אלא איך משחררים

כי לא נראה לי שרוב הנשים מוצאות בייביסיטר מעל גיל 30..

(לא תינוק קטן, שנה ומעלה(

וכשישנים אין לי בעיה מישהי בת 14 אם היא אחראית. אני בגיל הזה הייתי עושה חופשי והייתי ממש אחראית 

והאמת שיצא לי אולי פעם אחת כי קשה לי ע"פ המחירים המטורללים פה ורוב הבייביסיטריות גפ לא מוכנות בשנת הלימודים להישאר עד מאוחר )או שההורים שלהם) אבל יצא לי כשבעלי לא היה והייתי צריכה לצאת להשאיר לאיזה שעה וחצי והוא לא התעורר.

אבל הייתי מנסה לסנכרן את זה ככה שאני אצא כשהוא נרדם ואז סיכוי טוב שיש יוצר זמן עד שהוא יתעורר

השאלה מאיזה גיל בייביסיטר יכולה להיות אחראית זה מאוד תלוי סגנון של האוכלוסיה בה את גרה, גיל הילדים שלך והאופי שלהם והרצון לשחרר.

אני משאירה את הילדים בגילאי 6,9,11 בלב שקט מאוד לכמה שעות, עם הקטן בן 2.5 גג שעה

אבל לא הייתי לוקחת בייביסיטר בגיל הזה.

בייביסיטריות בגילאי 17 יכולות להיות מנוסות ואחראיות מאוד. זה כבר גיל של הדרכה בתנועות נוער.

ויש בנות 18 שבדרך להיות אמהות.

אם זה בייביסיטר שהוא כמו מטפלת, כלומר להרבה שעות 4-6 אז סטודנטיות או גננות מתלמדות יכול להיות פתרון מעולה.

בד"כ בגילאי 20-25.

והמחיר בהתאם.

מאוד מקווה שנשים בנות 30 כבר לא עוסקות בבייביסיטר.

נשים בגיל הזה ששומרות על ילדים זה מקצוע לכל דבר.

וגם לא חייבים לשחרר. יש לזה מחירים והשאלה אם את מוכנה לשלם אותם.

לכל בחירה יש יתרונות וחסרונות ובכל החלטה תשלמי מחיר מסויים. השאלה מה המחיר הגבוה יותר. מציע לך לרשום על דף את ההשלכות של כל בחירה ואז להחליט אם את רוצה לשחרר או לא.

כי אם לא תהיי החלטית איזה אופציה עדיפה תמיד תוכלי להסביר לעצמך במה המקרה שלך שונה מאחרות ולמה במקרה שלך את לא יכולה לשחרר וזה ימשוך חזרה להחלטה השניה.

אם יהיה לך מול העיניים את המחיר שאת משלמת על האופציה השניה, זה יעזור להיות נחושה בהחלטה.

יש לנו המון בחירות בחיים שמצריכות מאיתני לצאת מאעזור הנוחות וזה לא נוח ולא נעים. ופוגש אותנו בנפש במקומות כאובים.

אבל לפעמים צריך להיות חזקים ולא להישבר ולא להסתכל אחורה.

אני לא יודעת אם הקושי לשחרר מקורו בראש או ברגש, אבל לשני המקרים אפשר להיעזר באימון כדי לשחרר חסמים שאנחנו משלמים עליהם מחירים יותר גבוהים ממה שאנחנו מוכנים לשלם.

נשמע שלא יעזור גם אם יכתבו לך 50 תגובות איך אפשר להשאיר ילדים עם בייביסיטר.

נשמע שיש שם משהו בתוכך שמונע ממך לראות איך אפשר לשחרר וצריך לבדוק בהתבוננות פנימית מה המקור ולתת לו מענה ולא להשתיק אותו.

למצוא ביביסיטר שהיא מעל גיל 30.

מי תסכים לבוא אליכם בערב?

נערות עושות את זה כי הן צריכות את הכסף.

ככה באזור שלנו לפחות... אולי אצלכם זה שונה

אני עכשיו בת שלושים, לפני שנה לא הייתי אחראית?

ולעניין, אני באמת לא משאירה ילד מתחת גיל שנתיים כשהוא ער. אבל ילד גדול יותר או כשהילדים ישנים, בכיף משאירה עם נערה בגיל 14 ולפעמים אפילו 12 אם זה מה שמצאתי. ילדים מעל גיל 4 אני משאירה גם עם ילדות בנות 11 12 כשהם ערים, זה אפילו יותר טוב כי הן ממש משחקות איתם.

ואיך אני מוצאת? שכנות. אחיות של חברים של הילדים מהגן. יש גם קבוצה בשכונה אבל מעדיפה בשתי השיטות הראשונות, ככה אני מרגישה שיותר מכירה אותן.

גם אצלי ההורים לא יכולים לעזור. לומדים להסתדר.

ל

אבל בלי לדעת

ויכול להיות 21 יותר טובה ממנה

באמת שתלוי

בגדול אין לך מה להלחץ

בדרך כלל בחורה היא באמת לא מגדלת ילדים ,אבל לזמן מועט זה בסדר , אמור להיות בסדר..

בעזרת ה

במיוחד אם יש להם אחים קטנים את יכולה להיות רגועה יותר 

אם ילד קם בלילה אז בייביסיטר בד"כ תרים אותו ותרדים חזרה בידיים או בעגלה.

גם אם לכם למשל יש הרדמה אחרת.

וזה בסדר וזה לא הורס הרגלים.

ילדים יודעים להבחין בין בייביסיטר לבין הורים.

וגם תחשבי מה השעות ביום שאת כן יכולה להיות רגועה לגביהם.

לא חייב עד השעות הקטנות של הלילה.

אם יש כמה ילדים שקמים כמה פעמים עד 12:00 בלילה, שווה לשקול קודם לטפל בנקודה בזאת כדי להביא אותם לידי שינה רציפה בין השעה שעולים לישון לפחות ל4 שעות. אין סיבה בכל גיל שילד לא יצליח לישון את תחילת הלילה רצוף.

אולי הם מעירים אחד את השני, אולי יש רעש, אולי אור, אולי רעב, אולי שנ"צ.

ואם יש ילד ספציפי שיותר מתקשה אפשר לקחת אותו איתכם.

לא דומה לצאת עם חבורה לעומת לצאת עם ילד אחד שרוב היציאה ישן.

לא חייבים לצאת רחוק. תחפשו יציאות קרובות במרחק עד חצי שעה נסיעה גג. וגם הנסיעה זה זמן נחמד לדבר. עדיף יציאות קצרות לעיתים קרובות מיציאות ארוכות לעיתים רחוקות.

במקרה קצה שיש לכם אירוע מאוד חשוב והוא רחוק אז תבקשו מההורים, זה לא נקרא שגרה. כמה פעמים זה קורה? אולי פעם בשנה.

לגבי החשדות, אז הפתרון הוא כנראה לראות פחות חדשות כי הכתבות נועדו לערער בנו משהו מבחינה רגשית. זה כל הקטע של רייטינג.

אם זה לא היה מפחיד לא היו צופים. אז חדשות זה רחוק מאוד מתמונה אובייקטיבית ואם זה פוגע לך באיכות חיים- תסנני

אני בהחלט משאירה עם מישהי צעירה יותר עם הנחיות ברורות של מה לעשות במקרה והיא מתעוררת, ואומרת שאם יש בעיה שתתקשר אליי, ואם זה משהו דחוף וקריטי היא יכולה לדפוק אצל השכנים והם יעזרו לה (או שאני אדבר איתם ואקפיץ אותם עד שנחזור)

אין לי שכנים שאני יכולה להקפיץ.

מלחיץ אותי שנצטרך לחזור דחוף ונהיה קצת רחוקים

נניח והייתי עושה עכשיו בייביסיטר, כשיש לי ילדה בעצמי, לגמרי הייתי מתקשרת להורים במקרי חירום, נגיד חס וחלילה הילד מקיא או משהו. זה יכול לקרות בכל מקרה.

את יכולה לנסות להתחיל לצאת למקום קרוב, לאט לאט לצבור ביטחון 

לק"י

רחוקים.

אנחנו נעזרים בבייביסיטר לרוב רק כשצריך. לא בשביל לצאת לבלות וכדומה.

לק"י

אבל אנחנו לא יוצאים הרבה.

אני לא נגד להשאיר בערב עם בייביסיטר.

לי כרגע פחות מתאים להשאיר, לקוות שירדמו בכלל, שלא יבכו (כי יש לי ילדים שדבוקים אלי יותר).

ובכנות,

בת 13 - 17 ששומרת לי על הילד

פחות "חשודה" בעיני מבת שלושים

סתם כי זה מקובל יותר.

אשה סטנדרטית בת 30 לא תשמור על ילדים של אחרים אחרי צהריים בשעות הפנאי שלה.

מסייגת שלרוב לא אשאיר תינוק יונק, אבל בגיל גדול יותר משאירה ותמיד מרוצה ב"ה.

אגב זה גם מפתח את הילדים, כמובן בתדירות סבירה. מקנה להם אחריות, אצלנו גם הם לימדו אותם כל מיני דברים ושיחקו איתם בדברים נחמדים. 

