אבל יכול לומר לך שאני לחלוטין לא מדבר על זה בפגישות ראשונות (מלבד, אולי, התייחסות כללית שהכל בסדר).

פעם גם פסלתי על זה מישהי בשיחת בירורים שכל מה שעניין אותה זה מה אני עובד וניסתה לרמוז גם כמה אני מרוויח.

הפריעה לי גם הגישה וגם ששום דבר אחר לא נראה שעניין אותה.

ולכל אלו כאן שחושבים שמה שמעכב אותם זה העבודה שלהם - תנוח דעתכם 🙃

אבל צריך לדעת שחלק מהבטחון שאשה מחפשת הוא כלכלי. כל אחת ברמתה היא. יש כזו שרוצה להיות אברכית ותיקח על הכתפיים שלה, יש כזו שתשמח להיות מעמד בינוני ויש יותר.
הרבה פעמים תלוי גם מה היה בבית (עולה עמו ואינה יורדת).

לא לעניין בעיני בפגישה ראשונה אבל הגיוני שיעלה בהמשך.

כסף יש לו.

אלא כמה הוא מעוניין להשקיע בי, שחלק מהמכלול הזה כספית, ולאשה חכמה היא יכולה לראות את זה במהלך הפגישות.

פה חטפתי הלם רציני. אבל היו גם בחורות, שהתעצבנו שנתתי טיפ נדיב למלצר או קניתי אוכל לעני שנכנס.

זה לא התחום שלהן. הן צריכות לדאוג כמה הוא מוכן להשקיע בי, ואז לאט לאט לגלות כמה הוא מוכן להשקיע בבית.

הקיצור, מעצבן אותי בנות שמעלות ענין הכסף על ההתחלה.

אצלי הגישה ביטחון ב-ה', להשתדל להיות נדיב (אני לא מגיע לקרלוסיים של ההורים שלי בענין וזה ל-בושתי ומן הסתם לא מגיע לקרלוסיים של החסד של אנשים פה בפורום) ולהתעסק במה שטוב לך ומשתלב עם הלימוד תורה, ו-ה' יביא את הכסף וזה מה שעובד לי.

הבטחון של (חלקן) בה' הוא שיתן להן בעל שיפרנס אותן. תבין שהצרכים שלהן ושלך שונים וב"ה שזה כך. חלק מהצורך הוא גם בטחון כלכלי (הבטחון בד"כ חשוב יותר מהכלכלי).

מסכים איתך שהצורה להעלות היא לא מכובדת וגם הדוגמאות שנתת קצת מוזרות מצידן אבל צריך לדעת שקיים.

לצורך העניין - פעם מישהי בדקה האם נתתי מספיק טיפ למלצר לפי דעתה. אחרי ששילמתי על ארוחה שלמה. זה היה מאוד לא מכבד.

מעניין מה הבנות שכאן חושבות. תיוג למגילה בנושא - @לגיטימי? ועוד אחד לעמקי הנפש - @אילת השחר 

כתבתי כמה פעמים, פשוט דיברתי על ההבדל בינך לבינה כשזה מגיע לעניין של בטחון כלכלי.

בסוף יוצאים לדייט כדי לפגוש בנאדם, מדברים פה על נפשות, לא על בנק.

והדבר הראשון שצריך לדבר עליו הוא איך השני מרגיש, מה הוא אוהב לעשות, ללמוד על האופי.

וחבל שחווית חוויה כזאת לא נעימה...

אתה יכול לומר את זה, ולהתייחס לזה כמו לכל דבר שהוא אינטימי או אישי או לא-לפתוח-על-ההתחלה.

לכל אחד יש גבול אחר ונושא אחר שהוא לא רוצה לדבר עליו בהתחלה.

וזה לא משנה שלאנשים אחרים זה נורמלי.

העניין הוא שהיא לא יודעת. כמו שלאנשים אחרים זה יקרה עם נושאים אחרים אז כשהנושא עולה, תגיד לה. תפתח לה קצת מהעולם שלך, מהחשיבה שלך, קצת מהעולם בו גדלת ותגיד לה שאתה רוצה לשמור את השיח הזה לשלב מתקדם יותר. ותסביר קצת למה כדי שהיא תבין ותצליח להתייחס לזה יותר ברגישות, כמו שמגיע לך בסוף

באסה... בעז"ה מי שתהיה שלך תזכה בך ותהיה עם הטאקט הנכון בשבילך

שזה בא ממך ולא ממנה.

אבל אם אני טועה וזה בא ממנה -

אולי במקום לתת תשובה ישירה, לדבר על הצורך הזה שלה.

למה חשוב לך לדעת?

לשקף לה שזה מעמיד אותך במצב לא נוח.

 לנסות להבין מאיפה זה בא.

אולי היא גדלה במקום שבו היה חוסר גדול? או אולי בצל מישהו מאוד קמצן\פזרן, וזה השאיר אצלה צלקת בתחום?

אני חושבת שזה משהו מצויין לשוחח עליו.

במקום לברוח, לדבר על זה.

באופן כללי, זה אחד השרשורים הראשונים שפתחתי:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

לא כי אני רואה את עצמי כאדם חומרי.

אלא כי נישואין, הקמת בית ובעז"ה משפחה זה גם עסק כלכלי.

ולא כולן ברמה של רחל שעברה משיא הפאר לאשפתות.

אני לא חושבת שכאן זה המקום לדון במזונותיו של האדם קצובים לו, 

אלא להגיד שבדרך העולם, אדם שלמד מקצוע ריאלי, יהיה יציב יותר כלכלית ממקצוע הומאני. 

אם יציעו לי לצאת עם מישהו, ויגידו לי שהמקצוע שלו הוא שחקן, אשאל איך הוא מתכוון לפרנס. ויכול להיות שיש תשובה שתניח את דעתי, וזה יהיה סבבה מבחינתי. אבל ייתכן שהתשובה לא תספק אותי, ואסרב.

אבל אם ההצעה תהיה של מישהו שלמד תכנות, כנראה שבכלל לא אשאל שאלות בכיוון הזה. למרות שייתן שכרגע המתכנת מובטל והשחקן חתום על חוזים לשנתיים הקרובות.

ואם אני קוראת אותך נכון, אתה מגיע מתחום שהוא פחות יציב כלכלית. לכן אולי לגיטימי לברר דבר כזה, אבל אז אולי נכון לשאול מראש, ולא כך פנים אל פנים בפגישה. ואולי יש לך תשובה שתניח את דעתך.

"זה לא התחום שלהן. הן צריכות לדאוג כמה הוא מוכן להשקיע בי, ואז לאט לאט לגלות כמה הוא מוכן להשקיע בבית." - זה משפט שהיה מאוד מלחיץ אותי לשמוע, כי לכאורה משתמע שהמצב הכלכלי לא רלוונטי, אז אתה סבבה להיכנס לחובות.

בקיצור, אני חושבת שצריך לנסות להבין איך זה משתקף אצל הצד השני.

לימודים זה ממש לא הכל.. יש די והותר אנשים שמצליחים בחיים גם בלי. צריך לדעת את זה ולראות מי מולך ואיפה הוא בחיים.

ובכלל לא כוונתי, לכן מי אמר שתוכלי לקרוא את זה ישר על מי שאת נפגשת איתו. מסכים שזה חשוב להעלות את זה בדייטים מתקדמים יותר.

גדלתי בסביבה וככה אני חי שלא מנופפים בזה בכלל ולא עושים מזה פרמטר בכלל.

אגיד, רק על אבא שלי הצדיק יסוד עולם, כששואלים אותו במה הוא עוסק, הוא עונה שהוא פנסיונר, והוא עושה את זה אפילו לא כענוה, אלא פשוט הוא לא מנופף בעסקים שלו, זה לא מקובל אצלו, ואני לא מגיע לקרסולי קרסוליו.

לכן אשה שפתאום לחוצה על זה וזה השאלה הראשונה שלה, זה כן נראה בעיניי, אני מדגיש בעיניי, מאוד חומרי ומעלה גם חשדות.

יש דברים יותר עמוקים מזה שזה נוגע אצלי, אבל אשאיר את זה כך.

ובגלל שבאמת לא כל כך ברור מה קרה אז קשה לענות

אבל מאמינה שגם לגברים וגם לנשים חשוב שתהיה יציבות כלכלית

אז לברר במה אתה מתעסק אם זה עבודה טובה או לא בכל אופן בן אדם צריך מטרה ומה שאתה אומר על ההתחלה קובע הרבה לא מחכים לפגישה חמישית כדי להגיד אהה העבודה שלו לא מתאימה לי

וגם יש למשל  מישהו שהוא סטודנט ורק התחיל לימודים אז חשוב שהוא גם ידע למצוא איזה עבודה קטנה

מראה על רצינות

אני מבררת את זה לא ממקום של חמדנות חלילה

אלה רק מהסיבה שאני מחפשת יציבות

בן אדם מסודר שיש לו מטרות ושהוא רציני

ולא חי באיזה כוכב לכת ויש כאלה

והפרמטר הוא לא איפה בדיוק אתה ממוקם על הציר הזה, אלא האם אתה עומד בנקודה הקריטית שתספק לי יציבות כלכלית. לא מחפשת הצהרת הון, לא לראות תלושים אחרים, רק שיש לך תוכנית סדורה. 

אני חושבת שבציבור שאני חיה בו, מצב סוציו-אקונומי הוא לא משהו שנבדק מראש.

