כלומר, התחתנת בלי אהבה גדולה. חיפשת (לדברייך) דברים לא מדוייקים ובגללם התחתנת עם מישהו שענה על מה שחיפשת (שוב, לדברייך) אבל לא מצליח למלא את הצרכים הנפשיים והפיזיים שלך.

כנראה שבראיה מפוקחת - הוא באמת לא מסוגל לעמוד ברף הציפיות שלך. אם היית עם עיניים פקוחות, ע"פ דברייך - היית רואה זאת גם לפני החתונה.

האם אפשר להגיע לאהבה גדולה ולחיות בטוב בנתוני פתיחה הללו? כן, אפשר, בהחלט אפשר. זה ידרוש ממך עבודה, לא רק של 'לראות בו את הטוב', אלא של להשיל ממך את הציפיות הלא מציאותיות. יש על זה תגובה (/מאמר ארוך...) של המנהלת הדגולה @נגמרו לי השמות משתף:

האם אפשר להגיע לאהבה גדולה גם אחרי החתונה? - נשואים טריים

אבל קודם כל את צריכה לענות על השאלה הראשונה:

האם את בכלל רוצה?

קודם כל - באמת קשה להיות במקום הזה.

ללא ספק אם אין לך עורף משפחתי ואת מרגישה שאת חיה בצמצום, פיזי ורגשי, זה לא קל בכלל.

אמרת שהיית אצל מטפלות, אני חושבת שהמטרה של הטיפול היא לחזק אותך ואת הנפש שלך, לא ביחס אליו.

לא יודעת אצל מי היית, אולי את צריכה למצוא מטפלת מקצועית או מנוסה יותר.

בנוסף, אני חושבת שאם יש לך בכל זאת איזשהו רגש חיובי כלפיו (או היה בעבר), כדאי ללכת לייעוץ זוגי.

משיכה יכולה לכבות אם את לא מעריכה אותו ולא רואה בו שותף, חבר, כתף.

ובאותה מידה, אם התקשורת ביניכם תשתפר, יכול להיות שהמשיכה כן תתעורר.

אבל גם אם לא, ייעוץ זוגי טוב יעזור לכם כי לעולם ועד תהיו קשורים אחד לשני, כהורים לאותו ילד.

צריכה להיות תקשורת טובה ומכבדת, גם אם אין שם אהבה וגם אם תתגרשו.

לפני שתגידי שאין כסף, גם להתגרש עולה הרבה כסף.

את אומרת שהוא לא מצליח לפרנס אותך, וואלה אני מבינה את התפיסה שהגבר צריך לפרנס, אבל כמו שאת מקבלת את עצמך "אני לא מצליחה להתמיד בעבודה כי הנפש שלי לא רגועה" אני מניחה שאפשר לאמץ נקודת מבט דומה כלפיו, אף אדם לא רוצה להיות עני, אבל יכול להיות שהוא חושב שאין אופציה אחרת, שהוא לא יכול להרוויח יותר, שממילא הוא לא יצליח לרצות אותך, אולי סדר העדיפויות שלו שונה, אולי כל מיני דברים...

וגם את יכולה, כמו שאת מצפה ממנו לתפוס יוזמה, לראות מה את יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך, בסופו של דבר אנחנו יכולים להשפיע על הזולת במידה זו או אחרת, אבל לשנות אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו.

ותזכרי שתמיד יש עוד אפשרויות, מעבר למה שאת חושבת. בכל התחומים.

שגירושין זאת בחירה מושכלת למי שאומר- עדיף לי לחיות לבד כל חיי מאשר להמשיך בסבל של הזוגיות שלי.

אבל את אומרת הפוך.

יכול להיות שאת בעמדה נפשית של עליונות מסוימת עליו והוא מרגיש את זה?

את צריכה להיות סופר כנה כדי לענות על השאלה הזו. (לא חייבת לי תשובות כמובן)

היתה אהבה בעבר? או שהחיבה הקטנטנה מלםני החתונה לעולם לא התחזקה?

בלי אהבה ומשיכה (בכלל, ושגם לא היתה בעבר) קשה מאוד לחיות ביחד וטיפולים למניהם לא תמיד עוזרים.

אבל שאר הדברים האחרים שפירטת בהחלט נשמעיים ברי טיפול, אם בעבודה זוגית ואם בעבודה אישית.

חתימה טובה בעז"ה.

לדעתי יש בסיס לעבודה

וזה משהו שאת לא מוכנה - אולי בצדק - לתת לאסימון ליפול, בכיוון שהטיפול הולך ?

המצב לא קטסטרופה. אבל אם אכן אינך מוכנה להשלים עם xyz, זה קשה לייצב.

הצלחה רבה 

1. להתגרש

2. להישאר במציאות הנוכחית

3. להחליט שאת מוכנה לראות את בעלך באור אחר

וזו בחירה שלך.

את רוצה בכלל לנסות לראות בו משהו אחר? את מוכנה להילחם על הזוגיות שלך?

לעבוד על הזוגיות?? מרגישה שאין מב שמניע אותי להשקיע.. באיזה שהוא שלב אחרי כמה שנים של ציפיות אמיתיות ואכזבות כואבות כבר הפסקתי להאמין שמשהו ישתנה.

כתבתי את זה באמת אחרי שניסיתי הכל לפני..

זה גם יעזור בכלכלת הבית

וגם אם תחליטי להתגרש יהיה לך כסף משל עצמך

גם יאוורר אותך להכיר אנשים חדשים, לפגוש, לצאת החוצה

וגם יהיה לך פחות זמן לחשוב על מה לא טוב

זה מה ששיעמום ובטלה גורמים.

לגבי גירושין,

בסוף הוא האבא של הילד שלך,

גם אם תמצאי גבר אחר,

ואת תמצאי כולן מוצאות,

הוא היחיד שהוא האבא של הילד שלך.

אם הוא נשא חן בעינייך פעם,

והוא איננו גבר רע-

משפיל,

אלים

או קנאי

אולי ישא חן בעינייך שוב בעתיד,

אם תנסי להתסכל עליו בעיניים טובות ולדון אותו לכף זכות.

בהצלחה

שכל יום משקיע שעות בשביל שיהיה לך מה לאכול

ואיפה לגור, ואת יושבת גולשת בפלאפון שהוא קנה לך, ומשתפת אותנו בעוד חסרון שמצאת בו,תוך כדי שהוא במרוץ תפילה עבודה ילדים למוסדות ולהחזיר

והוא נראה קצת מקומט במהלך המרוץ?

לא ציינת כאן שום מצב קצה או נורה אדומה

אז כמה דברים ומקווה שייכנס לך ללב מה שנכון עבורך

דבר ראשון גבר צריך לפרנס במידה והוא לא מצליח ברווח אז?? את עציץ? לא צאי לעבוד גם אתם שותפים מלאים לחיים האלה את לא יכולה להפיל עליו את החוסר יציבות שלל התיסכולים המצב הכלכלי הכל...תקחי אחריות על החיים שלך! את בנאדם בפני עצמך את אחראית לאושר של עצמך תחפשי לך עבודה טובה שתאהבי לקום אליה תרשמי לחוג שאת אוהבת תטפחי את עצמך(מה שעושה לך טוב מה שלי עושה טוב זה לק מקלחת טובה כושר גבוהה נותת את זה כעצות למינוף התחושה האישית)

זה מהצד שלך

מהצד שלו אם לא תאמיני בו מי יאמין בו?? את אישתו את יכולה להרים אותו הכי גבוה שתרצי רק את צריכה חהאמין בו להאמין שהוא יכול לפרנס בכבוד להעריך על מה שהוא כן מביא לראות תנקודות הטובות שבו לא הבנתי למה פאקטור של כסף תופס אצלך מקום שמראה שהוא לא יוצלח הוא גם לא חייב להיות גאון זה שאת חכמה זה מהמם אבל אנחנו חא מתחתנים עם עצמנו

אני מבינה שבאת ממשפחה עשירה וקשה לך הצימצום

אני ובעלי זה ההיפך בעלי בא ממשפחה מאוד עשירה (ואם נגדיר את זה נכון בין העשירות בארץ) אני באתי ממשפחה ממש ממוצעת אפילו בעבר הייתנ מינוס ממוצע שהתחתנו המצב הכלכלי שלנו היה נוראי!!! ולסיום סיומת בעלי נפצע והגענו לפת לחם ממש לקחנו הלוואה כדי לשלם שכירות יצאתי לעבוד בערבים כגי לפרנס ולשלם תהלוואות אבל לרגע לא הפסקתי להגיד לבעלי שנקום מזה! שהוא ייצא מהפלונטר שנכנס אליו ובאמת ב"ה ככה היה היום ב"ה אנחנו במצב כלכלי שונה לגמריי! 2 רכבים ואני מחכה בימים הקרובים לקבל את הרכב החדש מהחברה שתמיד רציתי (זה היה חלום שלי כל החיים )

ואיך הגענו לזה קודם כל סייעתא דשמיא! ואחכ נוסיף לזה שהאמנתי בבעלי לכל אורך הדרך שהוא לא הצליח לפרנס יצאתי לעבוד ושראיתי שעדיין הוא לא מצליח עברנו עיר לעיר אחרת שחשבתי שיהיה לו בה יותר טוב הוא באמת התברג בעבודה ואחכ שלא אישרו לו העלאה כתבתי לו קוח ועזרתי לו להתקדם לעוד עבודה שהוא מקבל בה כפול 2בשכר ובתנאים! את חכמה נכון? תשתמשי בחוכמה שלך לקדם את בעלך לעזור בו לתמוך בו להאמין בו לתת לו עצות לחיים

בוא אבא של הילד שלך מה תפסידי מזה?? רק תרוויחי גבר שתרגישי שהוא גברי שאת שווה לידו את יכולה להגשים לעצמך את כל החלומות!

חיי נישואים בלי בעיות לא קיימים

אני באמת מאחלת לך בהצלחה וסליחה אם היה נשמע חותך באמת שהרגשתי צורך לפתוח טיפה נקודה חדשה מאחלת לכם רק טוב באמת!

שיש כאן עומקים גדולים

עומקים גדולים אישיים, עומקים גדולים זוגיים

שרב הנסתר על הגלוי

ובמצב כזה עצות בפורום לא יוכלו לעולם להיות מספיקות ומספקות, ולעיתים אף להיות בכיוון השני חלילה כיוון שלא מכירים ולא רואים את כל התמונה כולה.

המצב שלך ייחודי

מה שאת עוברת זה חיים שלמים

החיים שלך

ונשמע מבין המילים שאת כואבת מאוד מאוד מאוד

שיש המון תסכולים ואכזבות מהעבר שעוד הולכים איתך ומכבידים על הלב ועל הנשמה עד שבאמת כבר קשה לנשום כמו שאמרת שאין אוויר לנשום.

זה נשמע מאוד כואב, מאוד קשה, מאוד סוגר וחונק

וחיבוק גדול גדול גדול לך יקרה על כל זה ❤❤❤

אני באמת לא בטוחה שיש לי מילים חכמות לומר, גם בגלל מה שתיארתי בהתחלה ואני באמת חושבת שנכון לבחון לעומק את כל הדברים ואת כל החיים ואת כל התמונה בעולם האמיתי.

וגם שם כתבת שהיית בטיפול וצריך לבחון מה היה בטיפול, מה חווית, מה נאמר, האם את יכולה לחזור למטפלת שלך, האם הרגשת התקדמות,

יכול להיות שהכיוון הוא התמקדות בך אישית, בחיזוק וטיפול אישי ומתן מענה ומרגוע לכל הכאבים ולכל הבילבול ולכל המתחולל בקרבך כבר תקופה ארוכה מאוד (ועוד מבית ההורים כפי שציינת שרצית לברוח משם, כמובן שזה גם שייך, לא רק בכלל בכלל, אבל גם.)

נשמע גם שמה שמאוד חשוב שיהיה אצלך זה מימד *הבחירה*

שתרגישי, ממש ממש בפנים, שאת בוחרת.

או בוחרת להיפרד מבעלך

או בוחרת להישאר עם בעלך

והמימד הזה של הבחירה ממש הכרחי.

הבחירה הופכת אותנו ומבדילה אותנו משאר בעלי החיים

היא היא גילוי הנשמה, החלק אלו-ק ממעל שלנו

הידיעה שאת בחרת בחיים שלך,

שאת בוחרת בחיים שלך,

שאת מנהלת את החיים שלך,

שלא מחליטים עבורך,

שלא "נקלעת לסיטואציה"

שאת לא נמצאית מתוך כורח, אילוץ, חוסר בחירה -

אלא נמצאת מתוך חוזק פנימי עמוק

מתוך בחירה שלמה

מתוך אוטונומיה ושליטה שלמה על חייך.

נשמע גם מאוד חשוב שיהיה אצלך מימד של *סגירה*

סגירה לבחירה של אז, בו, כאשר החלטת להתחתן איתו

סגירה לבחירה שלך היום.

נשמע שאת לא שם ולא שם,

הלב חבול ומבולבל ומפוחד, נע ונד, עם המון ספקות, עם המון חששות,

עם המון כאב והמון קצוות פתוחים ולא סגורים.

והמצב הזה יכול באמת להיות בלתי נסבל עבור כל בר אנוש.

לא סתם נאמר שעמלק הוא הספק.

ומציאת מקום ושלווה ללב שלך, לרוגע שלך,

זה שאותו כ"כ חיפשת עוד לפני שהתחתנת,

אותו הרוגע שראית בבעלך אז ובשהות עימו

אותו הרוגע כ"כ כ"כ יקר עבורך ונצרך גם כאן.

להיות בשלווה

להיות בשלום

קודם כל עם *עצמך*

עם הבחירות שלך

עם מי שהיית

עם מי שאת היום

עם מה שבחרת אז

עם מה שאת בוחרת היום

האם יכול להיות מצב שגירושין הם נכונים?

כן.

ביהדות זו לו חתונה קתולית וגירושין קיימים תמיד, גם אם הם כואבים ולא פשוטים.

האם את חייבת ומחויבת ועם אין ברירה להישאר נשואה לבעלך אם את סובלת?

לא.

את כותבת שאת מרגישה שבעלך הוא עול על כתפך

את כותבת שהוא לא מאתגר אותך מבחינה שכלית, וכנראה שזה משמעותי עבורך

את כותבת שאת לא נמשכת אליו בכלל

שאת צריכה להסביר לו הרבה דברים

שקירבה פיזית אליו היא עול עבורך ואת בכלל לא רוצה בקירבתו

והכי הכי -

כתבת שאת: "מרגישה שגם אם הוא יתאמץ *מאוד* 

וישנה פה ושם דברים שמפריעים לי 

אני *לעולם לא יאהב אותו* (!)

כי הדברים המהותיים הם לא ברי שינוי, זה הבנאדם. 

זאת הרמה השכלית שלו, 

זאת הנטיה הגנטית שלו להשמין, 

זה הדפוסי התנהגות שלו לחשוב כמו עני 

וזה הגוף 

שאני לא נמשכת בכלל. 

מרגישה שהנוכחות שלו מכבה אותי!"

יקרה, זה הרבה מאוד דברים מאוד משמעותיים.

את בעצם כותבת שאת לא רוצה בו, בכלל

ושאפילו אם ישתנה את לעולם לא תרצי בו.

- ושוב מסייגת ואומרת שרק רק רק ליבון עמוק ומקיף של כל החיים וכל התמונה כולה נכון כאן ומאוד יכול להיות שההבנה כאן חלקית או אפילו מוטעית לחלוטין לכן אל תקחי דבר ממה שכתבתי או בכלל בפורום כאקסיומה. זה חשוב מאוד. עבורך, בשבילך ולמענך.

בסיפא של דברייך כתבת שנגזר עלייך לחיות עם אדם שאת לא אוהבת כי אסור להתגרש.

אז קודם כל מותר להתגרש.

ואפילו יש מקרים (שוב, לא יודעת ולא מכירה כלל כדי לומר עליכם) שבהם הגירושין הן המעשה הנכון והטוב ביותר לכל הנפשות הפועלות.

ויש גם מקרים שלא.

לכן כ"כ חשוב לבחון זאת לעומק ובצורה מסודרת. רק בעולם האמיתי.

כתבת גם שאת מעדיפה את החיים האלה שלך עכשיו מאשר להיות גרושה.

זו גם אמירה. שצריך לבחון כמובן בינך לבין עצמך.

וזו גם בחירה.

אם את לא מעדיפה לחיות לבד כל חייך מאשר איתו - אולי ההחלטה היא להישאר ולנסות למקסם את הטוב ביותר שניתן.

אם את מרגישה שעדיף הלבד על הביחד, ששום דבר לא עוזר, גם לאחר ניסיונות של עזרה מקצועית *נכונה ומותאמת לכם*, אז גירושין יכולים להיות הפתרון.

אם את מרגישה שאת לא רוצה בו, ולעולם לא תרצי בו - צריך לחשוב ולבחון את העניין של להיות גרושה עבורך, כי גם בחירה בחיים של סבל ואומללות חלילה הם לא חיים.

לא לבחור ברע, לבחור בטוב, לבחור בחיים.

כלומר לא לבחור להישאר ברע

ולא לבחור להיפרד ברע

אלא לבחון האם ניתן להישאר יחד בטוב?

ואם לא - לבחון כיצד ניתן להיפרד בטוב.

לסיכום צריך לבחון היטב היטב שוב את הבחירה כאמור

את הרצון שלך

מהו הרצון שלך?

מהו הרצון של בעלך?

בלי הרצון הזה להיות יחד, אפשר לעשות גם מיליון תהליכים אבל הם יהיו פול גז בניוטרל.

יש עוד הרבה לכתוב ולהעמיק, אבל ללא היכרות מעמיקה לא חושבת שיהיה טעם מעבר

לכן שולחת לך שוב חיבוק וחיזוק גדול ותפילה מכל הלב שהקב"ה ישלח לך בהירות שלמה, רוגע שכה יקר עבורך, בחירה שלמה בחיים,

בשורות טובות ואור גדול וגלוי בחסד וברחמים 🙏🌹

ממש מרגיש שלגמרי נכנסת לנעליים שלי והרגשת אותי.. תודה!!

אכן הבחירה כאן היא הנקודה המשמעותית.. כתבת שאני צריכה לשאול את עצמי מה אני רוצה.. מרגישה כל כך הרבה שנים חייה במיינד של מה אני צריכה שאני כבר לא יודעת אם מה שאני רוצה זה באמת אמיתי או שזה כי ה"צריכה" משתלט עלי

להוציא את ה"חמ"ץ" - להפסיק להגיד חייבת/מוכרחה/צריכה.

לשנות את המילים שאני משתמשת בהן, ואז אצליח לדייק את הרצון שלי.

ממליצה לך לנסות את זה לשבוע שבועיים, תגלי שהשינוי הקטן הזה יכול לחדד ולהאיר הרבה דברים...

כמה פשוט ככה נכון.

(על אף שזה לא באמת "פשוט" לביצוע בפועל אבל בהחלט בהחלט בר השגה)

וב"ה המודעות וזיהוי הנקודות שצריכות עוד בירור / לימוד / העמקה היא כבר חלק נכבד מהדרך!

מציעה לברר גם את הנקודה הזו עליה דיברת מול איש מקצוע ולהגיע למצב שאת יודעת מה את רוצה בלי ששום דבר ישתלט עלייך, אלא שאת תשלטי ותנהלי את הסיטואציה ואת כל חייך.

ב"הצלחה רבה רבה והמון סיעתא דשמיא 🙏❤

זה מאד נכון - שהעיקר עבור השואלת הוא להיות במקום של בחירה

גם אני הייתי בחיים לפני כמה שנים במקום של קונפליקט שהיה לי מאד קשה איתו. לקח לי תקופה ארוכה, אבל בסוף הפנמתי שזו הסיטואציה ועכשיו אני צריך לבחור מה אני רוצה בתוך המצב הקיים..

בחרתי בסוג של פשרה - אבל זה לא היה ממקום מתפשר אלא ממקום בוחר - שבמצב הספציפי עם כל צדדיו - זה באמת מה שאני רוצה.

אחרי שהייתי שם, היה לי הרבה יותר כח להשפיע וגם לשנות חלק מהסיטואציה לטובה - כבר לא הייתי קורבן של נסיבות אלא אדם שחי את החיים שהוא רוצה ומתמודד כמו כולם עם קשיים.

ועוד מילה טובה לנגמרו לי השמות - אני מרגיש שהעצות הטובות שלך לא מגיעות משכל מבריק אלא מיכולת להיות בעין טובה ולראות את האדם ששואל עם חמלה ורצון אמיתי להבין אותו ולעזור. 

על הדרך שעברת, עברתם

שתזכו ב"ה לראות שפע ברכה ואור גלוי 🙏

ותודה רבה על המילים הטובות והמרגשות 🙏

מה שאת מספרת נשמע כל כך כואב❤️

הרבה סבל והרבה מורכבות והרבה קושי ואכזבות ותסכול..

כתבת בסוף שהאפשרויות הן בגדול לחיות בצער ותסכול עם נישואים מאכזבים, או להתגרש.

רוצה להציע לך לבדוק עוד דרך.

דבר ראשון בינך לבין עצמך-

כתבת על עצמך שאת במצב רגשי מורכב, לא רגועה ולא נינוחה וכו'.

יכול להיות שגם המצב הזוגי משפיע על המצב,

יכול להיות שיש עניינים נוספים לפניו ומתחתיו,

אבל נשמע שיש כאן משהו שצריך טיפול ואיזון, והגם שהיית בטיפולים כנראה עוד יש לאן להתקדם❤️

מכאן נעבור לנושא הזוגי.

באופן די מיידי וטבעי הנטיה שלנו כשמשהו לא תקין קורה

הוא להתבונן יותר כלפי חוץ ולמצוא את האשמים,

ובאמת מבחינה עובדתית לא פעם זה באמת נכון.

אבל זוגיות היא דינמיקה, שבה כל אחד תופס לו איזשהי עמדה,

ומגיב בלי להיות מודע לשדרים שהוא מרגיש,

ומשדר בלי להיות מודע דברים שהצד השני מרגיש.

לדוגמא, אם את כשהתחתנת הרגשת פתאום אכזבה מול בעלך או מול עצמך,

התחושה והחוויה הזאת נקלטה אצלו, והוא הגיב אליה גם בלי לרצות.

אולי בכעס, אולי בהתרחקות, אולי בהסתגרות, אולי בחוסר השקעה

ואת התגובה הזאת את קלטת, שוב לא בהכרח במודע,

והתחלת להיות מתוסכלת יותר ולהרגיש בדידות וכן הלאה זה הלך והצטבר.

מעבר לזה, אנחנו בוחרים בלי מודע מישהו שיכול לענות על הצורך הרגשי שלך,

נניח רוגע ובטחון ועצמאות, אבל באותה מידה גם יכול לחזור על אותם דברים שהכאיבו לך בילדות.

וכשדינמיקה זוגית מסתובבת במעגל השלילי, פצע מפעיל פצע,

והתחושות השליליות מצטברות.

אבל בדיוק באותה מידה, דינמיקה יכולה להסתובב לכיוון החיובי,

וליצור ריפוי וחיזוק וקרבה שיובילו לעוד ועוד כאלה.

אין אשמים בכך שהדינמיקה הזוגית הגיעה למצב הזה,

אבל בהחלט כל אחד מכם ונוד יותר שניכם יחיכולים אם אתם רוצים לבחור לסובב אותה לכיוון הנכון ולהפוך אותה לקרובה ומרפאת.

זהדורש אומץ

זה דורש למידה

זה דורש לוותר על הקורבנות

זה לא תמיד הכי קל בעולם,

אבל זה בוודאי הרבה יותר קל והרבה יותר מתגמל מהאופציות האחרות שהעלית❤️

ואם תחליטי שנכון לך, אולי כדאי לנסות גם את הדרך השלישית הזאת בתקווה שהיא תוביל אותך למה שאת כל כך רוצה...

אז אני מרשה לעצמי להגיב בתור בעל שנמצא במקום דומה.

במשך שנים נחרדתי מהאפשרות של חיים במערכת יחסים זוגית שבה ההרגל והנוחות גוברים על האהבה והרגשות הדדיים, חשבתי שיש לי עקרון ואגן עליו עד הסוף. 

עד שהמציאות טפחה על פני עם סדר עדיפויות שונה. 

כשאנחנו התחתנו הייתי סגור על זה שבחרתי באישה חכמה ואינטילגנטית עם שיקול דעת בריא, חרף גילנו הצעיר דאז. האמנתי שאחרי ההיכרות המעמיקה שהייתה בינינו, אין מצב שיום אחד היא תתעורר ותנסה להבין איפה הראש שלה היה כשהסכימה להתחתן איתי. 

לצערי זה קרה. 

אז בהתחלה התעלמתי והתכחשתי, עד שזה הפך לבלתי אפשרי. אז החלטנו לתת לזה צאנס כי אנחנו זוג צעיר. ועוד צאנס כי יש לנו ילדים קטנים. ועוד צאנס... 

עכשיו אנחנו מתקרבים לעשור השני ביחד כשאנחנו הורים למתבגרים שיהיו בריאים.

אפשר להגיד שהניסיונות לטפל בזה עזרו לנו רק לשרוד ביחד. פחות לשפר את המצב.

עם הזמן הבנתי שגם אני אגואיסט (בנוסף לכל). לא מתאים לי להודות שכשלתי וכנראה שיש כאן בעיית התאמה קרדינלית. אני גם לא מוכן לשחרר אותה מיוזמתי, כי למה שאחליף מצוקה אחת באחרת? למה שאעניש את עצמי בגלל שאשתי לא הייתה מספיק בררנית בזמנו? 

הרי אלה גם החיים שלה והבחירות שלה!
 

יחסי אישות זה כבר עניין מורכב, אני מבין שאשתי לא נמשכת, לא נהנית מזה ולא ממש מצליחה להיות איתי כשאנחנו ביחד.  הבהרתי לה שאני מוכן ורוצה להתחשב בה ללכת לקראתה, אבל לא לוותר לגמרי ולהתנזר, כי זה כבר קו אדום מבחינתי. לבחירתה ושיקולה.

אחרי שהתרגלתי לסטטוס קוו הקורקטי הזה, אני חושב שאפשר להמשיך ככה עד 120 או עד שאשתי תקבל אומץ ותדרוש שינוי.

אם זה יקרה, אני אשמח לדבר איתה בארבע עיניים כדי להגיע להבנות והסכמות משותפות.

באמת השאלה המדויקת היא מה ה' מצפה שנעשה כי הרי יש עניין להתחתן צעירים ובדכ אנשים משתנים המון. לא הכרתי את עצמי באמת בגיל 22.. והחיים מתרחשים ולאט לאט אתה מתחיל להרגיש ניכור לאדם שאתה חי איתו כי אין בכם התאמה, השפה היא לא אותו שפה, תחומי העניין שונים לגמרי, יש חוסר עניין להיות ליד בן הזוג.. וזה לא הוגן לצד השני שפתאום זה נופל עליו אבל גם איך אפשר לגרור חיים שלמים בתחושת פספוס ומועקה..

הוא פשוט מעדיף להגיב לסיטואציה בינכם באופן הכי טוב ונוח עבורו, כי כנראה שבינתיים הוא מסרב להתייאש מהחיים איתך. יש גברים שמצב כזה יכול לגרום להם להיפגע עד עמקי נשמתם ולעזוב בטריקת דלת עם כל מה שכרוך בכך. אבל ישנם גם גברים כמונו שמעדיפים לא להקדים את המאוחר, אלא למצות את הטוב הקיים כל עוד הוא ישנו ושהצד השני ישבור את הראש עם הדילמות שלו. אולי בהמשך גם הוא יתחיל להרגיש כמוך - כלפייך ואז היחסים בינכם באמת יתערערו. יכול להיות שהוא יעדיף להמשיך איתך כמו שאת, בגלל שאת מספיק טובה עבורו במצבך הנוכחי.  

אני למשל, אני חי במצב הפסיבי שלי מתוך בחירה. כבר חווינו משברים עם מחשבות על פרידה. המסקנה היא שבסוף בסוף צריך להיות מחוברים למציאות עם הטוב והרע שבה. 

הקו המנחה אותי הוא שחיי הזוגיות שלי עדיפים בהרבה על פני חיים לבד, כי ב"ה טוב לי בנישואין האלה ובמשפחה שהקמנו. במצב כזה אין לי אשליות שבחוץ מחכות לי הזדמנויות טובות יותר. 

כמו שבחרתי להתחתן בלי שאף אחד כפה עלי את זה, אני בוחר במודע לחיות עם אשתי. אני סומך עליה שגם היא עושה גם את החשבון שלה לכאן ולשם כמוני. 
העובדה שאשתי בוחרת לחיות איתי כל השנים האלה מהווה הוכחה מבחינתי שהיא באמת לא צריכה יותר ממה שאני מסוגל להיות עבורה בתור בעל.   

אני גם לא מאמין שהיא הייתה מוכנה למסור את הנפש (והגוף) במיטה אם היא הייתה מרגישה שזה רק מועך אותה ולא נותן לה כלום מעבר (על הצורך לטבול ויתרנו בלב כבד לפני שנים כי זה באמת היה יותר מדי בשבילה).  

אפילו אם היא חשה פספוס ומועקה, עדיין, החיים שלנו עם מה שהשגנו יותר ופחות, הם גם תוצר של הבחירות שלה. וידוע שלא לבחור זו גם בחירה. 

כמה ישיר שזה נשמע, שווה לענות על זה בכנות.

כשתסתכל אחורה על החיים שלך בגיל 80, תגיד- אהבתי את החיים שלי. שמחתי בהם. אני שמח בבחירות שלי.

או- חבל שאלו היו החיים שחייתי. את השנים היפות ומלאות הכוחות שלי, בזבזתי מתוך חוסר אמונה שיהיה לי טוב אמיתי.

אני כן חושבת שגם אם יש ילדים- לא לחיות בגיל 40 כמו בגיל 90.

עדיין אפשר לחיות חיים עשירים וטובים, מבלי לחשוב בייאוש שכלו כל הקיצים ואין אפשרות לשינוי.

ההודעה שלך ממש היתה כואבת לקריאה.

זה נשמע כמו השלמה עם מרירות קבועה שאין לה מרפא.

היית רוצה שילדיך יחיו כך את חייהם...?

או שהיית מעדיף שלא יוותרו על אושרם?

נתחיל מלמטה: אין אדישות הדדית. אכפת לנו זה מזו, יש כבוד והערכה הדדיים יש רצון להעניק בלי תמורה ויש גם חיבה. 
נכון שביומיום האהבה הזו לא מופיעה במיטבה כי היא מוקפת מחסומים רגשיים, אבל אנחנו בכל זאת מצליחים לראות זה את זו מבעד לאותם מחסומים. 
 

אני לא מרגיש ייאוש מהחיים חלילה. אני ממש בעד שיפורים והתקדמויות, כולל עזרה מקצועית מתי שצריך.
ככה הגעתי למסקנה שבחיי הנישואים האלה יש גם הרבה אור טוב ואני לא צריך להחליף אישה ולבחור בין המשפחה שהקמתי או חיים מאושרים. 

אלה בחירות שעשיתי דווקא מתוך מחשבה על העתיד ואני חלילה לא חושב שאני מתבזבז ככה..

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.