מה שהעלתי בחכתי בעניין אחת השאלות הכואבות לאחרונהאני הנני כאינני

אשמח לשמוע את חוות דעתכם/ן.

 

גדלות והקטנה

 

השאלה שנשאלת ביותר בימים האחרונים (לאחר התופת בישובי עוטף עזה) היא "למה"? למה עשה ה' ככה לארץ הזו?

ראשית, יש לחקור על השאלה קודם שחוקרים על התשובות. ישנן כמה גישות שיכולות להביא לשאלה הזו:

(לפני הכל, יש את הגישה החילונית שלא תולה את הדבר בהשגחה אלקית וגמול, אלא מחפשת אשמים על ה'פאשלה' ה"טכנית").

  1. שאלת 'למה' שביסודה עומדת השאיפה למצוא 'מי', מי אשם ב'למה' - ואליו להפנות את האצבע. ביסוד הגישה הזו עומד הרצון להסיר את האחריות מ'עצמי', לא בעצם להשאר במקומי בלי לשנות את דרכי ('זה לא נוגע אלי') ולעשות תשובה.
  2. שאלת ה'למה' שמעמידה את אלקים במבחן - האם לפי שכלי האנושי זה אכן היה ראוי? ביסוד השאלה הזו כמובן עומדת בורות. 
  3. שאלת ה'למה' הטהורה והנכונה, אני רוצה לדעת למה כדי שאוכל ללמוד מזה לעצמי בעיקר ולכלל ישראל כיצד ולהיכן הקב"ה מכוון אותנו להשתפר (בכלל הבירור: האם יש כאן ירידה של ממש או עמידה במקום שכידוע אין לה קיום ומיד באה אחריה ירידה). 

לאחר מכן יש לחקור - האם גם לשאלת ה'למה' הטהורה יש לגיטימציה? נוכל אולי ללמוד זאת מהדיון לעניין טעמי תורה, האם יש לנו מקום לנסות להבין את טעמי המצוות או שהכל בינת אלוה נשגבה שאין לנו חלק ורשות לעסוק בה. מ"מ, לכמה וכמה מן הראשונית יש לגיטימציה לכך, ונראה אף מדברי חז"ל (לעניין תעניות הגשמים, שראשי הקהל מתכנסים לדון על מה באה להם הרעה, ומה יש על הציבור לתקן) שהדבר ראוי.

עתה יש לעמוד על סוגי התשובות: 

  1. תשובות 'מקטינות', שאף אם יש רמז לכך שזו הסיבה, ה'למה', לא מסתבר שעל דבר מינורי כזה יבוא עונש כזה גדול.
  2. תשובות גדולות, שמדברות על פגמים בסדר גודל שתואם ראשית את הסיטואציה והמקרה ושנית את החומרה.

על שני סוגי התשובות יש 'לימוד זכות'. על השנית יותר מובן למה היא מדוייקת ואמיתית – באמת ישנה התאמה. על הראשונה (בתנאי כמובן שיש התאמה סיטוציאטיבית, הגיון וסברא בסיסיים לקשר בין הפגם לעונש מצד המקרה {לדוג', הם חטאו באבר א' ולכן נענשו באותו אבר (אף שכאמור רמת חומרת העונש אינה תואמת)}) יש לומר כך – בדרך כלל הקב"ה לא מעניש על דבר יחיד, אלא ישנו מושג של התמלאות הסאה, וכאשר הסאה קרובה מאוד להתמלא, מגיע הדבר, החטא, ששובר את גב הגמל ומופיע את העונש החמור (באופן חיצוני יתכן שהוא תואם מאוד לדבר הקטן ששבר וכו', אבל בעומק הוא שייך למכלול היותר גדול וחמור של הסאה). יש מי שמתבונן לעומק יותר מרואה את כלל הסאה, ויש מי שמסוגל להתבונן רק על הדבר שבו נגמר הדין (כמו שדור המבול, על אף כלל חטאיהם הנוראים, לא נגמר דינם אלא על הגזל), או בוחר להציג רק אותו לקהל שלדעתו מסוגלים להכיל ולהשיג רק אותו ביחס לעונש המדובר.

