דבר שני - תנשמי עמוק ותסנני מהשבועיים וחצי האחרונים, את כל הלחץ שלא קשור ישירות אליכם. כל עם ישראל בסוג של טראוומה, היציבות אבדה. דברים שהיינו בטוחים בהם מתגלים כמשענת קנה רצוץ.  אצל מי שנחשף לתיאורי זוועה, או שיש לו קרובים ומכרים בין הנרצחים והנעדרים - הקושי פי כמה וכמה.

ממילא, כשאנחנו 'על הקצה', גם כל קושי אישי בחיים - מועצם פי כמה וכמה.

לגופם של דברייך - את צריכה לעשות הפרדה בין מה הוא, לבין מה שנוגע לך.

לי לא נשמע שבעל שהולך לעבודה שישה ימים בשבוע ובנוסף עוזר בקניות - הוא עצלן. (לא רלוונטי מה אני חושב על עבודה בשחור, זה שלו). מן הסתם, אם תסתכלי בעין טובה - כנראה שתמצאי עוד כמה דברים שהוא עושה.

לא הבנתי מה זה תפילין וזהו? הוא מחלל שבת? אוכל טרף? למה את מתייחסת?

בגדול, נחזור שוב - תפרידי בין מה שאת צריכה (למשל עזרה ספציפית בחלקים נוספים של תחזוקת הבית), לבין מה שהוא. מה שאת צריכה, תבקשי, בנעימות ובהערכה וכמובן - אחרי שעושה תדאגי להחמיא לו ולהביע את הערכתך הכנה (גם מה שכבר עושה, "מאוד שימח אותי שסחבת את הקניות"!). הערכה יוצרת חשק להמשיך ולעשות.

מה ש'הוא' כזה וכזה - זה לא עניינך ולא אחריותך ולא רלוונטי איזה חתונה היתה.

אם כן, יש כאן סיפור מורכב.

לא קל לומר זאת - אך לדעתי זה מקרה שמחייב להיעזר בייעוץ וליווי טיפולי מקצועי של  מומחה בתחום הייעוץ הזוגי.

תתחילי לבד בעצמך.

וצריך ממש להפריד בינהם.

דבר ראשון, אתם נשואים רק חודשיים, מזל טוב, זה ממש ממש התחלה, וכל חיכוך, מריבה, ויכוח, אלה דברים טבעיים שעוברים על כל זוג.

צריך ללמוד לתקשר, לנהל שיח, וגם לריב צריך לדעת איך וגם איך לסיים את המריבה.

איך התקשורת בינכם כשלא רבים?

בעניין התורני, בסוף זה שלו. את לא המשגיח הרוחני שלו. בעזרת ה כשיבואו ילדים ויהיה לזה יותר השלכות תצטרכו למצוא את הדרך החינוכית, אבל ללחוץ עליו בעניין הזה לא יעשה טוב.

הוא לא נשמע עצלן אם הוא עובד שבוע שלם, גם אם זה בשחור. זה מראה שחשוב לו לפרנס ויש לזה ערך גדול.

איך שורדים עם בן אדם? לומדים. שניכם צריכים אגב, ולא בושה לקבל הדרכה, ייעוץ והכוונה.

אל תתייאשי כבר עכשיו אחרי חודשיים. זה מאודדד מוקדם.

ובעניין המלחמה, אלה ימים מאוד קשים, לכולנו. המתח גדול ולא פשוט לעבור את זה.

אתם גרים באיזור הלחימה או שיכולים להיות בבית שלכם לבד?

נשמע מאד מתסכל ומאכזב להרגיש ככה❤️

הרצון שלך להרגיש שבעלך מעריך ומכבד אותך, שאת לא מובנת מאליה,

שטוב לכם יחד, שהוא במקום רוחני כמו שהיה נראה שהוא

הכי טבעי ולגיטימי בעולם❤️

וזה שבר גדול מאד להרגיש ככה.

כתבת שאתם נשואים חודשיים,

שזה בעצם אומר שלא ממש הייתה לכם שגרה נורמלית.. חגים ומלחמה...

שהם כמובן מביאים אנשים למצבים לא צפויים, עמוסים ומורכבים

ומוסיפים קושי ומורכבות על זו שהרבה פעמים יש בתקופת הנישואין הראשונה.

נשמע שכדאי ממש בהקדם לקבל עזרה והכוונה

איך להתמודד ולנסות לבנות בצורה בריאה את הזוגיות שלכם,

עם כל המורכבות שיש❤️

בתקווה שבע"ה תעלו על דרך המלך, תלמדו להתנהל בצורה משמחת ומכובדת

ויהיה לכם טוב ושמח ביחד

שנה לא קלה השנה הראשונה,

אבל נראה שיש פערים אולי שטיפול יכול לגשר כמובן אם שיחה אמיתית ביניכם לא פתרה 

נשמע שהוא בהלם עוד יותר ממך.

בית, אחריות, עניינים. פרנסה. הוא לא מודע עד הסוף ואולי גם (מרגיש לי, בלי הוכחה) יש לו הצפה פנימית שהוא לא לגמרי שולט בה. חלק מן הסתם קשור לחרדה שלך וחלק קשור לקשיים שלו שאנחנו לא יודעים אותם עכשיו כי הם לא כתובים פה.

למשל דת - יש מצב שהוא באמת הקפיד על דברים כמו שאת מתארת ורק חיכה לרגע שהוא יתחתן וזה יגמר. לא היה לו כח ואולי לא האמין בזה יותר מדי אבל עשה מה ש"צריך" כדי לרצות את הסביבה שלו. ויכול להיות שגם הוא איבד שליטה על המצה וזה מייצר לו תסכול גדול רק בגלל זה. 

אמרת שהוא עובד 6 ימים בשבוע. זה המון. למה אכפת לך אם זה תלוש או בשחור? הוא עושה מה שהוא יכול וזה בסדר.

הוא עובד מראשון עד שישי, זה המון

הוא עוזר בקניות

מה את צריכה יותר? ניסית לבקש?

את עובדת באותו היקף משרה?

דיברתם כמו שצריך על חלוקת תפקידים?

אתם מצליחים לדבר כמו שצריך בכלל?

תחילת הנישואין זו תיבת פנדורה

לשני בני הזוג

ולשים לב שזוג צעיר בזמן מלחמה - זה לא הכי קל שיש. קשה מאוד אפילו. גם לזוגות ותיקים יותר זה לא סוכר

בנוסף, את מלינה על כך שהוא לא דתי מספיק ובו בזמן אומרת שלא רואה ערך במסגרת הנישואין. זו די סתירה בעיניי לאידאולוגיה שלך.

אני חושבת שכדאי שתפני לייעוץ. תעשי סדר בראש, תתמודדי עם הספקות שלך ותקבלי כיוון ותחליטי מה את עושה

ובינתיים - תמנעי הריון. 

מה הגבר אמור לעשות? כי נשמע שלעבוד 6 ימים בשבוע ולעשות קניות לא מספיק לך, יש הרבה שכן, אז מה את כן רוצה? מה באמת חסר לך?

(לי יש ניחוש, אבל רק את יכולה לדעת מה קורה אצלך)

מצד שני-

לא ברור לך בכלל למה להתחתן ומה הגדרת התפקיד שלו,

כן יוצא מדבריך שהתפקיד שלך מוגדר-

"על כל דבר תגידי תודה ותכבדי ותעשי ותכיני"

מי אמר????

בקיצור לפני השאלות והעצות הקונקרטיות אם לחזור לעבודה או מה לעשות חשוב לענות לעצמכם על השאלות הבסיסיות - מה אתם עושים כאן יחד ולאן אתם חותרים?

כמובן שהיה ראוי שיהיו  לכם תשובות לזה לפני החתונה אבל אתם כבר כאן. אז זה הזמן. וכמובן כמו שכתבו - למנוע הריון! עד שיהיה לך תשובות למה אתם יחד ולמה לכם להביא ילד יחד.....

הערות ומריבות כשלעצמן זה דבר מאוד טבעי ונורמלי, בטח בשנים הראשונות, זה לא מה שאמור להפחיד אתכם רק צריך ללמוד איך להתנהל ולתקשר כדי למזער אותם...

בהצלחה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.