שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גּוֹיִם,
קְצָרוּהָ לִסְטִים,
קִרְסְמוּהָ נְמָלִים,
שְׁבָרַתָּה הָרוּחַ אוֹ בְּהֵמָה —
פְּטוּרָה.
קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לִסְטִים חֶצְיָהּ —
פְּטוּרָה,
שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה בַּקָּמָה"
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
התורת כוהנים דורש את דין המשנה מ"וקצרכם", שאתם חייבים לגמור את הקצירה לעצמכם.
השנות האליהו הקצר מבאר יותר: "כי תיבת ובקצרכם מלה מורכבת. דהו"ל לכתוב ובקצירכם או הל"ל כי תקצרו אלא ש"מ תרתי בעי הקציר של ישראל ושיקצר ישראל לעצמו דוקא. ולסטים לא הוי קציר של ישראל. ועובד כוכבים לא הוי התבואה של ישראל".
הירושלמי אומר שאם הגויים קצרו בשביל ישראל: "קצרוה לישראל חייבת". אבל: "ותני כן אין שוכרין פועלין גוים מפני שאין בקיאין בלקט". הדין הזה לקוח מתוספתא פאה (ג, ב): "אין שוכרין פועלי נכרים לפי שאינן בקיאין בלקט".
יכול להיות שלקט מיוחד שצריך להיזהר בו בשעת הקצירה, אבל פאה הבעל הבית יכול להניח, ושכחה אם לא שכח בעל הבית זה לא שכחה, כמשנה פאה ה, ז.
הרמב"ם פוסק בהלכות מתנות עניים ב, י: "אין שוכרין פועלים נכרים לקצור מפני שאינן בקיאין בלקט ופאה ואם שכר וקצרו את כולו הרי זו חייבת בפאה"
הר"ש והרא"ש אומרים: "ותני כן אין שוכרין פועלים נכרים לפי שאין בקיאין בלקט שכחה ופאה".
הדרך אמונה על הרמב"ם כותב: "שאינן בקיאין בלקט ופאה . הנה בירו' ספ"ב ובתוספתא פ"ג הגירסא שאין בקיאין בלקט וכן העתיק הראב"ד והר"ש משנץ בתו"כ קדושים פ"א אבל הר"ש והרא"ש והר"י בן מ"צ גרסי שאין בקיאין בלקט שכחה ופאה וכ"ג הרש"ס... וס"ל לרבנו דבשכחה ל"ש בקיאות דאפשר להזהירן שכל מה שישכחו לא יקחו ואח"כ הבעה"ב כבר יברר אם זה ג' זה בצד זה או יש בו סאתים וכה"ג אבל בלקט צריכין לדעת בשעת קצירה אם נופל מתוך המגל או מאחר המגל וכן בפאה יש דברים שצריכין לדעת בשעת קצירה כגון לחלק או לבזבז וכה"ג לכן בזה אסור ולפ"ז אם בעה"ב יפריש בעצמו מתחלה שיעור הראוי לפאה ויזהירם שלא יגעו בזה עד אחר הקצירה ואז בעה"ב יקרא לו שם פאה וגם הוא פירות האילן שאין בו לקט מותר לשכור פועלי גוים דלשכחה לא חיישי' ולפ"ז מסתבר שגם במקום שיש פאה ולקט אם מעמיד מי שמשגיח עליהן מותר לשכור פועלי גויים וכמ"כ הפה"ש דאז הו"ל כמו בשכחה אבל לגי' הר"ש שאין בקיאין בלקט שכחה ופאה יש להסתפק אם מותר בישראל עומד על גביו או דלא פלוג רבנן".
אני לא כל כך מבין למה לפי הר"ש והרא"ש לא יכולים להעמיד משגיח, הרי כל החשש שלא ידעו את ההלכות, ועם משגיח יודעים את ההלכות.
רות הייתה נכריה, אבל ידעה הלכות לקט כדברי הגמרא בשבת קיג ע"ב: "ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת וכי דרכו של בועז לשאול בנערה אמר ר' אלעזר דבר חכמה ראה בה שני שבלין לקטה שלשה שבלין אינה לקטה".
היא ידעה ללקט כמו שצריך כי דבקה בתלמידי חכמים ששם כפי שכתוב בזוהר חדש רות: "ותמן אזלת ואעלת בחולקא חדא ואוליפת אורחיה וידעת ביה מאינון קוצרים ומאן נינהו תלמידי חכמים מחצדי חקלא איקרון."
ברור שבכך יש איסור חמור