כשהוא בדיוק מוציא שיחה אז את עוברת לתא קולי במקום ממתינה והוא אפילו לא רואה את זה.

בכל מקרה נראה לי חבל להתעכב על זה - תשלחי הודעה שאת זמינה לדבר וזהו.

בהצלחה!

היה צלצול אחד... כלומר זה לא ישר עבר לתא קולי.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף גם כן.

פשוט תשחררי ותשלחי הודעה. באמת שחבל ליחס כוונות לפני שמכירים את הבן אדם.

שעוד לפני שמתחילים יש תחושה שמשהו לא הולך מספיק חלק, ועוד במקומות הלא נכונים..

מקווה ממש שאלו לא משחקים אלא רק קצר קטן, ושבעז"ה מכאן זה רק ישתפר.

ושיהיה לך מלא כוח(:

(בגדול ברמת התכל'ס, מבינה שזה לא קל ומתסכל, אבל מסכימה עם @לאצעיר)

(ואז אומרים לי שאני לא מספיק נשית, ויותר מדי יוזמתית או קלה להשגה וכל מיני שטויות כאלה. איזה עולם פסיכי)

אם למרות זאת זה קשה - אולי צד ג'? מי שהכיר לכם וכדו'? 

אני באמת באמת מבינה. זה קשה לי מאוד, והתחושות שתיארת כמשפט הזה מדוייקות לי מאוד.

לצד זה, אני עובדת מאוד על העניין. בפעם האחרונה שהתגברתי ושלחתי הודעה בגלל קצר כזה או אחר שהיה- הדברים ממש עזרו לקשר ולתקשורת שלנו.

מחזקת אותך ממש.

זה באמת כל כך קשה? שואל ברצינות. 

שביום שהיתה החלפת מספרים ואמורים לדבר אחד עם השני אז יש מתח מסויים סביב השיחה הראשונה.

ואם עדיין לא היתה השיחה ולא היה שום סימן הבחור אז באמת שאלה מה איתו. תן סימן שאתה איתי.

אני תמיד יוזם ומתקשר (בטח בהתחלה). עם זאת, מבחינתי ברגע שהבחורה אמרה שהיא תיצור קשר - הכדור עבר למגרש שלה. 

אם אני שולח הודעה זה בעצם אומר "אני לא מכבד את בקשתך ליצור איתי קשר כשלך יהיה נוח אלא נדחף בכח".

חבל ליפול בין הכסאות - מי שאמור היה ליצור קשר צריך לעשות מאמץ נוסף כדי לוודא שבאמת השני מודע לכך.

כמובן שאם עובר זמן לא סביר אני כן יוצר קשר אבל זה באמת גורם לאי נוחות.

ובלי קשר - לא מזמן יצא לי להפגש עם מישהי שהתקשרה ראשונה (בתגובה להודעת "מתי נוח לך שאתקשר?") ואף התקשרה ראושנה אחרי הפגישה (ומיד אמרה שלא מתאים לה). היה מוזר.

ושזה גם תלוי סיטואציה.

אבל יש כאלה שכן..

עובדת על זה ומנסה להכניס שכל באופן שגם יתיישב על הלב, אבל ב"ה זאת עבודה..(:

שאזרתי אומץ, ושלחתי הודעה,

ומסתבר שאכן הוא לא קיבל את השיחה...

שווה לדון לכף זכות באמת...

(אבל כל פעם מחדש זה חוזר אלי כמו בומרנג כזה. כמה הנושא הזה של דייטים מפגיש אותנו ע המקומות הכי פגיעים שלנו. זה מתיש)

בהצלחה!!

למה לא ניסית להתקשר שוב?

למה הכל צריך להיות כל כך מסובך?

למה לא ייתכן שיש הסבר פשוט?

דייטים זה מרחב פגיע ממש אתה כבר מכין את עצמך לפגיעה מראש הכל על פניו שביר

והמתנה הכי גדולה פה והכי קשה כאן לישום

סבלנות .. כי מאוד קשה לדעת מה הגבול בינה לבין קריאת השטח .

כשמישהו קובע לדבר איתי, בשמונה נניח,

זה אומר שאני כבר בשתי דקות לשמונה נמצאת במקום שקט, שאני מרגישה בנוח לשוחח בו.

וגם אם הוא מתקשר בשמונה וכמה דקות, סבבה.

אבל יש שלב שבו זה כבר לא סבבה.

כן, יש לי  ציפיות מטלפון ראשון. (דוגמה: מטלפן אליי מאוטובוס ציבורי. רעש, קשה לשמוע וסוג שיח שמנהלים וכו').

הבסיס לזוגיות זה תקשורת. אז אם קבענו, ומשהו השתנה - אני מצפה שיעדכן אותי. ישלח לי הודעה שהוא מתעכב, ושהוא יתקשר עוד חצי שעה או משהו כזה.

ולכן, אם קבעת לחזור אליו, ולא הצלחת ליצור קשר בשיחה - הדבר הנכון בעיניי לשלוח הודעה, להגיד שניסית לצלצל ושאת זמינה.

ונכון שצריך ללמד זכות. קורה ששוכחים את הטלפון על שקט. קורה שבדיוק משהו קרה וצריך לתת מענה. דברים קורים - אבל עדיין (לרוב) אפשר לתקשר.

בעוד שמסכים עם העקרון ותמיד מקפיד להתקשר בזמן - נראה לי שחבל לקחת את זה ללב עוד לפני שנפגשים. יש כל כך הרבה משתנים ברושם ראשוני, חבל להוסיף עוד סיבוך.

אם אחרי זה מתברר כתופעה זה עניין אחר.

ואגב יוצא לי המון פעמים להתקשר מהרכב חזרה מהעבודה. לא הסביבה האידאלית אבל גם לא נורא בעיני.

ולימוד זכות זה קריטי בחיים וק"ו בבניית קשר.

אני לא אומרת שאם התקשרת ב-20:15 במקום ב-20:00 זה סוף הקשר מבחינתי.

אבל בדיוק כמו שכתבת - אם גם לדייט תגיע בחצי שעה איחור (בלי לעדכן!) - זה כבר מתחיל להיות מטריד.

וכמו בכל דבר, אני מנסה לא לקבל החלטה על סמך דבר אחד, אלא על המכלול.

ויש הבדל בין להתקשר מהרכב, שאתה הנוסע היחיד בו, לבין להתקשר מתחב"צ.

לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים שלו, התנהלות ואפילו חולשות. פשוט חושב שנכון לתת כמה שיותר חבל, במיוחד בהתחלה לפני שמסיקים מסקנות.

אחרת לא מגיעים אף פעם לפגישה שניה..

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.