אני חושבת שיש עמותות שיכולות לעזור מאוד בכל זה

כמו בוני עולם ומכון פוע''ה

לכוון, לייעץ, להדריך ואפילו לתפעל את זה

אין סיבה שתסחבי את כל הדבר הזה לבד.

תודה על החיבוק.. 

ואת הולכת קצת רחוק וקצת בלחץ..

כמה זמן תחכו לתשובות? מרגיש לי שצריך כאן דד ליין.

אולי בעלך מרגיש מאוים שאת מתנה את הקשר שלכם בבדיקות של אחותו? תדעי שגם אם יש בעיה גנטית אצלו אפשר לעשות הפריה שתבדוק את הגן הפגוע. אפילו במימון המדינה אני חושבת.

פשוט מבחינת בעלי לא יודעת עד כמה הוא רוצה, אבל אולי זה אחד מהפיתרונות..

אמא שלי כל חודש מחדש  " את בהריון ? " 

ובא לי לבכות. כן אני רוצה להיות בהריון. מאוד רוצה. 

זה ממש מכביד עלייך כל ההסתרה הזאת..

ולא כ"כ הבנתי מה לגבי האופציה של הפריה

חייבת להגיד שאותי זה היה מאוד מרגיע לדעת שגם אם בעלי נושא גן פגום לא נצטרך להיפרד אלא יש לרפואה כלים לעזור לנו ללדת ילדים בריאים.

את מעדיפה שהבת שלך לא תגדל עם אבא ואמא באותו בית ושתצטרכי לחפש זוגיות חדשה אן בעלך נושא את הגן הפגוע? נשמע לי קצת הגזמה.

לא שופטת. רק חושבת שאם יהיה לך ברור שגם אם התוצאות לא טובות יש אופציות להסתדר יכול לרווח לך את הנשימה. 

וגם רוצה שזה יישאר חסוי ולא יועבר הלאה.

בסוף זה גם משפחה ונכדים שלהם והם לא אמורים לרצות לגלגל את זה הלאה..

בכלל זה נושא שלא כדאי לפרסם יותר מידי גם בשביל האחים הרווקים. אבל להורים שלך נראה לי שיקל עלייך אם תגידי. 

למה קצת רחוק ? אני ריאלית . זה הדרך שעכשיו צריך לעבור.

עכשיו סיימנו עם הגנטיקאית והיא מפנה לבדיקת גנום . הכל באופן פרטי המדינה לא מממנת בדיקת גנום לאחותו. השלב הבא זה פשוט להגיע , לשלם ולעשות. 

אני מנסה להבין, ומתנצלת אם זו לא התגובה שרצית:

בשביל להמשיך ללדת, את דורשת שכל המשפחה של בעלך יעשו בדיקות גנטיות?

לעניות דעתי, זו דרישה שהם ממש לא מחוייבים להענות לה. כלומר, אולי בשביל עצמם שווה להם לעשות אבל זה לא משהו שאת יכולה לדרוש.

מה שכן, את יכולה לבקש מבעלך לעשות את כל הבדיקות בעצמו, ובמהלך ההריונות שלך לעשות צ'יפ גנטי בבדיקת מי שפיר, כדי להיות כמה שיותר רגועה.

(דרך אגב,הסיכון להפלה בבדיקת מי שפיר הוא 1:1400, נמוך מאוד ולא כ"כ שונה מסיכון להפלה בשבועות הרלוונטיים גם ללא הבדיקה)

אני חושבת שכדאי שתסבירי לבעלך למה כ"כ חשוב לך הבדיקות הנ"ל, ותלכו יחד לייעוץ גנטי שיכוונו אתכם מה כדאי לעשות במידה ושאר המשפחה לא רוצה כרגע לעשות בדיקות

(לא בדיוק הבנתי אם על עצמו הוא מסכים לעשות או לא).

בהתאם לתוצאות הבדיקות שלו, תחליטו על המשך צעדיכם.

בהצלחה רבה!

זה רלוונטי לכל האחים שלו , אף אחד לא ירצה להתחתן איתם אם יש סיכוי שהם סוחבים מוטציה גנטית . כך שזה רלוונטי לכולם הם לא מתנגדים לעשות את הבדיקות ברוך השם

רק בעלי אומר שמבחינה כספית זה גבוה

זה לא מעניין אותי האמת ! בריאות היא מעל הכל , וכסף לא יעצור את זה, 

לעשות מי שפיר בהריון זה בהחלט רלוונטי אבל מה יעזור יש כבר תינוק בפנים !!! 

הדרך היחידה היא לשלם , לשלם ולעשות בדיקות גנטיות. זה בסך הכל בדיקת דם פשוטה, לא יותר מזה. רק שזה עולה כסף. הרבה כסף

דהיינו, יש גן פגוע אבל רק מחצית מהנושאים אותו יחלו בפועל? שואלת באמת כי מכירה משפחה עם ניסיון דומה

יודעים מה הגן שמחפשים? נשמע לי שהייתי מציבה עובדה לבעלי לעשות כי זה ממש חשוב לי. לאחים הלא נשואים זה בעצם לא קשור אליכם אלא עניין שלהם...

לא יודעים מה הגן בגלל זה הולכים לבדיקת גנום - שזה אומר שעוברים על כל הגנום ל אחותו ובודקים אם יש מוטציה קשורה.

אם ימצאו , צריך לבדוק את האחים (למה את כולם ? כי יכול להיות שימצאו מוטציה גם אצל אח בריא ואז יודעים ששהמוטציה זו היא לא הסיבה)

ואם אין אצל האחים ורק אצל אחותו אז ידעו שזה הסיבה ונהיה בעזרת ה' רגועים מהבחינ הזו

כמובן הכל מאת ה' ואין 100 % אף פעם אבל לדעת שעשיתי 100 % השתדלות.

שיש סיכוי משמעותי שגם הברור הגנטי לא ייתן לך תשובה חד משמעית לשום כיוון.

רק לקחת את זה בחשבון בהחלטות שמקבלים, האם לחכות עד תום הברור או לא. ולהתכונן נפשית גם לאפשרות הזו.

גם לנו יש בעיה במשפחה שיודעים שהיאיכולה להיות גנטית אבל לא יודעים מה הגן... והייתי בייעוצים האלו... באמת שזה לא פשוט שהשם ייתן לכם הרבה כוח

שהיא עוברת על כל הגנים (!) בדיקה יקרה מאוד ,ושם בודקים האם יש מוטציה.

אם אחריה לא מוצאים - אז זהו עשינו את ההשתדלות שלנו  ....

זו בעיה שלהם, ואם אף אחד לא ירצה להתחתן איתם בגלל זה (מה שלא בהכרח נכון) אז שילכו לעשות.

בינתיים נראה לי תדאגי רק לזה שבעלך ואחותו יעשו וכל השאר לא עניינך 

(או שגם זה מסובך מדי?)

כי כמו שכתבתי, אם מוצאים מוטציה בגן מסוים של האחות , אבל גם מוצאים את אותה מוטציה בגן של אח בריא אפשר להסיק שאין קשר בין המוטציה למצבהרפואי של האחות .

ההשתדלות שלנו ... אח"כ אתפלל לה' כי אף פעם אין 100 %

אין לך אפשרות לחייב אותם. 

לעצור את החיים שלך עד שכולם יסכימו לעשות זו בחירה שלך, שיש לה את היתרונות שלה (ודאות יותר גדולה) וחסרונות (אופציה של להמתין עוד כמה שנים)

אני חושבת שאת צריכה לעשות את ההשתדלות שאתם מסוגלים- שבעלך ילך לבדיקות.

בעיניי להכריח אנשים אחרים ללכת לבדיקות זה כבר מעבר לחובת ההשתדלות שלך, ובסוף כמו שכתבו זה באמת לופ שלא נגמר ותמיד יש עוד מה לבדוק

אם העניין הוא חוסר הסכמה ביניכם, צריך לברר למה הוא מתנגד

צריכה להיות לו סיבה טובה בהתחשב במה שעומד על הפרק

ויצטרכו הפריה חוץ גופית

זה לא הכסף

הוא מקווה שתעצמי עיניים כמו בהריון הראשון..וכן יעוץ זוגי יכול לעזור

הפחד שלו, עם כל הכבוד, מינורי לעומת חיים שלמים שמתהפכים אם חלילה הסטטיסטיקה לרעתם

יודעת שאת בדעה שלי, זה רק כדי לחזק את הפותחת להתקדם לכיוון יעוץ בנושא

כי יש לי ילד (בכור) עם לקות שכלית, פיזית ובריאותית. בבדיקות הגנטיות הכל היה תקין והוצע לנו לעבור מיפוי גנטי.

מכיון שהלקות שלו נדירה (כי היא לא שויכה לשום בעיה גנטית שמתאימה לתסמינים שלו) רוב הסיכויים שלא מדובר בבעיה גנטית אלא בבעיה שנוצרה במהלך ההריון/ הלידה/ שניהם (לפי רופאים וגנטיקאית שהתייעצתי איתם) וגם אם היו מוצאים משהו במיפוי גנטי, לא היה בטוח שכדאי לעבור הפריה חוץ גופנית בשביל זה.

לכן בחרתי להפסיק את הבירור.

ילדתי אחריו 3 ילדים בריאים.

קחי בחשבון שהיעוץ הרפואי מעדיף שתעשי כמה שיותר בדיקות כדי לכסות את עצמם מפני תביעות ולאו דווקא מדייק את הבדיקות ההכרחיות.

ובהצלחה

כי אפילו לא יודעים מה לחפש, אם הבנתי נכון?

בעיניי מיותר. כתלות ב"מיוחדות" של האחות, הייתי לוקחת את הסיכון וזהו

אני לא צעירה, ויש לי תור לייעוץ גנטי, אבל לא אעצור את החיים שלי עד אז

התורים באמת מאוד רחוקים וחבל לי על הזמן, אם אני רוצה עוד הריון...

כי אם בסוף הסיכוי מזערי, אפשר לשקול אם לעשות אותו או לא, אולי המחיר (הנפשי) שלו גבוה מדי לסיכון מזערי.

איתכם בכנות ופירטה אודות הבעיה הרפואית.

אולי הבעיה בכלל לא גנטית?

אולי זו מחלה שהאקסום, עם כל הכבוד, לא מאתר?

קודם את צריכה לבדוק שם למחלה ולברר מראש האם הבדיקה מאתרת אותה.

באחד ההריונות היה אצלי חשד למחלה מסויימת, הרופאה אמרה שלא ניתן לאתר את המחלה באמצעות בדיקות דם שקיימות במהלך ההריון או בלי קשר אליו, אלא המחלה ניתנת לאיתור בבדיקת מי שפיר בלבד.

