עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך כ"ד באלול תשפ"ג 01:36
גם בפן האישי של כל אחד מכם,
וגם בפן הזוגי,
שכדאי ללבן אותם לעומק כדי ליצור מצב שכל הנושא הזה בו הפערים ביניכם באים לידי ביטוי יהיה מדובר ומלובן ותגיעו שם לאיזונים הפנימיים-אישיים וגם הזוגיים שכ"כ חשובים כאן.
אתייחס בתגובתי רק להודעה הפותחת שכתבת, אם כי ראיתי שלאורך השרשור הוספת עוד ועוד דברים חשובים.
לכן כפי שכתבתי בכותרת - יש כאן הרבה מאוד דברים חשובים וכדאי מאוד להעמיק ולהקיף את כל התמונה הזוגית ואת כל המתחולל בצורה שלמה כדי להגיע למקום טוב יותר באמת.
זה הרבה יותר מהודעה בפורום ומתקפלים כאן חיים שלמים, המון חוויות, תחושות, רגשות, מקרים, תחומים ועניינים שקצרה יד הפורום מלהגיע ולגעת בכולם, בטח שלא בצורה מקיפה ויסודית.
לגבי ההודעה הפותחת ממש על קצה המזלג (על אף שארוך זה רק בצורה ראשונית ובאמת על קצה המזלג) הייתי מנסה להתמקד בכמה היבטים:
א. המקום של בעלך *מול עצמו* לכל הנושא הזה של עזרה לאחר.
הזכרת כמה פעמים תגובה שלו שמייחסת הגשת עזרה לניצול. והוספת שזה יכול לנבוע מכאב שהוא סוחב איתו עוד מהילדות.
חשוב לא להתעלם מכך אלא להיפך, לגרום לו להבין את עצמו יותר,
לגרום לך להבין אותו יותר,
להבין מה השורש לכך,
להבין מה זה היה עבורו אם הרגיש ניצול בילדותו, כמה זה היה לו קשה, מה עוד כאב לו שם,
להבין מה זה גורם לו להרגיש מנוצל גם היום (גם אם זו "רק" הרגשה סובייקטיבית - זה מה שמלווה אותו)
ובעיקר - להבין אותו, לתמוך בו, להיות יחד אחד עם השנייה ולא אחד נגד השנייה.
ב. המקום שלך *מול עצמך* לכל הנושא הזה של עזרה לאחר.
כתבת לפי תיאורך שאת ממש "פריקית" של עזרה, שזה בצורה ובעוצמה מאוד מאוד גבוהה, שאת ממש חושבת על זה ואולי גם מנוהלת ע"י זה בכל שעה מהיממה שלך, בוקר צהריים ערב מחשבה על איפה עוד אפשר לעזור.
כמובן שהשורש של כך חיובי מאוד וכמו שכתבת בחוכמה מוסיף הרבה מאוד טוב בעולם.
השאלה היא העוצמה, התדירות, הכמות, וכמובן האם זה בא לעיתים על חשבון משהו אחר?
כי ציינת במילותייך שלך שאת ממש *אובססיבית* לעזרה, שזה פגע בך לא מעט פעמים (כמו עם חמותך בדוגמא שהבאת) ועוד תיאורים ששווה רגע לבחון אותם.
האם זה באמת מתאים לך?
האם גם בתור ילדה היית כך?
מה השורש של זה אצלך?
איך את תופסת עזרה לאחר?
איך את תופסת את עצמך אם את עוזרת לאחר?
ואיך תתפסי את עצמך אם יש יום בו לא עשית מעשה עזרה לאחר שהוא לא מהמשפחה הגרעינית שלך?
מה זה אומר עלייך?
מה עוד יכול להיות שם?
האם הרגשת לפעמים שהחסד בא על חשבונך או חשבון המשפחה הפרטית שלך?
האם הרגשת לפעמים שאת נותנת כרגע יותר ממה שאת מסוגלת וזה התיש אותך יותר משמילא?
איך הביטחון העצמי שלך?
איך את תופסת את האדם שאת?
