אעיר אישית לגבי,

בגדול, אני שומר על גבולות בהתכתבות שאני מרגיש לגביהם בנח גם אם הייתי נשוי והייתי בסדר שאשתי תפעל באותו האופן בין אם אני יוצא ובין אם לא.

ברגע שהייתי מתחיל קשר הייתי מפסיק לגמרי.

למרות שההתכתבויות היו ענייניות וכו'. זה לא שייך תו"כ קשר, והשתדלתי גם לצאת מהפורום בכלל 

במקום לשאול את הבנים פה מה הם עושים, תשאלי את עצמך למה זה מפריע לך.

ואם זה מפריע לך, למה *את* עושה את זה?

דעתי האישית?

כמה שפחות קשר באישי, מוטב. ודאי שלא שיתופים רגשיים, וגם לא דיונים פילוסופיים.

בכלל יש לי תאוריה שלימה על זה שהקשרים הווירטואליים האלה (גם על גבי פורום ציבורי) באיזה שהוא מקום מרחיקים אוצנו מהיעד האמיתי.

אבל זה לא לעכשיו.

לילה טוב

שכבר חסכו לי את הצורך להרחיב.

כל מה שכתוב כאן שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות וכאן: את צודקת - לקראת נישואין וזוגיות 

זה בגדול.

(כל מה שכתבו על שיחות אישיות רלוונטי במידה מסויימת גם לגבי פורום ציבורי)

הם נותנים פיקציה לא קיימת ובמידה מסוימת ממלאים את החסר ומונעים מאיתנו אובייקטיבית / סובייקטיבית מלפעול ולהתאמץ. 

לא יודעת אם לזה התכוונת וזה לא שאני בעסקי השידוכין כאן ועדיין

יש משהו במקום הזה שגורם לך יותר לשים לב לחסרונות ומה לבדוק עוד ומה להתעמק עוד..זה טוב אבל גם מעכב ומקשה

לא לחינם ה' עשה שנקלוט רק חלק מהתמונה לפני שמתחתנים .

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

כ"כ נכון.

צניעות בין המינים היא דבר חשוב מאוד.

דיבור ענייני או דיבור בהקשר ספציפי יכול להיות מבורך כאשר הוא נעשה מתוך צניעות.

לשחנ"ש עם בנים ובנות, ללא מטרת שידוכים, זה נראה לי לא צנוע.

זה הגיוני לדבר מתוך הקשר מסויים, אך כשזה נעשה אינטימי (ולא מדובר בתוך משפחה), בעיני יש בזה פגם.

לא בהתכתבות עם אדם אנונימי וגם לא בהתכתבות עם אדם ידוע.

ונראה לי שחלק מהעניין הוא שדוסים לא רגילים לדבר עם בני/ות המין השני.

צריך לדעת לדבר, חשוב מאוד לדעת לדבר בצניעות בין המינים.

וששום דוס לא יספר תירוצים ויעשה אוקימתא "אני לא יוצא עכשיו" או "אני לא מכיר אותה"

עדיף שאדם יהיה מודע לכך שהוא עושה מעשה לא אידיאלי.

וגם אם זה לא צנוע, זה לא הדבר הכי לא צנוע... יש דברים יותר גרועים. ברור. אבל כל עוד מודעים לכך שיש בזה פגם אז גם הסיכויים שזה ילך ויחמיר פוחתים.

אולי גם כדאי לשאול - למה שאדם ישחנש דווקא עם בן/בת המין השני? זאת שאלה שכדאי לחשוב עליה. מה קורה שם במפגש בין המינים.

חברויות עם בנים

אחד הדברים שהרתיעו אותי מאוד בלהתחתן היה לאבד את החברויות האלה אבל כשדיברתי על זה עם בעלי(שאז עדיין לא היה בעלי) הוא לא הבין מה אני רוצה ולמה שזה ישפיע על הקשרים שלי.

אני עדיין מתכתבת עם בנים, הוא יודע את זה והוא יודע שמבחינתי הוא יכול לקרוא הכל כל עוד לא מדובר בסודות של אחרים(במקרה שארצה לשתף אותי אני אשאל אם אפשר).

כמו כן: לא אכפת לי שהוא יתכתב עם בנות, אני אדע מזה ואני סומכת עליו, וכמובן שיש הבדל בין משהו טכני וענייני לשיחות של חברויות(שוב לא לכולם זה מפריע🤷🏻‍♀️)

ובגלל שאני לא באמת מכירה את האדם שמתכתב איתי

אפילו אין לי פנים לחבר למה שאנשים כותבים

ונצא מנקודת הנחה שכולם פה מתכתבים ברמת שיח מכבדת ולא אישית מידי לא רואה שום בעיה

גם בתוך קשר להתכתב

זה כמו שאני עובדת ויש איתי גברים בעבודה זה לא אומר שברגע שמתחתנים הכול מוקצה ואסור לי לדבר איתם

אבל גם עכשיו אני שומרת על איזשהו דיסטנס

מראש צריך לשמור על גבולות נורמלים ולא להגזים לשום כיוון וזה פותר הכל

ובמרחבים שונים דיסטנס מתפרש ונראה אחרת - במציאות קל לשמור עליו כי יש גילוי פָּנים והמרחק שנשמר הוא מחשיפת הפנימיות, במרחב אנונימי הדיסטנס הוא במרחק הפיזי ובמודעות, אז לפעמים מרגישים פחות צורך מלשמור וקל להיות בגילוי פְּנים. 

בשביל שזה ירגיש לא מתאים לנהל אותה בזמן שנמצאים בקשר, למה לא לנסות מראש להפוך את ההתכתבות לקשר? בטח @ברוקולי יכולה לעזור

חבל להישאר במצב ביניים מוזר כזה שאת לא יודעת מה הציפיות של הצד השני או אפילו של עצמך.

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה