אמרתי חד פעמי? אין לי כוחות לעצמי.
מתי יודעים שנתת מספיק הזדמנויות וזה פשוט לא זה?
על אף שיש לו תכונות טובות ורלוונטיות, אבל משהו פשוט לט קורה?
הוא הכעיס אותי נורא. הרגיש שהוא לא רואה אותי.
ואולי אני לא מאפשרת לאחרים לראות אותי?
מלאה בביקורת עצמית היום וזה מייאש אותי.
הפנטזיה שאילו רק הייתי נותנת עוד צ’אנס דברים היו מסתדרים.
למה קשה לי לומר ״אני לא רוצה״, וזהו? לבטוח בבחירות של עצמי?
המסע הזה מפגיש אותך עם כל החלקים של עצמך, היפים והכעורים, הכוחות והפאשלות.
אבל אני לא יכולה רק להאשים את עצמי כל הזמן.
מגיע לי לרצות באמת ולא לשכנע את עצמי.
מגיע לי פשוט לרצות.