מצב שני, אני כן חושב שיש מתאם יותר גבוה בין אנשים בעלי רמה סוציואקונומית דומה שמתחתנים אחד עם השני.

כמובן שאני לא יודעת מה הפרטים של מה שקרה אצלך.

לשאול כמה כסף יש בעו"ש, זה לא שאלה ראויה לדעתי.

לשאול איך אתה מתכנן להתפרנס (בהנחה שאתה לא עושה משהו שזה ברור מאליו), זה כן שאלה ראויה לדעתי.

לא בקטע שצריך לנפנף, לא כדי להשוות את ההכנסה שלך לאחרים, אלא כדי להגיד - יש לי גב כלכלי מספיק רחב.

ואני חושבת שזה גם שונה אם השאלה מגיעה מכיוון מישהי שהגיע לפגישה בטסלה, לעומת מישהי שנסעה בתחב"צ.

ואם זה עוד רלוונטי, אולי נכון לברר עם מכרה שלה, ואולי כשתגלה על מה זה יושב פתאום זה יבהיר את התמונה.

נשמע לי מכאיב.

נשמע גם יותר מדיי שיקולים וניסיון לשלוט בחיים ובעתיד..

למה לא לנסות לזרום? ואם נקבע שבעלך ירוויח שכר נמוך? מה יש בזה?

ויש ככ הרבה הפתעות בחיים... מכל בחינה

קודם כל, בהגדרה שלך של מה מכאיב:

לא הרבה יותר מכאיב לשלול על סמך מראה חיצוני? גובה? עדה?

יש כל כך הרבה פרמטרים שלא תלויים בנו, ובכל זאת שופטים אותנו לפיהם.

ודווקא צורת ההשתכרות זה משהו שאנחנו בוחרים, שמראה משהו על הכוונות הפנימיות שלנו.

דבר שני,

תסתכלי בבקשה בשרשור שקישרתי אליו, שם הדברים קצת יותר בהרחבה וברורים.

בקצרה, לא שוללת על סמך השתכרות, אבל כן מבררת מה התוכנית הכלכלית שלו. אני רוצה שיהיה לי אפשרות כלכלית לשלוח ילדים לחוגים, לשלם על רפואה פרטית, לחיות ברמת חיים שהיא מעל המינימום ההכרחי. 

וזה בסדר. לא מעט כאן (ואני ביניהם) מסתכלים אחרת.

הייתי אותו אדם כשהרווחתי קרוב למינימום בדיוק כמו שאני היום (מלבד ההתפתחות עם השנים כמובן).

מסיבותי שלי אני מעדיף לא להתקדם לעמדה גבוהה יותר, זה הופך אותי לפחות טוב?

ואם חלק מהסיבות הנ"ל הן כדי ללמוד יותר?

בקיצור, יכול להבין את הרצון שלך בבטחון כלכלי ורמת חיים כזו או אחרת, לא מבין את הגובה שבו מציבה את זה בבחירה שלך.

וכפי ששאלתי - אם תמצאי עכשיו מישהו שממש מתאים וטוב לכם ביחד עד שתרצו להתחתן, תפסלי על זה? 

דבר ראשון, לא אמרתי שהמצב הכלכלי מעיד משהו על טיב האדם או על רמת הקשר.

לא אמרתי שזה הדבר בעדיפות העליונה אצלי.

לא אמרתי שאני פוסלת על זה.

אמרתי שחשוב לי שיהיה לצד השני תוכנית שמתקבלת על דעתי (נניח לזכות בלוטו זה לא מתקבל) איך להתפרנס ברמת חיים שהיא מעל המינימום.

מעבר לחיבור לאדם, הקמת בית זה סוג של שותפות כלכלית. וזה צד שגם חשוב בעיניי לקחת בחשבון.

זה דומה בעיניי למישהי שתגיד שהיא לא מעוניינת לצאת עם מישהו שמשרת קרבי בקבע. זה לא אומר שום דבר על החיבור לאדם, זה אומר שהיא לא מוכנה לשלם את המחיר הזוגי שנמצאת בזוגיות כזאת.

אז אני לא מוכנה לשלם את המחיר בזוגיות של אדם שאין לו תוכנית כלכלית.

לשלול לצאת עם מישהו לא אומר לרגע שהוא פחות טוב!!!

רק שהוא פחות מתאים 

אנחנו מדברים על הקריטריונים. עד כמה לגיטימי לשלול על עבודה לעומת,נניח רמה דתית? גובה? סוג רכב? האות הראשונה בשם? וכדו'.

זה שאני לא מתאים מסיבה א אומר שאני פחות טוב?

אז לא, זה אומר שלדעתי הדמות שלא עונה על קריטריון כזה פחות מתאימה לחיות איתי את חיי, אבל לא שהיא פחות טובה.

