אשמח להמלצות על ספרי ילדים, עדיף כאלו עם תוכן אמיתי ולא רק שטויות. לא חייב להיות תוכן רוחני/יהודי, אבל אפשרי.
המתוק אמנם בן שנתיים, אבל היכולות הוורבליות שלו מאד מפותחות והוא נהנה מסיפורים כמו "חנן הגנן", "איילת מטיילת", "האריה שאהב תות"...
אנחנו הולכים לספריה ואני מתקשה לבחור ספרים..
אשמח גם אם יש המלצות לספרים על גמילה מחיתול,
ולהבדיל, ספרים עם סיפורי פרשת שבוע/ דברים יהודיים.
תודה מראש
של מאיר שלו
סיפור מתוק מתוק, עם ציורים מרהיבים.
מלא תיאורים של אלימות (אמנם של חתול) והפיתרון בסוף זה כי הפחידו אותו חיות יותר גדולות ממנו, אז הוא חזר והצטער.
אבל בכלל לא ביקש סליחה.
יוצא אל היער. אני גם לא אוהבת אותו מהסיבות שאמרת.
אבל אני חושבת שהיא התכוונה לספר אחר - אולי לקרמר החתול ישן כל הזמן.
לסיפור גמילה
וסמפורים באופן כללי אז כל הקלאסיקות
הלו הלו אבא
המטריה הגדולה של אבא
לבד על המרבד
פינוקי
אצלי אוהב במיוחד ספרים שיש חלונות נפתחים
אם הוא כבר אוהב ספרים יש כמה שממש תפסו טוב אצלינו
אני אוהבת לעשות להם קולות מצחיקים
אז זה נורא כיף גם לי
מיץ פטל כמובן
חנן הגנן
מרים והים
ענק בישל מרק
פיל באמצע השביל
מעשה בחמישה בלונים
מעשה בחמישה בלונים
ברלה צא החוצה
אליעזר והגזר
מילון עברי אנגלי לתינוקות (אוהב לומר את המילים בעברית ובאנגלית)
קופלה
בדיוק מצאנו היום סרטון של הגדולה כשהיתה בת ארבע מספרת לבן האז-השנתיים ששוכב במיטה אחד מהסיפורים של ג'ורג' הסקרן...
זו סדרה של ספרים שבכל אחד יש כמה סיפורים. יותר מורכבים קצת מהספרים שהזכרת, אבל בגיל שנתיים וחצי הבן שלנו אהב.
אצלינו גם אוהבים את לולו שהזכירו כאן לגמילה - יש כמה ספרים בסדרה. ספרים חמודים עם חלונות נפתחים. ברוב הספרים אין יותר מדי עלילה... אני אהבתי את הספר על האח החדש.
"אריה הספריה" זה ספר ממש חמוד! יותר מורכב, אבל יכול להתאים אם הוא ממש אוהב להקשיב לסיפורים (אצלי אהבו)
"טלי מתחת לשולחן" - סיפור מעולה! (שוב מיועד לגיל יותר גדול)
אולי יותר מתאים בגיל - לקוף יש בעיה של ג'וליה דונלדסון
ספר חמוד מאוד שראינו אצל סבא וסבתא: ספר לי משהו נחמד לפני שארדם
עוד ספר חמוד מאוד: ביצה לשבת / מיריק שניר
ספרים עם תוכן יהודי: יש את סדרת שלבלבים של אמא של לאל'ה - זה ממש חמוד! ולגדולים יותר - סדרת שלבים, ספרים מעולים מעולים בעיניי.
יש לי מצווה - ציורים יפים מאוד, בעיניי חלק מהסיפורים מוצלחים וחלק פחות, אבל ילדים יכולים מאוד להנות
כנ"ל לגבי "שעת סיפור" (לנו יש את הכחול) (שניהם יכולים להתאים לגילו לדעתי)
לגיל יותר גדול הסדרה של סבתא שמחה זה ממש חמוד אם תצליחי להשיג (אם את לוקחת מהספרייה אז יכול להיות, אצלינו מצאתי בספריה)
אז אני לא יודעת מה בדיוק היה הסיפור, ואולי שווה לבדוק אבל למען האמת כמו שסדרת "מרגנית" זה סוג של סמל איכות כמעט תמיד (לא 100%, כן? אבל בטוח יש כאן הרבה שיבינו למה אני מתכוונת) לגילאי היסודי, אצלי בראש ספרית פיג'מה היא סוג של סמל איכות לגילאים הקטנים יותר. שווה לבדוק בעיניי ספרים שהופיעו בספרית פיג'מה. (הזכירו פה למשל את "אוי, לא, ג'ורג'!")
מעשה בחמישה בלונים
תירס חם
איה פלוטו
לילה חשוך אחד
בוקר בהיר אחד
סבתא של חנה בננה בישלה דייסה
לקוף יש בעיה
רוני מוכר הבלונים
שבלול בצנצנת
האריה שאהב תות
הזחל הרעב
משפחה בתחפושת
שלושת הפרפרים
הטרקטור בארגז החול
חתול גדול חתול קטן
אין אריות כאלו
שמוליק קיפוד
שבלול בצנצנת גם שלה ומתוק ממש
לא מצאתי עדיין ספרים אהובים עליה ברמה הזאת
הספרים של רות בייפוס - בעיקר סדרת מאיר ושרה וסדרת שלבלבים.