אאוטינג 

ממה שאני יודעת, עלות הבדיקה הזאת כ- 7,000 ש"ח. בעלך חייב לדעת, שעלות של טיפול בילד בעל מוגבלות חס וחלילה היא הרבה הרבה מעל עלות הבדיקה.

צריך לדוגמא,מבלי לדעת מהי המחלה: התייעצויות עם רופאים מומחים,פיזיותרפיסטים,מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת. משקיעים בזה המון שעות, נסיעות, זמן וממון רב.

האם זה כסף שאתם מסוגלים להוציא? האם יש לכם כוחות  נפש להתמודד עם המחלה? האם את יודעת שהרבה זוגות נפרדים עם קשיים כאלו משמעותיים?

אלו רק נקודות למחשבה.

אתם מחליטים.

והרבה תפילות לישועה, עצה ותושיה.

חייב לעשות.

אבל למשל אוטיזם- יכול להיות בסיס גנטי ושזה לא יתבטא בפועל ויש הרבה מקרי אוטיזם ולא נמצא בסיס גנטי

יש את המחלות הגנטיות שידועות ומאוד קשות ועושים מה שאפשר להימנע מזה.

האם הבת שלך אובחנה או שהיא בסדר?

נשמע לי שיש לך חשש לא כל כך מידתי. יש לי קרובת משפחה שבלידה לא הגיע מספיק חמצן למוח והיא סובלת מפיגור קל כתוצאה מזה.

ברור שאם אפשר להימנע אז לעשות מה שאפשר אבל לא ברור לי מה הטעם, בהתחשב במה שתיארת

לחבר של בעלי מצאו אצל האמא משהו שמתקשר לאוטיזם ולה אין! והילדים יצאו על הספקטרום.

לא מזמן הייתי בהרצאה על אוטיזם שהמרצה אמר שרק 20% באוטיזם מקורו בגנים והשאר זה מכלול של סיבות.

אפילו על סמך הגנים אי אפשר לדעת אם הילד יהיה על הספקטרום או לא. ומעורבים בזה המון גנים ויש הרבה שלא יודעים.

בעיניי חבל לעצור את החיים בגלל זה. שוב לא רשמת מה יש לאחות

לא שווה לכם פשוט לבדוק את עצמכם?

כלומר ברור שצריך ליידע את האחרים. אבל אח''כ זה שלהם. תעשו בדיקה גנטית מורחבת.

בדיקת סקר גנטי מורחב - Fugene Genetics

למשל.

יש תוצאות תוך חודש וחצי. אולי במקביל להמשיך במסלול שהתחלתם. כי אם יש לה משהו נדיר בטירוף לא בטוח ימצא. אבל אם כן ימצאו את הגן  ויראו נגיד שאת לא נשאית ורק הבעל, אז תוכלו לנשום. 

ואם יש לכם ביטוח בריאות כלשהו תבדקו החזרים. 

צריך לבדוק שהמשהו הספציפי שלה לא קיים אצל בעלי.

קראתי את ההודעות שלך לאורך השרשור.

לחייב את האחים לעשות בדיקות זה בעייתי מאד.

וגם לבנות על זה שהם יתנו לך את התוצאות של הבדיקות במידה ויעשו.

אי אפשר לחייב אף אדם שאת לא האפוטרופוס שלו לעשות בדיקה רפואית, ויש עליהם חסיון רפואי מלא גם אם מדובר בגיסים או אחים שלכם.

לא יודעת על סמך מה את מניחה שלא יתחתנו איתם, הרי את בעצמך התחתנת עם בעלך למרות הבעיה של אחותו....

המקסימום זה שאם מרצון טוב האחות (או האוטרופוס שלה במידה ויש) יבחרו לשתף איתכם איזה מוטציות יש לה (אם בכלל), תוכלו לבדוק אם גם לבעלך יש אותן.

לא הבנתי גם מה הקשר לאחים שלו, אם לאח כלשהו יש מוטציה זה לא מחייב שגם לבעלך יש.

תתחילו מלעשות בדיקות גנטיות לבעלך ואם יתגלה ממצא בעייתי תחשבו אם יש צורך להשוות עם אנשים אחרים

תראי. מותר לך שיהיו לך את הקווים האדומים שלך (ואני חושבת שאין לפחד זכות לחייב אותך לקחת את הסיכון לילד פגוע)

מניחה שגם בעלך היה מעדיף להימנע מילד פגוע,

ולכן אני שואלת מה הוא מציע?

נכון זה יקר, אבל מבחינתו, מה האלטרנטיבה?

ועם זאת, אני חושבת שלא סביר לעצור את החיים בגלל החשש הזה. ובוודאי שאין לך זכות ויכולת להכריח את האחים של בעלך להיבדק (כולל את אחותו).

יש היום בדיקת ניפט בהריון, שאמנם היא יקרה מאוד, אבל נותנת תשובות מצוינות בשלב מאוד מוקדם של ההריון (והיא לא פולשנית). ויש גם בדיקת סיסי שלייה.

וב''ה, כמו שהגדולה שלך בריאה ושלמה, תזכו לעוד הרבה ילדים בריאים.

ניפט היא בדיקה מצויינת כשיש חשד למום כרומוזומלי. כשיש בעיה גנטית, ניפט לא יראה את זה.

אם היית נכנסת לפורום בתור רווקה- וודאי וודאי שהייתי מסכימה עם כל מה שכתבו לך שעליך לעשות את כל הבדיקות הנחוצות,

או פשוט לנתק את הקשר.

