אז בהמשך לשרשור קודם על בעלי שלא מוצא את עצמו, היום בבוקר הוא מספר לי ששלח הודעה לקצינת מילואים שלהם למה לא קראו לו (ללא ידיעתי). קיבלתי כאב בטן חזק ואמרתי לו שזה לא בסדר שהוא לא נועץ בי קודם (כנראה ידע שלא ארצה). בקיצור ישבנו לאכול והקצינה התקשרה הוא יצא לגינה ופשוט צרחתי שינתק הוא נבהל וניתק. כמובן שרבנו פיצוצים והוא אמר שהוא יעשה מה שהוא רוצה ושהוא לא כפוף אליי ואני אמרתי לו שיש נשים שמסוגלות לכבד את הרצון ואת הערכים ולשלוח ואני לא מסוגלת ושאני פשוט אתאבד אם יקרה לו משהו ואני אשאר לבד עם הילדים. מפה לשם הוא יצא מהבית (בכל מקרה היה צריך ללכת לסידור) ולא עונה לי, מה שאני עשיתי בינתיים זה להתקשר לקצינת מילואים (השגתי דרך קרוב משפחה שגם עוסק בזה ומסתבר שהוא הביא לו את המס שלה כי בעלי אמר שזה בסדר ושהסכמתי!!) והתקשרתי להגיד לה שאני אחרי לידה ושאני ואמא שלו לא נעמוד בזה ובבקשה לא לגייס אותו . היא אמרה לי להיות חזקה שמעה שהתפרקתי לה בפלאפון ושהיא תגיד שאין אישור .
עכשיו בנות אני מרגישה חרא !!!! מרגישה קטנה ואפס לעומת נשים פה שהבעל רצה להתחייל והסכימו לו. מרגישה רע כלפי אנשים ששם. מרגישה רע כלפי בעלי שבאמת זה לא פייר שאחליט עבורו. אבל אני נשבעת שאני לא מסוגלת אני עומדת להקיא רק מהפחד שיחייגו אליו, ואם היו מגייסים מראש סבבה לא הייתי אומרת לסרב פקודה אבל למה לנדב את עצמך בלי לשאול אותי?? מרגישה ככ קטנה ועלןבה סליחה ריבונו של עולם גם ככה קשה המצב ואני לא יודעת מה אתה רוצה מאיתנו .... מנסה להתפלל והלב ריק . קשה לי ככ וסליחה מכולן שזה התלונות שלי יש אנשים שאיבדו ילדים הורים אחים אחיות .. מבקשת סליחה גם מכל מי שבעלה שם ולוחם מקווה שלא תסקלו אותי