איננו מתעסקים בחשבונות שמים.פ.א.
״גזרה היא מלפני, ואין לך רשות להרהר אחריה״
אחת הסיבות שהתדלשתי זה מה שכתבת.די שרוט
ומה דעתך על מה שאני כתבתי?אני הנני כאינני
אני לא יכול לענות על זה כי אנחנו לא על אותו תדרדי שרוט

אני לא מאמין בשום דבר ממה שכתבת לכתחילה ואתה כן מאמין.

 


 

גם עם החלק של "החילוני" שמנסה למצוא אשמים ומי אחראי למחדל אני גם לא מסכים.


 

אני יודע מי אשם או האשמים. האשמים הם חיות אדם נבלות סרוחות של התגלמות הרוע האוניברסלי, החמאס. הם וכל אותם רוצחי אדם בשם אלהים.


 

בשאר הדברים שכתבת אני לא מאמין.

ודאי שיש אשמיםשוקולד לבן

אם נותנים לרשעים האלו רובים, מביאים להם דלק וחומרי בניה כשיודעים שהכל הולך לטרור ומנהרות, מוצאים את הצבא שהשגיח שלא יעשו כלום, לא מגיבים קשה כשיש ירי של טילים ופיגועי אבנים, סכינים ואפילו ירי (בית המשפט מתווכח על כל בית אם להרוס או לא כאילו שזה מתחיל להיות תשובה מספיקה, ואפילו מראה להם כמה יהודי שפגע אפילו לא בוודאות העונש שלו חמור כל כך ואילו ערבי שפגע זה לא נורא ויש לו תנאים טובים), מאפשרים להם לצאת לעבוד ולעבור טיפולים רפואיים ולאסוף חומר מודיעיני לתקיפה, לא מקשיבים לכל מי שהתריע שהם מתאמנים ומשהו רע הולך לקרות, אז כן, מי שעשה את זה אשם.

אי אפשר לאפשר ואפילו לעודד רשעים לפגוע ואז להגיד שרק הם אשמים ומי שאיפשר את זה צדיק תמים.


(ומהסיבה הזאת אי אפשר להאשים בזה את הקב"ה, הקב"ה נתן בחירה בעולם ומי שבוחר להעצים את הרע יהיו לזה השלכות קשות. זה כמו שילד יחליט לטפס על עץ גבוה כשההורים לא מרשים ואז יפול וישבור רגל ויכעס על ההורים שלו.. לכל בחירה יש השלכות ולהאשים את הקב"ה בבחירות גרועות של גורמי ההנהגה היום ובעבר זה חוצפה. בפרט שבתוך כל הצער והכאב ה' עשה ועושה הרבה ניסים)

בגלל רבנים שאומרים מה שהוא אומר, הפסקתיJewice

בגלל רבנים שאומרים מה ש- @אני הנני כאינני  אומר, הפסקתי להאמין ברבנים.

 


 

וטוב שכך! אני לא תוכי של אף אחד!


 

אנשים תוכים הם כופרים רשעים עובדי עבודה זרה.

מצטער לשמוע.אני הנני כאינני

חבל שיש יהודים שסוטים מדרכה של היהדות...

לא אמרתי שהפסקתי לשמורJewice
רק אמרתי שאני בקושי סומך על רבנים. יש רבנים בודדים שאני מוכן לקבל מהם.
גם מלא אנשים שואלים רב דבריםJewice

ופשוט עושים מה שהוא אומר בלי להבין למה או איך הוא הגיע לזה (כמו תוכים)  


 

 

 

 

 


 

וגם זה שאומרים ש-ה׳ עושה רע. אז הם לא רבנים.

ה׳ לא עושה רע.

בגלל השאלה או התשובות?לעיני המתבונן
הדתלשת כי יש דתיים שחושבים שאלקים מעניש או כי אין אלקים שמעניש?
בין השאר בגלל הגישה שלא שואלים שאלות.די שרוט
שלא עושים חשבונות שמים. לא משנה כמה מגוחך, הזוי, רצחני מה שקורה, לא שואלים שאלות. מקבלים את הדין בהכנעה.
כמי שכתב בתגובות שלא עושים חשבונות שמייםפ.א.

