בחוף מופרד כשהמציל הוא גבר??
אני הגאונה היחידה שחשבה על זה כאילו ?מה נסגר
בחוף מופרד כשהמציל הוא גבר??
אני הגאונה היחידה שחשבה על זה כאילו ?מה נסגר
אבל למה צריך 4 מצילים?!
אחד סתם צועק ברמקול
שניים סתם מסתובבים להם על הסירה לשמור על גבולות הגטו
ועוד אחד בטח משחק פיפא בפנים או אנאעארף
לפעמים הם סתם מסתובבים על החוף כאילו הוא לרשותם זה באמת מרגיז
אם הוא גבר אז אסור שהוא יראה אותי ככה
זה ממש דפוק
לא יודעת מה להגיד לך
זה המצב
שישימו חייל אחד, ואם יש בעיה כלשהי הוא יכול פשוט לבקש בקשר שיבואו חבר'ה מתל אביב ויעזרו לו
חוץ מזה יש צמוד חוף מעורב עם מצילים אם יש משהו הם יכולים לבוא
שניים לא מספיק? הרבה פעמים הייתי והיה שניים אז נראה לי שלפי התקנים זה בסדר, מעניין
חשבתי שאת אומרת *שתיים
כאילו מצילות
יכול להיות ששני מצילים זה מספיק באמת
המציל אמור לזהות שמישהו נקלע לצרה, לא לחכות שבמקרה מישהו אחר מהמתרחצים ישים לב ויקרא לו.
בנוסף, על ידי זה שהוא מסתכל הוא עוזר לאנשים להתרחק מסכנות ("אתה עם בגד הים האדום, תתרחק מהאזור הזה! תחזור דרומה!")
זה כמו שתגיד שלחייל אסור להחזיק נשק בשבת, ורק כשהוא מזהה איום מוחשי הוא רשאי לעשות זאת.
זה לא נכון, חלק מהתפקיד זה גם לעמוד בכוננות כדי למנוע בעיות.
בשביל הבחורות.
אני מכיר מקרה מקרוב ממש שאחד הטריד בצורה מזעזעת אחרי העבודה והוא היה אמור להיות המציל והשומר.
יש לו מספיק זמן להסתכל בצורה פסיבית בלי שהוא עסוק.
לשאת אקדח בשבת, זה לא יהרג ואל יעבור, אלא איסור מוקצה ולפעמים הוצאה, אז התירו משום פיקוח נפש.
פה, ההסתכלות הפסיבית זה יהרג ואל יעבור.
בטח בלי להביא לכך אסמכתא כלשהי.
ב. ואני מכיר מורה שהטריד מינית, אז כל המורים הולכים להוראה בשביל יצר המין שלהם?
אם יש מצילה, זה נס
(פעם הייתי בנס כזה... הייתי עם אחותי בבריכה והיא טבעה... למרבה הנס - לא רק שהייתה מצילה אישה, שקפצה למים ברגע שהבחינה שהיא טובעת, אלא גם היא הייתה מצילה מנוסה מאוד, שבדיוק חזרה אחרי חופשה ארוכה בחו"ל... והחליף אותו מציל גבר לא מנוסה...)
בכל אופן, מבחינתי הפתרון פשוט - לא הולכים לים ולבריכה
(אבל זה פתרון שנובע בעיקר מהטראומה שנותרה לי מאז...)
בים באמת לא נתקלתי במצילה.
מתואמתלק"י
אבל זה קיים כבר 20 שנה לפחות.
כלומר, לבריכות יש. לים אני חושבת שיש מבחנים נוספים שצריך לעבור, ואין כמעט בנות שניגשות אליהם.
וכן, זה אכן מעצבן ממש.
בגד ים צנוע לא לגמרי עוזר, כי הוא הרי לא מכסה כמו בגד רגיל.
אבל גם אם הלכתית זה בסדר, הרבה פעמים זה מציק בהרגשה שיש גבר שרואה אותך ככה. מבינה ממש!
בסנהדרין לגבי כל הסתכלות שזה יהרג ואל יעבור.
כל היתר של קנה רצוץ שהוא בעבידתהו טריד זה ממש שטויות, כי רוב המצילים מסתכלים באופן פסיבי ולא אקטיבי, ואז כשקורה משהו הם פועלים, אז לא שייך בזה ההיתר של עסוקים במלאכתם.
לגבי שבחורה תלך לחוף כזה בוודאי אסור. אם זה יהרג ואל יעבור בשבילה, לא הייתי אומר, כי הוא לאו דווקא יסתכל עליה, וגם הוא החוטא והרודף לא היא, ולכן הוא הבעיה.
למעשה על כל הנושאים, צריך לשאול פוסק גדול בעל כתפיים רחבות.
כל הגוף. וגם בזה לא יודע אם כולם יתירו, אבל זה יותר טוב.
ברור שעדיף לעודד שיהיו יותר מצילות, בדיוק כמו רופאי נשים שהם נשים, אבל זה עניין אחר לגמרי הלכתית ומעשית.
לא בקטע שובינסטי, אני הכי ליברלי שיש, אבל זה ממש חיי אדם פה, ולא לוקחים סיכונים... גם אם תהיה מצילה אשה, אני לא מאמין שלא יהיה מציל גבר שלפחות יוזעק במקרה חרום.
