אבל יכול לומר לך שאני לחלוטין לא מדבר על זה בפגישות ראשונות (מלבד, אולי, התייחסות כללית שהכל בסדר).

פעם גם פסלתי על זה מישהי בשיחת בירורים שכל מה שעניין אותה זה מה אני עובד וניסתה לרמוז גם כמה אני מרוויח.

הפריעה לי גם הגישה וגם ששום דבר אחר לא נראה שעניין אותה.

ולכל אלו כאן שחושבים שמה שמעכב אותם זה העבודה שלהם - תנוח דעתכם 🙃

אבל צריך לדעת שחלק מהבטחון שאשה מחפשת הוא כלכלי. כל אחת ברמתה היא. יש כזו שרוצה להיות אברכית ותיקח על הכתפיים שלה, יש כזו שתשמח להיות מעמד בינוני ויש יותר.
הרבה פעמים תלוי גם מה היה בבית (עולה עמו ואינה יורדת).

לא לעניין בעיני בפגישה ראשונה אבל הגיוני שיעלה בהמשך.

כסף יש לו.

אלא כמה הוא מעוניין להשקיע בי, שחלק מהמכלול הזה כספית, ולאשה חכמה היא יכולה לראות את זה במהלך הפגישות.

פה חטפתי הלם רציני. אבל היו גם בחורות, שהתעצבנו שנתתי טיפ נדיב למלצר או קניתי אוכל לעני שנכנס.

זה לא התחום שלהן. הן צריכות לדאוג כמה הוא מוכן להשקיע בי, ואז לאט לאט לגלות כמה הוא מוכן להשקיע בבית.

הקיצור, מעצבן אותי בנות שמעלות ענין הכסף על ההתחלה.

אצלי הגישה ביטחון ב-ה', להשתדל להיות נדיב (אני לא מגיע לקרלוסיים של ההורים שלי בענין וזה ל-בושתי ומן הסתם לא מגיע לקרלוסיים של החסד של אנשים פה בפורום) ולהתעסק במה שטוב לך ומשתלב עם הלימוד תורה, ו-ה' יביא את הכסף וזה מה שעובד לי.

הבטחון של (חלקן) בה' הוא שיתן להן בעל שיפרנס אותן. תבין שהצרכים שלהן ושלך שונים וב"ה שזה כך. חלק מהצורך הוא גם בטחון כלכלי (הבטחון בד"כ חשוב יותר מהכלכלי).

מסכים איתך שהצורה להעלות היא לא מכובדת וגם הדוגמאות שנתת קצת מוזרות מצידן אבל צריך לדעת שקיים.

לצורך העניין - פעם מישהי בדקה האם נתתי מספיק טיפ למלצר לפי דעתה. אחרי ששילמתי על ארוחה שלמה. זה היה מאוד לא מכבד.

מעניין מה הבנות שכאן חושבות. תיוג למגילה בנושא - @לגיטימי? ועוד אחד לעמקי הנפש - @אילת השחר 

כתבתי כמה פעמים, פשוט דיברתי על ההבדל בינך לבינה כשזה מגיע לעניין של בטחון כלכלי.

בסוף יוצאים לדייט כדי לפגוש בנאדם, מדברים פה על נפשות, לא על בנק.

והדבר הראשון שצריך לדבר עליו הוא איך השני מרגיש, מה הוא אוהב לעשות, ללמוד על האופי.

וחבל שחווית חוויה כזאת לא נעימה...

אתה יכול לומר את זה, ולהתייחס לזה כמו לכל דבר שהוא אינטימי או אישי או לא-לפתוח-על-ההתחלה.

לכל אחד יש גבול אחר ונושא אחר שהוא לא רוצה לדבר עליו בהתחלה.

וזה לא משנה שלאנשים אחרים זה נורמלי.

העניין הוא שהיא לא יודעת. כמו שלאנשים אחרים זה יקרה עם נושאים אחרים אז כשהנושא עולה, תגיד לה. תפתח לה קצת מהעולם שלך, מהחשיבה שלך, קצת מהעולם בו גדלת ותגיד לה שאתה רוצה לשמור את השיח הזה לשלב מתקדם יותר. ותסביר קצת למה כדי שהיא תבין ותצליח להתייחס לזה יותר ברגישות, כמו שמגיע לך בסוף

באסה... בעז"ה מי שתהיה שלך תזכה בך ותהיה עם הטאקט הנכון בשבילך

שזה בא ממך ולא ממנה.

אבל אם אני טועה וזה בא ממנה -

אולי במקום לתת תשובה ישירה, לדבר על הצורך הזה שלה.

למה חשוב לך לדעת?

לשקף לה שזה מעמיד אותך במצב לא נוח.

 לנסות להבין מאיפה זה בא.

