וזה יכול לחסוך את הנישואים השניים 

מעבר לאספקטים ההלכתיים.  

גם אצל חילונים שגרים ביחד לפני הנישואים - אחוז הגירושים גדול מאוד.

המבחנים האמיתיים לחוזק הזוגיות, ההתמודדיות והקונפליקטים המהותיים - הם אחרי הרחבת המשפחה, אחרי הלידה הראשונה.  

שאחד הדייטים האחרונים שהיה לי, בחור חצי לומד חצי עובד. הסביר לי מה ההלכה חשבתי שהוא עובד עחי

עד שחקרתי וראיתי שזה כביכול מונע איסור כרת בנידה אך עדיין איסור חמור

אני הייתי פחות סומך על כאלה שלוחצים למגע.

אולי אצל גברים בפרק ב' הראש עובד אחרת, לא יודע. אבל בעיני, כשמדובר על אישה דתיה שרוצה להקים מחדש בית על בסיס דתי, אין מה לדרוש ממנה מגע כשהיא לא רוצה ומי שבכל זאת לוחץ, לא לסמוך עליו.

מגבר.. האמת הוא לא לחץ עלי, הוא אפילו התחרט והצטער לא רצה לדרדר אותי בעתיד לעבירה, אבל זה פשוט כואב

שלמרות שהייתה התאמה כל כך גדולה, וזה דבר שקשה מאוד למצוא בפרק ב, לא עשה מאמץ להתאפק על הנושא הזה.

אבל הוא כן רוצה אמר שהוא לא מוותר על זה כלל, זה רק שאלה של זמן. פשוט החליט שזה יהיה עם מיישהי אחרת כנראה

כי זה קו אדום מבחינתי.

 וששאלתי אותו נגיד ואין התאמה, אז ענה טוב אז ניפרד..

הקלות הבלתי נסבלת והחוסר רגש משגע אותי.

למרבה הצער.. וגם ראיתי הרבה נשים שנשארו פגועות ועם עוגמת נפש..

מבינה לגמרי שזה קשה מאד,

ויחד עם זה נשמע שאת לא בעניין, ובעיני כך טוב וראוי.

יכול להיות שזה דבר שכדאי להבהיר מראש

ומאחלת לך שבע"ה תזכי להקים בית שמח וקדוש עם מישהו שיכבד אותך ויהיה ראוי לך.

לא לטובלות ולא לכאלה שלא.

זו המצאה של גרושים מתוסכלים.

אין שום הבדל בעניין הזה בין גרושות,לרווקות,לאלמנות.

אף אחד לא מבטיח לך שאם תנהגי אחרת תמצאי ולא רק תנוצלי ותצאי פגועה מכל הכיוונים.

מקווה שאני לא דעת יחיד
 

נשמע לי הזוי שגבר דתי אולי גם יותר מכך מבקש דבר כזה
לא נראה לי שיש שום היתר וברור לי שזה אסור לגמרי

יש כאלה שנראה להם שאם זה בא אחרי טבילה 
והאישה ממילא לא בתולה, אז זה פשוט לא נורא

אבל התחושה שלי שבמקרה שאת מדברת אם זה פרק ב שלו
כנראה שהוא הגיע לשם בגלל פערים גדולים בתחום הזה דווקא
והדרך היחידה שלו למנוע את הסיטואציה הזו שוב
היא לדעת קודם מה יהיה ומה הכיוון

אבל נראה לי שרוב הזוגות שחווים בעיות בתחום 
זה לא התחיל במפגשים הראשונים
בהתחלה הייתה משיכה ועם הזמן ככל שהקשר מתמסד והזוג מתרגל אחד לשני
ויש פחות השתדלות והשקעה אחד בשני עולם היחסים הולך ומתפוגג
ואז מתחילות הבעיות....

מה שאני רוצה להגיד שגם אם במפגש הלא מחייב הזה יהיה לו כל כך טוב
זה לא יאמר כלום על המשך הקשר מהבחינה הזו,
כי אם הוא ימשיך ויתנהג כמו שהוא היה בקשר הקודם הוא כנראה יחזור לאותו מצב

יכולה להזדהות שבפרק ב לא רוצים לקחת שום סיכון ומה שאפשר לבדוק בודקים .אבל עד הקטע הזה..

