ברוך ה׳ ילדה שמחה וחיונית
אבל אני לא מכירה עוד ילדים בגיל שלה (אחיינים שלי אין מקביל אליה, יש גדולים יותר וזה לא עוזר לי)
אז מבחינה תזונתית:
אוכלת הכל. חלב שותה חלב של פרה לפני השינה.
רוצה לאכול לבד אבל אם זה לא פסטה או מעדן- היא מלכלכת אז אני לא תמיד נותנת לה…
יודעת לשתות מקש, יודעת לשתות מכוס.
מבחינה מוטורית:
הולכת סביב חפצים, נעמדת לבד חכמה שניות (ממש שלוש ארבע שניות) ונופלת, מטפסת מדרגות יפה מאוד, מדפדפת בספר (וגם בוחרת, אני שמה לה כמה ואומרת לה לבחור והיא מצביעה לי, ומתכוונת כי אם אתחיל לספר אחד אחר היא תתעצבן ותביא את מה שרצתה), מכניסה חישוקים גדולים וקטנים למוט, אבל לא בונה מגדלים, כל פעם שאני בונה היא מפרקת אבל היא כאילו לא מתעניינת בלבנות… (לפעמים שמה קובייה אחת על השנייה ומוחאת לעצמה כפיים אבל לא ממשיכה עוד קומה)
מבחינת דיבור:
זה אני לא יודעת… היא מבינה הכל. כל מה שאני אומרת. אבל לא מדברת כלכך (אומרת ׳אתזה׳ כשמצביעה על משו שרוצה ו-אמ כשאני מביאה את האוכל) אבל לא אין לה מילים קבועות שמתכוונות לחפצים מסויימים
היא עונה לי כן ולא עם הראש ומתכוונת לזה (רוצה לעלות למעלה? עושה כן, רוצה לאכול עוד? עושה לא)
היא ממלמלת מלאאאאאאא עם הרבה הברות ניראלי ואותיות אני חושבת בסדר גם (א, ב, מ, ד, ת ואולי גם ג)
מתי זה נהיה מילים ממש?
(אני מדברת איתה אנגלית, הגן עברית, ובמשפחה של בעלי לפעמים מדברים איתה ספרדית ולפעמים עברית אז אולי זה מעקב אותה?…)
נשמע לכן תקין?
אוף אני כולי נקיפות מצפון שאני לא מספיק משחקת איתה…
