רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קְבַע –
אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה;
אוֹמֵר:
"הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת־עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל" (ירמיה לא, ו*);
"בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ;
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מדודי רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הבבלי שואל: "מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך".
רבינו יונה אומר: "ולשתי הלשונות רוצה לומר בכל ענין שיעשה שיעברו עבירה או שתכעוס עליהם עשה בענין שלא יצטרכו לעם אחר אלא תראה צרכם ותספיק להם מה שצריכין כענין שהיה מתפלל כהן גדול ביום הכפורים (יומא נג ב) ולא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר".
הרב קוק בעין אי"ה מבאר על ההסבר הראשון של הגמרא: "העוברה סובלת צער הריון, אמנם כל הצער הוא לתכלית השמחה של לידת הילדים המשמחים לב הורים, כן כל צרות הבאות על ישראל הם ודאי לתכלית טובה ונעלה, 'אם יולד גוי פעם אחת'. אמנם יהיו ג"כ צרכיהם לפניך. כי צרכי הזמן דורשים את שלהם ואינם יכולים להבליג ולסבול יותר מכחם, בשביל התכלית הטובה שתצא מזה בעתיד, ע"כ תשמרם ותספיק צרכיהם גם בהוה".
אבל לכאורה לפי זה הצרות של עם ישראל דומים כאשה עוברה, ובמימרא משמע ש-ה' הוא כאשה עוברה.
בדברים רבה ואתחנן: "ויתעבר ה' בי... מהו ויתעבר, נתמלא עלי עברה כאשה עוברה שאינה יכולה לשיח מפני עוברה".
בזוהר מקץ: "ועבר דאתמלי עברה וזעמא ואתתקף בדינא קשיא אוף הכא ועבר".
נראה שהכוונה שלפעמים למעלה יש שפע אדיר שאמור לצאת לעם ישראל אבל דינים קשים חוסמים אותו, ולכן צריך להתפלל שעדיין אז ה' יסיר חלק מהדינים וישפיע לנו שפע רחמים.
לקראת ראש השנה העולם נולד מחדש ואנחנו בשלב העיבור והתולדה, לכן מתעוררות דינים. השופר שתוקעים בו באלול ובראש השנה יש בו כח לשבור את הדינא קשיא כמו שכותב הזוהר בפקודי: "ואמרי זכאין אינון ישראל דאית לון עיטא בארעא בגין לאתערא רחמי מלעילא כדין כתיב (תהלים פט) אשרי העם יודעי תרועה יודעי תרועה ודאי יודעי תרועה מתברי האי תרועה דאיהו דינא קשיא דכלא אתדנו בה, זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי בגין דאינון ידעי ארחוי דקודשא בריך הוא וידעי למהך בארחוי וליחדא יחודא כדקא יאות".