והייתי ממשיכה לעשות עוד עבודת עומק מול עצמי בנושא הזה, יכולים להיות בו מפתחות מאוד יקרים שיוכלו לעזור גם לך וגם לבעלך ב"ה.
ג. המקום של הפער והשוני ביניכם במופעים שלו בשטח, בפועל:
כלומר - כל תת סעיף ללבן בצורה זוגית יחד, מתוך מקום של כבוד הדדי, הבנה הדדית, ראיית הצרכים האחד של השנייה וכן הלאה
- גם על נושא החברים של הילד שבאים הביתה - ששם נשמע שהגעתם למקום מאוזן יחסית שהחברים באים לשחק אצלכם וכאשר בעלך מגיע הביתה הוא שולח הודעה ואז החברים חוזרים לביתם. כך כולם נהנים וזו הצלחה שלכם שאתם בהחלט יכולים להעתיק גם לעוד ועוד תחומים ב"ה! וכל הכבוד לכם על זה ממש!
- גם על הנושא של החברות שבאות אלייך הביתה - כנ"ל להגיע לאיזון
(למשל:
שיגיעו לא כשהוא בבית,
למשל להיפגש אצלן
או במקום ניטרלי כמו בית קפה,
למשל להיפגש בחדר מסוים בבית ולא במרחב שבעלך בו,
או לחילופין להיפגש בסלון ובעלך באותם רגעים יהיה בחדר שלכם
או יצא עם חברים וכן הלאה...)
- וכן הלאה יתר הנושאים בציינת.
ד. המקום שמשנה את הפרשנות של כל מה שבעלך עושה מפרשנות שלילית לפרשנות מבינה ולעיתים אפילו חיובית:
וכאן רוצה להתייחס לכמה מהדברים שכתבת ספציפית:
1. כתבת: "טוב לנו,
אנחנו בסדר ובטוב
זכיתי באיש מדהים לחיים (למעט - - - )
בסה''כ ב''ה תודה לבורא עולם.
איש מכיל,
עוזר
תומך
מסייע
אבא לתינוקי מדהים"
כבר כאן ניתן לראות שמדובר בסך הכולל באיש באמת טוב.
נסי לענות גם לכעס או התסכול שגורמים לך לומר עליו ש"הוא לא חושב על אחרים בכלל" וש"הוא דואג רק ל.... של עצמו" כמו שכתבת וש"חסד הוא לא בלקסיקון שלו" - שאיך?
הרי הוא דואג לך, ולתינוק, אז זה כבר לא רק לעצמו.
2. וציינת גם כי "הוא עובד בעבודה שהיא כל כולה חסד, באמת"
וש"יש לו עבודה מדהימה שהוא מאוד מאוד אוהב ושזו שליחות אחת ענקית (!!!)"
אם כך יש לנו כבר איש טוב ומכיל ומסייע ומדהים
שדואג לאשתו ולבנו
ושכל העבודה שלו היא כל כולה חסד אחד גדול!
אז אני מהצד רואה איש שכמות הזמן שלו מהיום שהוא עסוק בנתינה וחסד גדולה פי כמה מהכמות שלא!
3. לגבי מה שכתבת על ההסעה של הזוג: "ובעלי מבחינתו אין סיכוי
למה? לדעתו הם מנצלים אותנו.."
נסי לראות יקרה שה*למה* של בעלך יושב כאן לא כי הוא רע, לא כי הוא לא איש חסד, אלא כי *מבחינתו* הם מנצלים. יכול להיות כאן משקעים מאוד גדולים שהוא סוחב עוד מילדות מכל משפחתו וזה טריגר לא פשוט עבורו.
בנוסף, כפי שאת כתבת - זה מוסיף לכם שעה, זמן, דלק, וזה לא בלי מחיר כלל. כלומר חשוב לראות גם את זה.
4. מבחינת המגבות של השכנה -
קודם כל שימי לב שגם כאן כתבת שהשכנה תפעיל אפילו לפני המכונה שלך עצמך (!), כלומר מקום בו את שמה את האחר אפילו לפנייך, ולפי הכביסה שלכם. (שלא יובן אחרת - את מדהימה וצדיקה באמת! כתבתי זאת רק כדי להאיר עוד זווית לפי סעיף ב' בהתבוננות העצמית בינך לבין עצמך אם תרצי כי גם שם יכולים להיות מפתחות יקרים גם עבורך אישית וגם כמובן זוגית)
ובהצד של בעלך - זה *באמת* מגעיל אותו מגבות של המקווה והכלור וכו'. זה הוא. הוא קשוב למה לא נעים לו ואומר את זה.
מאוד יכול להיות שלך זה בכלל לא מפריע, שאת בכלל לא חושבת על זה, שבעינייך זה אפילו מופרך והזוי -
אבל את לא הוא 
כמו שהוא לא את
וההבנה הזו שלבעלי, אדם נפרד ממני, "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", יש סלידה מכך, ולי כאשתו, שקודם כל הוא חשוב לי יותר מהשכנה, חשוב לדעת את זה גם. כי זה הבית של שנינו וצריך באמת שלשנינו יהיה נעים.
ואם לצורך הדוגמא אותך היה מגעיל משהו כזה או אחר ואותו לא - איך היית רוצה שיגיב?
איך היית מצפה שיפנה אלייך אם זה הפוך?
5. שוב לגבי האירוח של הזוג של אחיו ואשתו - שימי לב שכמו בסעיף 3 כאן, נראה שהנקודה הרגשית הכואבת משתחזרת כאן שוב.
שוב מדובר באח שלו. שוב מדובר בבן משפחה שלו. שוב הוא מדבר מהכאב על הניצול.
כלומר בעלך מדבר אלייך את הלב שלו. את הכאב. זה אפילו לא שיח רציונאלי אלא יותר רגשי וטעון וכאוב שחשוב לשמוע אותו ככזה וללבן אותו ככזה.
(ושאלות שמנסות לברר ודיבור שמנסה לראות את הכאב שלו, כמו - "איך הרגשת בתור ילד? האם הרגשת שמנצלים אותך? מה היה המארג המשפחתי שלכם? רוצה לשתף אותי? אני כאן." יכולות לקדם כאן).
וכאן עלה לי משהו מאוד בוהק מדברייך:
כתבת: "חמי וחמותי שאני לא סובלת הסתבכו עם איזה נותן שירות, כל הילדים נעלמו מהרדאר ואני כאילו אין סיכוי שהם נשארים לבד להתמודד עם זה (עם הזמן הם למדו לנצל את זה, ולכן פה כבר הפסקתי.. אם כי עדיין כואב לי שלא יכולה לעשות את זה כדי לא לפגוע בעצמי)"
שימי לב יקרה ש*את עצמך* הרגשת *מנוצלת* שוב ע"י *חמך וחמותך* (שהם כאמור המשפחה של בעלך) - ואת הרגשת על בשרך שהם למדו לנצל את זה ולכן את הפסקת (!) כדי לא לפגוע בעצמך!
כלומר עשית בדיוק בדיוק מה שבעלך עשה מול משפחתו
שגם הרגיש מנוצל על ידם
והפסיק
כדי לא לפגוע בעצמו!
זה ממש היה חד לקרוא את זה מילה במילה ופתאום לראות שמדובר ממש על דפוס אצלם, ואת יכולה ממש לרתום את *זה*, את ההבנה הזו שלך על כמה הרגשת שמנצלים אותך ושזה פוגע בך ולכן את מפסיקה - תרתמי את כל ההבנה החשובה הזו להבנה והזדהות איך בעלך מרגיש.
ויותר מכך - כיצד את היית מרגישה אם כאשר היית מפסיקה לעזור להם בגלל שנוצלת וזה פגע בך בעלך היה חושב עלייך שאת אגואיסטית ולא בעלת חסד?
6. לגבי הדירה של עכשיו: כתבת במילותייך:
"הבאנו רק פעם אחת, קיבלנו דירה מטונפת חזרה
ולכן הוא קצת בטראומה"
"הבאנו פעם אחת
קיבלנו אותו באמת במצב מזעזע (למרות שהבאנו לאנששים שהצהירו שהם מאוד נקיים)
למשל - לקחו איתם ''בטעות'' הביתה 2 שמיכות פוך, לקח יובל עד שקיבלנו חזרה. שמיכה.
הם השאירו במקרר שלל עוגות שאין לי מושג מה הם חשבו לעצמם, סתם גרמו לנו למלא שקיות ןלרגת אחר כבוד לפח השכונתי.."
יקרה מהצד שוב רואים אדם שהביא את הדירה שלו, למרות שזה קשה לו ושערך הפרטיות והמרחב האישי מאוד חשובים לו, והוא בכל זאת הביא - וקיבל בחזרה דירה מטונפת (!) שמיכות שלא חזרו (!!!) וציינת שהוא בטראומה (!)
אז שוב, כמה כמה זה לא שהוא פשוט אדם רע ואגואיסט, אלא כמה כמה הוא אדם שמקשיב ללב ולרגש ולמוח ולנפש שלו ולא רוצה לשחזר את אותה הטראומה כמו שציינת...
ומכאן עוברת לסעיף חשוב בפני עצמו:
ה. המקום שמנסה להגיע לאיזונים. ולא להיות מאויימים מהשוני ביניכם אלא ללמוד איך דווקא ניתן *להתברך* מהשוני הזה עצמו!
איך ניתן שאת תלמדי יותר את המעלה של הלחשוב קודם על עצמי, כיוונון החסד פנימה לעצמי ולמשפחה הגרעינית ומשם הלאה (בבחינת עניי עירך קודמים, חייך קודמים לחיי חברך וכן הלאה),
את המעלה של הקשיבות לעצמי, לגבולות וליכולות שלי ונתינת מקום וניראות לעצמי ולצרכיי.
כל אלו הן מידות חשובות ויקרות מאוד.
ועצם המבט וההסתכלות הזו על בעלך לא כאגואיסט ואדם שלא רוצה להוסיף טוב בעולם, אלא כאדם שקשוב לעצמו ולמה עושה לו טוב ולמה פחות,
כאדם שמרכז את הנתינה והחסד לתוך הבית פנימה, כאדם שמודע לצרכים שלו ונותן להם מקום וניראות וכן הלאה - זו הסתכלות שיכולה לקרב ולקדם ב"ה.
וגם בעלך מהצד השני יכול להתברך ממך מהמעלות שלך היקרות. של הנתינה גם לאחר, של החסד הגדול, של המשך מידת הנתינה לעוד ועוד מעגלים החוצה.
שגם המקום הפנימי שלהם מבורך ונפלא!
וברגע שתראו אחד את השנייה *באור חיובי*, שהמידות שלכם,
שהתכונות שלכם,
הן אנושיות וטובות ויקרות
ולא נובעות מלב רע או כוונה רעה או אגואיסטיות וכו' - אלא ממקום נכון וטוב.
ממילא ניתן יהיה להגיע לאיזונים הנכונים לכם.
כל אחד עם עצמו
וגם מבחינה זוגית ומשפחתית.
וזה מסע. וזו דרך.
אבל המסע הזה נפלא ויכול באמת באמת להגדיל אותנו גם בתור יחידים!
לגרום לנו להיות הגירסא היותר משופרת של עצמינו!
לגרום לנו לצמוח! להרחיב את כוחות הנפש! ללמוד דברים שלא היינו מצליחים לבד!
להיפתח לעוד זוויות ראייה ופעולה בעולם!
לגלות ולפתוח בעצמינו עוד ועוד מקומות
להגיע יותר לגמישות מחשבתית
לכבוד וההבנה ההדדים
אנחנו ממש נהיים יותר גדולים כך!
וכך גם הזוגיות שלנו! יכולה להעמיק עוד ועוד ועוד דווקא מתוך השוני והפערים.
(כמובן אם עושים זאת בצורה נכונה ומקרבת ולא בצורה מרחיקה)
שתהיה הצלחה גדולה ב"ה ותראו ברכה ושמחה בעמלכם 