אבל אי אפשר להתנהג כמו רווקה כשאתם נשואים!!!

אי אפשר להתנהג כמו רווקה כשאתם הורים לילדה!!!

את בחרת להתחתן איתו למרות שידעת על אחותו!

אף אחד לא הכריח אותך!

ועכשיו כשאת בתוך מערכת של מחוייבות זה עצוב מה שאת עושה😥

אפשר לעשות בדיקות ולא טוב לעצום עיניים,

אבל מתוך הבנה שאת חצי של מישהו נוסף.

לא לכפות עליו כלום! לא לפגוע במשפחה שלו.

ולהסכים לעשות צעדים משמעותיים אם לםי הבדיקות יהיה צריך ( כמו ivf או בדיקות בכל הריון) 

מתוך אחריות לבת שכבר נולדה לכם.

העולם הזה מלא נסיונות- והחכמה זה לדעת לנווט בתוכם בחכמה ובאחריות!

וקחי בחשבון שאף אחד לא מבטיח לך כלום עלייך-

נראה לך הגיוני שבעל לאשה עם הריונות קשים יקום וילך?

ואסיים בסיפור על חברה שלי-

נולד להם פג,בעלה לשעבר האשים אותה שהילד פגוע באשמתה - הרי הרחם שלה לא הצליחה לסחוב את ההריון 9 חודשים אלא פחות,

והוא עזב את הבית.

היא ב"ה התחתנה עם מישהו אחר וילדה כבר עוד כמה ילדים,והם חיים בשמחה ובאושר.

והוא...

ברור שמי שהפסיד בכל הסיפור הזה זה הוא,אבל מצד שני אני חושבת שהיום בעלה הרבה יותר טוב לב אז זה יצא לטובתה.

היא כן מעוניינת להשאר איתן היא רק רוצה לבדוק אם יש צורך לעשות הפריה או לא.

זה כמו שזוג עם ילד עם בעיה גנטית ימשיכו להביא ילדים בלי לחשוב שאולי יהיו עוד ילדים כאלו

מה אנחנו יודעות עם מה היא מתמודדת?

מה אנחנו מבינות מה זה אומר 'ילדה מיוחדת'?

מה אנחנו יודעות על מצב הנפש והיכולת להתמודד עם נסיון שכזה?

ילד מיוחדת עלול לפרק נישואים של ההורים שלו,

עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לאחים שלו,

עלול למותת כלכלית.

ולא מדובר פה על ילד שכבר נולד. שנמצא פה,

ואז ההתמודדות היא אחרת לגמרי.

מי אנחנו שנגיד לה לקחת את הסיכון?

מי אנחנו שנגיד לה שהכל יהיה בסדר?

עונה גם לך וגם ל@דור רביעי

כתבתי בפירוש שצריך לעשות בדיקות ולא לעצום עיניים.

בכלל לא כתבתי שהכל יהיה בסדר,

כתבתי שצריך להתנהג כמו אישה נשואה עם אחריות ומחוייבות

ולא כמו רווקה לפני נישואין!

כתבתי בטעות בתגובה אליך

אבל התכוונתי לתגובות שבאות בגישה שהחשד לא מידתי

ושיכול להיות ילדים פגועים גם בלי הסיפור של האחות

ושלא סביר לעצור את המשך הילודה.

נשמע כמו מה שילדים אומרים "זה לא אני הרבצתי, זה היד שלי/היצר הרע"

בסופו של דבר מדובר בילד שדורש התנהלות אחרת לגמרי מכל המשפחה. 

לילדים יש המון מה ללמוד מהתנהלות נכונה ומקשר עם אח מיוחד. הם לא חייבים לחוות קשיים בניגוד להורים שצריכים לקחת על עצמם את מלוא האחריות.

תלוי ברמה של המיוחדות..

ההורים שלי הם הכי אחראיים שיש, עושים הכל כדי לשמור על התנהלות משפחתית תקינה ורגועה ועדיין אחים שלי עוברים לא מעט נזקים כי הם אחים של... זה משפיע בטירוף אח מיוחד. ומי שלא היה בסירה הזאת לא יכול להעיד כלום.. 

אבל אמא לילד מיוחד עם מורכבות גדולה ואף אחד לא ניזוק ממנו, לא האחים ולא אנחנו ההורים.

זה קשה וכואב, אבל לא מזיק ויש דברים שגם הועיל.

ולומדים מזה הרבה.

אבל בהחלט יכולה לראות קשיים מאוד משמעותיים אצל אחים שלי בגלל שהם אחים של..

בסוף כל אחד והמערך המשפחתי שלו.

כל הורה והיכולות שלו.

1. אבל בתור הורה ברור שזו תחושה נוראית שהאחים האחרים ניזוקים והרבה הורים יעדיפו להגדיר את זה בהרבה צורות אחרות. אבל זה לא אומר שאין נזק

2. לפעמים קשה לראות את הנזק כשהילדים קטנים ואפילו בגיל ההתבגרות, במיוחד שגדלים באוירה ש"זה זכות" ובפועל השדר הוא שלא מתלוננים. גם אם בפה ההורים כן אומרים שמותר. ורק בגיל מבוגר האחים מסוגלים לומר שזה הזיק להם

תלוי בהרבה דברים וגם בהסתכלות.

הרבה אנשים חושבים שהחיים שלהם קשים/ ניזוקו בגלל כל מני דברים.