צריך להבין במה כרוך להיות מציל/ה. צריך המון כוח (שגם לא לכל הגברים יש ובהחלט לא כל אחד יכול להיות מציל) לשלוף מישהו ממערבולת זה לא קל. להגיע אל טובע בשיא המהירות להרים אותו כשהוא מחוסר הכרה, בתוך המים ומחוץ למים, ואי אפשר לעשות איפה ואיפה לגבי המשקל שלו...
זה לא כמו יחידות קרביות נחשקות, זה עבודה שלא כל כך אכפת לאף אחד ממנה. אין מוטיבציה לנשים להוכיח את עצמן בתחום ההצלה בים... ואפשר להבין
שבאחד החופים הנפרדים, לא זוכרת איפה, יש מצילה, והיא הראשונה בארץ...
לא יודעת אם הראשונה/הראשונה כיום/ בחוף הנוכחי, אבל אין הרבה מצילות זה בטוח.
ואני גם חושבת שזו יותר עבודה גברית מנשית.
אנונימית:תיקנתי את הטעות, תודה
אלא נשים. נכון שיש נשים מעוברות וכבדות משקל, אבל אם היא חזקה מספיק, ומתאמנת באופן סדיר ויודעת את המלאכה היטב, היא יכולה.
יש גם פיתרון שיהיו שתי מצילות שיעבדו ביחד.
לא כותבים "בפשטות" על איסור של יהרג ואל יעבור,
בטח בלי להפנות למקור כלשהו.
ולא, לכתוב בסוף "אבל שכל אחד ישאל" זה לא תירוץ.
אם אשה תחשוש מהתגובה שלך ותלך לים בלי מציל, ויקרה אסון, אתה תהיה שם בשביל לנחם את המשפחה שלה?
לא כותבים "בפשטות זה יהרג ובל יעבור" כלאחר יד!
ועוד להגיע מכאן למסקנה שמציל בים עובר על יהרג ובל יעבור...
אולי האמוראים שם שכחו שיש גמרא אחרת, לפיה חייבים להציל אשה שטובעת בנהר?
או שהם פשוט דיברו על מצב רגיל של הסתכלות, ולא על הסתכלות שמטרתה למנוע אסון?
בדיוק בגלל זה לא פוסקים הלכה כך סתם מהגמרא, בוודאי לא בדיני נפשות
טובעת בנהר. בוודאי שחייב להציל. אין ספק.
זה לא דומה למציל, שאפשר לתקן את המצב מלכתחילה שלא יגיע לידי כך.
גם כשהחסיד מציל אשה שממש טובעת, הוא עוסק לגמרי בהצלה, אין לו רגעים פסיביים שהוא מסתכל להנאתו על הנוף של השיזוף של הבחורה ההיא וההיא עם בגד ים מינימלי, שלא יודע אם שייך להגדיר את זה כבגד כלל. ה' ירחם.
להגיד לנשים שלא יבואו לשחות?
הן הגיעו. זה מה יש.
ואם הן לא יגיעו אז יגיעו אנשים אחרים.
שוב, ברור לי שזאת לא עבודה שמתאימה לאדם שצניעות חשובה לו.
אבל מכאן ועד יהרג ובל יעבור על דעת עצמך, הדרך ארוכה
כמו שאמא שלי עושה, גם בזה לא ברור שמותר, אבל זה יותר קל.
לייצר מצילות ואם לא מספיק שתהיה אחת לעבודה, שיהיו שתיים.
יש סיבה שכמעט אף אשה לא רוצה או מצליחה להגיע לתפקיד הזה.
פשוט יותר מודעות להלכה.
יש ברחבי העולם ובציבור החרדי כבר מצילות.
עברה קורס?
יש לה רישיון?
אתה מבין בכלל כמה זה מסוכן כשאין מציל מקצועי?
קבוע כי היא באה בעיקר לשחות.
גם כעיקרון לצורך העבודה שלה היא צריכה להיות מציל, והיא עובדת אם מקרים הרבה יותר מסובכים ממקרים רגילים במים, לא רוצה לפרט.
והמצילות שיש מעדיפות לעבוד בבריכות.
(כל אחת וסיבותיה)
בכל מקרה זה כנראה טרוד במלאכתו + פיקוח נפש אם לא יהיה מציל.
ואנחנו נמצאים במציאות שדי פשוט להשיג בגד ים צנוע במחירים סבירים ומי שחוששת יכולה להתלבש צנוע.
(אישתי ובנותי שהולכות לים מתלבשות עם בגד ים צנוע)
ככה כתוב בפוסקים
(לגבי הלכות קריעה של אבלות - שבגד שצמוד לגוף מחמת זיעה לא נחשב ככיסוי אלא כאילו אין שם בגד)
יוצא שאפשר להיכנס רק עד הברך או משהו כזה... לא כיף בכלל.
*מציין שהתגובה הזאת לא מיועדת דווקא לך אלא לכל הנמצאים בדיון 
באתר את הפרסומות ממשרד הפנים על המציל?
"כשאין בחוף מציל שרואה אתכם אין גם מציל שיוציא אתכם'' משהו כזה
שוב, זה עניין של רצון לבנות את בית ה', לא להתנדב לבנות בניין מגורים רנדומלי.
בכל אופן, גם אם נשאר בקטע הפרקטי, (עד כמה שניתן בפנטזיה הנוכחית) בהון אינסופי אין שום בעיה להשתמש בטכנולוגיות הבניה המתקדמות בעולם ובהכשרת עובדים יהודים ייעודיים.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני