אני ממש מתלבטת בסוגיה הזאת.
בעלי ואני די דומים בקטע הזה שאנחנו ממש לא פזרנים ביומיום שלנו מצד אחד, מצד שני לפעמים כן יכולים להוציא סכום גדול שאולי אחרים לא היו מוציאים (פעם בשנה חופשה בצימר לכל המשפחה, או מתנות לילדים פעמיים בשנה). אין לנו הוצאות על תחביבים שלנו או קניות מוגזמות בסופר.
עד עכשיו שנינו היינו עובדים ובכל זאת התנהלנו ככה וב"ה הסתדרנו, אבל שוב כל פעם שחשבנו להוסיף חוג לילד, שיעור פרטי או כל הוצאה קבועה אחרת חשבנו שחבל. לא מתוך קמצנות אלא שזה לא בהכרח שווה את הכסף.
עכשיו בעלי החליט לצאת לחלת לתקופה, אנחנו די מאוזנים עם המשכורת שלי, בתקופות כמו החגים והחופש לוקחים קת מהחסכונות. אבל פתאום מרגיש לי שאולי כן כדאי להשקיע יותר בילדים, למשל חוגי אנגלית, או חוג שחיה, חשבתי שאולי כן כדאי לי להרשם לסטודיו לעשות קצת ספורט, או אולי יציאה זוגית קבועה.
אבל, מעבר לזה שעכשיו זה כנראה לא הזמן הנכון להוצאות נוספות, אני תוהה איך אתם מחליטים להכניס הוצאה קבועה לתקציב שהיא כביכול מותרות.
אגיד שבעלי עוקב אחרי ההוצאות והכל אצלו ממש מסודר, אבל אין לנו מעקב כתוב קבוע. תוהה אם זה לא מה שאני צריכה כדי לקבל החלטה כזאת.
לדעת כמה יסתיים החודש, כמה להעביר לחסכון ולבחור מה לעשות עם השאר.
איך זה אצלכם?