אולי היא גדלה במקום שבו היה חוסר גדול? או אולי בצל מישהו מאוד קמצן\פזרן, וזה השאיר אצלה צלקת בתחום?

אני חושבת שזה משהו מצויין לשוחח עליו.

במקום לברוח, לדבר על זה.

באופן כללי, זה אחד השרשורים הראשונים שפתחתי:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

לא כי אני רואה את עצמי כאדם חומרי.

אלא כי נישואין, הקמת בית ובעז"ה משפחה זה גם עסק כלכלי.

ולא כולן ברמה של רחל שעברה משיא הפאר לאשפתות.

אני לא חושבת שכאן זה המקום לדון במזונותיו של האדם קצובים לו, 

אלא להגיד שבדרך העולם, אדם שלמד מקצוע ריאלי, יהיה יציב יותר כלכלית ממקצוע הומאני. 

אם יציעו לי לצאת עם מישהו, ויגידו לי שהמקצוע שלו הוא שחקן, אשאל איך הוא מתכוון לפרנס. ויכול להיות שיש תשובה שתניח את דעתי, וזה יהיה סבבה מבחינתי. אבל ייתכן שהתשובה לא תספק אותי, ואסרב.

אבל אם ההצעה תהיה של מישהו שלמד תכנות, כנראה שבכלל לא אשאל שאלות בכיוון הזה. למרות שייתן שכרגע המתכנת מובטל והשחקן חתום על חוזים לשנתיים הקרובות.

ואם אני קוראת אותך נכון, אתה מגיע מתחום שהוא פחות יציב כלכלית. לכן אולי לגיטימי לברר דבר כזה, אבל אז אולי נכון לשאול מראש, ולא כך פנים אל פנים בפגישה. ואולי יש לך תשובה שתניח את דעתך.

"זה לא התחום שלהן. הן צריכות לדאוג כמה הוא מוכן להשקיע בי, ואז לאט לאט לגלות כמה הוא מוכן להשקיע בבית." - זה משפט שהיה מאוד מלחיץ אותי לשמוע, כי לכאורה משתמע שהמצב הכלכלי לא רלוונטי, אז אתה סבבה להיכנס לחובות.

בקיצור, אני חושבת שצריך לנסות להבין איך זה משתקף אצל הצד השני.

לימודים זה ממש לא הכל.. יש די והותר אנשים שמצליחים בחיים גם בלי. צריך לדעת את זה ולראות מי מולך ואיפה הוא בחיים.

ובכלל לא כוונתי, לכן מי אמר שתוכלי לקרוא את זה ישר על מי שאת נפגשת איתו. מסכים שזה חשוב להעלות את זה בדייטים מתקדמים יותר.

גדלתי בסביבה וככה אני חי שלא מנופפים בזה בכלל ולא עושים מזה פרמטר בכלל.

אגיד, רק על אבא שלי הצדיק יסוד עולם, כששואלים אותו במה הוא עוסק, הוא עונה שהוא פנסיונר, והוא עושה את זה אפילו לא כענוה, אלא פשוט הוא לא מנופף בעסקים שלו, זה לא מקובל אצלו, ואני לא מגיע לקרסולי קרסוליו.

לכן אשה שפתאום לחוצה על זה וזה השאלה הראשונה שלה, זה כן נראה בעיניי, אני מדגיש בעיניי, מאוד חומרי ומעלה גם חשדות.

יש דברים יותר עמוקים מזה שזה נוגע אצלי, אבל אשאיר את זה כך.

ובגלל שבאמת לא כל כך ברור מה קרה אז קשה לענות

אבל מאמינה שגם לגברים וגם לנשים חשוב שתהיה יציבות כלכלית

אז לברר במה אתה מתעסק אם זה עבודה טובה או לא בכל אופן בן אדם צריך מטרה ומה שאתה אומר על ההתחלה קובע הרבה לא מחכים לפגישה חמישית כדי להגיד אהה העבודה שלו לא מתאימה לי

וגם יש למשל  מישהו שהוא סטודנט ורק התחיל לימודים אז חשוב שהוא גם ידע למצוא איזה עבודה קטנה

מראה על רצינות

אני מבררת את זה לא ממקום של חמדנות חלילה

אלה רק מהסיבה שאני מחפשת יציבות

בן אדם מסודר שיש לו מטרות ושהוא רציני

ולא חי באיזה כוכב לכת ויש כאלה

והפרמטר הוא לא איפה בדיוק אתה ממוקם על הציר הזה, אלא האם אתה עומד בנקודה הקריטית שתספק לי יציבות כלכלית. לא מחפשת הצהרת הון, לא לראות תלושים אחרים, רק שיש לך תוכנית סדורה. 

אני חושבת שבציבור שאני חיה בו, מצב סוציו-אקונומי הוא לא משהו שנבדק מראש.

מצב שני, אני כן חושב שיש מתאם יותר גבוה בין אנשים בעלי רמה סוציואקונומית דומה שמתחתנים אחד עם השני.

כמובן שאני לא יודעת מה הפרטים של מה שקרה אצלך.

לשאול כמה כסף יש בעו"ש, זה לא שאלה ראויה לדעתי.

לשאול איך אתה מתכנן להתפרנס (בהנחה שאתה לא עושה משהו שזה ברור מאליו), זה כן שאלה ראויה לדעתי.

לא בקטע שצריך לנפנף, לא כדי להשוות את ההכנסה שלך לאחרים, אלא כדי להגיד - יש לי גב כלכלי מספיק רחב.

ואני חושבת שזה גם שונה אם השאלה מגיעה מכיוון מישהי שהגיע לפגישה בטסלה, לעומת מישהי שנסעה בתחב"צ.

ואם זה עוד רלוונטי, אולי נכון לברר עם מכרה שלה, ואולי כשתגלה על מה זה יושב פתאום זה יבהיר את התמונה.

נשמע לי מכאיב.

נשמע גם יותר מדיי שיקולים וניסיון לשלוט בחיים ובעתיד..

למה לא לנסות לזרום? ואם נקבע שבעלך ירוויח שכר נמוך? מה יש בזה?

ויש ככ הרבה הפתעות בחיים... מכל בחינה

קודם כל, בהגדרה שלך של מה מכאיב:

לא הרבה יותר מכאיב לשלול על סמך מראה חיצוני? גובה? עדה?

יש כל כך הרבה פרמטרים שלא תלויים בנו, ובכל זאת שופטים אותנו לפיהם.

ודווקא צורת ההשתכרות זה משהו שאנחנו בוחרים, שמראה משהו על הכוונות הפנימיות שלנו.

דבר שני,

תסתכלי בבקשה בשרשור שקישרתי אליו, שם הדברים קצת יותר בהרחבה וברורים.

בקצרה, לא שוללת על סמך השתכרות, אבל כן מבררת מה התוכנית הכלכלית שלו. אני רוצה שיהיה לי אפשרות כלכלית לשלוח ילדים לחוגים, לשלם על רפואה פרטית, לחיות ברמת חיים שהיא מעל המינימום ההכרחי. 

וזה בסדר. לא מעט כאן (ואני ביניהם) מסתכלים אחרת.

הייתי אותו אדם כשהרווחתי קרוב למינימום בדיוק כמו שאני היום (מלבד ההתפתחות עם השנים כמובן).

מסיבותי שלי אני מעדיף לא להתקדם לעמדה גבוהה יותר, זה הופך אותי לפחות טוב?

ואם חלק מהסיבות הנ"ל הן כדי ללמוד יותר?

בקיצור, יכול להבין את הרצון שלך בבטחון כלכלי ורמת חיים כזו או אחרת, לא מבין את הגובה שבו מציבה את זה בבחירה שלך.

וכפי ששאלתי - אם תמצאי עכשיו מישהו שממש מתאים וטוב לכם ביחד עד שתרצו להתחתן, תפסלי על זה? 

דבר ראשון, לא אמרתי שהמצב הכלכלי מעיד משהו על טיב האדם או על רמת הקשר.

לא אמרתי שזה הדבר בעדיפות העליונה אצלי.

לא אמרתי שאני פוסלת על זה.

אמרתי שחשוב לי שיהיה לצד השני תוכנית שמתקבלת על דעתי (נניח לזכות בלוטו זה לא מתקבל) איך להתפרנס ברמת חיים שהיא מעל המינימום.

מעבר לחיבור לאדם, הקמת בית זה סוג של שותפות כלכלית. וזה צד שגם חשוב בעיניי לקחת בחשבון.

זה דומה בעיניי למישהי שתגיד שהיא לא מעוניינת לצאת עם מישהו שמשרת קרבי בקבע. זה לא אומר שום דבר על החיבור לאדם, זה אומר שהיא לא מוכנה לשלם את המחיר הזוגי שנמצאת בזוגיות כזאת.

אז אני לא מוכנה לשלם את המחיר בזוגיות של אדם שאין לו תוכנית כלכלית.

לשלול לצאת עם מישהו לא אומר לרגע שהוא פחות טוב!!!

רק שהוא פחות מתאים 

אנחנו מדברים על הקריטריונים. עד כמה לגיטימי לשלול על עבודה לעומת,נניח רמה דתית? גובה? סוג רכב? האות הראשונה בשם? וכדו'.

זה שאני לא מתאים מסיבה א אומר שאני פחות טוב?

אז לא, זה אומר שלדעתי הדמות שלא עונה על קריטריון כזה פחות מתאימה לחיות איתי את חיי, אבל לא שהיא פחות טובה.

סביר להניח שלא התכוונת לכך בניסוח, אבל חשוב להקפיד על הניסוח הנכון כדי לא להיעלב

לא רלוונטי לקריטריונים הספציפי

הכוונה פחות טוב בשבילה, אני בטח לא מחפש את ההערכה שלי אצל זרים.

בשבילה.

זה הבדל תהומי.

ברור שאני מעריך את אלה שאני יוצא איתן או מוכן לצאת איתן, אבל לא בהכרח יותר מאלה שלא אצא איתן.

נתפסים כאן (לאו דווקא אתה) למינוח מסוים ומפרשים אותו בדרך שלא קשורה בכלל לכוונה המקורית.

מהלך הדיון מובן, דעתי מובנת (נראה לי) ועדיין אתה מתעקש על "טוב" ו"מתאים". אתה מוזמן להחליף את המונחים, פשוט תתייחס לנקודה שאני מעביר ולא לסמנטיקה.

הדיון שלך איתה חשוב, אבל שם אין לי מה להוסיף.

פשוט לא אליה התכוונתי..

אנחנו מסכימים עם "לשלול לצאת עם מישהו לא אומר לרגע שהוא פחות טוב!!!"

בצורה טובה:

נגיד מישהי שלא תסכים לצאת עם אדם שמתכוון לקריירה צבאית, כך שהוא עושה לילות כימים בשביל לשרת את המדינה מבחינה בטחונית. לא מדובר בחוסר הערכה של המסירות שלו או מחשבה שהוא אדם פחות טוב לה, אלא שהאתגר במסירות הזאת לא מתאים לה ולבית אותו היא רוצה להקים

מכאיב לפסול על כל עניין חיצוני, ברור...

חוץ מעניינים שאי אפשר לשלוט בהם כמו משיכה חיצונית/דחיה שכאילו מה נעשה...

וצורת השתכרות זה בחירה אבל לא בהכרח בחירה שאומרת עלינו הכל, ולא תמיד המקצוע הוא הכסף... לפעמים מגיעים כספים בדרכים יצירתיות...

נכון שבזוגיות יש את השותפות הכלכלית אבל השפע דיי נקבע מראש לדעתי... לכן לא הייתי מתאמצת... אם הגבר משמח את האישה זה נותן ברכה ושפע ועוד כמה עניינים...

לא יודעת קשה לי עם העניין של לקבוע מה רמת המחיה שלי תהיה עוד לפני שהיא תהיה...

מכירה זוג שהיו חיים מכלום בשנים הראשונות שלהם והיום חיים כמעט בעשירות...

לא יודעת, לדעתי זה בעיה לתכנן דברים כאלו...

אפשר לרצות, ברור... אבל לא הייתי לוחצת על תוכניות להשתכרות כאילו עכשיו התוכניות הן אלו שיפרנסו אותי בעתיד... 

חסדי תיאר כאן מצב כזה:

הוא נפגש עם מישהי.

הנושא שעליו הם דיברו גרם לו להיכנס למקום לא נעים, להסתגר וכו' - ולכן הוא חתך אחרי חמש דקות של פגישה.

אני חושבת שהיה נכון להתנהל אחרת (כמובן, בהסתייגות - זו הבנה שלי של הסיטואציה, אני לא מכירה את האנשים ומאיזה רקע הם מגיעים, על איזה טריגרים זה יושב).

כדי לבנות קשר, הסתגרות זה לא בדיוק הדבר הנכון, ובריחה גם לא.

ולכן מה שניסיתי לכוון כאן, זה לעשות את ההפך - לא לברוח שקשה, אלא לדבר על הקושי. לתווך לצד השני שיש כאן משהו שמקשה. 

גם אם זה שלב מוקדם מידי, אפשר לומר משהו ולבקש לדבר על נושא אחר. לא לשבור את הכלים. להגיד שזה נושא שיש לך הרבה מה להגיד והרבה מה להעמיק בו, אבל זה לא מתאים בשלב הזה.

יש דברים שבעיני פשוט חבל לפתוח בפגישה ראשונה, מדהימה ככל שתהיה.

צלילה לנושאים מורכבים עלולה להוביל ישר להתנגשות וחבל.

לדעתי להסביר שפחות מתאים או מקסימום לתת מענה מינימלי לחלוטין ולומר שאם יהיה רלוונטי תפתחו את הנושא הזה מאוחר יותר. 

תשאל את @פשוט אני.. לכמה עומק אפשר להגיע.

לא תמיד זה נכון. ולא צריך להגזים.

אבל בהחלט אפשר להגיע לעומק ניכר גם בפגישה ראשונה.

זכור לי שסיפרת פעם שהפגישה הראשונה (והבאות) שלכם היתה ממש ממש ארוכה.

אתה רואה אני מביא תועלת.