אני לא מעלה שאלות כי אין מי שיענה עליהם.  

 


 

מה יש לטחון מים ולחפור ולדסקס עם עצמינו, כאשר הצד שאחראי להכל, איננו נגיש לצורך הדיון?


 

 

כי שאלות וביקורת בכל תחום בחיים מדייקותדי שרוט
הבנה. ממקדות כיוון העשיה. לא כמו הגישה הזאת שגורמת לאמונה לקפוא על שמריה ומשום כך היא לא יעילה ולא תורמת.
אשמח לשמוע את הגישה שלך בנושא כיחידה אחתאני הנני כאינני

ולא פסקי פסקי. כדי שאדע לעצמי מה יש לברר... בעיקר לעצמי

אם ללבוש לרגע משקפי מאמיןדי שרוט

אז הייתי אומר שכל הגישה הכוללנית לגבי חז"ל והלאה אמורה להיות נתונה לביקורת. זאת אומרת לא לתת מקום לגדולים ככל שיהיו לקבוע טון אחד ויחיד ולעשות פולחני אישיות מהם.

 


 

אפילו בדברים שהכי בסיסיים במה שאנחנו מכירים.


 

לצורך דוגמא בלבד משהו מהפרשות שלנו האחרונות. יחסי יעקב-עשו. לפי הטקסט המקראי אפשר להבין את ההפך הגמור ביחס ליעקב-עשו. שלכאורה יעקב הוא לא כל כך תמים שגונב בעורמה ברכות מאחיו ודווקא עשו הוא בעל הכבוד לאבא שמאכיל אותו ועוד כהנה.


 

או למשל לגבי אברהם ועקידת יצחק. אני לא מקבל את הטון הסלחני שאנחנו נותנים לאברהם שרצה לשחוט את בנו. שהטון הסלחני הוא כביכול שאברהם כל כך צדיק שפשוט עשה את רצון האל. בעיני, גישה אמונית בריאה יותר הייתה להעביר על אברהם ביקורת. אברהם היה צריך להגיד "לא! עד כאן. יש דברים שאני לא מוכן לעשות כי זה עוול מוסרי" וזה שהוא לא אמר לא *זה* לא בסדר ודווקא בניסיון הזה הוא נכשל ולא עמד.


 

אבל מי יעיז היום להעלות דבר כזה על דל שפתיו? "להעביר ביקורת על אברהם אבינו הגדול???? מי אנחנו בכלל שנעביר על קודש קודשים הגדול שבגדולים???"


 

או לגבי יוסף. לא יכולים להגיד שיוסף פישל בגדול כשלא טרח לדווח לאבא החולה והרעב שלו אחרי שעלה לגדולה שהוא עוד חי? במקום זה עושים אקרובטיקות מחשבתיות כדי לתרץ למה זה בסדר שהוא לא דיווח לו.


 

ושלא לדבר על דוד המלך ובת שבע.


 

מבין למה אני מתכוון? לגישה הזאת. אף אחד לא יעז ללמוד תורה ככה היום.


 

בעיני זה פשוט לא יעיל ועם הזמן (לולא כוח אלקטורלי-פוליטי) יהיה יותר ויותר לא רלוונטי.

שאלות יפות.אני הנני כאינני

תודה על המיקוד...

אני לא יודע אצל מי למדת תורה בעברadvfbאחרונה

אבל יש הבדל בין צרות אופקים שאותה אתה מנסה לתאר לבין הקטנת הדמויות ושינוי בהנחות היסוד.

בהחלט אפשר ללמוד עם ביקורתיות גם במשקפיים של אדם מאמין. אבל השאלה מה עומד תחת ביקורת. 

מבחינה אמונית לא האדם או המקרא עומד תחת ביקורת אלא ההבנה שלו. וזה הבדל גדול.

כי אם הקב"ה עומד תחת ביקורת, יש כבר ניתוק מהיכולת ללמוד ממנו ח"ו.

ואם ההבנה שלנו עומדת בביקורת, יש כאן חיבור לתפיסה אמונית שורשית ולרוחב אופקים שבאמת מעמד את ההבנה הראשונית במבחן.