זה גם לא יזרז חתונה ברגע שהכל יהיה פתוח ופרוץ..

פשוט כואב כי חוץ מזה הכל היה מתאים לקשר רציני

שילכו לשירותים...

את צריכה גבר שיודע לשלוט.

גבר שיודע להשפיע ולא לקבל סיפוק זמני.

גם אם פגשת את זה כמה פעמים, זה לא אומר שכל מי שמחפש פרק ב' מתנהג כך.

את ראויה לגבר אמיתי עם ערכים, לבנות בית עם נתינה ואהבה אמיתית.

פעם שמעתי מהרב אליקים לבנון שהחתן נמשל לשמש והאשה לירח. לפי האור שמאיר השמש הירח מוארת גם.  גבר שהוא נמצא בעמדת ההשפעה לא צריך לבדוק ביצועים במיטה, אשתו תהיה נמרה ממילא.

ככל תתחזקי בערכים שלך, בביטחון שלך בדרכך כך תמשכי אליך את הגבר הנכון, כמובן עם הרבה תפילות...

תבשרי לנו בשורות טובות בקרוב 

לכל דבר יש הרבה פנים

אישה היא גם מאד מאד מושפעת, וגם מאד מאד בסיס הבית.

אז הגענו גם לגופו של ניק

סתם חבל 

ומשפט כזה יכול מאוד לדכא גבר שאשתו למשל עם חשק נמוך והוא ישליך את זה על זה שהוא לא מספיק טוב. זה לא כזה פשוט.

גם בזוגיות מדהימה האישה לא בהכרח תהיה "נמרה" (אם בכלל אפשר להגדיר את זה כאידאל)

מה שכן- מיניות היא דבר מורכב

אין דבר כזה לבדוק ביצועים(איכס, זה תיאור כזה רדוד) כי זה כל כך דינמי, סטוץ לא דומה בשום צורה למיניות ארוכת טווח

הריון,לידה, גיל המעבר (גם אצל גברים יש שינוי עם הגיל)

ובעיקר- זה מיותר וחסר חשיבות

באמת הפרמטר הכי חשוב לסיפוק של בני הזוג מהמיניות הוא הקשר הרגשי והתקשורת הטובה בינהם

גם אם שניהם בעלי חשק ביולוגי גבוה ו"ביצועים" טובים הם יכולים לצאת ממפגש סוער ו"מוצלח" לפי הספר אבל מרוקנים ולא מסופקים

יכול להיות מצב שבו המיניות היא המכשול שעליו נופלת זוגיות אבל כמעט תמיד זה רק הסימפטום, עם זוגיות איתנה אפשר להתגבר על הקשיים האלה, ובד"כ זה גם פערים שמרגישים ורואים גם בלי להכנס פיזית למיטה

ההבחנה ההלכתית היא בין פנויה לנשואה לך.

לא בין בתולה לאחת שלא.....

אותם שיקולים שבגללם מחליטים לגעת רק אחרי חתונה בנישואים ראשונים הם בדיוק אותם שיקולים בשניים, גם הלכתית וגם חברתית רגשית

אל תוותרי על מה שחשוב לך

אם החלטת שלך זה לא מתאים אז מי שלא מוכן לכבד את הרצון שלך בוודאי שלא מתאים להיות בן זוג

אם זה כל כך נפוץ (זה עצוב ממש אם כן) אולי חשוב להבהיר את זה לפני פגישה ראשונה כדי לסנן אכזבות

נכון זה לא קל וזה גם מפחית במידת מה את ההיצע. מצד שני אמחיש לך בקצרה למה זה כדאי אם אתם באמת ובתמים בוחרת בבית של קיימא.

1. רבים מהגרושים חוו קשים בזוגיות הראשונה ולכן הם אינם מאמינים בזוגיות

2. יש גברים שנח להם לחיות בלי מחויבות מלאה אבל כן יש להם צרכים מיניים

3. גרוש עם ילדים מתמודד עם נטל כלכלי משמעותי והוא מבין שחתונה תוסיף לו במובנים רבים את הילדים שלך.

4. יש גם נדבך מסויים של אנשים שבאמת הייתה בעיה קשה במיניות של בת הזוג הקודמת וחשוב להם לוודא שהבעיה לא תחזור.

המשותף לכולם זה שהם מעוניינים במיניות או בזוגיות זמנית או בקשר רופף ויש גרושות שזה מתאים להן. (אני לא שופט אף אחד, מעולם לא נאלצתי להתמודד עם מה שאתם עוברים).

את מחפשת מישהו אחר.  האדם אותו את מחפשת רוצה להכיר, לחלוק ולתקשר לא רק לבלות ולפרוק. אדם כזה לא מנסה להביא אותך למקומות שלא נוחים לך כאשר הוא מבין שהוא עלול לאבד אותך.

אז שוב

את אדם איכותי

אל תתייאשי ממי שאת

תמשיכי לחפש את האחד שיאהב אותך ואת ילדיך. את תמצאי בסוף.

שנה טובה!

אני אשנן את הפסקה האחרונה. זה בהחלט נכון ומחזק.. חבל שהוא לא התאמץ מספיק , אבל זה שלו. אין לי מה לעשות עם זה..

תודה רבה ושנה טובה🙂

אם המטרות שלכם זהות הוא לא צריך להתאמץ במיוחד כאשר יש כימיה. אם המטרה שלו הייתה רק להנמיך את חומת המגן אז טוב שהיית חזקה.

ורק עוד נקודה לחדד, לא כל מי שמחפש אתך אינטימיות מנסה לנצל אותך, בהחלט ייתכן שהוא רואה חברות ארוכת טווח עם חיבה ואכפתיות.

עדיין, את מחפשת בית, ובית הם לא.

יש אנשים שעוזרים לך בסינון? נניח רב קהילה? קרוב משפחה או חברות? זה יכול לעזור למנוע מפחי נפש (כמובן שלא מדובר במסנן 100%).

ושוב תזכורת לסיום

למרות שבחרתם להפריד את החבילה את לא נשמעת אדם פגוע או טעון. את נשמעת אדם נעים ונבון שראוי להקים איתו בית. אל תתפשרי על מי שאת.

שלא התאמץ ז"א לא רצה לחכות עם היחסים אחרי החתונה, חוץ מזה הכל היה טוב..רק מזה הוא פחד ממש  אמר שגם אם הוא יהיה אצלי בבית  ונבדוק הכל איך מנהלים חיי משפחה לפני חתונה, הוא לא מוותר על השינה ויחסי אישות.וגם שקשה לו כי יש לו יצרים ובגיל הזה קשה לו ממש להתאפק.. אני דווקא באתי לקראתו הרבה עד היחסים זה גבול אדום מבחינתי.

ויש לי מדריך זוגיות מקסים שאמר לי ממש שזה ווטו לא גרים ביחד ולא ישנים לפני..ככה לא תתקדם חתונה מהר, סתם נמרח ויש הרבה עוגמת נפש ברוב המקרים.

במקום שהבחורים יודו שהם חלשים -

ממציאים קולות שלא שיערום אבותינו.

מעטים האנשים שישלמו (בשטר וקידושין)

על מה שקיבלו לפני זה בחינם.

בנישואין שניים אני מדברת.

לא על ראשונים.

וחוץ מזה אם בודק אותך,

תהיי בטוחה שבדק גם אחרות.

עם גבר כזה את רוצה להיות?

אבל עובדה שלא הלך לו גם כך, עם בנות שנוגעות...

יודעות שעשיתי בשכל רק האגו כואב קצת שלא רצה לחכות אחרי חופה.

אם את לא שלמה עם הבחור, משמע הוא לא צריך להיות בעלך. לא שלמה לא משנה למה.

ולעניין הטבילה.

טבילת פנויה נאסרה כדי למנוע "זנות" בדיוק כמו שאת מתארת. קיום יחסים ללא נישואין.

אבל היא לא נאסרה לשם מטרות אחרות. לדוג' לשם עליה להר הבית.

הרי לא יעלה על הדעת שמישהי פנויה לא תוכל להכנס מעולם להר הבית

בתקופת המקדש גם פנויות היו טובלות לשם עליה ולשם הסרת טומאת נידה. שמטמאת במשכב (כל מיטה וכו ששוכבת עליה ומושב שיושבת עליו.

בכל מקרה. הנהגה כיום שמוסכמת על כל הרבנים (לדעתי) שפנויה לא תטבול. 

בתקופת הגלות, אך בפשטות אין מי שיכול להקל בזמננו בדין מהריב"ש שהובא להלכה בבית יוסף ובכל הפוסקים.