אתה לא חושב שיש שיחות עומק שיחכו מעבר לפגישה ראשונה?

ממילא, אולי לצפות לשוחח על כל דבר כבר בפגישה ראשונה לא הכי סביר?

יכול להיות שזה יעבוד ויכול להיות שלא.

כמובן כמו שזה תלוי ביכולת שלך להיפתח, זה תלוי בשלה באותה מידה.

אני חושב שמטבע הדברים, ברוב המקרים, שיחות העומק יהיו אחרי פגישה ראשונה ויותר.

ועדיין אני חושב שאם שני הצדדים מצליחים לשים כל מיני חשבונות בצד, נראלי שבהרבה מהמקרים היה ניתן להגיע לשיחות עומק מהר יותר ולהעמיק את הקשר מהר יותר.

כן חשוב לשים לב (וזה מה שלאצעיר נגע בו) שזה שמגיעים לעומק מהר יותר, לא אומר שהדברים מתיישבים טוב ולכן צריך לשים לב אם הבניין נבנה טוב.

תודה

שהיית לא בסדר זה כבר טוב

ביחד עם זה חשוב להבין שהרגשת חסר אונים לגבי נקד' מסוימת .

תלמד מזה לעמצך ( למה זה גרם לי להרגיש כך? למה התעצבנתי ? מה קרה שם שגרם לי למשהו קיצוני ? למה זה חשוב לי? מה אני מחפש מתוך זה?

דבר שני כמובן תבקש סליחה כי טריגר או לא זה שלך לא שלה... כותבת שהתנהגת לא לעניין אז תטפל בזה.

שהשיחה הולכת לכיוון שאני לא רוצה ואני לא מרגיש נח פה בדייט והלכתי.

זה כן היה רק אחרי 5 דקות.

זאת שאלה כללית, אם אתה לא מרגיש נח בדייט, מה הגבול שאתה שם לעצמך.

לא משנה, אם זה משהו שלא נח לך רק באופן סובייקטיבי, לפי דעתי עדיין צריכים להיות גבולות. 

צריך שיהיו גבולות אבל להרחיב אותם ככל האפשר. בסוף מישהי טרחה והשקיעה לפגישה הזו. גם אם ההתנהגות שלה לא מכבדת בעיניך עדיין צריך להשקיע מינימלית בבן אדם שמולך.

ללכת אחרי 5 דקות זו פגיעה מאוד קשה ששמורה אצלי רק לרמה של הטרדה או בדומה. ב"ה לא נאלצתי לזה עד היום.

גם אם כל זה לא נראה לך - אני מזכיר "דחברתא חברתא אית לה". היא לא תספר לחברות שלה על התחקיר שהיא עשתה לך, היא תספר על הבחור שבא 5 דקות לפגישה ונטש אותה. שם טוב זה לא יתן לך.

וממליץ לך בחום רב להזהר במה שקשור לשם טוב.

אל תתפשר ולו בטיפה בעולם הפנימי שלך, אתה פשוט לא חייב להוציא את זה החוצה בצורה שתפגע בך. 

הגישה שלך.

אני אישית לא הולך בדרך הזו, כי תמיד ידברו עליך ככה או ככה ואתה לא חסין מכלום. פעם היה לי חבר מסויים שעזרתי לו המון בעת צרה, והוא פתח עלי את הפה בענין שידוכים. אתה יכול להטיב לאנשים ולבנות את השם טוב שלך אצלם, והם יחליטו לנפח את החסרונות שבך, כי לכל אדם יש חסרונות.

תראה איך פוליטיקאים עושים כל מיני תכסיסים רק לחזק את השם הטוב שלהם ועדיין מלכלכים עליהם.

זו מלחמה כמעט אבודה. בנוסף, יש בזה חשש גאווה ללכת בדרך הזאת של להקפיד על השם הטוב, לפחות אני מרגיש ככה אצלי.

לכן השיטה שלי להגיד תהלים בכל הכוונה בכל הפסוקים בענין, ולא אצטט את הפסוקים שלא יבינו אותי לא נכון, ולכוון באלוקי נצור: "וְכֹל הַחוֹשְׁ֒בִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם", ו-ה' יחליט להעניק לי "טוב שם משמן טוב", אם אני ראוי.

יכולת לנתב את השיחה למקום אחר.

5 דק' זה לא משהו שמתקבל בשביל דבר כזה.

כואב על הבחורה.

בהנחה שזה אמיתי 

את לא שווה יותר מחמש דק..

זה דבר מאוד פוגעני להתעלם ככה מבחורה

אנחנו אנשים בוגרים , זה מזכיר לי התנהגות של ילד ששובר את הכלים ברגע שקצת לא נוח לו ..

עכשיו זה בסדר גמור שלא יהיה לך נוח , אבל תשקף את זה .. תעביר נושא .. תשתוק קצת ..

