פֵּאָה — אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת,
וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
התוספות יום טוב מבאר: "כדי שלא יכו איש את רעהו. מרוב עם הבאים ללקוט ודוחקים זה את זה או שמא יתקוטטו".
השמא יתקוטטו המשך של המשנה הקודמת שקונסים כדי שלא יבואו לקטטה.
העניים שבאים ללקוט הם נואשים לאוכל ופרנסה, והנואשות מביאה ליותר רצון לקחת ולאסוף באגרסיביות, וזה יכול להוביל לקטטה.
נראה שהמשנה מבוססת על הפסוק במשפטים כא, יח: "וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו".
האברבנאל מפרש: "כלומר בן ישראל כמוהו כי לענין הדת והיותם בעלי ברית אחד קראם אחים ורעים ועמיתים".
השמות רבה ל, יז אומר על הפסוק: "שנאמר (שמות כא) כי יריבון אנשים והכה איש את רעהו, אין דבר טוב ואין שלום יוצא מתוך מריבה, קין לא נגע באחיו אלא מתוך מריבה".
זאת אומרת שיש את עצם האיסור להכות את רעהו, אבל זה גם יכול להוביל לסכנה ומוות. גם רואים שהיחס בריב בין כל בני ישראל, זה יחס של ריב אחים, שזה מגונה.
לגבי הסכנה של מוות, זה המסר של המשנה, כי מן הסתם לצערינו היו מגיעים לידי מכות של אגרופים, אבל כשזה נעשה עם כלים חדים, יש סכנת מוות, ולכן המשנה אוסרת לאסוף פאה עם הכלים האלה.
