מקווה שזה בסדר מהאנונימי, מכירים אותי מכאן במציאות ומתפדחת...
ב"ה המצב הכלכלי שלנו מצוין, אבל אני כל הזמן רוצה עוד כסף. ממש מפחדת ממצב שבן לא יהיה לנו ח"ו, ונלחצת אם קורה אובדן של קצת כסף, למרות שב"ה יש לנו הרבה מאוד.
באיזה שהוא מקוםפ אני מרגישה שאני נותנת לזה הרבה יותר מידי חשיבות.
יכולות לעזור לי לשים את זה במקום הראוי לו, ולא לחשוב על זה כל הזמן?
איך היה בבית של ההורים שלך ?
תנסי להבין מאיפה מגיע הפחד הזה על מה הוא יושב ולאט לאט תוכלי להסביר לו שאת מבינה אותו אבל הוא לא בסיטואציה הנכונה וכאן לא צריכה לעלות דאגה כי- א ב ג ד הנתונים לא כמו מה שהוא מכיר מהעבר.
אם זה לא יושב על כלום הייתי מנסה מכיוון אחר להתקרב לפחד, לפתוח עם עצמי מה אני חושבת שככ גרוע בחוסר כסף מה החוויה הזאת עושה לי ואז לעבוד על המקום של לנער את התלות (אם אני חושבת שבלי זה אי אפשר להיות שמחים לדוגמא וכו...) ושל ביטחון בהשם...
ולפעמים אנחנו פשוט לא מאמינים בטוב שהשם נותן לנו, שבאמת הוא יכול להתקיים ולא יאבד עוד רגע...
בקיצור תבדקי עם עצמך מול מה זה מונח
ורק כשגדלתי הבנתי שלהורים שלי אין בכלל הרבה כסף, אבל הם רק שידרו לנו שפע, שזה מהמם בעיניי, אבל אימא שלי באמתכזו שלא סופרת כסף...
אני מנסה להבין על מה זה יושב ולא מצליחה.
אני פשוט כל הזמן מדמיינת מצב שפתאום אין כסף והחיים ממשיכים ואני פשוט נחנקת מהלחץ...
ואת צודקת, אני באמת צריכה להתחזק בביטחון באמת...
להיכנס ופיתחנו אותו בדימיון שלנו, אם את לא מוצאת סיבה הגיונית לפחד תנסי מצד אחד להסיח את הדעת מהמחשבות האלה- כשהן מגיעות להחליף אותן במחשבה אחרת (בהתחלה זה מאולץ אח''כ הולך יותר בקלות), ככל שתתני להן פחות מקום מפעם לפעם הן ילכו ויתמעטו.
מצד שני להבין מה בעצם נותן לך הכסף (ביטחון, יציבות...) ולהחליף את האמונה הזו באמונה נכונה יותר של מה באמת צריך להיות המקור שלך לכוחות האלה.
יכולה להגיד לך מהמקום של החוסר שגם כן הייתי צריכה לעבוד מול הלחץ הזה על כסף, ושהקב"ה ממש הראה לי כל פעם איך הוא היחיד שמנהל אתזה מרחיב ומצמצם וזה ממש מותאם אלינו (אם המחשבה הזו מלחיצה אותנו שהוא השולט ולא אנחנו כנראה אנחנו לא מאמינים מספיק בטוב שלו 
) . ראיתי איך בפעמים שכספים נתקעו ודברים הסתבכו כששחררתי את האמונה שזה תלוי בבוס או בבנק דברים ברגע הסתדרו.
תאוות בצע זה מישהו עשיר שרק רוצה עוד ועוד בלי שום מטרה
זה לא מה שאת מתארת. את חוששת מיום סגריר ומלחיץ אותך שלא יהיה בעת הצורך. זה פחד מובן והגיוני. האם באמת סגרתם כסף בצד לזמנים קשים? אולי אם תגידי את סה לעצמך זה יעזור?
נראה לי הכיוון צריך להיות לחשוב על מה הפחד יושב ואיך להרגיע אותו, ופחות על הלקאה עצמית
כאילו נגיד החודש נכנסה לי משכורת יותר קטנה ממה שחשבתי שתיכנס, בערך בחצי, וממש נלחצתי, הרגשתי ממש חנוקה, כאילו זה ממש השפיע עליי פיזית. מבינה? בגלל זה זה נראה לי ממש מוגזם.
ולמחרת פתאום נכנס איזה סכום כסף גדול ב"ה שלא ידענו שייכנס, וזה פתאום עשה לי מצב רוח מצוין, כל הבוקר התהלכתי מאושרת...
זה נראה לי לא תקין שהמצב רוח שלי ככה תלוי בכסף, כשאנחנו לא במצוקה כלכלית בכלל...
ויש חסכונות ב"ה, אבל אני כל הזמן מפחדת שהם לא יספיקן...
זה באמת נשמע שזה גורם לך לחרדה או לשמחה מעבר לפרופורציות. צריך לחשוב למה זה ככ מעסיק אותך. אבל זו לא תאוות בצע.
הסמנטיקה חשובה כאן כי חשובה הקונוטציה שאת נותנת לעצמך. אין צורך בקונוטציה שלילית שגוררת ביקורת עצמיץ, אלא בברור אמיתי למה זה מטריד אותך עד כדי כך. ממקום חיובי ונינוח
מציעה כמו דמיון מודרך: תשבי ותחשבי עם עצמך מה האירוע שהכי מלחיץ אותך? (פיטורין, אבדן כושר עבודה, תאונה חס ושלום וכד'). ומול זה מה הסכום שירגיע אותך? האם חסכון בצד של 3 משכורות? ביטוח אבדן כושר עבודה? יכול להיות שטבלה כזאת, אמיתית או במחשבה תפרק קצת את מוקש החרדה.
בהצלחה רבה, בריאות ופרנסה בשפע.
יש לנו עוד חשבון השקעה שזה יותר לבר מצוות / חתונות / פנסיה שלנו
הוא לא יספיק...
על מה הוא יושב..
מה 'מאכיל' אותו..
ומה יכל להרגיע אותו- וזה בדר''כ התקרבות לפחד..לא להפך
בכל מקרה..זה יושב על חשש אמיתי בפנים
שהוא אגב..לא בטוח קשור לכסף עצמו..
אלא למה הכסף מאפשר לך
שאת כל כך מפחדת לאבד
שווה התבוננות..
וחייבת סאופן אייש להגיש שזה קצת מעודד אותי
כי אני כנראה חיה את הפחד שלך בפועל..ותמיד יש אשליה כאת שכשיהיה לך אז תהיי רדועה..
אז לפחות קצת התעודדתי והתחזקתי בזה שרוגע ובטחון זה עבודה פנימית לא תלויה בכלום
וכנראה מושותפת לכולנו
גם אני בהתחלה אמרתי כל הזמן "כשיהיה לנו כך וכך כסף אני אהיה רגועה" או "כשתהיה לנו דירה א ני אהיה רגועה" וזה פשוט לא!!!!!!!!!
ומה הפחד - אני בעצמי לא מבינה למה זה כל כך חזק אצלי...
תמצאי שם את כל התשובות לפחד שלך... אני משתדלת להקפיד על ברכת המזון בכוונה, ומאד מרגיעה אותי.
וצדקה.
❤❤
אולי אפילו ללכת לפגישת אימון לברר את זה
כי לבד לפעמים קשה לנו לדייק את עצמינו
אבל לדעתי שם זה המפתח
ואת מדהימה איך את מדייקת את עצמך ומבררת.
נשמע באמת שיש כאן משהו לא בריא שכדאי לטפל בו בשביל עצמך.
אולי איזה פחד נסתר ממשהו..
יש פה חכמות שמגיבות לך בפירוט,
אני רק מחזקת את ידייך על המודעות העצמית והרצון לעבודה. מעריצה!🤗
אז תודה על המילים הטובות!
אני החלום בלהות שלך
אני הפחד שלך
אנחנו ,על אף מאמצים כבירים
על אף שחיים ממש צנוע
במצב כלכלי קשה מאוד.
וראה זה פלא,אני חיה ,החיים ממשיכים.
את לא תהיי במצב שלי בחיים,כי יש לך .
אבל לו היית
תראי החיים עדייו קורים ,גם ככה.
מציעה לך להפוך את הדאגה לתפילה
להודות על היש
ולהתפלל מתוך המלאות הזאת שתמיד יהיה לך.
איזו מהממת! השראה.
הלוואי שיפתח לכם השפע הטוב בקלות ובקרוב ממש!!!! ישועת ה כהרף עין❤
אני גם ניסיתי לחשוב אם החיים שלי כל כך נוראיים בגלל שיש לי מינוס בבנק
אבל האמת שב''ה הם מלאים בטוב ושפע אינסופי- מסוג אחר
לא שזה לא מדאיג או מטריד או חסר
לא מטייחת
זאת התמודדות
אבל לכולם יש..
ולפותחת- באמת מהלב ממליצה לך ללכת לייעוץ-טיפול-אימון על הנוא
זה נמשע לי פשוט תפיסת עולם שאת לוקחת איתך כנראה מילדות
ואפשר להתגונן בה
להבין
לפרק לגורמים
לזהות מה הבקשה הפנימית מאחוריה
ולהשתחרר מהשליטה שלה
יכולה גם לפנות אלי בפרטי אם תרצי משהו כזה
איזה צדיקה!!
אני מתפללת, אבל מתוך לחץ וחדרה, אני רוצה להתפלל מתוך רוגע יותר...
ובאמת כשאת אומרת אני קולטת שאני לא מאמינה שהחיים ממשיכים ככה.
אני כאילו אשכרה מדמיינת ילדים גוועים מרעב, בלי בגדים ומתים בחוסר כל. אני יודעת שזה תיאור הזוי, אבל ככה הדימיון שחלי מצייר לי.
אןלי מרוב ספרים שקראתי בתור ילדה.
תודה רבה רבה על התגובה שלך!!!
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"
פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות
יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..
ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...
(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)
האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.
או
גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.
לי נושא הצהרון קריטי
לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני
בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?
נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר
עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)
קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.
אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..
בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)
אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.
גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס.
לק"י
זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.
השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.
(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).
להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר
אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה
א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה
ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב
לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..
בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.
הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים
ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה
ומפה אני לא יודעת להחליט.
בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח
מי שלא רואה בעיניים לא מבין
איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת
הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.
כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה
מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה
הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך
עדיין גני עירייה
אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?
מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל
ואז אול אפשר להתלונן
כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת
לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם
בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום
מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי
אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע
זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...
מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים
יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו
לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,
עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'
לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם.
תנסי לסדר הסעות.
אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.
תחשבי על השנים הבאות גם.
איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?
הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.
או מתניידת במוניות.
לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.
לק"י
השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.
בהצלחה בהחלטה!
כל יום? בהסעה כמובן
יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר
פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן
וואי איזה תסכול
אין צהרון בגן צמוד?
אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.
אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס
כדאי לך לשקול את זה
בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,
לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.
אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו
או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.
אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,
זה קריטי בחורף לא לעכשיו,
אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.
לא מפריע להם ההזנחה?
זה נשמע הזנחה קצת קיצונית
מתואמתאין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?
לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)
אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).
ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!
מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️
ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.
ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון
או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם
מתואמתנשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...
אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...
האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...
אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
צריכה לבדוק את זה...
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.
מה יכולות לספר עליו?
זה הזמן לקנות?
או שזה כבד מידי.
לא מאד, אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.
אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת.
יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.
אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.
ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅
מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.
לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.
וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.
ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה
כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה
לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים
שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)
בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..
אם אין לו, לא שווה.
זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.
אז מהניסיון שלי
הריונות עם בנות-
* חשק למתוק ולשטויות,
* הקאות בהריון,
* שיער צומח לאט אם בכלל
הריונות עם בנים-
* בחילות בקטנה, נסבל
* חשק לאוכל אמתי
* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)
לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל
חצקונים היו לי בשניהם בקטנה
וזהו;)
ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון
אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה
שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב
בן- כנל
שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה
והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)
חלק עם הקאות חלק בלי
בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭
צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן
בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום
ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת
לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון
התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי
אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת
אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אצל כל אחת זה עובד אחרת.
בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.
תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.
בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.
הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.
