יש סיפורים לא מעטים על כאלו שהתקשרו אליהם מהמסיבה ברעים והם הגיעו עם אוטו, לפעמים מספר פעמים, כדי לחלץ.
איך המנגנון הנפשי מאפשר את זה?
מישהו מקבל טלפון: "יורים עלי פה במסיבה, בא תאסוף אותי".
קול הפחד אומר: "יש מקום מאויים, אני לא יודע כמה מחבלים יש שם, איזה כלי נשק יש שם, איך אני
אגן על עצמי ועוד"
בעצם אין שום דרך לדעת מה קורה שם בדיוק.
מה בנפש בדיוק מתגבר על הקול הזה?
זה אומץ או גבורה?
ההגדרה של אומץ או גבורה זה להכנס ביודעין למקום בו יש סכנת מוות מיידית בלי מודיעין מוקדם ובלי אמצעי הגנה?
בכמה מהסיפורים מדובר באנשים שאני לא יודע אם הם מוכשרים בכזה סוג של לחימה, וזה עוד יותר מגביר את השאלה.
ברור שבכך יש איסור חמור
)