ההסתכלות שלי היא שרק אני בוחרת איך החיים שלי יראו. נכון, יש את הנתונים שאני לא יכולה לשנות והם יכולים להקשות עלי, אבל בסוף הבחירה איך יראו החיים היא רק שלי. אין דברים שאני לא יכולה לעשות/ להשיג/ להרגיש בגלל נתונים כאלה ואחרים.

זה השדר שלי לילדים, שהם יכולים לבחור איך החיים שלהם יראו ואף מישהו או משהו לא בוחר בשבילם כלום.

אני לא יכולה להרגיש בשבילם ויכול להיות שבעתיד הם יחושו שהם ניזוקו. מקווה שלא, אבל לא מוטרדת מכך, כי אני מאמינה אחרת ומקווה שהם גם יחושו כך.

מנסיון של בעלי אני יכולה להגיד לך שהוא עבר חרם בכמה מסגרות שונות בגלל שהוא אח של.. וכמה שההורים שלו ניסו לנרמל את זה.. זה לא עזר.

והוא לא התחתן עד גיל מאוחר כי המשפחה של הכלות המיועדות לא הייתה מוכנה לקחת סיכון כזה.. 

ושוב דווקא מהמקום שהייתי בייעוצים גנטיים כאלה ואחרים

ודווקא מהמקום שהתגלה שאני נשאית למשהו בבדיקת סקר כשכבר הייתי בהריון

תארי לך שבעלי היה אומר שאם גם הוא נשא אז ניפרד?

מסכימה שכדאי לבדוק אבל בסוף לא הייתי עומדת על הראש בשביל להכרעח את כל המשפחה להיבדק.

וגם לא עוצרת את החיים בצורה כזו

אבל כמובן סכל אחד מקבל החלטות לפי דעתו...

ואגב למי שכתבה שזה כמו שזוג עם ילד אחד ימשיך ללדת בלי לבדוק

אז זה ממש לא כמו

סיכון מאח עם בעיה גנטית זה ממש לא כמו שכבר יודעים ששילוב הגנים של בני הזוג עלול להיות בעייתי

ממשהי שמתנדבת בעמותה שעוסקת לנשים עם היפראמזיס בהריון

מעדיפה לא לכתוב אפילו את הסיפור מרוב שהזדעזעתי

תודה שעצרת להגיב , אני יודעת שאת מתכוונת לטוב 

אבל אם לא מכירים אז עדיף לא לכתוב בנחרצות..

את צודקת, חשבתי על זה... 

הזוגיות לא בשמיים , אולי בגלל זה אני כותבת ככה , אם הזוגיות הייתה חזקה אז בטוחה שהיינו עוברים את זה ביותר בטוב, ו"ביחד" ולא כמו 2 זרים...

 זה עצוב, ואני לא יודעת מה יהיה ואיך יהיה , אבל כנראה עצם זה שהזוגיות לא בתקופה טובה זה פשוט מוריד, כי על מה אני נלחמת ? גם ככה זה לא טוב...

 נלחמת לבדיקות גנטיות והזוגיות בעצמה צריכה טיפול בנפרד. 

תודה .

אני לא מכירה אותך, הרי פתחת ניק חדש...

ולכן גם לא יכלתי לכתוב לך משהו על הזוגיות שלך!

כתבתי באופן עקרוני- שיח של נשואים הוא אחרת לגמרי משיח של רווקים!

וזה לא בהכרח קשור לטיב הזוגיות בינכם.

( מאחלת לך שבעז"ה תהיה לך זוגיות טובה ומאושרת💗💗💗, אבל זה לא צריך להשפיע על מה שכתבתי)

אני חושבת שנישואים זה כריתת ברית.

כשכורתים ברית זה לטוב ולרע.

תמיד יהיה לבן הזוג "חסרון" או משהו שמפריע לנו באיזשהו תחום.

כשהיינו רווקות יכולנו לדון האם זה כדאי או לא , אבל אחרי החתונה- השיח חייב להיות אחרת.

קודם כל- אמונה בה' שמכיוון שעכשיו אנחנו אחד, החיסרון של השני הוא גם שלי, רק שהוא מופיע דרכו.

אנסה להמשיל למה אני מתכוונת במשהו פחות טעון-

בחורה נפגשת עם בחור והוא עו"ס . היא יכולה להתלבט ולהחליט שהיא רוצה רמת חיים גבוהה ולכן היא לא תתחתן איתו אלא עם הייטקיסט.

אבל אישה שהתחתנה עם עו"ס לא יכולה לבוא ולהגיד לו- שהוא חייב לעזוב את העבודה ולעשות הסבה להייטק כי היא רוצה רמת חיים יותר גבוהה.

מה שהיא יכלה להתלבט ולהחליט בפגישות לא מחייבות זה לא מה שהיא יכולה לחשוב ולהתלבט עכשיו.

כמובן שהעולם הזה הוא דינמי, ואם לאישה קשה מאד עם משכורת של עו"ס הם יכולים לדון יחד ברעיונות להגדיל את ההכנסות כדי לעלות באמת החיים, אבל זה שיח אחר לגמרי!!!

מכבד, מבין שהיא התחתנה איתו כעו"ס ואי אפשר לבוא אליו בטענות למה הוא לא הייטקיסט.

ומבחינה אמונית- אם היתה לו עבודה כשהתחתנו ואחרי כמה שנים פיטרו אותו, אז להבין שכרגע נסיון העוני נגזר עליה משמיים, ולא בעלה אשם אלא זה נסיון של שניהם!!!

ואם נחזור לנמשל- את אומרת שכשהתחתנת לא חשבת על המשמעות- מצויין שעכשיו תעשי משהו בנדון, אבל מתוך מקום של אחריות לברית שכרתתם! והבנה אמונית שזה לא את מובילה מולו, או נלחמת איתו, אלא ממקום של כרגע זו גיסתך, אתם הרי גוף אחד ונשמה אחת-אז אחותו היא גם אחותך!.

וזה לא שאחים שלו סתם מתנגדים לי, אלא תחשבי עליהם כעל אחים שלך שאת לא רוצה לפגוע בהם.

ומתוך רצון לעשות משהו חיובי עם התוצאות שהתקבלו ולא אולטימטום לגרושין .

מתוך כך תעשי כל מה שאת חושבת לעשות- זה יראה אחרת לגמרי.

יהי ה' עימכם!!!

לא פשוט.

הדאגה שלך לבריאות של הילדים שלך מובנת וההמתנה חשובה.

אני רק רוצה להציע לך להוריד כרגע את כל ההתלבטויות והלחצים על פרידה במקרה שתגלו גן פגום ח״ו.

אם יש פגיעה באחות אחת מתוך משפחה שלימה ומורחבת של דודים אחים אחיינים וכו׳

גם אם מדובר בפגם גנטי, כנראה שמדובר בגן רצסיבי ויש היום כל מיני דרכים שיכולות לפתור את הבעיה הזאת

כמו לברור עוברים שלא נושאים את הגן.

מאחלת לך שדרך תהיה פשוטה וקלה יותר.

רק רוצה להגיד שגם ככה המצב בטח לא פשוט לך

תורידי מעצמך לחץ שלא נחוץ עכשיו והתלבטויות

שכנראה יש כיום לרפואה דרכים לפתור אותן❤️

ומה שאתם יכולים לעשות כרגע זה מה שבידיים שלכם.

מאחלת לך ילדים בריאים בקלות ובבהירות🫶🏻

ועכשיו אגש לחלק השני-

תקראי רק אם מתאים לך לשמוע גם מילים שהם לא מזדהות.

נשמה. ברור שבעלך לא רוצה לעשות את הבדיקות. הוא מפחד.

את בעצמך כתבת פה כמה פעמים שבמקרה שיש גן פגום והוא נושא אותו המשמעות מבחינתך היא רק פרידה ואין שום אופציה אחרת על הפרק.

את מקשיבה לעצמך?

הוא לא רוצה לאבד אותך. הוא מעדיף למשוך את המצב הקיים

לענ"ד פרידה לא אמורה להיןת בכלל על הפרק! התחתנת איתו כבר. יש לכם ילדה(!!!!!!!!)

או שעושים ivf כן, למרות שזה לא הכי נעים בעולם

או שעושים מלא בדיקות בתחילת ההריון

או שלוקחים סיכון לילד פגוע.

פרידה לא אמורה להיות על הםרק מרגע שאתם כבר נשואים ויש ילדה משותפת

את מסתכלת על הסיטואציה כאילו אתם לפני אירוסין שאז פרידה זה באמת סביר בכזו סיטואציה ולא כמו זוג נשוי עם ילדה.

מציעה לך לברר עם עצמך ובעלך את העניין.

גם אני לא הייתי רצה בחדווה לעשות בדיקות אם אני יודעת שתוצאות מסויימות שלהן עלולות להוביל לגירושין

אם כך, אני מתחברת לדברים מאוד.

פרידה לא צריכה להיות על הפרק ובטח לא מסיבה כזו.

אתם אוהבים, יש לכם ילדה. יש אנשים שחיים במערכת יחסים אלימה ואין להם ילדים.

את צריכה להודות על מה שכבר יש ויש הרבה.

אם מישהו היה מממן את זה , אז בשמחה הוא היה מגיע והכל היה נרגע.. זה פשוט הוצאה של כמה אלפים ..תתפללו עלינו

אבל למה להיפרד?

אתם משפחה,

אבא אמא וילדה, שאוהבים

ונקלעתם למציאות מורכבת

מה יתן לך הפרידה?

למה זה בכלל במשוואה?

אפחד לא מבטיח לך חיים בריאים וגנים טהורים,

אפחד לא מבטיח לך ילדים בסבב ב'

בעל אהוב ואוהב וילדה קטנה הם עולם ומלואו

הרבה יותר ממה שמובטח לך במקרה של פרידה

עדיף להחליט שמפסיקים הכל, את כל הבדיקות, את הניסיונות, את התכנונים לעוד ילדים ולשאר ככה.

שלושתכם

על פני פירוק הבית הזה.

ומתוך הנקודה הזאת תצאו ביחד למסע,

תגיעו להחלטות זוגיות של מה נכון לכם ביחד.ולכל אחד בנפרד

יש היום לרפואה כל כך הרבה להציע 

את בת 24. צעירה מאוד

הלחץ מהשאלות של אמא שלך ומהסביבה מאוד משפיע עלייך

תעצרי רגע. שימי ברקס לאמא שלך עם כל השאלות, נשמע שהיא יותר מדי לוחצת וזה לא באמת נורמטיבי כל חודש לשאול. 

לא רואה עניין לשתף את ההורים, במחילה, זה קונפליקט זוגי שלא ראוי שייצא החוצה מכתלי ביתכם כי זה עלול להוציא את בעלך לא בסדר מול ההורים שלך ולגרום להם להתערב בצורה שתהרוס לכם את הזוגיות.

גם ללא צריך לבדוק את כל האחים. זה לא קשור לבעלך. הנחת היסוד שלך פה מוטעית.

לבעלי יש במשפחה נשאות לטייזקס.

אני והוא נבדקנו וזהו. הילדים הם שלי ושלו, לא של האחים ואין להם קשר. נשאות נבדקת על האדם שעתיד ורוצה להביא ילדים. וזהו.

בחירה שלהם אם ומה לעשות ומתי ואם בכלל.. לא ירצו להתחתן איתם, כן ירצו להתחתן איתם.. לא בדיוק נושא שאמור להעסיק אותך כרגע. וניסיון להשיג שליטה על התנהלות של אנשים אחרים לא תקדם אותך. וזה גם לא רלוונטי.

את רוצה לפתור את הנושא ביעילות ? לכו לייעוץ זוגי שיעזור לכם לפתור את העניין סביב הכסף והבדיקות והמשמעות של הנושא, זו הזדמנות להקשיב אחד לשנייה באמת. משהו בתקשורת שלכם ובתפיסה של הדבר לא חופפת בין שניכם, בטח ובטח אם זה מגיע למצב שבעלך צורח על הכסף.

ובגלל זה צריך להבדוק את כל האחים כדי לחפש משהו חשוד

שמאוד יכול להיות שלא ימצא ואם ימצא זה לא וודאי

היא יכולה לעשות את כל התהליך ועוד IVF כדי להימנע ממה שמסומן כחשוד וגם זה לא וודאי שימנע זאת.

ולכן בעיניי זה מוגזם

לא יודעת מה יש לאותה אחות אבל נשמע שזה לא משהו ריאלי להימנע ממנו ואין טעם לעצור את החיים בגלל זה

פשוט לקוות לטוב ולהתפלל שיהיה טוב.

עדיין תמצאי מוטציות. לחפשבלי להבין מה מחפשים זה חסר משמעות. הרי אם האחות היא לא היחידה בעולם עם הבעיה הספציפית, כנראה יודעים מה זה ואם יש מה לחפש בבדיקה גנטית.

ואם לא יודעים אם מדובר בתסמונת גנטית, בדיקה אקראית של חולה אחת לא תגרום לפריצת הדרך המדעית הזו

ואם מוצאים את אותה מוטציה אצל אחד האחים ולמרות זאת הוא אדם בריא- אפשר להסיק שזו לא המוטציה שגורמת לה להיות מיוחדת.

ככל שיותר אחים יסכימו לנבדק ככה מאגר הגנים המשותפים יגדל והסיכוי לאתר את המוטציה שגורמת לנכות גדול יוצר (בהנחה שקיימת אחת כזו)

אם זה נחשב גנטי ויש גן ידוע - לא צריך לעשות מחקר וגם לא לבדוק את האחות החולה. מספיק לבדוק את הבעל אם יש לו את המוטציה הרלוונטית

אם אין גן ידוע אז או שחוקרי רפואה חיפשו ולא מצאו או שהיתה סיבה לא לחפש.. לא שהממצאים של בנאדם ספציפי ישנו כאן.

וגם אם נניח שהיוזמה הזו לבדיקה סבירה, אין שום רלוונטיות מה יש לאחים האחרים - במקסימום הגיוני לבדוק את המוטציות אצל האחות הרלוונטית מול אותם מקומות בגנום של הבעל. האחים האחרים בכלל לא קשורים כאן

שיעצו את מה שיעצו...

איך אפשר לפסוק םה בפורום מה צריך ומה לא

ימה רלוונטי?

אבל מכירה את התחום.

אולי יש משהו ייחודי מאד שדורש שהאחים האחרים ייבדקו, לא מכירה דבר כזה. אבל באופן רגיל בקשה כזו היא בעצם לחפש מחט בערמת שחת.. פשוט לצאת לגישוש באפלה.

גנטיקה זה עולם מדעי רחב , חדש, מעניין, ומפעים. 

גנטיקה היא לא 100 % אף פעם (כמעט! )  , אבל היא השתדלות .

אז אני משתדלת , 

אני רק רוצה שאבא ייתן לי כוח , וייתן לי סיעתא דישמיא בהשתדלות הזו , שזה יילך בקלות !

תתפללו עלינו חברות , אני אשמח. 

יש דברים מורכבים, יש דברים שזה מכלול של גנים וסיבות סביבתיות.

הגנטיקאים לא יודעים הכל, יש הרבה שלא יודעים.

מחלות גנטיות שמגיעות ממוטציה בגן אחד זה הקל.

ואת לא יכולה לממן מחקר שלם שיעשו עליך ועל המשפחה.

בעיניי מיותר

ושוב אני לא יודעת מה יש לאחות אבל זה נשמע לי לא ריאלי. תנסי ליצור קשר עם קבוצת מחקר שחוקרת את המחלה הזו ואולי להיכנס למחקר והם יבצעו את הבדיקות. מעבר לזה לא הייתי ממשיכה בכיוון הזה והייתי ממשיכה בחיי.

אפשר להיות סופר חרד ולקחת את כל האמצעים ועדין יצא ילד חולה לא עלינו ואפשר לבטוח בה' ולקוות לטוב ובע"ה יהיה בסדר.

הרפואה מוגבלת ועם כל ההתקדמות הרפואית יש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים

עשו בדיקת אקסום ומצאו מוטציה..

זה לא נכון שצריך מחקר שלם, ולא תמיד יודעים להגיד מה ה״מחלה״.

יש גנים שחשןדים כגורמים. אבל הגנטיקה היא רק 20% מהגורמים. וזה לא רק גן אחד, אלא מכלול של גנים. אצל אוטיסטים יש הרבה גנים שיש עלייה בביטוי והרבה גנים שיש ירידה. ממש לא משהו אחד ספציפי.

ועדין יכול להיות שלמישהו יהיה מוטציה כזו ויהחה בסדר גמור ויש אוטיסטים בלי שום ממצא גנטי.

אם זה היה משהו שבעיניי ריאלי סבבה שתבדוק, אבל בעיניי זה לא ריאלי. היא יכולה לפספס שנים מחייה סתם. תיאורטיץ היא אפילו יכולה ללכת ל ivf כי הריצוף יעלה מוטציה חשודה ולמעשה עדין יהיה ילד חולה כי זו לא המוטציה...

לרופאים לא איכפת, מבחינתם שתעשי את כל הבדיקות והם אחר כך יפרסמו מאמר על הממצאים וימשיכו הלאה...

ודבר נוסף, שאם זה כל כך נדיר אז בכלל זה מוגזם.

אני מבינה שאת רוצה לעשות את כל ההשתדלות אבל למשל כשיש אבדה בים אין צורך להחזיר לבעלים כי זה נחשב מוגזם. שהבעלים וויתר כי הוא לא יתחיל לחפש בכל קרקעית הים. 

זה לא רק הקושי ביום-יום.. זה הקושי של לדעת שכשאת לא תהי פה יותר, הוא יישאר לבד בעולם. זה הקושי בלנסות לבנות את כל החיים של כל המשפחה סביב העתיד שלו.

זה הקושי לחשוב שאת מענישה את שאר הילדים שלך שעוד לא נולדו, בזה שאת מביאה אותם למשפחה שבה הם יצטרכו יום אחד להיות אחראים לילד הזה.. בהכל.. והם בעצמם עוד לא נולדו אפילו..

מאחלת שאף אמא לא תהיה בסיטואציה הזאת.. ואם יש תקווה קטנה בבדיקת דם כלשהי - אז לדעתי שווה לעשות.. מנסיון... 

וזה יכול לבוא מכיוונים לא צפויים אחרים לא עלינו.

מלא אם זה רק בדיקה של האחות והבעל, לא מעבר... 

לך יש הגיון משלך

ולפותחת אחר

אפשר שזה יבוא מכיוונים אחרים אפשר למות בתאונת דרכים

ואפשר מליון אסונות אחרים.

כל אחד  מקבל החלטות על הסיכונים שהוא מוכן לקחת בהתאם למבנה הנפשי שלו...

ואת ההשלכות בהתאם

(לא ראיתי בשום מקום שהיא כופה על האחים לישות בדיקות. להפך. היא כתבה שהם מוכנים... יש הבדל בין לכפות עליהם לבין לקבל החלטות על החיים שלה בהתאם לבחירה שלהם ולשלם בעצמה את המחיר על כך)

על אח עם צרכים מיוחדים זה לא עונש.

זו בחירה וזכות.

למצוא בעיה גנטית דרך מיפוי גנטי זה נדיר מאד, כי לבעיות הידועות יש בדיקות ספציפיות יחודיות.

הבדיקה הזו היא בעיקר מחקרית ופחות לתת מענה לנבדק הספציפי לפחות בהקשר של ילודה.

אני נפעמת ממש מהגדלות וההתמודדות שלך,

כיף לילדים שלך שהם גדלים עם אמא שהכי מאמינה בהם בעולם,לא עוצמת עיניים, יודעת שיש ושיהיו התמודדיות, אבל בטוחה שיש להם כוחות לעמוד בהם, והם רק ירוויחו מזה.

את גדולה מהחיים.

זאת לגמרי בחירה שלהם.

הם יכולים לסרב ולשים אןתו במוסד.

אין פה שום עונש בזה שיש אח עם ילד מיוחד שצריך לדאוג לו.

יש אבחון התנהגותי של אותה אחת עם הבעיה.. וזה הכל.

מצאו מוטציה לא מוכרת, שנמצאת מאוד מאוד מאוד קרוב למוטציה מוכרת שגורמת לאותן בעיות ולבעיות נוספות - בדקו אם לאותה אחת יש את הבעיות הנוספות שיש בתסמונות המוכרות.. ומצאו שכן... דברים שלא ידעו עליהם בכלל

שדואגת ואכפת לה, היא לא חופרת ולא כלום סתם הגזמתי כשכתבתי "כל חודש" אבל יודעת שיש אצלה ציפיה, וזה מובן ! אולי אשתף אותם בזה כדי שייעצו לי בעזרת ה' הטוב.

ואם יעודד אותך יכולה לשתף שקרובת משפחה שלי גם גילתה בעיה גנטית במשפחה של בעלה אחרי שנולדו להם כבר 2 ילדים והם התחיחו ברור גנטי ואחרי מסע ארוך ממש של בדיקות הם התחילו טיפולים וברוך ה ממש מהר היא נקלטה להריון וזה כל כך משמח כי באמת שהם כבר רצו ..

תנסי להתייעץ אולי מה שישלאחות של בעלך לא בהכרח יכול לעבור לילדים שלכם..

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...