לק"י

על אף שהוא לא תמיד מסכים לאכול מוצקים.

אבל לכמה שעות הוא יכול להסתדר.

הילדים שלי יונקים עד לגיל גדול במיוחד..

אבל אני מתייחסת אחרת כשההנקה היא לא בלעדית.. ממש כמו שלא אשאב לילד בן שנה וחצי או שנתיים. מלמדים אותם דרכים אחרות להירגע כשאמא לא נמצאת כמו בקבוק מים או מוצץ. 

(אלא אם כן זה לשמור לקצת זמן עם הילדים שלה)

את היית מוכנה ללכת לעשות בייביסיטר על ילדים אחרים בזמן שבעלך בבית עם הילדים שלכם?

אולי אולי איזה מטפלת מבוגרת מהמכון שמוכנה לשמור אצלה במחיר גבוה (וזה הגיוני)

אז או שמשחררים או שלא 

כאמור, אני מעל 30 ולא הייתי עושה בייביסיטר לאנשים אחרים כי מן הסתם לרוב בנות ה30+ יש מספיק ילדים על הראש שלהן

לא חייב בפעם הראשונה לצאת לנופש בחו"ל שבוע

עושים מפגש היכרות עם הילדים בתשלום

אומרים שהיא תשמור עליהם לפעמים כשאמא ואבא יוצאים. משכיבים אותם, נותנים לה הנחיות ונשארים זמינים למקרה שתצטרך אתכם ומתעדכנים איתה טלפונית.

בהתחלה אפשר איוורור קליל לבית קפה בידיעה שאולי תצטרכי לחזור ולאט לאט זה ישתחרר.

אם לא משתחרר - אז אל

אני לא שחררתי ורק עכשיו כשהבכור שלי בן 5 הרגשתי יותר בנח. הסברתי לו והכל היה בסדר.

ואומרת, שאני מכירה גם נשים שמשאירות אצל אחיות שלהן הנשואות ללילה או מבקשות מאחיותיהן הרווקות לבוא.

לבית הבחורה הייתה בת 19-18 כזה והיא עבדה גם במעון מידי פעם אז זה מאוד הרגיעה אותי.. וכשחזרנו הביתה אני ובעלי שאלתי אותה איך היה והיא אמרה לי איזה חמודה התינוקת (בת שנה) היא לא הפסיקה להגיד מים מים תוך כדי שינה.. ואני כזה אוקי, הבאת לה? והיא אומרת לי אמ... לא..

פה הבנתי שאני מעדיפה לא להביא בייביסיטר בכלל.. לא מתאים לי.. מעדיפה הורים או מישהו מהאחים הרווקים שאני יכולה להרגיש בנוח להתקשר ולשאול מתי שארצה.. ובכללי מישהו שמכיר את הילד/ה

אפ זה משהו שאני יודעת שיכול לקרות כי קורה דם אצלנו אני מראש מכינה את הבייביסיטר

ואם היא לא עושה את זה אצלי אז גם אני לא בטוחה שהייתי מביאה לה, תינוקת בת שנה שממלמלת מים מתוך שינה בפעם הראשונה יכול להיות שהיא גם בכלל לא מתכוונת למים ואם הייתי אמא שישנה בחדר השני והיא ממלמלת כנראה שגם לא הייתי שומעת אותה

בפתח החדר של הילדה, אבל לא משנה.. אז באמת  לא כזה נורא... אבל עדין זה נתן לי להבין שאני פחות בקטע של בייביסיטר..

רווקה, מקסימה ואחראית.

אבל האמת - היה לי לא נעים להשאיר אותה עם הילדים שלי... קינאתי בעצמי בשבילה... אני צעירה ממנה וכבר עם חמישה ילדים, והיא עוד לא נשואה אפילו

אז מבחינה רגשית שלי - דווקא העדפתי להשאיר את הילדים עם נערה צעירה (15 ומעלה) שקיבלתי עליה המלצות.

וזה המפתח - לקבל המלצות מהורים אחרים. יש נערות בגיל הזה שהן מאוד אחראיות ויודעות לטפל מצוין. יודעת להעיד באופן אישי - אני אמא לאחת כזו (ב"ה יש לה ניסיון רב, גם עם אחים שלה וגם עם ילדים שהיא שמרטפה עליהם)

וזהו, זה השלב הראשון בדרך לשחרר...

בני כמה הילדים שלך?