נכון שיש כאלה שעוטפים צרות אופקים ביר"ש, לא מתרגש מזה

נקודה לברר או להבהיר.אני הנני כאינני

זה לא שהצד השני לא נגיש לדיון, אנחנו לא ראוים לו. לכאורה. בדרך כלל, כלומר - במצב אידאלי, התשובות היו ניתנו ע"י הנביאים. עתה אין הדור ראוי לנבואה ולכן הצד השני כביכול לא נגיש לדיון. 

אבל, קיי"ל שחכם עדיף מנביא, ראוי אולי לדון במה ואיך צריך להתיחס או לסייג את האמירה הזו - אבל זו נקודה למחשבה, האם הצד השני באמת לא נגיש או שאנחנו ממשיכים לבחור להתעלם מהנגישות שהוא הותיר לנו.

 

נקודה נוספת - זה לא דיון. אנחנו לא באים להדיין עם הקב"ה על מעשיו, אנחנו באים לשמוע ולקבל, להווכח, וראוי בעיני לחתום במאמר הנביא "לכו ונווכחה יאמר ה'".

א"כ אני לא מבין כ"כ למה ירדת מהדרך..אני הנני כאינני

זו גישה אחת - יש גישות אחרות.. לדוג' הגישה שלי. 

עונה בשאלהadvfb

מה נפסיד אם נשאל במקום זאת  "מה אנחנו יכולים ללמוד מכך?" 

זאת נראה לי שאלה שמראש חוסכת הרבה כאב ראש וממקדת בתחום האחריות שלנו.

וזה מאוד מזכיר את החומר לבגרות במחשבת ישראל ביחס למאמר של הרב סולובייצ'יק בדבר איש הגורל ואיש הייעוד.

לא מכיר את החומר הזה לבגרותאני הנני כאינני

זה "נחמד" לברוח לשאלה אחרת, אבל זה לא מונע מהשאלה הראשונה להמשיך להתקיים..

זה לא לברוחadvfb

אני באמת לא מבין למה משמעותי לך לשאול למה ולא "מה אני עושה עם זה".. אם תעזור ליל הבין את המשמעות שלך לעומק יותר אני אשמח מאוד להחכים.

זה משמעותי ליאני הנני כאינני

כיוון שאני רואה את הציבור הישראלי מתעסק בזה, ובעיקר את הציבור המאמין. ואני דוגל שלא לברוח משאלות.

ולמה זה מעניין את הציבור הישראלי?advfb

ולמה זה משמעותי בעיניך בצורה אמונית? מה העקרון האמוני שזה טומן בחובו או הנפק"מ האמונית שקיימת בעקבות הידיעה למה הקב"ה עשה ככה ולא אחרת?

 

מי עשה לנו את זה? ודאי לא הקב״ה!Jewice
אהה... בקשה בלי הפניותאני הנני כאינני

פשוט תתמצת תכל'ס מה אתה רוצה להביא משם..

פשוט תקרא… זה עלון עולם קטן מפרשת ויראJewice
הבטתי - זו הערה מבורכת (שכמובן אינה מקשה על דברי)אני הנני כאינני

אכן, השאלה איננה למה ה' עשה כך, אלא למה הוא הסיר את השגחתו באופן שיתכן מה שקרה.

לא יודע אם יש תשובה קונקרטית, אבלברגע קטן עזבתיך

אני חושב שבכל הדברים הרעים האלו בעולם, בין אם דברים גדולים כמו השואה וכמו פוגרומים ועד ילד שנפטר ממחלה וכד׳-

הכל בסוף הוא לטובה, הווי אומר עבור מגמת הטוב בעולם.

אין רע לשם רע אלא יש רע שמטרתו לעשות טוב.

לצורך העניין, לא רוצה להקטין אבל אולי כל השמחת תורה הנוראי הזה היה ע״מ לחדד אצלנו את היחס לאויבנו, את היחס לעצמנו בינינו לבין אחינו ששונים מאיתנו, ועוד ועוד.

עכשיו זה קצת יותר מורכב מזה,

ופה אני מעריך שקשה לתת תשובות מספקות- כי למה למשל לעשות דבר כל כך נורא בשביל הרווח הזה, זה לא חסר פרופורציות? או, האם היה אפשר להשיג את אותה התקדמות לעבר הטוב באמצעים פחות נוראיים וכו׳.