סביר להניח שלא התכוונת לכך בניסוח, אבל חשוב להקפיד על הניסוח הנכון כדי לא להיעלב

לא רלוונטי לקריטריונים הספציפי

הכוונה פחות טוב בשבילה, אני בטח לא מחפש את ההערכה שלי אצל זרים.

בשבילה.

זה הבדל תהומי.

ברור שאני מעריך את אלה שאני יוצא איתן או מוכן לצאת איתן, אבל לא בהכרח יותר מאלה שלא אצא איתן.

נתפסים כאן (לאו דווקא אתה) למינוח מסוים ומפרשים אותו בדרך שלא קשורה בכלל לכוונה המקורית.

מהלך הדיון מובן, דעתי מובנת (נראה לי) ועדיין אתה מתעקש על "טוב" ו"מתאים". אתה מוזמן להחליף את המונחים, פשוט תתייחס לנקודה שאני מעביר ולא לסמנטיקה.

הדיון שלך איתה חשוב, אבל שם אין לי מה להוסיף.

פשוט לא אליה התכוונתי..

אנחנו מסכימים עם "לשלול לצאת עם מישהו לא אומר לרגע שהוא פחות טוב!!!"

בצורה טובה:

נגיד מישהי שלא תסכים לצאת עם אדם שמתכוון לקריירה צבאית, כך שהוא עושה לילות כימים בשביל לשרת את המדינה מבחינה בטחונית. לא מדובר בחוסר הערכה של המסירות שלו או מחשבה שהוא אדם פחות טוב לה, אלא שהאתגר במסירות הזאת לא מתאים לה ולבית אותו היא רוצה להקים

מכאיב לפסול על כל עניין חיצוני, ברור...

חוץ מעניינים שאי אפשר לשלוט בהם כמו משיכה חיצונית/דחיה שכאילו מה נעשה...

וצורת השתכרות זה בחירה אבל לא בהכרח בחירה שאומרת עלינו הכל, ולא תמיד המקצוע הוא הכסף... לפעמים מגיעים כספים בדרכים יצירתיות...

נכון שבזוגיות יש את השותפות הכלכלית אבל השפע דיי נקבע מראש לדעתי... לכן לא הייתי מתאמצת... אם הגבר משמח את האישה זה נותן ברכה ושפע ועוד כמה עניינים...

לא יודעת קשה לי עם העניין של לקבוע מה רמת המחיה שלי תהיה עוד לפני שהיא תהיה...

מכירה זוג שהיו חיים מכלום בשנים הראשונות שלהם והיום חיים כמעט בעשירות...

לא יודעת, לדעתי זה בעיה לתכנן דברים כאלו...

אפשר לרצות, ברור... אבל לא הייתי לוחצת על תוכניות להשתכרות כאילו עכשיו התוכניות הן אלו שיפרנסו אותי בעתיד... 

חסדי תיאר כאן מצב כזה:

הוא נפגש עם מישהי.

הנושא שעליו הם דיברו גרם לו להיכנס למקום לא נעים, להסתגר וכו' - ולכן הוא חתך אחרי חמש דקות של פגישה.

אני חושבת שהיה נכון להתנהל אחרת (כמובן, בהסתייגות - זו הבנה שלי של הסיטואציה, אני לא מכירה את האנשים ומאיזה רקע הם מגיעים, על איזה טריגרים זה יושב).

כדי לבנות קשר, הסתגרות זה לא בדיוק הדבר הנכון, ובריחה גם לא.

ולכן מה שניסיתי לכוון כאן, זה לעשות את ההפך - לא לברוח שקשה, אלא לדבר על הקושי. לתווך לצד השני שיש כאן משהו שמקשה. 

גם אם זה שלב מוקדם מידי, אפשר לומר משהו ולבקש לדבר על נושא אחר. לא לשבור את הכלים. להגיד שזה נושא שיש לך הרבה מה להגיד והרבה מה להעמיק בו, אבל זה לא מתאים בשלב הזה.

יש דברים שבעיני פשוט חבל לפתוח בפגישה ראשונה, מדהימה ככל שתהיה.

צלילה לנושאים מורכבים עלולה להוביל ישר להתנגשות וחבל.

לדעתי להסביר שפחות מתאים או מקסימום לתת מענה מינימלי לחלוטין ולומר שאם יהיה רלוונטי תפתחו את הנושא הזה מאוחר יותר. 

תשאל את @פשוט אני.. לכמה עומק אפשר להגיע.

לא תמיד זה נכון. ולא צריך להגזים.

אבל בהחלט אפשר להגיע לעומק ניכר גם בפגישה ראשונה.

זכור לי שסיפרת פעם שהפגישה הראשונה (והבאות) שלכם היתה ממש ממש ארוכה.

אתה רואה אני מביא תועלת.