אבל לא בורחים 

היית עושה במקרה שאתם מתיישבים על ספסל. אז הבחור ישר שואל: למה לבשת שמלה כל כך ארוכה ועבה קיץ עכשיו? ואז הוא שם לב לפרחים בעיצוב השמלה, והוא מעיר הפרחים האלו גדלים רק באפריקה, למה בחרת את העיצוב הזה? אז הוא מתבונן בעקבים שלך, ושואל למה שמת עקבים כל כך לא נוחים? אז הוא רואה את השעון שלך, ואומר לאמא שלי יש שעון יקר יותר ממך!

היית מנסה להעביר נושא או מפסיקה ובורחת? נקווה שהיית בורחת.

הייתי עוצר אותה, מברר מה הסיפור, ומנסה להחזיר את השיחה למסלול רצוי יותר.

לעשות פוז רגע, ולאתחל את הפגישה.

משער שזה נעשה מחוסר תשומת לב. מאמין שהסבת תשומת הלב היה מחזיר את השיח למקום מתאים יותר.

ותאמין לי שיצאתי גם עם בחור שבעיני מוזר , ניסיתי להבין מה הוא מקשקש אבל זה שלהם בסוף , העיקר שאתה היית בסדר 

אספר לך משהו מצחיק. כשהייתי בחו"ל בליל שבת אצל דודים ובני-דודים שלי. שאלו אותי מה אני חושב על הנבואה של מוחמד. אמרתי להם שאני לא רוצה לדבר על זה ואז הם כזה שואלים למה. אז אני מנסה לענות בקצרה שיש לי השקפה קצת אחרת מהמיינסטרים האורתודוקסי. בסוף, שיכנעו אותי לדבר. ממש רעדתי וסגרתי עיניים כשדיברתי, ואז בן-דוד שלי שישב לידי החזיק לי את היד וזה הקל עלי קצת.

הייתי מפסיקה אותו ונותנת לו אולי קצת בראש.

מובן שלא הייתי ממשיכה איתו לעוד דייט.

אבל פה קשה להאמין שזה בתום. (בלי להיכנס לאם נכון להעיר על לבוש, בכלל להתייחס לזה. אמרת שכל שרשור פה מגיע ללבוש וצניעות? בבקשה)

בכל אופן אני אישית לא הייתי בורחת.

אולי כי ככה בנות, אולי כי ככה האופי שלי, אני בד"כ קופאת במקרים כאלו, לא בורחת.

ואני מסכימה לגמרי עם @הפי

בחורה צריכה לברוח.

בכוונה הבאתי דוגמאות שהם יותר נגיעה בנקודות אישיות, כמו שהיה אצלי.

בנים יוכלו לברוח יותר בקלות להרגשתי. אולי כי הם פחות פסיביים. לא יודעת.

גם אם אני נשארת כי אני מתלבטת איך להגיב עוד בוחנת את המצב זה לא קפיאה. הפוך אני צריכה להשתלט על עצמי להגיב בבגרות ולא לפי מה שמגיע לו.. אני מסוכנת כשאני כועסת.

זה מאוד תלוי איך זה היה.

אם היא שאלה במה אתה עובד או מתכנן לעבוד, זאת שאלה מתעניינת לחלוטין. להכיר אותך. אם היא שאלה כמה הכנסה יש בזה.. זה כבר לא נעים.

יש הבדל גדול בין השאלות האלה..

מבין שיש לך סלידה מהנושא, אבל אם היא התנהגה בסדר לגמרי כפי המקובל בעולם - שבגלל שזה משהו פרטי שמפריע לך (והיא לא יכלה לדעת על זה לפני כן) אז אולי היה צריך לנהוג בסלחנות יותר, ולהגיד שקצת לא נעים לך לדבר על זה על ההתחלה.

לעזוב פגישה אחרי ככ קצת זמן, זה צריך להיות משהו קיצוני. יש בזה עוגמת נפש גדולה. צריך סיבה מוצדקת - ואם היא לא ידעה.. למה זה מגיע לה?

כל זה כמובן אם היא שאלה בצורה מכובדת ועניינית. אם היא ממש שאלה כמה אתה מכניס לחודש, אז לדעתי התנהגת סבבה

לפי התיאור שלך, גם אם היא שאלה שאלה לא מנומסת- זה יותר יושב על מקום רגשי אצלך, והיא לא ציפתה לכזו תגובה. זה לא שהיא אמרה משהו בוטה. בעיניי התגובה שלך לא ראויה בכלל. יותר שייך להמשיך עוד קצת, שניכם השקעתם להגיע כבר.

לדעתי מן הראוי שתמצא דרך להתנצל. תשלח לה הודעה או דרך חברה. היא עלולה לסחוב פגיעה מזה.

