הבן שלי חוגג מחר 3; מסיבה שתוכננה איתו לפרטי פרטים כבר חודשים.
כבר הכין שקיות הפתעה, הטרמפולינה כאן מיום שישי, יודע בדיוק מה נאכל ומי יגיע ומחכה לזה ממש ממש ממש.
אחד הילדים עם הרעלת מזון (היי למי שזיהתה, שמרי לעצמך), לא יודעת אם זה מדבק.
בעל המסיבה הקיא פעם אחת אתמול בערב.
ואני ובעלי היינו כל היום עם שלשולים וכאבי בטן, לדעתי בגלל דג שלא היה טוב שאכלנו בערב שבת.
בעלי עכשיו מרגיש מצויין, אני מרגישה זוועה אבל כנראה בגלל מה שאפרט בהמשך.
התלבטנו מה לעשות עם המסיבה מחר כי יהיו בה גם ילדים כמובן.
החלטנו להתייעץ עם חמותי שמיד הודיעה שהם לא מגיעים והיא תגיד גם לילדים.
ניתקה איתנו והודיעה להם שהתבטל.
וואלה? אני רותחת מעצבים עליה.
חשבת שנייה על הילד שמצפה כל כך?
או שהפחד ההיסטרי שלך לא נותן לך קצת לחשוב על אחרים?
חשבת על זה שהילדים שלך בעלי דעה עצמאית ואולי יחליטו בכל זאת להגיע?
אבל לא. הודיעה להם שבוטל וזהו. בוטל.
אין לילד מסיבה מחר.
הלך לישון מאושר שמחר יום הולדת ויקום כדי לגלות שהכל התבטל.
ולא. אין לי שום חשק לעשות יום אחר כי אני לא יודעת מתי כולם יהיו בריאים ואני לא יודעת אם היא לא תשמע בטעות מישהו משתעל בטלפון יום לפני ותחליט לבטל.
וזהו. אני רותחת ולא מצליחה להרגע.
חמותי בטח כבר ישנה אז אין עם מי לדבר.
ואני צריכה מוקדם בבוקר לבטל את ההזמנה של האוכל אז בטח לא יעזור שאדבר איתם בבוקר כי עד שכולם יחליטו ויעדכנו יהיה מאוחר מידי.
לפחות תעזרו לי איך אני מתווכת את זה לילד.
אין לי מושג מה להגיד לו.
אני בוכה כבר שעות, מאז שהבנתי שחמותי הולכת להחריב לבן שלי את המסיבה.