אתה לא חושב שיש שיחות עומק שיחכו מעבר לפגישה ראשונה?

ממילא, אולי לצפות לשוחח על כל דבר כבר בפגישה ראשונה לא הכי סביר?

יכול להיות שזה יעבוד ויכול להיות שלא.

כמובן כמו שזה תלוי ביכולת שלך להיפתח, זה תלוי בשלה באותה מידה.

אני חושב שמטבע הדברים, ברוב המקרים, שיחות העומק יהיו אחרי פגישה ראשונה ויותר.

ועדיין אני חושב שאם שני הצדדים מצליחים לשים כל מיני חשבונות בצד, נראלי שבהרבה מהמקרים היה ניתן להגיע לשיחות עומק מהר יותר ולהעמיק את הקשר מהר יותר.

כן חשוב לשים לב (וזה מה שלאצעיר נגע בו) שזה שמגיעים לעומק מהר יותר, לא אומר שהדברים מתיישבים טוב ולכן צריך לשים לב אם הבניין נבנה טוב.

תודה

שהיית לא בסדר זה כבר טוב

ביחד עם זה חשוב להבין שהרגשת חסר אונים לגבי נקד' מסוימת .

תלמד מזה לעמצך ( למה זה גרם לי להרגיש כך? למה התעצבנתי ? מה קרה שם שגרם לי למשהו קיצוני ? למה זה חשוב לי? מה אני מחפש מתוך זה?

דבר שני כמובן תבקש סליחה כי טריגר או לא זה שלך לא שלה... כותבת שהתנהגת לא לעניין אז תטפל בזה.

שהשיחה הולכת לכיוון שאני לא רוצה ואני לא מרגיש נח פה בדייט והלכתי.

זה כן היה רק אחרי 5 דקות.

זאת שאלה כללית, אם אתה לא מרגיש נח בדייט, מה הגבול שאתה שם לעצמך.

לא משנה, אם זה משהו שלא נח לך רק באופן סובייקטיבי, לפי דעתי עדיין צריכים להיות גבולות. 

צריך שיהיו גבולות אבל להרחיב אותם ככל האפשר. בסוף מישהי טרחה והשקיעה לפגישה הזו. גם אם ההתנהגות שלה לא מכבדת בעיניך עדיין צריך להשקיע מינימלית בבן אדם שמולך.

ללכת אחרי 5 דקות זו פגיעה מאוד קשה ששמורה אצלי רק לרמה של הטרדה או בדומה. ב"ה לא נאלצתי לזה עד היום.

גם אם כל זה לא נראה לך - אני מזכיר "דחברתא חברתא אית לה". היא לא תספר לחברות שלה על התחקיר שהיא עשתה לך, היא תספר על הבחור שבא 5 דקות לפגישה ונטש אותה. שם טוב זה לא יתן לך.

וממליץ לך בחום רב להזהר במה שקשור לשם טוב.

אל תתפשר ולו בטיפה בעולם הפנימי שלך, אתה פשוט לא חייב להוציא את זה החוצה בצורה שתפגע בך. 

הגישה שלך.

אני אישית לא הולך בדרך הזו, כי תמיד ידברו עליך ככה או ככה ואתה לא חסין מכלום. פעם היה לי חבר מסויים שעזרתי לו המון בעת צרה, והוא פתח עלי את הפה בענין שידוכים. אתה יכול להטיב לאנשים ולבנות את השם טוב שלך אצלם, והם יחליטו לנפח את החסרונות שבך, כי לכל אדם יש חסרונות.

תראה איך פוליטיקאים עושים כל מיני תכסיסים רק לחזק את השם הטוב שלהם ועדיין מלכלכים עליהם.

זו מלחמה כמעט אבודה. בנוסף, יש בזה חשש גאווה ללכת בדרך הזאת של להקפיד על השם הטוב, לפחות אני מרגיש ככה אצלי.

לכן השיטה שלי להגיד תהלים בכל הכוונה בכל הפסוקים בענין, ולא אצטט את הפסוקים שלא יבינו אותי לא נכון, ולכוון באלוקי נצור: "וְכֹל הַחוֹשְׁ֒בִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם", ו-ה' יחליט להעניק לי "טוב שם משמן טוב", אם אני ראוי.

יכולת לנתב את השיחה למקום אחר.

5 דק' זה לא משהו שמתקבל בשביל דבר כזה.

כואב על הבחורה.

בהנחה שזה אמיתי 

את לא שווה יותר מחמש דק..

זה דבר מאוד פוגעני להתעלם ככה מבחורה

אנחנו אנשים בוגרים , זה מזכיר לי התנהגות של ילד ששובר את הכלים ברגע שקצת לא נוח לו ..

עכשיו זה בסדר גמור שלא יהיה לך נוח , אבל תשקף את זה .. תעביר נושא .. תשתוק קצת ..

אבל לא בורחים 

היית עושה במקרה שאתם מתיישבים על ספסל. אז הבחור ישר שואל: למה לבשת שמלה כל כך ארוכה ועבה קיץ עכשיו? ואז הוא שם לב לפרחים בעיצוב השמלה, והוא מעיר הפרחים האלו גדלים רק באפריקה, למה בחרת את העיצוב הזה? אז הוא מתבונן בעקבים שלך, ושואל למה שמת עקבים כל כך לא נוחים? אז הוא רואה את השעון שלך, ואומר לאמא שלי יש שעון יקר יותר ממך!

היית מנסה להעביר נושא או מפסיקה ובורחת? נקווה שהיית בורחת.

הייתי עוצר אותה, מברר מה הסיפור, ומנסה להחזיר את השיחה למסלול רצוי יותר.

לעשות פוז רגע, ולאתחל את הפגישה.

משער שזה נעשה מחוסר תשומת לב. מאמין שהסבת תשומת הלב היה מחזיר את השיח למקום מתאים יותר.

ותאמין לי שיצאתי גם עם בחור שבעיני מוזר , ניסיתי להבין מה הוא מקשקש אבל זה שלהם בסוף , העיקר שאתה היית בסדר 

אספר לך משהו מצחיק. כשהייתי בחו"ל בליל שבת אצל דודים ובני-דודים שלי. שאלו אותי מה אני חושב על הנבואה של מוחמד. אמרתי להם שאני לא רוצה לדבר על זה ואז הם כזה שואלים למה. אז אני מנסה לענות בקצרה שיש לי השקפה קצת אחרת מהמיינסטרים האורתודוקסי. בסוף, שיכנעו אותי לדבר. ממש רעדתי וסגרתי עיניים כשדיברתי, ואז בן-דוד שלי שישב לידי החזיק לי את היד וזה הקל עלי קצת.

הייתי מפסיקה אותו ונותנת לו אולי קצת בראש.

מובן שלא הייתי ממשיכה איתו לעוד דייט.

אבל פה קשה להאמין שזה בתום. (בלי להיכנס לאם נכון להעיר על לבוש, בכלל להתייחס לזה. אמרת שכל שרשור פה מגיע ללבוש וצניעות? בבקשה)

בכל אופן אני אישית לא הייתי בורחת.

אולי כי ככה בנות, אולי כי ככה האופי שלי, אני בד"כ קופאת במקרים כאלו, לא בורחת.

ואני מסכימה לגמרי עם @הפי

בחורה צריכה לברוח.

בכוונה הבאתי דוגמאות שהם יותר נגיעה בנקודות אישיות, כמו שהיה אצלי.

בנים יוכלו לברוח יותר בקלות להרגשתי. אולי כי הם פחות פסיביים. לא יודעת.

גם אם אני נשארת כי אני מתלבטת איך להגיב עוד בוחנת את המצב זה לא קפיאה. הפוך אני צריכה להשתלט על עצמי להגיב בבגרות ולא לפי מה שמגיע לו.. אני מסוכנת כשאני כועסת.

זה מאוד תלוי איך זה היה.

אם היא שאלה במה אתה עובד או מתכנן לעבוד, זאת שאלה מתעניינת לחלוטין. להכיר אותך. אם היא שאלה כמה הכנסה יש בזה.. זה כבר לא נעים.

יש הבדל גדול בין השאלות האלה..

מבין שיש לך סלידה מהנושא, אבל אם היא התנהגה בסדר לגמרי כפי המקובל בעולם - שבגלל שזה משהו פרטי שמפריע לך (והיא לא יכלה לדעת על זה לפני כן) אז אולי היה צריך לנהוג בסלחנות יותר, ולהגיד שקצת לא נעים לך לדבר על זה על ההתחלה.

לעזוב פגישה אחרי ככ קצת זמן, זה צריך להיות משהו קיצוני. יש בזה עוגמת נפש גדולה. צריך סיבה מוצדקת - ואם היא לא ידעה.. למה זה מגיע לה?

כל זה כמובן אם היא שאלה בצורה מכובדת ועניינית. אם היא ממש שאלה כמה אתה מכניס לחודש, אז לדעתי התנהגת סבבה

לפי התיאור שלך, גם אם היא שאלה שאלה לא מנומסת- זה יותר יושב על מקום רגשי אצלך, והיא לא ציפתה לכזו תגובה. זה לא שהיא אמרה משהו בוטה. בעיניי התגובה שלך לא ראויה בכלל. יותר שייך להמשיך עוד קצת, שניכם השקעתם להגיע כבר.

לדעתי מן הראוי שתמצא דרך להתנצל. תשלח לה הודעה או דרך חברה. היא עלולה לסחוב פגיעה מזה.

שוב- גם אם היא שאלה משהו לא במקום- זה יותר רגשי אצלך מאשר לא בסדר מצידה. כך לפחות נשמע מהשרשור.

דום.

מה את היית עושה במצב כזה?

לא התכוונתי לתת ביקורת פוגעת.

הפסקה הראשונה היתה בעיקר בשביל להסביר את השניה- שהייתי מצפה להתנצלות אחרי דבר כזה. הי הסיטואציה עצמה פוגעת.

ולשאלתך, הייתי מבקשת לעבור נושא, כי לא נעים לי לשוחח על זה כרגע/ בשלב זה/ בצורה כזו. אם היה ממשיך- לעצור בתקיפות או לקום זה הגיוני יותר.

אבל שוב, את זה אני כותבת פה... בזמן אמת לא יודעת מה יהיה. מקווה שכך.

היה לי מקרה לא מזמן שהתכתבתי עם מישהו, והוא אמר משהו שהיה בסדר גמור לרוב האנשים, אבל נגע בי בנקודה רגישה מאד מאד. ביקשתי שהוא יפסיק והוא לא עצר (כי לא הבין כנראה מה הבעיה). באיזשהו שלב כבר התעצבנתי ואמרתי שפשוט יפסיק לדבר. אח"כ היה לנו "ברוגז" כזה קצר ואחכ הבהרנו עניינים והמשכנו לדבר.

והצטערתי על זה שיצאתי עליו ככה. כי הוא נפגע. זה שאני נפגעתי לא רלוונטי, כי הוא בכלל לא חשב על זה.

אני כן אדם שלפעמים יש לו נקודות רגישות, אבל לא במקום כזה שאני מרגיש שפוגעים בי.

מה שכן התגובה שלי (ושמעתי את זה מעוד גברים. לא קובע במסמרות שזה משהו מגדרי) כשמדברים על נושא שאני רגיש אליו, זה להסתגר. ברור שיש דרגות שונות של הסתגרות, אתה יכול לנסות לשנות נושא שיחה, להסס בשיחה, לשנות מקום וסיטואציה וכדומה. אבל יש דרגות של רגישות שאתה פשוט רוצה לקום וללכת.

(כל מי שמכיר אותי בחיים האמיתיים יגיד שאני אדם מאוד סבלן, שקל לרמות אותו ולנצל אותו ואני יודע שזו לא גאוה גדולה ומן הסתם לא מושך אצל בנות. אבל כנראה אצלי כן יש גבולות מסוימים שאני פשוט לא מוכן לעבור.)

רק מזהיר אותך לחיים האמיתיים. ששמעתי הרבה מקרים עם זוגות שהתעורר ויכוח והאיש רצה להסתגר בחדר או לראות טלויזיה וכדומה, והאשה המשיכה לקדוח לו במח וזה לא היה חכם במצב הזה. אני לא אומר מי צודק בכל מצב, אבל יש רגש טבעי להרבה גברים לרצות להסתגר.

כמובן המקרה שהיה אתי לא דומה למה שכתבתי עכשיו, אני רק כותב שתדעי שהרבה גברים ככה, אולי לא מגיעים למקרה קיצון כמו שאני הגעתי.

זה לא פשוט לקבל באמת ..

ומניסיוני בשלב מסויים אכן רוצות לתת חזרה, אחרת עלול לגרום לתחושת מחנק.

לקח לי המון זמן ללמוד את זה ועדיין ממש קשה לי ללמוד גם לקבל. 

פעם בחור שאל אותי אם אני רוצה לשתות אמרתי לו כן בשמחה

עד היום אני מחכה לשתייה שלי

עד היום מטריד אותי שהבטחתי למישהי שאקח אותה לבית קפה ולא הספקתי לפני שנפרדנו.

עברו מאז שנתיים+

ואפשר לחשוב כמה זה כבר יוצא זה פשוט קמצנות ולא רק 

למה מה הוא חייב לך?

את יכולה (וצריכה) להגיד שיפה שמשלם עלייך

אבל לא יפה שלא? מה הוא אבא שלך?!

כי בא לך לתת

היא מרגישה שהוא לא רוצה לדאוג לה

זה מבאס אפשר להבין אותה 

וגם אותך .. אתה לא חייב כלום לאף אחת

כי אני רוצה לשמח אותה

אני מבין שהיא רוצה את זה

ומבין שזה מבאס אותה
 

אבל לחשוב שזה לא יפה שהוא לא עושה את זה?
 

הייתי ממש שמח לשלם עליה,

אבל אם הייתי יודע שהיא חושבת שאם לא אשלם זה לא יפה, לא הייתי רוצה.

המינימום כשהבחור משלם על הבחורה זה להכיר בכך שהוא עושה לה טובה. הכרת הטוב. לא חובה, לא ראוי, טובה. ג'סטה.

לחשוב שאם הוא לא משלם זה לא יפה, אומר שהיא חושבת שהיה ראוי שיעשה את זה ולא שהוא עושה לה ג'סטה.
 

אני תמיד שמח לשלם על הבחורה, ואפילו אם תרצה לשלם אגיד לה שזה ממש בסדר מבחינתי.

אבל אם אראה שהיא אפילו לא תכננה לשלם וזה מובן לה מאליו שאני אמור לשלם, זה היה ממש מוריד לי ממנה.

תמיד אמרתי שאני רוצה שהיא תרגיש כאילו זה מובן מאליו אבל תחשוב ותבין שזה לא מובן מאליו.

לגבי כל דבר בזוגיות!

זה יפה

אם הוא לא, זה בסדר. לא לא יפה.

אם הוא משלם זה מוערך,

אם הוא לא, זה לא יפה.

מה ההבדל?

לדעתי התגובה שלך כאן ממש מדויקת

ממש כל מילה שלך

לא כולם מדייקים ויודעים להביע את עצמם .

היא מתכוונת בלא יפה = הרגשתי שלא אכפת לו ממני בסוף הדייט.

התבאסתי שהוא רוצה שכל אחד ידאג לעצמו לבד.

ככה לי נראה

מה מביך בזה?

הוא פשוט לא שלך אבל מה מביך

לא יודעת אם זה את לא שווה כמו שהוא לא מבין את החשיבות של הנתינה

הייתי עם בחור 3 דייטים רק אני נתתי או הצעתי דברים , אני אוהבת לתת

והוא לא וזה היה לי קשה

פחות היה לי קשה העניין של הכסף זה שהוא לא שילם

זה יותר העיקרון של הנתינה , נגיד הלכתי לקנות לי קפה שאלתי אותו אם הוא רוצה , אמר לי אני יכול לקנות לבד.

זה פוגע הפירוד הזה

מבינה?

גם אם לא היינו במקום של קניות .. לא חשב להביא מים פירות משהו 

זה מוזר לי

אני לא מצפה שיביא לי אני פשוט לא אוהבת את החילוק 

זה שלי אני אדאג לעצמי תדאגי לעצמך 

כאשר אני לא דואגת רק לעצמי .. 

זה לא בא בטבעיות לכל אחד.

יש כאלה שצריך לעשות יותר מידי עבודה

מבחינתי אם הבחור לא מציע מים בדייט כמה דייטים

יש פה פגיעות וזלזול

שאני הולכת לקניון עם חברה ואני שניה הולכת לקנות לי ארטיק אני לי אציע לה גם?

ברור שכן 

זה לא משנה אם זה גבר או אישה 

נכון. מצד שני אפשר למצוא מישהו מתאים וללמד אותו.

ככה אני למדתי 🙂 (בדברים אחרים) 

יכולות להיות מיליון סיבות. מתרבות ועד חוסר הבנה. בכלל צריך להזהר מלשפוט עד שמבררים.

אני בטוח שגם לך קרה ש"פסלו" אותך על דברים שבכלל לא קשורים למה שאת אלא לדרך שבה הבחור חווה אותך.

זה כבר ממש מרגיז. את בטוחה אגב?

כתבתי פעם כאן בפורום על מישהי שנעלמה לי ובסוף התברר שבאמת ענתה לשדכן והוא שכח לעדכן.

את יכולה לפנות לשדכן ולבקש תשובה, רק בשביל להניח את דעתך. 

ורק מנסה ללמד זכות. באמת שלא מבין אנשים שמנתהלים ככה.

לא מזמן יצא לי לומר למישהי בשיחת טלפון לפני שנפגשנו שהיא בן אדם עם רגשות גם לפני ואחרי הפגישה, בלי קשר למהלכה. היא כמעט בכתה לי בטלפון..
לא יודע איך אנשים לא מבינים את הדבר הפשוט הזה.

ולא הייתי בקשר ישיר עם הבחור רק עם השדכן

לא נעים בכלל

כנסי בו

אני אומרת לבחור , זה ממש פוגעני שאתה מנתק קשר בצורה פתאומית

בעיני אתה לא ראוי לצאת לדייטים.

שתדעי לך שאמרתי את זה למישהו והוא התחתן בזכותי.

והוא גם אמר לי את זה 

בזכותי= עשיתי לו סדר בראש איך מתנהגים בצורה מכובדת.

במקרה הזה זה היה אם להפגש בכלל. דיברתי איתה והיא נעלמה. אח"כ התברר שענתה והוא שכח..

מצאתי את התגובה המקורית:

שיעור חשוב בלימוד זכות - לקראת נישואין וזוגיות

מעקצץ לי לכתוב על משהו על שווי של אשה אבל זה כבר אאוטינג מוחלט בשבילי..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.