שבוע תשע. בחילות וחולשה משבוע חמש. הבלגן חוגג וגדל מיום ליום.
אני לא מסוגלת לטפל בבלגן הזה. מרגישה רע וגם פוחדת להתאמץ (מעט נקיונות פסח הסתיימו בהפלה בחודש שלישי, וזו לא הפלה ראשונה שלי אחרי מאמץ, אלא שלישית. וכיוון שאני לא מתפקדת מהחורף, מההריון ההוא, וניקיון פסח היה מאוד מלמעלה, וכל הזמן היה עומס גדול מאוד - מצב הבית עכשיו נורא ואיום).
כמובן ביקשתי מהילדים עזרה, הבטחתי פרסים. הם עושים מעט ודי מתחמקים. כנראה מפונקים מדי. ובעלי עייף מדי אחרי העבודה. די התייאשתי מבני הבית (מדיחים כלים, שוטפים סלון מטבח לקראת שבת, מוכנים לטאטא מדי פעם, מפעילים מכונות כביסה ומעבירים למייבש - וזה בהחלט עוזר המון. אך זה לא הופך את הבית לנקי ומסודר באמת).
חושבת על עוזרת, ולא מסוגלת להזמין. קשה לי מאוד עם שיפוטיות וביקורת ועם חדירה לפרטיות. גם צריכה מישהי ראש גדול שתדע לסדר ולא רק לנקות, וגם שלא תאפשר לי לעזור לה (בעבר הזמנתי כמה פעמים עוזרות - לקראת פסח, אחרי שיפוצים וכדומה, ותמיד איכשהו נגררתי לעבוד לצידן, וגם חשתי אי נעימות רבה. רק פעם אחת מצאתי עוזרת כלבבי, סבתא טובה כזאת, חרוצה וכולה רצון לעזור, בלי שום ביקורת. אבל היא כבר לא עובדת). גם הנושא של התקציב. אין תקציב. הקיץ הזה יקר מאוד גם כך. כל ההוצאות הרגילות + קייטנות, ספרי לימוד, ציוד ועוד. מתלבטת אם שווה להיכנס לחובות בשביל עוזרת. יש פה אירגון שעוזר לנשים במצבים דומים, אך לא מסוגלת לפנות ולבקש עזרה. אני קנאית מאוד לפרטיות שלי (כתבתי פה לפני יומיים על תיק שהתפזר באוטובוס וביקשו ממני להרים. האישה שעזרתי לה עם התיק מתנדבת בארגון הזה. והיא ממש חקרה אותי למה אני לא יכולה להתכופף ואילו בעיות גב יש לי ואם אני צריכה עזרה מהארגון. והרגשתי שהיא ממש פולשת לחיי בשאלותיה. היה משפיל. לא רוצה לעבור חקירות כאלו שוב, ושמישהו ישוחח עליי ועל הבעיות שלי. בכלל יש לי טראומות רבות מקבלת עזרה).
מי הצליחה לקרוא את כל הפריקה הארוכה הזאת?
