אחד ההשתרשויות העמוקות של עמ"י בארץ הוא החקלאות. יש המון מצוות בתורה שקשורות לחקלאות בארץ ישראל דוקא. הנחלות שחולקו בכניסה לארץ ישראל אחרי המדבר היו כך שכל משפחה תוכל להיות בעלת אדמה ולעבוד את האדמה. זה השורשים שלנו פה. גם בקום המדינה היו המון חקלאים, ככה ירשנו את הארץ גם בפעם השלישית. בדור האחרון יש קלקול גדול שהחקלאות במדינה נהייתה איזה דבר שולי והמדינה במקום לעזור לחקלאים מערימה עליהם אינסוף קשיים, מהעלאת מחירי המים כל הזמן ועד חוקים דרקוניים בנושא העסקת תאילנדים או אחרים. הם סובלים בכל חלקי הארץ מגניבות תמידיות של ערבים, שמעתי ממקור ראשון מחקלאים שאני מכירה על ערבים שהם העסיקו שביום היו עובדים חרוצים ובלילה הביאו את חבריהם לגנוב ציוד חקלאי יקר, תבואה וונדליזם. שלא נדבר על חקלאי העוטף שסובלים כבר שנים מבלוני תבערה ששורפים להם את השדות. והמדינה? מה היא עושה עם זה? היום להיות חקלאי זה אומר שאין לך מושג מה יהיה מחר. יש המון חקלאים שנטשו את המקצוע, לא בגלל שאין להם עניין בחקלאות אלא בגלל שהם לא הצליחו לגמור את החודש. המדינה במקום להקל על החקלאות בישראל ולהגן עליה, פותחת את שעריה ליבוא ירקות מארצות ששונאות אותנו כמו ירדן וטורקיה. ועדיין מחירי הפירות וירקות מרקיעי שחקים.
אין היום יהודים (מלבד בודדים שבד"כ חיים בחוות בשומרון והאיזור) שמוכנים לעבוד בחקלאות בתור פועלים פשוטים. אפילו צעירים חברי קיבוצים כבר בקושי עובדים בחקלאות כמו שהיה פעם כשההורים שלי היו צעירים.
המצב הזה מחייב להביא עובדים זרים או ערבים. כרגע אף אחד לא רוצה להעסיק ערבים והתאילנדים ברחו. (ד"א תאילנדים שברחו למעסיק שלהם ועדיין נמצאים בארץ, לפי החוק המעסיק ממשיך לשלם להם ביטוח בריאות ועוד כל מיני דברים למרות שהם לא עובדים אצלו. זה קורה המון גם בזמן רגיל.) מה שמשאיר את החקלאים ללא עובדים. ללא עובדים לא רק היבול שנמצא כרגע מוכן לקטיף לא יקטף וילך לאבדון ולא יגיע אלינו, אלא גם יבול שעוד לא הבשיל או צריך להזרע עכשיו לקיץ או לשנה הבאה לא יהיה. זה כבר יצירת מחסור להמשך. וזה לא רק יצירת מחסור, זה גם גורם לטרור לנצח. חקלאות היא אידיאל והתיישבות וחיבור לאדמה שלנו. ללא חקלאות, לא תהיה לנו אחיזה בקרקע.
החקלאים צריכים כרגע מתנדבים, בשביל כולנו, לא בשביל הכיס הפרטי שלהם. הם מפסידים כבר המון. כלל לא בטוח שיצליחו למכור את המעט שיצליחו להציל במחיר שיהיה להם איזשהי הכנסה בכלל (ד"א בחקלאות יש המון הוצאות הרבה לפני ההכנסות, תחשבו שלפחות חצי שנה בירקות ותבואה, ובעצים זה 4 שנים, הם עובדים ומשלמים על השתילים, המים, העובדים, הציוד החקלאי, ההשגחה בעניני כשרות ובעניני בריאות ורואים כסף רק כשהם מצליחים למכור את היבול. המון יבול בכלל לא נמכר כי רשתות המזון מעדיפים לקנות מחו"ל ירקות זולים יותר וללא פיקוח תבאורתי הרבה פעמים.) אז נכון שיש מקומות שכלכך מסוכן שם שעדיף לא להתקרב. אבל יש מקומות שזה סיכון סביר להיות שם עכשיו.(בכל המדינה כרגע יש איזשהי סכנה) צריך לבדוק בפירוט על כל מקום ולהחליט. ובואו נעזור לחקלאים שלנו במקום לפרנס את האויבים שלנו.
עלינו לעודד את החקלאים שלנו הצדיקים. הם עובדים קשה וסובלים למען כולנו.
אז מציעה לקפוץ לסטוק עם תקציב מסוים ולזרום עם זה..