גמילה מחיתול - "אני והסיר שלי" (הספר הכי נקי שמצאתי בנושא הזה).
"לקוף יש בעיה"
"מעשה בחמישה בלונים" ו"הבית של יעל", כמובן.
וואי, יש לנו מלא ספרים, וכרגע אני לא זוכרת כלום... אם אזכר בעוד טובים - אכתוב בלי נדר.
יש הרבה...
עשרה משחקי מחבואים
שמוליקיפוד
גן גורים
אוי לא ג'ורג'
המדינה של ילדי הגן
זה לא ארגז
לקוף יש בעיה
מי רוצה שק קמח
העכבר והתפוח
אולי נתחלף
ממה גמדים פוחדים
שלום לך אורחת, (ועוד אחד דומה ששכחתי את שמו)
ספרים של-
דתיה בן דור
מיריק שניר
מרים רות
אורה אייל
רינת הופר
ג'וליה דונלדסון
איך לחבק דוב , כמוך בדיוק .
דפים רגילים: דירה להשכיר , תודה לפני השינה.
וספרים נוספים שכבר נכתבו.
לגיל קצת גדול יותר(4 כזה) - טביעת האצבע של איל.
לקוף יש בעיה וטרופותי גם חמודים
גם לגיל 4+ הספרי ילדים של מאירה ברנע גולדברג(הילדה שניסתה, הילדה שרצתה, רועי אמר...)
טביעת האצבע של איל מושלםםם אבל באמת לגיל קצת יותר גדול. גם לקוף יש בעיה וטרופותי קצת קשים, אפשר לנסות את הענק הכי גנדרן בעולם.
לגיל שנתיים יש גם את הסדרה של "פיפ ופוזי" של אקסל שפלר שהם עם שפה פשוטה ובלי הרבה מלל אבל נחמדים מאוד בפתרון בעיות ורגישות לאחר.
תנחש כמה אני אוהב אותך (מבחינתי זה ספר חובה), הסינור של רוני.
3 פרפרים.
דוב מצב רוח טוב.
הילדים שלי מדקלמים מגיל קטן...
זה גם עם למינציה וכריכה קשה
שאול החתול והדברים שהוא אוהב
הארנב הקשיב (מציק לי החלק שהנחש מציע לו להרוס למישהו אחר אז אני מדלגת על המשפט הזה)
מעשה בחמישה בלונים
תירס חם
הבית של יעל
לקוף יש בעיה
פילים בכל הצבעים
אליעזר והגזר
יש לנו מלא שקיבלנו מאנשים שמסרו... בעיקר ספריית פיג'מה.
כותבת כמה שמוצלחים גם בעיני-
הילדון שלא רצה לישון (הלן קופר), מושלם בעיני!
החיבוק שחזר
סבא בישל מרק
ענק בישל מרק
מאחורי הדלת יש שביל (לימד אותו מלא מושגים, קצר וקליל, מעולה לגיל שנתיים)
חולד והגוזל
הסיפור הטוב של דוב
המדינה של ילדי הגן
פרח נתתי לנורית (ספריית פיג'מה הוציאו, ספר ליקוט שירים של מרים ילן שטקליס. מהמוצלחים שבהם: מעשה בשוטר וחתול. דני מלוכלך. עייפה בובה זהבה. הדוב חולה... יש עוד כמה שאני אוהבת לספר לו)
דרקון אין דבר כזה
לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק
חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך
דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים
יש אשליה שבוחרים בן זוג
אבל רב הנסתר על הגלוי
מה שכן בוחרים
זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה
זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)
גם כשנשואים
טיב הקשר תלוי בהסתכלות
אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות
הזוגיות תהיה יותר טובה
אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות
הזוגיות תהיה פחות טובה
(כולנו אנשים פגומים
גם לאנשים עם תכונות מרשימות
יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)
אני חושבת שהמיקוד צריך להיות
1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות
(גם שלך וגם שלו)
2. בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
גם אם זה היום נישואין שלנו?
הוא לא פה
אני עם כמה וכמה שחלקם חולים
ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד
הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה
הורמונלית ונפשית בכלל
ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה
צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי
אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו
גם בתשלום
הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.
למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים
ונמאס לי!
ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי
ועכשיו אני פשוט בוכה
וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר!
ברור שזה בסדר!!!
וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶
נשמע קשה מאוד וכואב
ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות
כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית
כל כך תודה
וצריך
ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.
מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.
איזו אישה לביאה את
עם כמה את מתמודדת
תבכי כמה שאת צריכה
תנקי את הלב
ותנשמי נשימות חדשות❤️
נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.
אם את אומרת שיש ..
פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...
זכית😉
אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.
קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.
אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...
ובקלות!
כל תגובה משמחת ומחזקת..
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.
האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.
בעז"ה לילד הבא.
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.
בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.
