'יש דעות'. אני אומר מה שאני חושב אמת שזה איסור רצח גם ליהודי, רק שיהודי לא חייב על זה מיתה.

שהכרעתי לפיו. דברים אחרים לא גורעים או מוסיפים.

אני לא איזה אחד שמקבץ דעות אחרונים כמו הרב עובדיה, ומכריע לפי הרוב, שיש לזה שורשים בבית יוסף.

אני מסכים עם גדולי אשכנז שהכריעו לפי סברא וחיו לגמרי את התורה שהם הסיקו. תקרא את המהר"ל ב'נתיב התורה' לגבי זה.

זה לא שמתעלמים מספרים אחרים. יש המון המון כבוד. אני שקדתי המון המון על ה'ציץ אליעזר', ומקבל את דעתו בהמון מקומות, לפעמים כשהוא דעת מיעוט למשל שהוא מכריע לפי הר"ן שמסגד זה בית ע"ז.

אבל זה לא איזה יש דעות לכאן ולכאן שמבלבל, מכריעים וחיים לפי זה.

כדברי רש"י חגיגה ג ע"ב: "עשה אזניך כאפרכסת - מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו".

סברת רוב החכמים וראיותיהם מחוורות טפי טובא.

לפעמים אדם לא מגיע לסברא האמיתית והנכונה כי אין לו מספיק היידע הנצרך ולא למד בעיון מספיק פעמים את כל הש"ס והפוסקים כדי להבין הסברא או כי יש בראשו כל מיני סברות חיצוניות לתורה. ולכן עדיף לו לכל הפחות להשאר בדבר כספק, היות וכאלו שכן למדו הכל כמו שצריך הבינו הסברא אולי.

הנקודתית, אלא הסברא נבנית ממכלול היקף תורתו של המביט בסוגיא, כפי שכתבת. גם נכון שזה נובע ממכלול הראייה האמונית של האדם שנבנית מתוך השקפת התורה והחכמות החיצוניות שהם כרקחות וטבחות לה כדברי הרמב"ם באיגרת ובמו"נ.

לכן אין שום משקל לרבים, כי כל אחד מגיע מנקודת מוצא אחרת.

כפי שנגיד רואים בחלק מהשו"תים שכן הולכים אחרי רבים, ואפילו מן המפורסמים בהם, שהם מצמידים סברות שונות ביחד, כי נראה להם שכביכול המסקנה שווה, ומטעים את הלומד.

בנוסף, לרבים אין משקל אלא אם כן הם דנו עם היחידים במפגש אחד ופרשו את כל מלוא סברותיהם, וגם אז זה רק דין בסנהדרין ובבית דין, שיש דין מיוחד שהיחיד בטל, כדברי התוספות בבא קמא כז ע"ב ד"ה 'קמ"ל' ודברים הגר"ח מבריסק על התוספות.

אבל סתם..2 הערות קטנות שלא ממש משנות את עיקר הדיון שלכם.. אבל הערות.

תקרא שוב את מה שכתבת. אתה הולך כדרך החכמים שפסקו לפי סברא וחיו את התורה שהם הסיקו.

אני בטוח שגם הגדולים שפסקו אחרת חיו את התורה שהם הסיקו.. זה סתם פאשלה בניסוח אבל זה קצת צרם לי..

עוד משהו, הרב משה לוי בהקדמה לשות תפילה למשה שלו כותב שהוא מוכן להעיד שמי שאומר שביביע אומר מכריע עפ רוב - מעולם לא למד תשובה ביביע אומר בעיון. פשוט צורת הכתיבה והסגנון הוא פחות עיוני ישיבתי קלאסי, אבל בסוף הרב עובדיה מכריע המון עפ סברא. פשוט אצלו כללי הפסיקה יותר נוקשים מהפוסקים אחרים. אין לרב עובדיה כלל ללכת אחר רוב מחברים, והוא בעצמו מביא כמה פעמים את הכלל שאין ללכת אחר הרוב כי הם לא ישבו באותו ב"ד יחד.

פסקי הרב עובדיה ברור שלא תמיד הולך אחרי הרוב, אבל התמה הזה כן נמצא בהרבה מהפסקים שלו.

כשאני לומד את הרב עובדיה אני בעיקר לומד את הבקיאות העצומה שלו.

אם אני רוצה ללמוד סברות אני ילך לשותי"ם אחרים כמו אג"מ, או סברות ספרדיות למשל מ'רב פעלים'.