אבל לכאורה יש בזה כיוון שמניח את הדעת לפחות עבורי.


אני לא חושב שרוב האנשים מסוגלים (בטח אם קרה להם אובדן באופן מאוד אישי) לומר ׳אין מתעסקים בחשבונות שמיים׳ ושזה יניח את דעתם. אולי זה לא משהו אבל למי שלא זה אולי כיוון מעניין 

אני מאלו שתמיד אומר שאין מתעסקים בחשבונות שמיםפ.א.
אין לנו נביאים, אין כהן גדול עם אורים ותומים ואבני החושן, אין לנו אמצעי של ״תקשורת״ ישיר מול בורא עולם - ולכן כל דיעה ופרשנות, הסברים כאלו ואחרים - הם על דעתו האישית של האומר.  
ודאי, פשוטברגע קטן עזבתיך
בגלל שאנחנו באמת זקוקים לאיזה שהוא פשר למה שקורה כדאי בעיניי להזכיר לעצמנו שיש מגמת טוב מאחרי כל הרע
זה היה הכיוון שלי בהתחלה.אני הנני כאינני

ואני מסכים עם כל מה שכתבת. אבל כמו שאמרת, זה קצת פחות מניח את הדעת.

בסוף ביסוד העמוק של ה-למה יש הסתר, כי זה מניחחסדי הים

סיבתיות לפני הופעת האל, ואז יוצא שיש דבר קודם ל-ה' שהוא תלוי בו.


צריך לשאול 'מה' יש לפנינו בעולם מבחינה רוחנית וחומרית, ואיך אנחנו יכולים לשפר ולייעל.


לפעמים זה טוב לבוא בגישה אמונית ובטחון חזק באל כל יכול, כי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל ולתקן למעלה מן הטבע.

לפעמים (כמו שר' לייב מסאסוב מנסח) צריך לבוא מתוך אפיקורסות, שאין מי שיכול לתקן מבלעדינו והנחיצות תלויה בנו.

שתי הגישות לא סותרות.

תשובה מעניינת.אני הנני כאינני

היסוד שהזכרת מסקרן מאוד, כמובן - אשמח למקורות. ואני מניח שיש שיטות חולקות. למען האמת, לעניות דעתי שיטת הרמב"ם חולקת, במקום בו הוא עוסק בטעמי מצוות. אם יש מקום לדון ולחקור אחר טעמי מצוות, גם אם אנחנו יודעים שבאמת אין בכוחנו להשיג את עומק עומקן האמיתי - מה החילוק בין זה לבין מעשי הקב"ה בעולם?

 

אני מבין שאת ה"לפעמים" בסוף דבריך כתבת ביחס לעניין ה"מה".

לגבי עצם יצירת העולם זה מופיע במבי"ט בבית אלהיםחסדי הים

ובשל"ה, ואני משער בעוד ספרים אבל שם ראיתי.


לגבי טעמי מצוות, אז המהר"ל ב'תפארת ישראל' הולך בדרך שהם גזירות.

גם בראשונים שנתנו טעמים אפשר להסביר שהם רק מקרבים את זה לשכל שלנו וליישב את הדברים בעולם שלנו, אבל הם לא עומדים על היסוד העמוק של המצוות.

ככה כתבו כמה הוגים.


לגבי הרמב"ם במורה נבוכים זה נראה שהוא סובר שיש סיבה יסודית למצוות, אם כי ממכלול שיטתו בשאר ספריו עולה שדווקא בשעת הקיום של המצווה צריך לראות את זה כגזירה.


לגבי עצם דבריך אני מסכים שאפשר לבסס גישה לשאול למה במקרי העולם, אבל לפי דעתי זה מסובך מידי. אולי הנביאים, והחכמים בעלי רוח הקודש יכלו להגיד. לפי שיטתי גם הנביאים והחכמים דיברו יותר על צד ההיקש מה צריך לתקן, לא על הסיבה העמוקה היסודית.

