וואו! סיימת את הלימודים בגיל 21?! כייף לך!!

אממ אני גם שונאת בקרים כי זה זמן לחוץ, ואם לא ישנתי מספיק אז עוד יותר קשה לקום מוקדם

אבל את באמת צריכה להבין שזה רק בראש שלך ואת צריכה להתאפס על המציאות האמיתית, אין למצפון שלך על מה לייסר אותך, ואם יש לך רגש מעיק תנסי בשכל להבין ממה הוא נובע, אבל תתייחסי בצורה שכלית אל תפלי ישר לזרועות הרגש 

במקום יותר מדי דמיונות תהיי מעשית מה המטרה שלך ואיפה את עומדת

אני חושבת שיש לך חרדה בקימה מוקדמת כי העייפות מרגישה לך כחיסרון שיקשה עלייך לתפקד ולהיות פרפקט.

הכל בסדר, תסתכלי על עצמך בהתחשב במציאות, המציאות אכן לא מושלמת יש קשיים פה ובהתחשב בקושי את נותנת מעצמך יפה מאוד.

תנשמי עמוק, תכניסי מחשבות חיוביות בראש כי זה מה שיביא לך יותר תועלת.

וכל הכבוד שיש לך אמונה זה נכס יקר מאוד. עכשיו אל תשארי פה. תתפתחי. תפתחי ביטחון עצמי. הכרה בערך עצמך וכו'.

אמן תודה רבה הלוואי שאצליח... יש לי מועקה בעיקר בגלל העובדה שאני כביכול לא עושה עם עצמי כלום, לא עובדת (למרות שמחפשת לעבוד). אני מרגישה כאילו אני נטל על ההורים שלי וזו הרגשה ממש ללא נעימה..

אני דווקא מאוד שכלית- והשילוב זה עם הרגישות המטורפת שלי זה בדיוק מה שגורם לי כל כך להתייסר

מזדהה איתך מאודד

תודה❤️

מרגיש לי שאת מייצגת שם את הרגשות והמחשבות של מישהו אחר בעולם שלך. לחץ של ההורים? של הסביבה? אולי של מישהו אחר שההורים שלך משקפים אותו?

תנסי לכתוב לפחות עמוד-עמוד וחצי מאיפה הדבר הזה וכמה זמן את מכירה אותו על עצמך. אחרי שתעשי את זה את תהיי חכמה פי כמה.

גם של ההורים, של האחים, ושל בני משפחה נוספים שמודעים לסטטוס שלי. מרגישה שכולם מחכים שאני אעשה עם עצמי משהו, וכשאני מרגישה שאני צריכה לפעול ולעשות (למרות שאני מנסה לחתור לכך)- ואני לא עושה, אני כל כך מתייסרת...

ותודה על העצה, אנסה...

בכללי חושבת שזה אישי מאוד ומשתנה מאדם לאדם, אפילו בין אנשים רגישים מאוד. 

קודם כל

אף אחד לא יודע עם מה את מתמודדת לשפוט אותך יהיה לא בוגר

כלומר, יש גבול דק משהו בין לדאוג לעצמי לבין לברוח מלהתמודד.. ואני ממש בבריחה 🫢

ומה הבעיה לשחרר אבל בצורה חכמה?

לא לדכא את הילדה שבך?

אפשר עם הבעל

בטח אפשר עם הילדים

כמובן שגם חברה טובה יכולה להיות שותפה לרגעים כאלה 

מזינה את החוויה

בוגר/ לא בוגר - למי אכפת?

קודם כל תעשי לך טוב

מעבר לזה כדאי לדעת שהימנעות מגבירה חרדה. וגם אני סבלתי אחרי אירוע טראומתי מחרדה חברתית. לקח לי המון זמן להרגיש בטוחה במרחב הכללי, ואני עדיין לא מאה, אבל אם הייתי ממשיכה להימנע זה בטוח לא היה מקדם אותי

אם את רוצה לנסות להתגבר על זה כדאי לפנות לטיפול. זו לא גזירת גורל.

יש הבדל בין הימנעות מתוך מקום של חרדה לבין מקום של - אני פחות מרגישה שייכת/ יש לי דברים יותר חשובים לעשות/ זה פחות הקאפ אוף טי שלי.

מה מפחיד אותך שם? מה מציף אותך?

זה לא סתם. יש לזה סיבה. וצריך עם לב רך לחפש אותה.

שקוראים לי הרבה במפגשים כאלה

שיחות שלא זורמות

לא מוצאת נושא שיחה

עומדת ולא משתלבת

מרגישה מוזרה

יש לי השבוע כמה אירועים כאלה

ומותשת מלחץ

אני לא מכיר אותך בכלל אבל יש לי כמה רעיונות. הראשון שבהם זה שאת "חייבת להצליח". כלומר אם את עומדת בצד את מרגישה מוזרה ותקועה ו"נכשלת" או משהו דומה לזה. ואז את נלחצת עוד לפני שזה מתחיל.

זה קורה המון.

מפגשים חברתיים הרבה פעמים יוצרים תחושה לא נעימה.

זה להבין שאנשים לא באמת רואים כמוני את כל הניואנסים שאני רואה ומפריעים לי כל כך.

הרגשתי מוזר, או משועממת  או הבחנתי במה שהם מרגישים והייתי בטוחה שכולם רואים את זה.

כשהם למעשה בכלל לא שמו לב.

אנשים רגישים מאד שמים לב להרבה יותר דברים ממה שאנשים אחרים שמים לב אליהם וכשיודעים את זה, זה יותר קל.

(ומעבר לזה, אני עדיין לא מתה על מפגשים)

מהמפגש החברתי, מרגיש ברמה זו או אחרת, אותו דבר. א ת  היא שבוחנת אותם לא הם אותך (ללכת עם הרגשה הזו).

זה משהו ששווה לעבוד עליו.

לחקור מי הולך להיות במפגש, מה מעניין אותו, מה הוא ישמח לספר לך.

לדמיין את עצמך, מה את עושה כשהשיחה נתקעת או כשאת מוצאת את עצמך מחוץ למעגל.

להחליט מראש מה נחשב הצלחה ומה כישלון מבחינתך. תבואי עם ציפיות נמוכות אבל עם דרישה מעצמך.

לבקש מהצ'אט טיפים לשיחות במפגשים כאלה - על מה כדאי להתעניין, איזה דברים כדאי לספר.

וגם... לא להתכונן יותר מדי, כי המטרה היא שתצליחי להשתלב בשיחה בטבעיות ואפילו תגידי משהו שלא התכוונת כל כך. שתרגישי שייכת. הלוואי שנרגיש שייכים... 

לא לאכול כי זה לשנות מצב, ולהשאר רעב עדיף על שינוי ללא-רעב

או לא להיכנס להתקלח (זה יכול לקחת לי גם שעתיים)

כל המשימות שדורשות לשנות משהו

לקום מהספה זה קשוח

לעזוב את הגלילה בטלפון

לקום מהמיטה

אבל לצאת מהעבודה קלל

לחזור לגלול אחרי משימה

אפילו לצאת להליכה קל ופשוט 

טוב, תלוי מה בעבודה.

על מה שקורה המערכת העיכול ותוצאות לוואי.

הפחתת קטניות וירקות מצליבים  ( כמו כרוב) מפחיתה גזים באופן דרמטי.