ברור שסברת הרב עובדיה הייתה חזקה, אבל זה לא מה שהתבלט בו, והרבה פעמים מרוב שהוא עוסק באחרונים או מהירותו, הוא מפספס את עיקר יסוד סברת הסוגיא העמוקה, ולכן צריך להיזהר כשלומדים מסברתו.

ללמוד תשובה שלו מלמעלה - באמת יכול להרגיש כך.

כמדומני ששמעתי פעם מהרב יצחק יוסף שאבא שלו לא כותב את הסבירות שלו, כי הוא מצא שות שכתב להדיא את הסברא שלו.. אז הוא פשוט הפנה אליו.

וגם ממנו שמעתי, היו המון פעמים שהקשו על הרב עובדיה קושיות, ואם רק היו פותחים במקורות - היו רואים שיש שם יותר מרק כמה "וכן כתב"..

עם בקיאות מטורפת בספרים שכולם סברות, קצת קשה להיות נטול סברא.. רק ללמוד ספרים כאלה מצריך סברא גדולה. ק"ו שגם להיות בקיא ולדמות מילתא למילתא.

לפי דבריו של הרב משה לוי, לא שלי... אם תלמד את התשובה בעיון הנדרש, לא תצא עם הרגשה כזאת.

אפשר לחלוק. גם הוא חלק. אבל את ההרגשה הזאת לא תהיה לך..

אני באתי ממקום אחר לגמרי.

זה לא הידיעה של אלפי אחרונים עושה את האדם לתלמיד חכם, אלא יגיעה אחר יגיעה עומק אחר עומק דיוק אחרי דיוק בתנ"ך, חז"ל וגאונים וראשונים, הלכה, אגדה, מחשבה יחדיו. ליטוש אחר ליטוש של הסברא של עצמך. של ההיבט הכללי והחודר שלך המיוחד לדברי התנ"ך וחז"ל.

לגבי אחרונים מתמקדים בעיקר בגדולים שבהם, מפרשי השו"ע, מהרש"ל, מהרש"א, נודע ביהודה, חיד"א, גר"א, חתם סופר ולמי שהלב נמשך שהוא קשור לתורה דיליה. נגיד אצלי הבן איש חי בכל ספריו רואים שיש לו סברא ישרה חודרת וממש תורה לשמה שקשה מאוד לעמוד על גדלותה. (זה בלי קשר כלל לוויכוח עם הרב עובדיה. כדי לבודד את זה מהרב עובדיה, אז ניקח תחום אחר, רואים את מה שכתבתי גם ב'בן יהוידע').

ברור שצריך לדעת בכללי דעות של אחרונים ולעיין בעת הצורך, כמו שה'רב פעלים' כותב בהקדמתו ומצוטט על ידי הרב עובדיה בכמה מקומות. אבל בזה לא העיקר.

בסוף, אם כן נמשכים אחרי המבול של אחרונים, אז זה יכול לבלבל מאוד את התורה דיליה.

אני לא אומר שאין מקום לזה, כי חשוב שיהיו אנשים שיסכמו דעות אחרונים וכדומה, אבל בזה לא ניכר גדלותו של התלמיד חכם שקונה תורה דיליה.

זה בנוסף, לצורך לדעת את חכמות העולם ומדעים, לפחות בכלליות, וגם זה לוקח זמן.

ממה שאני למדתי בספרים של הרב עובדיה, אז יש פגיעה מסויימת בתורה דיליה בגלל המבול של אחרונים.

בנוסף, יש את הנקודה שכתבתי לגבי המהירות, שזה שמעתי ביקורת ממורי ורבי שהיה גם גדול הדור ממשפחה מיוחסת של רבנים, שאמר את זה לגבי הרב עובדיה.

צריך המון סבלנות כדי ללמוד תורה לעומק. צריך לדייק במילים הכי קטנות כדי להבין, צריך לחשוב המון זמן על נקודה אחת, צריך זמן לפתח רעיונות כלליים ורחבים.

אבל אם תשחרר מהתפיסה הזאת עליו, אתה תמצא את זה בספרים שלו.

נכון, הוא לא כתוב בצורה שבה אתה רגיל. אבל לא בכדי הוא "כבש" את עולם פסיקת ההלכה ברמה שאף פוסק לא הצליח. אתה אומר זה שיש בו מלא בקיאות זה לא מעיד על היותו תלמיד חכם (זה כן, כי מי שבריא בקצות ושב שמעתתא וחקרי לב ושאגת אריה ונובי ורעקא... ובקיא בהם יודע לחלוק עליהם.. זאת רק ראיה שיש בו את מה שאתה מחפש.. הוא פשוט לא כותב את זה בצורה שאתה רגיל לקרוא..), ואני אומר - שזה שהוא בקיא זה לא אומר שאין בו את מה שאתה מחפש.

צריך לדעת איך ללמוד את התשובות שלו. הרב יצחק יוסף מספר המון כמה זה מצער שאנשים מצטטים הרבה שותים וחושבים שכך הם נהיים תלמידי חכמים.. בדיוק מהסיבה שאתה אומר.

כל מה שכתבת יש בו. לא רק בתור אוסף אחרונים שעברו בסוגיא. יש בו בדיוק את מה שתיארת. פשוט הוא כותב את זה בצורה אחרת ממה שאתה רגיל.

אתה מסיק שמתוך מבול האחרונים יש פגיעה בחלק המיוחד שלו בתורה, ואני אומר אדרבה. החיבור בין כולם כולל כולם, ולהקשות על להקת פוסקים מסברא דיליה, ומדקדוק שלו בגמרא.

לא זוכר מי, לא אחד הילדים שלו, ראיתי שהוא סיפר שהוא הראה לרב איזו תשובת רעקא שאפשר לדייק ממנה משהו לסוגיא שהרב עוסק בה. הוא מעיד שהם ישבו יחד שעה (!) על התשובה הזאת של רעקא, ובתשובה ביבי"א כתוב רק - וככ רעקא. זהו.

כל האנשים האלה שאומרים ככה כל הרב עובדיה, כי הם לא רגילים לצורה כזאת. וזאת הייחודיות של הרב עובדיה (במילים שלך? זה התורה דיליה שלו). העומק והגודל שבא לידי ביטוי עי בקיאות מטורפת. לא אסיפת פוסקים ותו לא.

הדברים לדעתי פשוטים. תח אחרים שלא רגילים לזה יכולים לומר כך. אבל אם זה באמת מעניין אותך - תשמש את תלמידיו. תראה בעצמך.

זה לא כזה משמעותי בשבילי אם אתה אומר שגם סבא שלך אמר את זה, כי כל עוד הוא לא מאלו שזכו לשמש את הרב בעצמם.. פחות אני אחזיק מזה בעניין איך אפשר לראות את הגודל של הרב עובדיה דרך תשובות ביבי"א. כי זאת עובדה שאתה רואה עד היום שקשה לראשי ישיבות ליטאים עם הספרים שלו כי הם חושבים שיש שם רק ליקוט פוסקים.

יוסף, וגם דברתי עם ר' יצחק ור' דוד.

לא הסבא שלי אמר את זה עליו, אלא תלמיד חכם עצום אחר, שאני לא מזכיר את שמו כדי לא להפוך את זה לאישי וקטנוני.

חס ושלום לא אמרתי שהוא לא תלמיד חכם, אלא לא תלמיד חכם בדרך שאני התחנכתי לאיך הופכים להיות תלמיד חכם.

נדמה לי שאתה צודק שלא סתם הוא כבש את עולם הפסיקה. אני כמעט בטוח שיש כאן מהלך אלוקי ש-ה' מסכים לפסיקה הכללית שלו.

אם כי יש לזה הסברים היסטוריים וחברתיים למה התקבל.

ברור גם שאני מכיר במסירות העצומה שלו להרבצת התורה ואהבת התורה והמידות הנעלות.

רק חבל שנכנס לפוליטיקה. אם כי גם זה הביא המון תועלת יחד עם המגרעות.

כל מה שכתבת בהודעה הקודמת יש בו.

פשוט יביע אומר כתוב קצת שונה מספרי ראשי ישיבות וכיוצב.

לפני כמה שבועות הרב יצחק יוסף אמר שיש איזה אחד שהוא ספר חקירות ישיבתיות בהלכה, והמחבר אמר לו שזה יביע אומר, רק בשפה אחרת.. נראלי בדיוק כך חונכת איך גדלים בתורה, רק שהרב עובדיה הוסיף על זה בקיאות שאין כדוגמתה.

ברור שיש הסברים חברתיים והיסטורים לאיך הוא הצליח. והיא גופא המהלך האלוקי.

לדעתי לא חבל שנכנס לפוליטיקה. אולי יש צד שיש מי שהפסיד, אבל בתור מי שגר בפריפריה - אלמלא זה, לא היה תורה פה. כפשוטו.

כל מה שרתה שומע היום ספרדים ספרדים ספרדים.. זה הציל פה אנשים..

וגם צורם לי על חכם עובדיה הצורה שבה התבטאת.."אני לא איזה אחד ש...כמו הרב עובדיה" יעני כאילו הרב עובדיה יש המון ואתה לא אחד מהם(או לא רוצה להיות)..חייב למחות. אתה תלמיד חכם אין ספק. אבל דע את מקומך, גם כשאתה כותב ככה דברים ותורה לא מונחת אצל אף אחד וכל אחד יכול לחדש בה וכו' אבל יש ענקי דור שעם כל הכבוד הרב עובדיה אחד מהם והיית צריך להתבטא בצורה יותר מכובדת ומכבדת כלפיו.

ואם מישהו לא למד את הסוגיא בכלל, מבחינתו זה באמת מחלוקת בין הפוסקים. וגם בשמיים אומרים "אליעזר בני אומר כך, ומשה בני אומר כך". אז מה הטענה שלך על העולם. תפרסם מאמר בתחומין ותהפוך את הדעה שלך לקוצנזוס הלכתי

(ובדיוק בגלל זה, אנשים מצפים שמי שכותב בפורום דברים הלכתיים ללא הסתגויות, מתכוון שכך הקוצנזוס ההלכתי. למה אתה מחכה להודעה השניה כדי לספר שזאת רק דעתך במקום לכתוב מראש. או להוסיף את זה בחתימה)

אני חושב שמי שלא למד את הסוגיא, צריך להיות דבק בתלמיד חכם שהוא נאמן עליו שלמד את הסוגיא וללכת אחריו באש ובמים.

זה מה שהיו עושים פעם.

זה שונה מאוד הרגשה והגישה של אדם שמרגיש וחווה שזה רצח מדאורייתא בחומרתו, או למי שנוקט שזה מחלוקת.

אותו דבר לגבי כיסוי הראש לנשים, באיזה חומרה איסור חשמל בשבת וכדומה או דברים כלליים כמו גישה לגאולה או ללימודי חול וכדומה.

אי אפשר להיות בספק רגל פה ורגל שם, כמו הספק של עמלק.

צריך להכריע דרך ברורה. זה המהות של ההלכה.

היא לא נשארת רק ברובד המעשי של מה לעשות, אלא ממלאת את כל הווייתו של האדם.

אני לא אומר שאין זמנים שמתחשבים בדעות אחרות, כמו למשל בראשונים מפני כבודם, אבל בסוף יוצא דרך ברורה איך להכריע. זה לא רגל שם ורגל שם.

יהיה מבולבל רגל כאן ורגל כאן ומחר ספקות משורש עמלק.

הלכה אמורה להכריע.

זה אמור למלא את כל הווייתו של האדם.

מה מפריע לך להוסיף שורה בחתימה כדי לא להטעות?

פה קבלו דעתי. אני מביע את דעתי האישית ברוב עוז ועוצמה.

אם אכתוב דבר כזה אעמיד הוא אמינא כביכול שאני בא להגיד קבלו דעתי.

תדע שאנשים מבינים כמו שכתבתי. שאם מישהו כותב משהו הלכתי בפורום בלי סיוג, הוא מתכוון "כל/רוב הרבנים אומרים ככה". אז לא משנה מה אתה מתכוון, בפועל אנשים יטעו אם לא תסייג.

אז אני רק מבקש שוב שתכתוב בחתימה, משהו בסגנון: "אני כותב את דעתי. אם אני כותב עניין הלכתי, אני לא מתכוון שרוב או כל הרבנים חושבים כך, ומציע למי שקורא/ת לשאול את הרב שלו/ה למעשה". בבקשה תחשוב על זה קצת לפני שתחליט

אולי נגיד לחיילים שיוצאים לקרב, שיש רבנים חרדים שאומרים שלהילחם בגויים זו התגרות באומות, ולכן מה שאתם עושים נתון במחלוקת.

בטוח שזה יחליש אותם לא עלינו.

זו שטיפת מח נוראה שקרתה בדורינו שאנשים לא חיים תורת אמת שלמה, אלא כל דבר אומרים מחלוקת. זה חוצה את הלב לעבוד את הקב"ה בלב שלם.

זו החרבת כל עבודת ה' וכל דבקות אמתית בתורה.

אני חי את התורה שלי לגמרי עד הסוף. כל המח, הלב, והמעשה נתונים לזה.

אני לא רואה את עצמי מלכתחילה אדם שיסמכו עלי דרך הפורום. אין לי שום הוא אמינא כזה. אני פשוט כותב וחי את האמת שלי וזהו.

(אבל תהיה כן עם עצמך - למה אתה לא מוסיף לחתימה "אל תסמכו עליי לענייני הלכה". כשאתה יודע שגם אם לך אין הווא אמינא כזאת, למי שקורא אותך יש)

ממש המחשת את טענתי שיש חלקים אצלנו שהפכו לרפובליקנים ולכן לא מפתיע בכלל שבחרת בדרך הנוצרים עם עובר, והרי משנה מפורשת שלא כדבריך:

משנה נידה ה ג – ויקיטקסט

במשנה וכן הוא בפירוש התוספות יום טוב על אתר.

זה מזעזע וצריך להעניש ולטפל באויבינו, אבל עובר איננו אדם המחייב את ההורגו ברצח (בנצרות כן, אבל ביהדות לא)

"בן נח שהרג נפש אפילו עובר במעי אמו נהרג עליו"

(הלכות מלכים ט, ד)

ארבעה על ידי מחבלים,

אחד על ידי חיילים שהוציאו אותו להורג כשהוא לא חמוש, מרים ידיים וצועק בעברית ללא מבטא זר ''לא לירות''.

זה פיקוח של נפש של ממש להדהד את הרצח הזה, שלא יירצחו עוד יהודים נוספים נושאי נשק

עפרא לפומך.

לי דווקא נראה שהניסיון לקחת את הטרגדיה הזאת על מנת להתנגח בבן גביר ובפועלו המבורך לחלוקת נשקים (הערה כללית. לא קשורה אליך) ובעיקר על מנת לגרום בעתיד לאנשים בסיטואציות דומות לפעול בהיסוס ובחשש היא פיקוח נפש הרבה הרבה יותר גדול.

מדובר בכדורים שנורו בכוונה תחילה כלפי יהודי גיבור,

בשעה שהוא לא היווה איום על אף אחד,

ובשעה שבה לפי כל ההוראות אסור היה בשום פנים לירות בו.

אלא מה?

אותו חייל התראיין ואמר בעצמו ''כל חייל מת שיהיה לו איקס'', אותו חייל הודה בראיון שהוא לא ראה את המחבלים אלא רק שמע יריות וצעקות, אותו חייל אמר שהוא עשה וידוא הריגה רק שהוא עוד לא ידע בשלב הזה שהוא וידא הריגה על האזרח שהרג את המחבלים.

המציאות היא לא ''להסס'' או ''לירות ביהודים בלי לחשוב''. יש מצב ביניים, שהוא לירות מתוך מחשבה ובלי היסוס. מי שלא מסוגל לעשות זאת - שלא יאחוז בנשק.

״מדובר בכדורים שנורו בכוונה תחילה כלפי יהודי גיבור״

מדובר בכדורים שנורו מתוך מחשבה כלפי רוצח בן מוות. בן מוות לפני שהרים ידיים ובן מוות לאחר שהרים ידיים.

מאחל לאנשים כמוך שיבוא יום והם ישפטו באותה רמת הגינות שבה החיילים האלה נשפטים על ידם.  

אפילו אם הוא טעה, ופעל בצורה שגויה, רוצח הוא לא. אנחנו במלחמה ובמלחמה יש גם טעויות מצערות מאוד,וברור לי לגמרי (ובנקודה הזאת אני לא מאשים אותך) שיש ניסיון ציני ומכוער לנצל את הטרגדיה הזאת לצרכים פוליטיים.   

על סמך מחשבה אפשר להוציא להורג בן אדם שמרים ידים וצועק בעברית ללא מבטא ''לא לירות''?

בלי לראות אותו בפועל יורה ביהודים, בלי לראות שהוא בכלל חמוש, בלי לראות אנשים אחרים שמצביעים עליו ואומרים שהוא מחבל, בלי לשמוע אותו אומר דברים מפלילים?

מספיק לחשוב שהוא מחבל בשביל להוציא אותו להורג?

בלי הוכחות? בלי לראות כלום?

פשוט לוקחים רובה ויורים באנשים לא חמושים שמרימים ידיים ומתחננים על חייהם, כי ''במלחמה יש טעויות''?

איזו זילות בחיי אדם. איזו זילות באחד הערכים הכי קדושים ביהדות.

בלי לברר מפיו ולו בפסיק מה הוא ראה / שמע / הבין באותה סיטואציה.

כמו שאמרתי מאחל לך שיבוא ויום ותחוש מה זה להישפט באותה רמת הגינות.

ושוב. אתה רשע מוציא שם רע. 

הוא התראיין לינון מגל וממש הפליל את עצמו, אמר שהוא לא ראה כלום אלא רק שמע צעקות ויריות ואז ירה וביצע וידוא הריגה.

זה מצטרף לראיון המפליל אצל ינון מגל, שם החייל הודה שהוא כלל לא ראה את הפיגוע עצמו כי הוא נשכב והסתתר כשהתחיל לשמוע יריות (זה מה שמצופה מחייל? ניחא, לא על זה הדיון), והוא הודה שהוא ביצע וידוא הריגה למרות שכאמור כלל לא ראה יריות ולא הייתה לו שום הוכחה לכך שהאדם שהוא מוציא להורג הוא מחבל. הכל בשם זה שהוא ''מת לסמן איקס'', כדבריו. 

בפועל רצח במקום הרג בשוגג. רשע מוציא שם רע.  

ככה דנים ? ככה שופטים ?

במקום לדון לכף זכות חייל שחזר מעזה והיה שוב בדרכו לעזה למסור נפשו על מנת להציל את כלל ישראל, עושים בו לינץ׳ המוני כי הוא עם עם כיפה גדולה ופיאות. ואתה מביא את התרעלה הזאת לפה.  

איזה מוח חולני ומעוות צריך בשביל להניח שהוא ידע שמדובר ביהודי והתכוון לרצוח אותו ?

יה״ר שכשם שלא דנת אותו לכף זכות, יבוא יום ולא ידונו גם אותך לכף זכות.

ארור מכה רעהו בסתר

לא התנסחתי כראוי.

במילים ''מדובר בכדורים שנורו בכוונה תחילה כלפי יהודי גיבור'' לא התכוונתי שהוא ידע שהוא רוצח יהודי, אלא שהוא ירה בכוונה על אותו האיש, והאיש הזה הוא יהודי גיבור.

זאת בשונה ממצב שבו מכוונים את הנשק על מחבל ובטעות פוגעים באדם חף מפשע שעמד מאחוריו וכיוצ''ב.

הוא כמובן לא ידע שמדובר ביהודי, אבל זה לא מוריד מעוצמת הפשע. לא יורים ולא עושים וידוא הריגה בלי ידיעה ודאית שהמטרה ראויה להיכנס בין הכוונות.

זאת לא המצאה שלי ולא המצאה של עורכי דין. אלה דיני נפשות.

עם שאר הדברים אני חושב שאני יכול להסכים. 

אבל מכאן ועד לקרוא לאותו חייל רוצח הדרך ארוכה ולא ראויה.

נורא לחשוב על איך הוא מרגיש עכשיו, אף אחד לא היה רוצה להיות במקומו. לא יכולה לדמיין אפילו איזה שובר זה לדעת שכיוונת על מחבל והתברר שזה היה יהודי שיצא להילחם גם...

אגב אומרים שזה לא אותו חייל שהתראיין

https://twitter.com/Now14Israel/status/1730320912870724091

הראיון כמובן לפני שיובל ז"ל נפטר מפצעיו ולפני שהבינו שהחייל ירה באזרח

כשחייל יורה על אדם יהודי שלא מהווה סכנה לאף אחד, כשהוא צועק בעברית ללא מבטא זר ''אל תירו! תראו בתעודת הזהות שלי שאני יהודי!'', כשהוא מרים ידיים ויושב על ברכיו, וחייל אחר בשטח צועק לחייל היורה ''חדל!'', זאת לא טעות. זה ירי מחושב שהיה אסור לבצע.

היו גם מקרים שחיילים ירו בכוונה לעבר אדם שחשבו שהוא מחבל והתברר שהוא חייל, זה גם נחשב ירי דו"צ.

ברור שכאן זה יותר חמור, אבל עדיין נחשב דו"צ.

לא בכל נושא צריך לעיין במשניות, גמרא, ראשונים ואחרונים.

אם שכן שלי ישתין עלי בקשת, אני לא אתחיל לבדוק האם לפי ההלכה הוא עובר על הלכה איקס או וואי או שבכלל אין הלכה כזאת. זה לא מעניין. ברור שמה שהוא עושה אסור ולא צריך להתפלפל בכל דבר.

כך גם כאשר אדם הורג עובּר מתוך רצון להרוס, להרוג, לרצוח, לזרוע פחד ואימה.

לא צריך להתפלפל, ברור שהוא רוצח ארור (אפילו אם ההרוג היחיד הוא העובּר) וברור שהוא רצח נפש.

שכותבים שלושה זה לא שפת דיבור שהתורה רוצה, צריך להכיר שזה ארבעה.

לגבי מי הגיבור שנהרג לא ידעתי את הפרטים לפני פרסום הדברים וזה מאוד כואב.

שהורג בוודאי חייב מיתה כפסק הרמב"ם, כי הריגה מתייחסת לנפש כמפורש בפסוקים מפורשים בתורה.

גם לענין הגוף, כידוע לך עובר ירך אמו נתון במחלוקת בגמרא, וזה מחלוקת ראשונים איך לפסוק. אז גם לענין שזה גוף אחר זה מחלוקת.

זה בלי להתייחס אם בדבר שלא נפסק בגמרא, בארץ ישראל (לפחות מבחינה השקפתית) נותנים משקל יותר לשיטת רבי יוחנן שעובר לאט ירך אמו.

וכתב הרמב"ן בתורת האדם (שער המיחוש – ענין הסכנה): "ובהלכות גדולות נמי, אשה עוברה דידעינן דאי לא אכלה מתעקר ולדה, אע"ג דאמרינן ספק בן קיימא הוא ספק נפל, שפיר דמי למיתן לה. ורב יצחק בן גיאת אמר לאו בידיעה דידן תליא מילתא אלא בידיעה דידה ובדעתה תליא מילתא, דמשהריחה נותנין לה וכחולה דמיא. ומסתברא כבעל הלכות, שאם אמרה צריכה אני פשיטא דמאכילין אותה, אלא אפילו ראו אותה מתאוה לאותו הריח ופניה מוריקות מאכילין אותה דחוששין לעיקור. ודקאמר נמי משום סכנת ולד שמע מינה אפי' ליכא למיחש לדידה מחללין. והיינו דגרסינן בשלהי פרק קמא דערכין (ז' א') אמר רב נחמן אחר שמואל האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת מביאין סכין ומקרעין את כרסה ומוציאין את הולד פשיטא מאי עביד מחתך בבשר הוא אמר רבא לא נצרכה אלא להביא סכין דרך רשות הרבים, מאי קמ"ל דספיקא מחללינן שבתא תנינא ספק חי ספק מת ספק ישראל ספק נכרי מפקחין, מהו דתימא התם הוא דאית ליה חזקה דחיותא אבל הכא דלא הוה ליה חזקה דחיותא מעיקרא אימא לא קמ"ל. ואע"ג דתנן (אהלות פ"ז) האשה המקשה לילד מביאין סכין ומחתכין אותו אבר אבר יצא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש, דאלמא מעיקרא לית ביה משום הצלת נפשות, ותנן נמי (נדה מ"ד א') גבי תינוק בן יום אחד וההורגו חייב, ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא, וקרא נמי כתיב דמשלם דמי ולדות, אפילו הכי לענין שמירת מצות מחללין עליה, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת שמא ישמור שבתות הרבה. הלכך אפי' בהצלת עובר פחות מבן ארבעים יום שאין לו חיות כלל מחללין עליו כדעת בעל הלכות*.

"ואיכא דסבירא ליה שאין מחללין משום נפלים, אלא עוברה שהריחה חששא דמיתה דידה היא, שכל המפלת בחזקת סכנה. וטעמא דיושבת על המשבר שמתה טעמא אחרינא הוא דכיון שמתה הרי הוא כילוד, לאו ירך אמו הוא ולאו בדידה תלי אלא חי הוא ודלת ננעלה בפניו, ליכא אלא דלא הוי ליה חזקה דחיותא, וספק נפשות להקל"

'שאין מחללים משום 'נפלים'.

העובר עצמו הוא נפש, גם אם לא נפש גמור.

ברור שהעובר הוא נפש, כמו שהבאתי לעיל מהגמרא בסנהדרין והרמב"ם שמבואר בפירוש שיש עונש מיתה בגוי להריגת עובר.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.