שוב- גם אם היא שאלה משהו לא במקום- זה יותר רגשי אצלך מאשר לא בסדר מצידה. כך לפחות נשמע מהשרשור.

דום.

מה את היית עושה במצב כזה?

לא התכוונתי לתת ביקורת פוגעת.

הפסקה הראשונה היתה בעיקר בשביל להסביר את השניה- שהייתי מצפה להתנצלות אחרי דבר כזה. הי הסיטואציה עצמה פוגעת.

ולשאלתך, הייתי מבקשת לעבור נושא, כי לא נעים לי לשוחח על זה כרגע/ בשלב זה/ בצורה כזו. אם היה ממשיך- לעצור בתקיפות או לקום זה הגיוני יותר.

אבל שוב, את זה אני כותבת פה... בזמן אמת לא יודעת מה יהיה. מקווה שכך.

היה לי מקרה לא מזמן שהתכתבתי עם מישהו, והוא אמר משהו שהיה בסדר גמור לרוב האנשים, אבל נגע בי בנקודה רגישה מאד מאד. ביקשתי שהוא יפסיק והוא לא עצר (כי לא הבין כנראה מה הבעיה). באיזשהו שלב כבר התעצבנתי ואמרתי שפשוט יפסיק לדבר. אח"כ היה לנו "ברוגז" כזה קצר ואחכ הבהרנו עניינים והמשכנו לדבר.

והצטערתי על זה שיצאתי עליו ככה. כי הוא נפגע. זה שאני נפגעתי לא רלוונטי, כי הוא בכלל לא חשב על זה.

אני כן אדם שלפעמים יש לו נקודות רגישות, אבל לא במקום כזה שאני מרגיש שפוגעים בי.

מה שכן התגובה שלי (ושמעתי את זה מעוד גברים. לא קובע במסמרות שזה משהו מגדרי) כשמדברים על נושא שאני רגיש אליו, זה להסתגר. ברור שיש דרגות שונות של הסתגרות, אתה יכול לנסות לשנות נושא שיחה, להסס בשיחה, לשנות מקום וסיטואציה וכדומה. אבל יש דרגות של רגישות שאתה פשוט רוצה לקום וללכת.

(כל מי שמכיר אותי בחיים האמיתיים יגיד שאני אדם מאוד סבלן, שקל לרמות אותו ולנצל אותו ואני יודע שזו לא גאוה גדולה ומן הסתם לא מושך אצל בנות. אבל כנראה אצלי כן יש גבולות מסוימים שאני פשוט לא מוכן לעבור.)

רק מזהיר אותך לחיים האמיתיים. ששמעתי הרבה מקרים עם זוגות שהתעורר ויכוח והאיש רצה להסתגר בחדר או לראות טלויזיה וכדומה, והאשה המשיכה לקדוח לו במח וזה לא היה חכם במצב הזה. אני לא אומר מי צודק בכל מצב, אבל יש רגש טבעי להרבה גברים לרצות להסתגר.

כמובן המקרה שהיה אתי לא דומה למה שכתבתי עכשיו, אני רק כותב שתדעי שהרבה גברים ככה, אולי לא מגיעים למקרה קיצון כמו שאני הגעתי.

זה לא פשוט לקבל באמת ..

ומניסיוני בשלב מסויים אכן רוצות לתת חזרה, אחרת עלול לגרום לתחושת מחנק.

לקח לי המון זמן ללמוד את זה ועדיין ממש קשה לי ללמוד גם לקבל. 

פעם בחור שאל אותי אם אני רוצה לשתות אמרתי לו כן בשמחה

עד היום אני מחכה לשתייה שלי

עד היום מטריד אותי שהבטחתי למישהי שאקח אותה לבית קפה ולא הספקתי לפני שנפרדנו.

עברו מאז שנתיים+

ואפשר לחשוב כמה זה כבר יוצא זה פשוט קמצנות ולא רק 

למה מה הוא חייב לך?

את יכולה (וצריכה) להגיד שיפה שמשלם עלייך

אבל לא יפה שלא? מה הוא אבא שלך?!

כי בא לך לתת

היא מרגישה שהוא לא רוצה לדאוג לה

זה מבאס אפשר להבין אותה 

וגם אותך .. אתה לא חייב כלום לאף אחת

כי אני רוצה לשמח אותה

אני מבין שהיא רוצה את זה

ומבין שזה מבאס אותה
 

אבל לחשוב שזה לא יפה שהוא לא עושה את זה?
 

הייתי ממש שמח לשלם עליה,

אבל אם הייתי יודע שהיא חושבת שאם לא אשלם זה לא יפה, לא הייתי רוצה.

המינימום כשהבחור משלם על הבחורה זה להכיר בכך שהוא עושה לה טובה. הכרת הטוב. לא חובה, לא ראוי, טובה. ג'סטה.