(זו אחת מכמה סיבות בגללן הרב ליאור אוסר חד משמעית על נשים לעלות)

מה יהיה כשיבנה המקדש? בפשטות בשביל לבנות מקדש צריך סנהדרין - הם יכריעו.

האיסור הוא אך ורק מהתורה ולולא היה אסור אין שום היגיון למה לא. 

אז כל מי שיגיד לך שזה רק יפגע ביחסים תדעי שזה שטויות. יחסים יכולים להיגמר רע בין אם היתה שמירת נגיעה ובין אם לא. 

וזה שאת בוחרת שלא, זה כי את רוצה לעשות את רצון ה' אז תשמחי בזה.

ולכל מי שאומר שמי שהיתה ביחסים לפני החתונה ואז נפרדו אז יש לה עוגמת נפש ופגעו לה בכבוד - אתם רצניים?! מה היא ילדה בת 16 שניצלו אותה? אישה שמקיימת יחסים בהסכמה זו זכותה ולא פוגע בכבוד שלה ואין לה שום עוגמת נפש. צאו מהסרט.

אבל אני בטוחה שאת חושבת ככה כי הורגלת לחשוב ככה מבחינה דתית. 

שבמקרה שלך זה בסדר כי זו תורת אמת. אבל בעיקרון אם חושבים על זה, זה סוג של שטיפת מוח ויש מלא אנשים כאלה בעולם שחושבים משהו כי ככה זה בדת שלהם (לדגומא ערבים, יש להם דעות בנושאים מסוימים שמושפעים מהדת שלהם שלנו ברור שמדובר בשטויות.. אבל לכי תתווכחי איתם..) ולכן אפשר להסתכל על המקרה שלך באותה צורה, אבל במקרה שלך שוב כמו שאמרתי זה באמת נכון (למרות שלי אישית קשה עם זה ואני לא מסכימה אבל מכבדת מאוד מי שמאמין בזה).

יחסי מין זה עמוד תווך שמאוד מקרב ומעמיד את הזוגיות. אי אפשר להשוות קשר שבו המיניות היא שמורה ומיוחדת לזוגיות לבין קשר שבו היא "עוד אלמנט" שתכלס חווינו ונחווה עם אחרים

ברור שזה לא דיכוטומי- זה לא שכל מי שלא שמר נגיעה הזוגיות שלו תתפרק

ובטח שזה לבד לא מבטיח זוגיות יציבה

אבל בוודאי שזה שונה

ובוודאי שסטטיסטית זוגות כאלה מחזיקים יותר (זה מגיע עם סט ערכים נוסף, קשה לבודד משתנים, אבל לדעתי יש קשר)

ממליצה לך לקרוא את הרבנית מבורך, היא כותבת על זה לא מעט 

אבל מסכימה שיחסים זה עמוד תווך בזוגיות. בכל זוגיות.

20% מהחילונים מתגרשים

11% מהדתיים

7% מהחרדים

כן רואים בציבור הדתי והחרדי קשר ישיר בן גיל הנישואין לגירושין.

ככל שמתחתנים צעירים יותר, עולה אחוז הגירושין.

(גם בחתונה בגיל מאוחר מאוד יש אחוזי גירושין גבוהים. אבל זה נובע מנישואים שניים שבדרך כלל אחוז הגירושין בו גבוה יותר)

ולדעתי האישית.

אין קשר לטיב היחסים.

קשור כמה קשה להיות גרוש בכל אחד המגזרים.

אפשר לשמור נגיעה.

מי שלא רוצה לשמור נגיעה, פשוט לא מתאים לך.

זה מסנן מעולה.

נכון שזה לא פשוט וחותך משמעותית את מספר הגברים הרלוונטיים, אבל מי שלא פשוט לא בשבילך. 

ומי שרוצה שומר..זה לא לנצח רק כמה חודשים טובים ואז הכל בקדושה..

אבל זוגיות רצינית לא הייתה בראש מעייניו למרות ההצהרות שלו בהתחלה.

לא קראתי את כל השרשור אז אולי כבר כתבו את רוב מה שאכתוב:

א. אין שום היתר לאישה פנויה לטבול ולקיים יחסים. אין. לא קיים. מי שאומר שיש היתר או שקרן או מסלף את התורה וחי בדיסוננס שגורם לו לחשוש מאיסור נדה אבל לא מאיסורים אחרים מפורשים.

ב. מחקרים מראים שלזוגות שחיו ביחד לפני החתונה יש סיכוי יותר גבוה להתגרש מאשר אלה שלא (וכנ"ל לגבי זוגות שהיו להם הרבה פרטנרים מיניים לפני החתונה).

למה זה ככה? כי בן או בת זוג הם לא רכב שצריך 'לקחת לסיבוב' לפני שמתחייבים לקשר, עצם ההתחייבות והבלעדיות של הקשר היא מה שהופכת את הזוגיות לאפשרית. זה שאין לי אופציה אחרת ואני מחוייב לבת הזוג אמור לגרום לנו להתאמץ ולזכך את עצמנו ולהשתפר בזוגיות. אם אין מחויבות אז אין טעם להתאמץ ולהשתפר כי אני תמיד במחשבה שאולי יגיע מישהו שווה יותר.

עשית את הדבר הנכון.

מקווה שתמצאי גבר ראוי, טוב לב וירא שמים שתבנו יחד בית נאמן בישראל. 

וחזקה ומעוררת השראה.

זה ודאי לא קל בכלל בכלל למצוא גבר שמוצא חן בעינייך ולא רק שלשמור נגיעה אלא לעמוד על הערך שלך גם למול השקפתו ההפוכה, ובעצם לוותר עליו ועל הקשר איתו בעוד יש שם גם הרבה טוב והרבה התאמה. זה כואב מאוד וקשה מאוד

מחזקת אותך יקרה להתחזק בעצמך פנימה ובמה שנכון וטוב לך, באמונתך, בצדקת דרכך, בידיעה שזוהי דרכך, ושגם ממנה עצמה את תראי הרבה אור וברכה ב"ה.

מאוד התרגשתי לקרוא את העמידה על העקרונות והערכים שלך, ב"ה שהקב"ה יראה את כל ההשתדלות של בתו האהובה וישלח לך במהרה את בחיר ליבך בנחת ובשמחה

ותזכי ותזכו להינות מהפירות המתוקים של ההשקעה וההתמדה והאהבה שלכם

בשלמות ובמתיקות

תבשרי אותנו בשורות טובות בקרוב ב"ה 🙏❤

זה בדיוק מה שכואב כל כך, שאחרי שנים סופסוף מצאתי מישהו שבאמת יכולה לראות איתו עתיד,

פעלתי ממקום שכלי, לא עפתי עליו מההתחלה, התלבטתי ולאט לאט התחלתי להיקשר, כי הוא גם

מאוד התאמץ ועד שאני רוצה, הוא לא מוותר על משהו שכל כך חשוב לי.

לא מתחרטת על ההחלטה, חושבת לעצמי אולי יכלתי לשכנע אותו אחרת לדבר על ליבו, אבל אין לי

כוח להתעסק עם זה, זה ויתור שצריך לבוא ממנו אחרת כל הזמן זה היה קושי שחוזר בקשר.

מקווה לבשר לכם באמת בשורות טובות בקרוב.

ממש חיזקתם אותי.

קוראת שוב ושוב וזה עוזר לי לדעת שקיבלתי את ההחלטה הכי נכונה לי.

אין כמוכם!!❤😘🤗

ראשית אומר שאני חושב כמוך. את צריכה להמתין, לפחות בשלב הראשוני של הקשר. את צודקת בהחלט - ייתכן והוא לא רציני, גבר הולל וכו' וכו'

וברור שאם תשכבי עם כל אחד כזה זה יפגע בך.

מה שבאמת מעניין זה אם באמת יש התאמה והיא הדדית, איך הוא מוכן לוותר עלייך בגלל זה? למה הוא לא מעריך אותך יותר בגלל שאת שומרת על עצמך? האם את בטוחה שהוא אוהב אותך ובונה עלייך לקשר רציני או שזאת רק ההרגשה שלך?

אבל לגבי התגובות כאן.. הייתי אומר אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.

ז"א אף אחד כאן מהמגיבים לא נכנס לנעליים שלכם ובאמת מרגיש מה שאתם מרגישים, את הכמיהה לבן/בת זוג במצב המורכב שלכם.

לידיעתך, ייתכן ואף אותם מגיבים היו מתנהגים בצורה יותר גרועה.

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.