דורש נימוק אמיתי ומשמעותי או חשיבה תחתיו.

יש פער גדול בין ה'כי ככה בא לי' שכתבת בתגובה הראשונה לבין 'בנאדם שהגיע למסקנה' בתגובה אליי. וזאת בדיוק הנקודה.

'כי ככה בא לי' זה חמוד בגיל 4, אבל לבנאדם מבוגר- פחות.

חותם על כל מילה שאמרת (חתימת כהנים)

רק קחי בחשבון

שבפורום כזה או קבוצה בוואצאפ, כשפתאום רואים תגובה ״קיצונית״ (לטעמי)

אז אין ברירה, צריך להגיב  בצורה ״קיצונית״(״ככה בא לי״)

כדי להוריד מהשולחן שמישהו כאן חייב משהו למישהו שהוא בוחר בני זוג ל 50 שנים הבאות

לך זה ברור, לי זה ברור, כנראה שלא לכולם. 

-אחרי- שהנקודה הזו הובהרה וברורה מאוד,

-אז- אפשר לבוא לומר : ״חבר׳ה, זה עדיין מטומטם לא להפגש רק בגלל שהיא פולניה, כן ?״

בדיוק אבל בדיוק כמו : ״חבר׳ה, זה עדיין מטומטם לא להפגש רק בגלל שעם עקבים היא כבר יותר גבוהה ממנו״

אבל גם  חשוב לשים לב, זה שאני חושב שזה מטומטם לא להפגש עם מישהי בגלל שהיא פולניה,

זה ממש ממש ממש אבל ממש לא אומר שהצד השני מטומטם. זה ההבדל. זה הדבר הכי חשוב לזכור.

במיוחד שאין לי מושג מה הצד השני עבר בחיים שגורם לו לחשוב ככה.

נסיים בתפילה- שעם ישראל יהיה מאוחד ולא יהיו כאן מיליון שבטים ומגזרים ועדות וכולם יהיו יהודים-ישראלים-מסורתיים+ 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.