וכמה ממנה היא התבטלות??
אני באמת צריך תשובה משני קצוות הקשת. קצת אמונית, קצת מאוישת.
אני בן אדם עם נפש מאוד רגישה, יש לכך יתרונות וחסרונות. העניין הוא, שאני תופס את עצמי עם ראש פתוח מאוד. גם אם הוא בא לידי ביטוי רק ביני לבין עצמי ולא מול אנשים אחרים, בהם יש לי קווים יותר ברורים.
בין הזמנים מבחינתי זה הדמנות לפרוץ את הגבולות, לא בצורה שלילית בהכרח. אני מדבר על תוכן שאני צורך באינטרנט, ובאופן ספציפי יותר, לא מעניין אותי אקטואליה, פוליטיקה, רשתות חברתיות. אני רוצה רק דברים שיעלו לי את סף הריגוש לרמות אחרות. קיימים דברים כאלה, אתם מבינים על מה אני מדבר?
למשל, סדרות, אני בבין הזמנים, ובכל זאת תלמיד ישיבה ולא יודע כמה זה מתאים אבל זה איזה צימאון של חוסר בנפש שלי.
הייתי משלים את החוסר הזה בסדרות ילדים, התמימות דיברה אליי, אבל לא עוד, אני צריך משהו שאגמע פרק אחר פרק וישאיר אותי פעור פה ומלא מחשבות מוצפות. כמו בימינו כקדם.
מטבע הדברים סדרות כאלה מכילים לפעמים תוכן בוטה או אלים יותר, אבל אני במקום שאני מוכן לשלם את המחיר במשוואת הרווח הפסד.
מה דעתכם?