תודה על דבריך..אני הנני כאינני
הממ"ד שלכם מוכן? או המקלט?זיויק
חדר השינה של הילדים, תמיד בכוננות.ל המשוגע היחידי
רגע זה עדיין נקרא שאגת הארי או שזה כבר האריה שאהבקעלעברימבאר

תות?

האריה שאהב יירוטפשוט אני..
חחחחחחחחקעלעברימבאראחרונה
זה כבר האריה שאהב תותעשב לימון

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

רוצה לעזור לי לפנות מקום?פתית שלג
אני מוכן לבואל המשוגע היחידי

60 לשעה

צודקל המשוגע היחידי

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

עזרה - המבט הנכון על התורה של הדת"למחפש אהבה

בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..

למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.

אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.

תוכלו להחכים אותי בנושא?

אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.

 

שאלה כללי מדי אחיזיויק
האמת שאני ממש מכירה את המקום הזה.....תמימלה..?

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏


(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

יפה מאוד! תודהמחפש אהבה
להבנתי הרב קוק היה נחשב בימינו חרדיזיויק
ואפילו קיצוני
אבל בחרדי הוא נחשב מאוד "מזרוחניק"תמימלה..?
לדעתי לא בצדק כי אם הוא היה בתקופתנו כנראה גם הדתל היו מגדירים אותו חרדי אבל זו המציאות🤷‍♀️......
תראה לי רב חרדי מיינסטרים שדומה לרב קוקמחפש אהבה

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

היום "חרדים" זה סוציולוגיהנקדימון

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.


ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.


נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

מצד הנהגות דקדוק לבושפתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 8:11

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

ימימה,לה, את כל כך צעירה?!נחלת

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

 

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

 

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

סליחה. תמימה'לה!נחלת
כןכן😅😅תמימלה..?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

אהבה נמדדת גם בהשקעהארץ השוקולד
כשאת אוהבת את הילדים שלך קשה לך להציב תנאים עם עזרה, ככה זה אהבה
זו שאלה מורכבת ועדינהנקדימון
הציונות הדתית היום כוללת כמה מגזרים, ולמעשה מקיפה כמעט את כל מי שאינו חרדי ואינו חילוני (ולא מסורתי). על מי אתה רוצה לשאול? איזה דמות, ישיבה או רב הם אלה שתופסים אותך?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

אל תכריח את עצמך להתאים למסגרת, פשוט תלמדמרגול

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.


תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה


מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.


בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

יפה מאוד מרגול. צודקת לגמרי. תודה!נחלת
אם אתה מחפש כל מיני שיעורים, אציע מקומות שוניםארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 11:03

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה


 

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/


 

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי


 

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים


 

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה


 

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה


 

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר


 

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק


 

 

 

מעניין אותי, למה אתה קורא רוח הלימוד של הדת"ל?פתית שלגאחרונה

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידיאחרונה

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

שואל מסקרנות..מחפש אהבה

מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?

תלוי איזה חרדיזיויק
יהירות, ניתוק, וגסות רוחנקדימון

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

 

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

 

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

חושבת ששאלה מעין זו עלולה להזמין לשון הרע.נחלת

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חתול?רקאני

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

מההקשר אני בעצם מבין שאתה שואל:פתית שלג

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

 

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

חייל, לובש מדיםעשב לימון

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

כלוםטיפות של אוראחרונה
אני לא נגד מגירות. זה מועיל וחשוב וכו. אבל בסוף מתחת לכל התחפושות כולם בני אדם, וכשמגיעים לשמים לא שואלים את האדם 'לאיזה מגזר השתייכת'

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים


אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

לו יכולתם - איזה תגובה שלכם הייתם מוחקים מהפורום?מחפש אהבה

יש כזה דבר?

בוודאי. לא מעט.נקדימון
אבל כנראה בעיקר שינויי טון ולאו דווקא מחיקה לגמרי.
תגובות בוטות המביאות מחלוקת בהתאם.נחלתאחרונה
כמה לקו באצבעקעלעברימבאר

אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532

וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

זהו, עניתי כבר חודש אחורה... מה קורה???מחפש אהבה

העסק ישן..

תתחילו להפציץ

אולי יעניין אותך