מנקודת המבט של גבר, על מיניות בריאה.  

ולא רק נקודת המבט - אלא גם הגישה וההשקפה.  

וכאשר את מנסה להבין מהי דעת תורה, מהי השקפת התורה - בהכרח יש כאן גישות שנובעות מנקודת הבסיס:

פרשנות של פוסקים גברים על מהי מיניות בריאה לא בהכרח משקפת את מה שמרגישות נשים לגבי מיניות בריאה. 

נקודה אחרת:

הפרישות של משה מאישתו - לא יכולה להוות דוגמא ולימוד עבורינו.  

משה היה בדרגת טוהר ופרישות מיוחדות במינן. לא משהו שאיזה שהוא אדם רגיל אמור לחיות ככה. 

מציאות חיים שאנו לא יכולים להבין ולתפוס במושגים שלנו. של בן אנוש שנמצא בקשר ישיר עם בורא עולם.    

תמיד נקודת המבט של נשים תהיה שונה משל גברים, גם בנושא של מיניות.

השאלה אם כל התורה צריכה להשתנות בגלל שכתבו אותה גברים ולא נשים, או שהנשים צריכות להיות כפופות לתורה הגברית, למרות שהיא כזו.

נקודה נוספת בעניין- כמו שמכנים את ה' בלשון זכר ופונים אליו בלשון זכר, האם אפשר לפנות לה' בלשון נקבה, או שזה חילול הקודש? לדעתי זה קשור לתורה נשית ותורה גברית, עבודת ה' נשית ועבודת ה' גברית.

ויש בלשון נקבה.

למשל במודים דרבנן, ברכת ההודאה על הגשמים פונים בלשון נקבה 

בזה שאומרים לך בהטיה של נקבה?

זה דרך פניה גם לזכר בהרבה מקומות. אין שום ראיה ממה שאתה אומר.

זה שאתה רגיל לכללים אחרים, לא מחייב את כל כותבי הפיוטים והסידורים אי-פעם.

אגב, ב"נקדישך ונעריצך" גם יש הטיה של קמץ, ואחר כך אומרים "המשלשים לך קדושה", ושם אף אחד לא אומר בקמץ...

כמו שהסיבה לכך שיש כל מיני ביטויים עתיקים כמו "התחזקות גדול", או "יערב לו ידידותיך" (ולא 'תערב'), 

זה כי כנראה שפעם חשבו שמילים עם סיומת ***ות הן מילים בלשון זכר.

אפשר לדון על השאלה אם הם צדקו, אבל הם בהחלט סברו כך ונהגו כך באופן שיטתי. 

ביחס לבן אדם כך שברור שמדובר בפניה לזכר.

כי כל הדוגמאות שהובאו הן בתפילה ולא מוכיחות שזה אכן פנייה לזכר.

העניין הוא שמין לא שייך בקב"ה וממילא פנייה לזכר ולנקבה יכולות להתחלף כי זה חסר משמעות אצלו.

למרות שזה חסר משמעות, זה לא מקובל

ואפשר לדבר על ה' בנקבה? זה נשמע פרוגרסיבי, למשל "ה' רוצה (בקמץ) שנתפלל אליה"

כאשר יש לנו עניין (מכל מיני סיבות) להתייחס דווקא לעניין נשי, נוכל להתייחס אליו כנקבה.
 

אלוקים גדול מתארים: הוא לא זכר, ולא נקבה, ולא לא זכר ולא לא נקבה. הוא גם לא לא לא זכר וכו'.
 

כיום יש יותר קושי לזהות גוף סתמי בעברית.

ולכן לפנות לה' בנקבה זה קצת מגוחך ומקטין אותו. כי זה כאילו מציין שהוא נקבה. והוא לא.

אבל יש גם צד שני, שכן יש בה' בחינה של זכר. שהנקבה היא בחינת מלכות ואכמ"ל. (ומהצד הזה, השכינה היא גם כן בחינת נקבה.)

בפניה לזכר כשהמילה היא בצורת הפסק. למשל:

רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.

הפסק - שיש פסיק?

סוף פסוק, אתנחתא ובמקרים מסויימים גם זקף או סגול.

במקרים שאין טעמים - אני לא יודע איך קובעים.

מזלזל(אלא אם התכוונת לזלזל)

כמו כן: תורה יש אחת לא שתיים

נכון שיש הרבה שחולקים עליה

אבל היא את דעתה כתבה

אבל לפתע חבר תימני אמר לי שבתימן זה המנהג.

ועד שחשבתי שהם דעת יחיד.

ראיתי שכן כתב הרב חיים דוד הלוי זצל. בקיצור שולחן ערוך מקור חיים הידוע.

כנראה שרק בעשרות שנים האחרונות המנהג השתנה..

אגב, כיוון שיולדת היא אחד החייבים בקרבן תודה - אין שום סברה שלא תברך.

שהבעל מברך על אשתו הגומל. הרבה פעמים היא גם לא היתה באה לבית הכנסת בכלל. כך גם ראיתי בצעירותי. היום המנהג הזה פחת.

לגבי חיוב עליה לבעל כשאשתו מברכת הגומל - פעם ראשונה שאני שומע על זה. 

פחות מכיר באמת 

ככה שאני לא יודע אם אפשר להסיק מפה מסקנות כלשהן

זו לא. האינסטינקטים הבריאים שלך צודקים. השיח, הגישה, התוכן והטרמינולוגיה מגיעים ממקומות אחרים. לא מהתורה.

זה שיש קבוצה מאוד מאוד מסויימת שמפרסמת את הספר הזה ברעשנות לא אומר שהתוכן שלו ראוי.

כנ"ל אגב לתואר ה"רבנית" שהדביקו לכותבת.

ממה שהיא מכנה אנשים שמרניים יותר, שלא היו קהל היעד לספר, היא הוציאה מהדורה חדשה, ואף אספה והפסיקה למכור את המהדורות הקודמות.

כך שצריך להתייחס למהדורה החדשה, על התיקונים שהיא עשתה.

לגבי תואר הרבנית (שלא מופיע על כריכת הספר) - מי לדעתך ראויה לתואר? 

לדעתי מכנים אותה כך בגלל שהיא מלמדת במדרשות.

אציין גם שאני רואה לא מעט אולפנות במגזר שמזמינות אותה להרצאות בנושא.

לא ראיתי אף ביקורת שנכתבה על הגירסה החדשה.

וזה לא אולפנה אחת, זה אולפנות.

וזה לא היא שהשתמשה בתואר, אלא כך אחרים כינו אותה (ולא ענית על עצם השאלה, מה הופך אישה לרבנית?).

מכאן אנחנו רואים שמה שהיא כתבה (בגירסה העדכנית) התקבל בציבור.

ייתכן כמובן שיש מי שחולק גם על הגירסה המעודכנת - אבל נראה (שלפחות כאן) אין מי שקרא את הספר, ואין כאן התייחסות עניינית לאף טענה שהיא מביאה.

אם אתה טוכן שהיא מטעה בנות תמימות - תוכיח.

אני לא אומרת שצריך לקבל כל דבר שהיא כותבת, אבל גם לפסול לחלוטין 100% ממנו בלי לעיין בו בכלל זה לא הוגן בעיני. אני לא יודעת אם אתה עיינת בו, ואם כן באיזה גירסה, רק כתבת כאן שהתוכן לא ראוי.

הנה המלצה של רב לקרוא את הספר. הוא כנראה לא הרב שלך, אבל הוא אומר שיש שם תוכן ראוי. האם זה אומר שכל הרבנים יסכימו איתו? לא. אבל מאיך שאתה כותב אפשר להבין שהיא סוג של מיסיונרית שמנסה להסיט בנות תמימות מהאמת - האמת כפי שאתה רואה אותה - ולדעתי, היא וציבור המחנכים שבוחר להשתמש בספרה ולהזמין אותה לדבר בפני אותן בנות תמימות מאמינים שיש אמת גם בדבריה.

גברת כלשהיא החליטה לכתוב ספר. לתוכן, לטרמינולוגיה ובעיקר לנושא אין שמץ של קשר לצניעות הבסיסית של יהדות.

כאמור - שתכתוב מה שבא לה. אל תנסו להדביק על זה "יהדות". אל תשתמשו במונח "רבנית" כדי ליצור לגיטימציה או קשר כלשהו ליהדות.

טענות ה"מכאן רואים שהתקבל בציבור" כבר מגוחכות.

במדרשות ובמכללות. אני לא מכירה אותה, אבל מאמינה שמינו אותה כי יש לה רקע מתאים של לימוד תורה.

כתוב גם שיש לה הסמכה כיועצת הלכה לענייני טהרת המשפחה.

בספר (שקראתי אותו מכריכה לכריכה) היא מביאה ביסוס מהיהדות לטענות שלה.

אתה לא כותב כאן שום טענה עניינית.

התלהבת מ"גברים מיוון נשים מרומא" שלה? תהני. אל תטעני שקשור ליהדות.

שאר הניסיונות להסביר את "מעלתה" מביכים. 

כי הם לא מנומקות.

אתה מציב כאן אקסיומה: מה שהיא כתבה לא קשור ליהדות.

למה? ככה.

ועוד שאתה לא כתבת בשום מקום שקראת את הדברים שהיא כתבה.

אם יש לך השגות על עצם התוכן שלה, כתוב אותם.

הצהרה כללית שמה שהיא כותבת זה לא יהדות, התעלמות מכל התורה שלמדה - זה לא דיון על תוכן. זה זלזול בנו, כי אתה אומר בעצם אני יודע, אני מבין, אני צודק - ולכן אתם כולכם צריכים לסמוך על דעתי, בלי שום נימוק או הסבר.

לעומת זאת, הטענות המביכות שלי מראות שהדברים שהיא כתבה התקבלו בציבור - אני טוענת שאם הגישה שלה מעוותת ולא קשורה ליהדות, לא היו מזמינים אותה לדבר באולפנות. רבנים לא היו ממליצים (ואפשר לראות באתר שלה ביקורות נוספות, גם של רבנים).

אני לא מכירה את הפרפאזה שהבאת. אבל אם אתה רוצה לטעון שמשהו שכתבה אישה שהיא "תלמידת חכמים ויראת ה'" כדברי הרב עזריאל אריאל, שכתב ביקורת לא הכי מחמיאה על הספר (בגירסה הישנה) - נכון לעשות כמוהו, להתייחס לעצם התוכן שבספר, ולא להגיד שהכל שטויות כי ככה.

צריך להיות בר הכי כדי לדבר בכלל בעניינים כאלו. צריך להיות אדם עצום כדי לחדש בדברים האלו. וזה כשמדובר על תוכן חיובי.

ברמת התוכן - ההיפך המוחלט מצניעות.כאמור - גישה, תוכן וטרמינולוגיה רחוקים מגישת היהדות.

ברמת האדם - גברת כלשהיא לא תדון בדברים כאלו ובטח לא תחדש.

אם לא הבנת - הביטוי "גברת כלשהיא" הוא לשבח כאן. אני בכוונה לא מדבר על דעותיה והתנהלותה מול תלמידי חכמים כי זה לא הדיון כאן.

וממש, ממש לא מעניינת אותי דעתך על טענותי 🙂

"גישה, תוכן וטרמינולוגיה רחוקים מגישת היהדות."

למה?

מה הופך אותם לכאלה?

אני יודעת להגיד למה גישת השילוש הקדוש רחוקה מהיהדות. אני יכולה להסביר את ההבדל העקרוני שבין הגישה המונותיאסיטית ביהדות לבין תפיסת הנצרות.

אתה מציב כאן טענה - שעמדתה רחוק מהיהדות - וזו טענה שיכול להיות שהיא נכונה לחלוטין. מי שיקרא את הדיון הזה בינינו, רואה צד אחד שמביא סימוכין והוכחות לדבריו, מול צד שני שאומר: סמכו עליי (בלי שקראתי בכלל את התוכן) - מה שהיא כותבת זה לא צניעות וזה לא יהדות. 

איך הקורא ישתכנע שהטענה שלך היא זו שנכונה?

בהנחה שאתה מאמין שעמדתך היא הנכונה והאמיתית - הדבר הנכון הוא להסביר אותה, לנמק אותה, לא להציב אותה כאקסיומה, שגם אי אפשר לערער אותה.

יש? 

אתה מדבר לגופו של אדם ולא לגופו של הרעיון.

אתה לא מסביר מה לא יהודי בגישה שלה.

אם אתה רוצה להישאר ברמה הזאת - זכותך.

אבל לא נראה לי שזה משהו שישכנע מישהו פה שיש אמת בעמדתך.

כמובן שאני לא מתווכח איתך - עמדתך ברורה (ולא רלוונטית). טרחתי להגיב בשביל מי שחושב להתקרב לדבר הזה. 

(לא מכיר ספציפית את הספר והכותבת )

שאף אחת כמעט מהנקודות ברשימה (למעט הנקודה לגבי משה רבינו שכבר דחו לך אותה בצדק) אפילו לא רלוונטיות לשאלה.

אני קורא את הרשימה שלך ופשוט חושב לעצמי ״מה הקשר בכלל???״.

(אין לי מושג מה זה הספר הזה ומי כתבה אותו). 

האם ראית על מה היא מבססת את הטענות שלה?

שימי לב שאמרת שזה לא ההשקפה של התורה והבאת מספר דוגמאות,

חוץ מהפרישה של משה הכל נתון במחלוקתב כך שקשה לומר שצד זה או הצד האחר במחלוקת הם השקפת התורה ואין בלתם.

ביחס לפרישה של משה מהאישה,

זה נכון רק למשה ולא לאף נביא אחר, ממילא זה מקרה יחיד שקשה ללמוד ממנו על כיוון זה או אחר.

הרי אף אחד לא יאמר קדוש ביהדות לאדם שיחליט לא להתחתן מתוך אידיאל. 

ובכל מקרה, לא קראתי את הספר אז אין לי מושג אם הטענות שלך מראטת על השקפה אחרת מהנאמר שם או לא, אבל מה שבטוח שאם יש מחלוקת בין רבותינו בנושא קשה לטעון שרק צד אחד צודק.

קראתי את הספר לפני כמה שנים אחרי שאשתי קראה וזה עורר דיון אצלנו.

לא התחברתי בלשון המעטה והיה קשה לי לסיים אותו.

אבל הטענות שכתבת לא ממש נוגעות למה שהיא טוענת בספר, היא לא טוענת שביהדות הכל מותר ואין הלכות צניעות, אדרבה היא מנסה להראות את העומק מאחוריהן ומסבירה הרבה גמרות שנראות כסותרות לשיטתה (שכמובן אין דום הכרח לומר שהפירוש שלה הוא הנכון).

לי היה קשה בעיקר היחס שלה לחלק מגדולי ישראל כחשוכים ופרימיטיביים וגם חלק מההתנסחויות שלה בענייני צניעות (אמנם יאמר לזכותה גם שבאתר שלה היא מביאה דברי ביקורת שכתבו רבנים עליה, לא מובן מאליו).

(רק השם מעצבן אותי)

*מנהג זאת לא הלכה ויש מנהגים שונים במקומות שונים(ממש כמו שהתחלתי ליטול לולב רק אחרי שהתחתנתי עם אשכנזי)

*משה רבינו הוא גדול הנביאים והוא עשה את זה מתוך ציווי אלוקי לא כי ככה סתם(אני לא בטוחה שאני לא מחרטטת)

* סיפור מזעזע בעיניי🤷🏻‍♀️

* דבר ידוע וזה עדיין לא אומר שאין על מי לסמוך(במיוחד אם את אשכנזיה)

* אני שומרת נגיעה ככה או ככה אבל עיקר הדין החא בנגיעה של חיבה

* ולדעתי המיעוט הזה צודק🤷🏻‍♀️

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.