כשהיו לנו רק שני ילדים באמת כמעט לא הבאנו בייביסיטר, גם כי היו קטנים מדי בעיניי (כשיש ילד בן ארבע-חמש הוא יכול קצת "לעזור" לבייביסיטר עם האחים הקטנים), וגם כי פשוט היינו לוקחים אותם איתנו לדברים שהלכנו אליהם. (אבל אצלנו במקרה הצורך גם הייתה לנו משפחה זמינה לעזרה).

רק כשהיו לנו ארבעה ילדים ומעלה כבר לא יכולנו לסחוב אותם איתנו לכל מקום, והתחלנו להשתמש בשירותי בייביסיטר. לקח זמן לשחרר, אבל זה היה משתלם.

וכמה שנים אחר כך כבר הייתה לנו בייביסיטר פרטית משלנו (מגיל 11 השארנו אותה לבד עם האחים לכמה שעות)

אנחנו יצאנו לנופש זוגי לראשונה לפני חודש, אחרי 16.5 שנות נישואין. כי סוף סוף יש לנו בת מספיק גדולה בשביל להישאר יומיים לבד עם האחים שלה, שאין ביניהם יונק כרגע (ואחותי הקטנה, בת 21, הייתה פה חלק מהזמן כגיבוי).

לפני כן הייתה עוד פעם אחת ששלחנו את הילדים ליומיים להורים שלי, ובלילה חזרנו לקחת את התינוק דאז.

אז אל תחשבי כרגע בגדול, על נופשים. תתחילי ביציאות זוגיות בסביבה שלכם, למשך זמן קצר, כשאתם זמינים לקריאה במקרה שהבייביסיטר לא מסתדרת.

לאט לאט תצברו ביטחון וגם תמצאו מישהי שאתם כבר סומכים עליה, ותוכלו לצאת ליותר זמן. (אבל בשביל נופש זוגי לא הייתי משאירה באמת עם מישהי צעירה שלא מהמשפחה... וגם לא כשיש ילדים קטנים מדי שעלולים להתעורר הרבה בלילה... בע"ה יהיו לכם שנים בעתיד שתוכלו לעשות את זה...)

אני אמא בת 19, וחושבת שדי אחראית🤔

וגם מגיל 4 חודשים יצא לי לקחת בייביסיטריות בנות 11 ומעלה, אחראיות מאוד

אבל באמת יכול להיות שזה תלוי ציבור.. במקומות היותר דוסים הנערות האלו כבר סוגשל ״אמהות קטנות״ לאחים הקטנים שלהם, ויש להן ניסיון וביטחון,

אבל בכל מקרה לפי דעתי נערה בת 18-19 כבר לגמרי יכולה להיות מספיק אחראית לשמור על ילדים (כמובן כל מקרה לגופו.. ובשביל לשחרר צריך באמת לבדוק את טיב הנערה-  לשמוע המלצות, מכרים וכו׳)

אם יש כאלה שאת מכירה מהיכרות אישית, אולי זה יהיה יותר קל

אם לא - אז בהדרגה, אפשר שבפעמים הראשונות תהיי איתה בבית ותעשי דברים אחרים ואחכ שתשמור לבד לזמנים קצרים וכן הלאה..

בהצלחה! 

כיף לבנות שלךך!!!

וגם אני אמא צעירה אבל זה לא רלוונטי לדעתי בעניין הזה.

פשוט ממש מפחיד לדעתי, היא לא תדע מה לעשות במקרה הצירך, זה ברור לי...

תודה!

לק"י

אבל בגיל 15-16 כן הייתי משאירה עם תינוק קטן.

(הילדים שלי לכ זורמים עם זה אבל זה כבר סיפור אחר)

ואותה אחת באמת אולי יחידת סגולה. מאוד אחראית לגילה שידעתי שהיא תדע מה לעשות במקרה הצורך

(וגם הייתי באיזור וזמינה.. )

לא כתבתי בשביל שילמדו ממני, כתבתי יותר בשביל להכניס כאן לפרופורציות

(; על רוב הבנות בגילה לא הייתי סומכת)

אם צריך בייביסיטר שתאסוף מהגנים זה רק עד כתה ו'. בנות ז' ומעלה לא נמצאות בצהריים.

השנה היתה לנו בייביסיטר קבועה אחת לשבוע, חגגה בת מצווה באמצע השנה. מצויינת!! אחראית, דייקנית, היה לה חיבור טוב עם הילדים.

ונניח יש איזה מקרה חירום שהיא לא יודעת לתפעל - אפשר לבקש עזרה מהשכנה הצמודה.

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לק"י

אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.

(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל

עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף

הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק  עברה בסדר גמור בשבילו

וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...

אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!

אולי תחשבו על כיוון כזה?

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים