בס"ד
- 5 שבועות לבחירות לרשויות המקומיות -
זה כבר 25 שנה שלא באמת נערכו בחירות לראשות העיר בני ברק. נכון, תמיד היו עוד מועמדים רשמיים לראשות העיר, אבל הם זכו לאלפי קולות בודדים. הדיל המוסדר בין אגודת ישראל לבין דגל התורה סידר רוטציה רציפה בין שתי המפלגות, כאשר כל חמש שנים מתחלף ראש העיר, כך שלאף מועמד אחר לא באמת היה סיכוי מול זה. אלא שבבחירות האלה הכל צפוי להשתנות, שינוי שמעתה יכול רק לגדול ולהתרחב.
ההחלטה של אריה דרעי להצניח את ח"כ אוריאל בוסו כמועמד לראשות העיר מול הדיל של אגודת ישראל ודגל התורה אומנם התחילה כאיום, אבל מהר מאוד זה נהפך לרציני. על הנסיבות שהובילו את דרעי לעשות את המהלך הזה, כבר הזכרנו בעבר בנוגע לאלעד ואשדוד. בשבוע שעבר, רגע לפני סגירת הרשימות, זה אף המשיך להרצת מועמדים מטעם ש"ס גם בביתר עלית ורכסים, הכל בגלל הפרתו של אותו הסכם סביב העיר אלעד. מה שכנראה דרעי לא ציפה בהתחלה, זו העובדה שתושבי בני ברק עצמם הם אלו שנמאס להם מהדילים, והם אלו שרוצים שיפקידו בידיהם את האפשרות לבחור מי יעמוד בראשות העיר שלהם.
וכנראה שהכל מתחיל במי שהיה אמור להגיע לכיסא ראש העיר בעוד שבעה שבועות (שבועיים אחרי הבחירות), ללא שום בעיה וללא אתגר. מדובר בראש העיר לשעבר והמזכיר הכללי של מפלגת אגודת ישראל, חנוך זייברט, שלאחר קדנציה של ראש העיר המכהן ומזכיר מועצת גדולי התורה של מפלגת דגל התורה, אברהם רובינשטיין, היה אמור לקבל את התפקיד מחדש. אלא שתושבי בני ברק לא היו מרוצים מתפקודו של זייברט כבר בקדנציה הקודמת שלו בראשות העיר, ולא כל כך שמחו על העובדה שהוא צפוי לחזור.
לקראת סוף הקדנציה של זייברט עלו לא מעט טענות נגד המהלכים שלו. עצם העובדה שאין לו בחירות על הראש הביאו לזלול בתושבים ולכך שהוא עשה מה שהוא רוצה. 23 דו"חות תנועה הוא חטף בעת שהיה ראש עיר בגלל חניה לא חוקית, כאשר אחד בוטל ו-17 מהם הומרו לאזהרה. וזאת רק דוגמה אחת להתנהלות שלו. משכך, לאחר הצבתו של בוסו על ידי ש"ס, בדגל התורה ניצלו את זכות הוטו שניתנה להם בהסכם המחודש לקראת בחירות 2018, ודרשו מאנשי אגדות ישראל להביא מועמד אחר במקומו של זייברט. במקביל, הם עצמם הדיחו את הנציג שלהם וראש העיר כיום, רובינשטיין, שהודיע אחרי 25 שנים על פרישתו מהחיים הפוליטיים בעיר.
באגודת ישראל כמובן סירבו להחלפתו של זביירט. בכל זאת מדובר במזכיר הכללי של המפלגה ולא במועמד רגיל מטעמה ברשות כזו אחרת. בשלב מסוים, לאחר שהלחצים של יהדות התורה לא הועילו, איימו במפלגה להריץ מועמד מטעמם כנגד זביירט, מנחם שפירא שמו. לבסוף, ברגע האחרון לפני סגירת הרשימות, הורידו בדגל התורה את הווטו והביעו את התמיכה בזביירט. לא לפני שהם מקבלים על כך פיצוי כזה או אחר בדמות מקום נוסף ברשימה באחת מהרשויות האחרות, על חשבונה של אגודת ישראל.
כאמור, מי שהביא לכל הבלאגן בין דגל התורה לאגודת ישראל הוא המועמד לראשות העיר אוריאל בוסו. כיום משמש בוסו כיו"ר וועדת הבריאות של הכנסת מטעם ש"ס, כאשר זו הקדנציה השנייה שלו בבית המחוקקים. לפני הכנסת הוא שימש כיו"ר סיעת ש"ס בפתח תקווה וחבר מועצת העיר מטעמה. למעשה לבני ברק הגיע בוסו לפני קצת פחות מחודש, אז העביר את כתובתו ומגוריו לעיר הסמוכה על מנת שיוכל להתמודד לראשותה. כעת הוא בטוח שיש באפשרותו לנצח את הדיל, ולהביא לא רק את הציבור הספרדי שיצביע לו, אלא גם את הרוב האשכנזי.
בהקשר הזה כדאי לשים לב לדבר מעניין. כידוע, בבחירות במגזר החרדי יש את הכלל שמצביעים על פי דעת תורה - "ועשית ככל אשר יורוך". אם מאזינים טוב לבוסו רואים כיצד הוא מקפיד לומר שהוא לא יביא את הציבור החרדי, אלא יביא את הרבנים לתמוך במועמדותו, והם אלו שיגידו לציבור להצביע לו. אלא שמדובר באמירות שכל מטרתן הן לא להכעיס בלבד. הרי לא רבני אגודת ישראל ולא רבני דגל התורה צפויים לצאת בקריאה פומבית לתמיכה במועמדותו. לעומת זאת, התופעה שכבר קיימת של הצבעה בניגוד לעמדת הרבנים, צפויה לגדול עוד יותר לאחר הבחירות האלה.
ובהחלט, יכול להיות שהבשורה הגדולה של הבחירות האלה הן שהציבור החרדי מתנתק מהדילים ויש לו את האפשרות לבחור באמת מי מייצג אותו ומי ראוי לשבת על כיסא ראש העיר. אבל המהלך שדרעי התחיל בבחירות האלו בערים ובריכוזים החרדיים, מהלך שכאמור מבורך, עלול להתנקם בעתיד דווקא באותם העסקנים וראשי המפלגות. הרי אם מצביע המשויך לדגל התורה יכול להצביע למועמד ש"ס, אז מדוע שבבחירות הבאות לא יצביעו כבר למועמד שלא בא מאחת משלושת המפלגות הגדולות. זאת אומרת, אותם מועמדים קטנים שרצו בעבר וזכו לקולות בודדים, יכולים להפוך במערכות הבאות כבר לתופעה הרבה יותר משמעותית.
מי שמנסה להיכנס בדיוק למשבצת הזאת בבני ברק הוא חבר האופוזיציה במועצת העיר מטעם מפלגת הליכוד, יעקב וידר. בקרב בין זייברט לבוסו, כנראה שגם וידר עצמו מודה שאין לו שום סיכוי לנצח, אבל הריצה שלו לראשות העיר לא נועדה בהכרח לבחירות האלה, אלא למערכות הבחירות הבאות. מבחינתו, אין באמת הבדל אם המנגנון נמצא בשליטת יהדות התורה תחת רוטציה, או בשליטת ש"ס, אלא הבעיה היא פשוט המנגנון עצמו. תקוותו היא שאחרי שהבינו שלא בהכרח צריך להצביע למפלגה לה אתה משויך מגזרית, יבינו התושבים שהשינוי צריך לבוא מבחוץ. בינתיים, ככל הנראה, גם אחרי הבחירות האלה הוא ימשיך להיות באופוזיציה ולהמשיך לקרוא תיגר על הסיעות החרדיות.
לאור כל הדברים שהוזכרו בשורות אלו, על דבר אחד כנראה שכולם מסכימים. גם אם ה'דיל' בין דגל התורה לאגודת ישראל שוב ינצח, וזייברט יחזור לכיסא ראש העיר, המצב שהיה עד עכשיו לא יחזור לקדמותו. קריאת התיגר בין על ההנהגה בעיר התורה וחסידות, עוללה להשפיעה עוד שנים רבות קדימה. בינתיים ייהנו תושבי העיר מהאפשרות מזה שנים רבות לבחור באמת בין האופציות המונחות על השולחן, ואולי גם להביא להנהגה חדשה עבור העיר.