לחשוב שאם הוא לא משלם זה לא יפה, אומר שהיא חושבת שהיה ראוי שיעשה את זה ולא שהוא עושה לה ג'סטה.
 

אני תמיד שמח לשלם על הבחורה, ואפילו אם תרצה לשלם אגיד לה שזה ממש בסדר מבחינתי.

אבל אם אראה שהיא אפילו לא תכננה לשלם וזה מובן לה מאליו שאני אמור לשלם, זה היה ממש מוריד לי ממנה.

תמיד אמרתי שאני רוצה שהיא תרגיש כאילו זה מובן מאליו אבל תחשוב ותבין שזה לא מובן מאליו.

לגבי כל דבר בזוגיות!

זה יפה

אם הוא לא, זה בסדר. לא לא יפה.

אם הוא משלם זה מוערך,

אם הוא לא, זה לא יפה.

מה ההבדל?

לדעתי התגובה שלך כאן ממש מדויקת

ממש כל מילה שלך

לא כולם מדייקים ויודעים להביע את עצמם .

היא מתכוונת בלא יפה = הרגשתי שלא אכפת לו ממני בסוף הדייט.

התבאסתי שהוא רוצה שכל אחד ידאג לעצמו לבד.

ככה לי נראה

מה מביך בזה?

הוא פשוט לא שלך אבל מה מביך

לא יודעת אם זה את לא שווה כמו שהוא לא מבין את החשיבות של הנתינה

הייתי עם בחור 3 דייטים רק אני נתתי או הצעתי דברים , אני אוהבת לתת

והוא לא וזה היה לי קשה

פחות היה לי קשה העניין של הכסף זה שהוא לא שילם

זה יותר העיקרון של הנתינה , נגיד הלכתי לקנות לי קפה שאלתי אותו אם הוא רוצה , אמר לי אני יכול לקנות לבד.

זה פוגע הפירוד הזה

מבינה?

גם אם לא היינו במקום של קניות .. לא חשב להביא מים פירות משהו 

זה מוזר לי

אני לא מצפה שיביא לי אני פשוט לא אוהבת את החילוק 

זה שלי אני אדאג לעצמי תדאגי לעצמך 

כאשר אני לא דואגת רק לעצמי .. 

זה לא בא בטבעיות לכל אחד.

יש כאלה שצריך לעשות יותר מידי עבודה

מבחינתי אם הבחור לא מציע מים בדייט כמה דייטים

יש פה פגיעות וזלזול

שאני הולכת לקניון עם חברה ואני שניה הולכת לקנות לי ארטיק אני לי אציע לה גם?

ברור שכן 

זה לא משנה אם זה גבר או אישה 

נכון. מצד שני אפשר למצוא מישהו מתאים וללמד אותו.

ככה אני למדתי 🙂 (בדברים אחרים) 

יכולות להיות מיליון סיבות. מתרבות ועד חוסר הבנה. בכלל צריך להזהר מלשפוט עד שמבררים.

אני בטוח שגם לך קרה ש"פסלו" אותך על דברים שבכלל לא קשורים למה שאת אלא לדרך שבה הבחור חווה אותך.

זה כבר ממש מרגיז. את בטוחה אגב?

כתבתי פעם כאן בפורום על מישהי שנעלמה לי ובסוף התברר שבאמת ענתה לשדכן והוא שכח לעדכן.

את יכולה לפנות לשדכן ולבקש תשובה, רק בשביל להניח את דעתך. 

ורק מנסה ללמד זכות. באמת שלא מבין אנשים שמנתהלים ככה.

לא מזמן יצא לי לומר למישהי בשיחת טלפון לפני שנפגשנו שהיא בן אדם עם רגשות גם לפני ואחרי הפגישה, בלי קשר למהלכה. היא כמעט בכתה לי בטלפון..
לא יודע איך אנשים לא מבינים את הדבר הפשוט הזה.

ולא הייתי בקשר ישיר עם הבחור רק עם השדכן

לא נעים בכלל

כנסי בו

אני אומרת לבחור , זה ממש פוגעני שאתה מנתק קשר בצורה פתאומית

בעיני אתה לא ראוי לצאת לדייטים.

שתדעי לך שאמרתי את זה למישהו והוא התחתן בזכותי.

והוא גם אמר לי את זה 

בזכותי= עשיתי לו סדר בראש איך מתנהגים בצורה מכובדת.

במקרה הזה זה היה אם להפגש בכלל. דיברתי איתה והיא נעלמה. אח"כ התברר שענתה והוא שכח..

מצאתי את התגובה המקורית:

שיעור חשוב בלימוד זכות - לקראת נישואין וזוגיות

מעקצץ לי לכתוב על משהו על שווי של אשה אבל זה כבר אאוטינג מוחלט בשבילי..

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש