אני בינתיים לא הזמנתי

אבל לא יודעת, אולי בהמשך כן

אם כי - אני לא מזמינה כבדה

בתכל'ס,

רואה ערך רב בקניה מקומית ובחיזוק עסקים בישראל.

אבל מעבר לזה, לא חושבת שצריך להמנע משיין יותר מאליאקספס או אפילו יותר מאמזון. 

יש הבדל בין דעות של אדם פרטי למדיניות של חברה.

בעליאקספרס ואמזון זה מוכרים שונים ואין קשר בין הדעות שלהם למוצרים.

שיין קישרו בין הדעות לבין המוצרים, גם במה שהם מכרו וגם במדבקות שהדביקו על החבילות.

מבחינתי הם שרופים.. ומעליאקספרס הזמנתי.

ושין זה יותר פינוק אצלי מצורך

לילדים קניתי שםרק פעם אחת

אז כן, אפשר

השאלה אם זה צורך.

דברים בעלי אקספרס אני קונה בארץ פי ארבע וחמש מהמחיר.. 

אין מנוס מבחינתי:

צנוע

במחיר סביר

רק שם אני מוצאת.

חוצמיזה שזה אחלה הסחת דעת בלילה מאשר לבדוק חדשות 😆

האמת שכל הזמן הזה הרגשתי רענון כזה, בדרכ אני עושה הזמנה יפה פעם בחודש וקונה שם הכלללל- בגדים לי, לילדים, תיקים, כלי בית. סיכות. קיצור ממש הכל. אה והתחתונים שם מעולים ממש.. וגם הגרביונים.. חח

אבל עכשיו יש לי צורך בבגדים לחורף ובאמת לא חושבת שיש מנוס.. 

ולא שאכפת לי שתחזרי לקנות שם, כן?

מבחינתי שכל אחת תעשה מה בא לה

אבל פעם בחודש לקנות בגדים בעיניי זה הרבה, ואני בעצמי אחת שקונה הרבה (אולי כי אני עושה קניות מרוכזות לעונה שמחזיקות לי שנתיים בערך אז זה נראה לי הרבה כל חודש)

כנל תיקים.. כמה כבר צריך? יש לי יותר מ5 שקניתי לאורך ה5 שנים האחרונות ואני ממש לא משתמשת בכולם (הם אמנם נקנו יקר אבל עדיין זה לא משנה מבחינתי)

גם בגדים לחורף - אני קניינית כאמור, (לפחות מגדירה את עצמי ככזו) אבל אם קנית שנה שעברה בהתמדה כל חודש בחורף ואין החלפת מידה דרמטית, למה שלא יהיה לך מה ללבוש?

ילדים אני עוד יכולה להבין, צריך בגדים חדשים כי גדלים אבל לא ראיתי מחירים היסטריים פה בארץ לעומת שיין, ההמון רשתות היו הנחות מטורפות

תחתונים בלי קשר אני ממליצה להזמין נקסט.

אין עליהם בעולם לדעתי, וגם לא סינטטיים

בקיצור, תעשי כראות עינייך אבל בעיני יש מנוס אם האידאל חשוב לך

כמעט הזמנתי

ועדין לא.

הם הכי טובים בבגדים בשבילי.

חייבת רענון

ועוד אחרי לידה

גם בלידה הקודמת הם הושיעו אותי בזכותם היה לי איך לצאת מהבית.

בשיין יש לי פיזמות  בשבילי, עליוניות הכל.

לילדים אפשר עוד להסתדר בלעדיהם.

למרות שהשמלות לבנות הם גם אליפות בעיניי.

נראה לי שנשברת ומזמינה 

בעיני לא.

אני קונה בערך ב400 ומחזירה חצי, מה שלא טוב.. זה נוח לי. יוצא בערך 200 לחודש.. אני קונה הכל, כמו שאמרתי גם דברים לבית, לילדים, סיכות, מברשת שיער. כלי בית, פיג'מה גרביונים.. כל מה שלא יוצא לי להגיע אליו ביומיום.. תיקים זה בעיקר לילדים, בהחלט לא כל חודש. אבל יש לי בנות גנדרניות שיהיו בריאות.

יכול להיות שזה פינוק יותר מצורך.. עדיין קשה לי בלי. 

וכן, קשה בלי להתפנק

אם זה מה שאת רוצה לעשות - אז תעשי

אני בעד (רק כתבתי לגבי אידאל מול תועלת) להתפנק ככל שעולה צורך ויש יכולת 

בסופו של דבר, אנחנו לא מעשירים אותם. זה הרבה יותר גדול מההזמנות מישראל לדעתי, אנחנו רק טיפה בים בשבילם 

אמנם מחקתי את האפליקציה, אבל קניות משיין היה גם צורך נפשי שלי, צורך להתפרק ולהתחדש בדברים שחלקם עולים גרושים, ובטח עכשיו במצב הזה, כשהנפש מחפשת במה להיתלות.. אצלי לפחות,

ואין מה להשוות למחירים בארץ, וההתרגשות במשלוח.. וכן, לגמרי הצורך, בהחלט יש שם דברים שקשה למצוא ברשתות בארץ, החל במגוון וכלה במחיר, לכל המשפחה ולבית, אני ממש קרובה להוריד שוב את האפליקציה 😟

אני תמיד פה קוראת, אבל כמעט לא מגיבה..

חיממת לי את הלב

והמסקנה שלי היא שזה לא חד משמעי, וניפחו את זה הרבה יותר ממה שזה..

סינים הם אנטישמים בהחלט, על זה אין ספק.

אבל הם תמיד היו דיקטטורה אנטישמית, זה לא משהו חדש שנולד עכשיו.. גם הכלכלה שלהם היא לא משהו שאני בעדו אידיאולוגית במיוחד......

אבל בסוף מה שמעניין את שיין זה לא ישראל או פלסטין, אלא כמה כסף ייכנס להם לבנק. אז היה נראה להם שדגל פלסטין יעלה את המכירות- הוסיפו דגל פלסטין(בנוסף לדגל ישראל שתמיד היה ועדיין כמדומני)

הורידו את המשלוח חינם(והחזירו) כי משלוחים בזמן מלחמה הם מאוד יקרים, גם נקסט העלו מחירי משלוח..

הקפיאו קמפיין משפיעניות שהיה אמור להתחיל מיד אחרי החגים- ברור, למי היה חשק לקנות בגדים, זה לא כלכלי לעשות קמפיין כזה ואם הם כן היו עושים אותו הם היו גורמים להורדה של מכירות כי איך הם מזלזלים ככה ואיך אפשר להיות כאלה אטומים יאדה יאדה יאדה.

והקטע עם המדבקות על הארגזים התגלה כפייק ובכלל לא קשור אליהם- זה מדבקות שחברת המשלוחים מוסיפה כדי לסמן איזורי משלוח, זה הכל. נשים צילמו גם ארגזים עם סימון סגול, כחול וכו..

בקיצור, קניה בשיין לא הייתה אף פעם אידיאלית, גם לפני המלחמה. כל תעשיית הביגוד ובמיוחד כשהיא לא בפיקוח בסין היא מאוד לא אקולוגית וגם לא ככ סוציאלית.

בשורה התחתונה בעיני אין הבדל מיוחד עכשיו

ומי שכמוני מוצאת רק בשיין בגדים שהם גם צנועים וגם עולים עליה וגם מחמיאים- וואלה אין לי ככ אופציות אחרות..

(תכלס אני קונה שם פעם בכמה חודשים+ ועשיתי קניה לפני החגים אז זה לא שיצא לי לקנות.. אבל עקרונית זו הגישה שלי, ואחותי כן קנתה משלוח ענק..)

הם תמיד היו אנטישמיים,

ותמיד תנאי העבודה שלהם מחפירים.

לא קשור למלחמה הזו.

רוב מה שנכתב ספציפית לגבי המלחמה הזו זה פייק.

בעיקר: הרבה מאוד מאוד ממה שאנחנו קונים, גם בחנויות מקומיות, מיוצר בסין, או טייואן, או הודו.

אפילו הרבה דברים מאמזון ארה"ב, לא מיוצרים בארה"ב אלא במדינות עולם שלישי.

אם אפשר לפרנס עסקים ישראליים, זה כמובן עדיף, אבל לא רואה ערך דווקא 'לא להזמין בשיין' אבל כן להזמין באמזון או אליאקספקס.

לגבי מה שכתבת על סין באופן כללי, אני חושבת שצריך יותר זהירות.

אבל בעיקר בתחום של איסוף מידע כמו אפליקציית טיקטוק.

נכון שישראל נקודה קטנטנה אפילו לא רואים אותה על המפה אבל היא כוכב ה52 של דגל אמריקה וידועה ביכולות הסייבר.

כלומר זה לא הגודל, אלא האיכות ולכן צריך להיזהר ולשמור על המידע שאנחנו נותנים לאפליקציות סיניות לאסוף עלינו אבל בעיקר בתחום השירותים ופחות בסחורות כמו שיין ואליאקספרס שם הסיכון קטן יותר.  

כמו כל דבר בחיים אני מסתכלת על זה בצורה של עלות מול תועלת.

בכיתה יא כשהתחילו לדבר על המסע לפולין התחילו גם דיונים על 'האם לפרנס את הפולנים?'

גדלתי בבית דור שני לשואה

שתי הסבתות שלי קיבלו את התואר המפוקפק 'בוגרות אושוויץ'

שני הסבים שלי היו במחנות ריכוז

כולנו קרויים על שם קרובי משפחה שנרצחו בשואה

כך שיש לנו הרבה סיבות להחרים אותם

ואני זוכרת כששאלתי את ההורים שלי מה הם אומרים על לצאת לפולין

אבא שלי חד משמעית אמר לי - תעשי את מה שתפיקי ממנו את הכי טוב.

הפולנים לא מעניינים

את הכי מעניינת

טם המסע לפולין יעשיר אותך, יתן לך חיבור למשפחה, ידע על מה שקרה, יחזק אותך ויעצים אותך- אז זה מה שאת צריכה לעשות.

זה העיקר

אם על הדרך- מישהו אחר מפיק מזה תועלת - גם אם זה לא מגיע לו- זה משני.

ומאז זה מלווה אותי

אם המכונת כביסה שהכי משרתת אותי והכי טובה לי היא של בוש - חברה גרמנית' אז אני אקנה תוצרת גרמניה

ואם זה לא קריטי ויש אלטרנטיבה טובה אחרת בשוק שמשרתת אותי באותה המידה- אז אני אחסוך מהגרמנים את התענוג מלהתפרנס ממני.

אז נכון, מסע לפולין אין לו את אותו הערך כמו קניית שמלה בשיין- אבל אם בענייך אין לזה תחליף ראוי בשוק ולך זה מעוד מועיל- בעייני לכי על זה

אם את מחרימה אותם והתוצאה היא שאת המפסידה הראשית מהחרם- דפקנו את אגד

לא מרגישה שזה פוגע בי בתחושת המסירות לעם ישראל.

את בעיקר נותנת סיבה רגשית- שזה אינדיבידואלי

וכל אחד יכול לעשות את החושבים עם עצמו.

באור שאם אח"כ אני אסתובב עם מצפון וכל פעם שאכניס מכונת כביסה יהיה לי באסה- אז יצא שכרי בהפסדי.

בשולי הדברים אני אגיד עוד שיעור שלמדתי מסבא וסבתא היקרים שלי

וזה לחיות! בכל מחיר! לחיות חיים שמחים ו אושרים, עם השמלה שעושה לי טוב, עם הפינוקים, פשוט לחיות.

בהיסטוריה של העם היהודי הרבה מהנסיון לכלות אותנו היה על רקע רוחני לוהמרת דת.

אם זה באינקוויזיציה, אם זה בחנוכה- שאז היה את ההתיוונות.

בשואה - ועכשיו במלחמה נגד החמס- הסכנה היא קיומית לחיים.

אין לך דרך לברוח, גם אם אתה דתי, גם אם חילוני, גם אם אתה שמאלני או ימיני- מבחינתם אתה בן מוות. לרוחניות אין משמעות (בעיניהם)

ולכן הנקמה הכי גדולה שלנו זה לחיות.

פשוט לחיות בכל מחיר

וכל מה שעוזר לנו לחיות- מבורך (כמובן שיש גבולות... אבל ברמת הרעיון)

ולכן אני לפעמים אשים את הרגש בצד, את המצפון - ואחיה בהכי פשוט והכי בגשמיות

חסכתי בשבילו שקל לשקל מעבודות בקיץ ואז סבא, גם כן דור שני

ממש ביקש שלא אסע, שאין מה לחפש שם ושלא נפרנס אותם... שנים התבאסתי מזה.

כשבגרתי הפכתי למדריכה ביד ושם וסגרתי מעגל עם עצמי.

ואני מתחברת מאד למה שכתבת, כי השוק מוצף בכ"כ מוצרים סינים, מחנויות השקל ועד מוצרי חשמל, אין לי באמת יכולת/ זמן

לבדוק מהיכן יוצר כל דבר וזאת לצד זה ששיין הוא ספק עיקרי אצלי, בעיקר בשבילי ובשביל המתבגרות. אין לי באמת תחליף טוב בשבילם,

בצניעות ובמחיר.

וגם שאלנו על זה רב ואמר שאין מניעה לקנות, כי בסופו של יום הפגיעה בהם היא מינורית ובנו גדולה.

כל פעם שחיפשתי משהו בשיין בסוף קניתי במקום אחר.

ביגוד בארץ או אם יש אז מבוגר בעיצוב. או שאין בכלל.

ושלא נדבר על המחיר.

לי אישית אין תקציב ל400 לפריט. ממש כאילו עונש על מידתי הגדולה.

ברוך ה מאז שגיליתי את שיאין אני מצליחה להתלבש מכובד צעיר צנוע ומתאים למידותי ברחבות ובלי להתבאס מכל הזמנה שמגיעה מחנות בארץ ואני צריכה להחזיר כי גם האקסטרה אקסטרה לא עובד. והוואן סייז האוברסייז שמתאים לעד 42😅

לא רואה את עצמי מפסיקה לקנות שם אאכ כמובן בעז"ה יתברך אצליח לרדת במשקל 

אז הנה דעתי:

היא די ברורה ונחרצת שלא. אני לא קונה שם (וגילוי נאות, אני לא קונה בכלל בחו"ל)

אם מעניין אותך לשמוע למה מוזמנת לקרוא:

אני מסתכלת על הקניות שלי בדרך שונה, הקניה מבחינתי לא נגמרת בזה ששילמתי ולקחתי איתי את המוצר או שהוא יצא אלי עם חברת משלוחים.

מבחינתי קניה אומרת כסף שעבדתי עליו, השקעתי בשבילו ובחרתי להוציא אותו עכשיו על משהו שחשוב לי  ובגלל זה גם חשוב לי שהוא ימשיך לעשות טוב אחרי שכביכול סיימתי איתו.

כשאני מפרנסת יהודי, אח שלי, זה אומר שהכסף שלי ממשיך לעשות טוב.  ולהפך- אם אני מפרנסת טרוריסטים או תומכי טרור (שזה אותו דבר מבחינתי) זה אומר שאני עושה עם הכסף שלי דברים גרועים מאוד שפוגעים בכל העם שלי. ואני עוד לא מדברת בכלל על קניה מערבים והעסקת ערבים פה בארץ שאז זה משמעותי פי מליון.

נכון, הדברים עולים לי יותר, לפעמים הרבה יותר, לא תמיד אני מוצאת בקלות מה שאני צריכה. ועדיין אני אתאמץ בשביל זה. ואחסוך בשביל זה ואולי אצטרך להסתפק במועט יותר, או לקנות יד שניה. לא אומרת שזה הכי פשוט אבל זה בהחלט אפשרי ובהחלט משתלם!

זה כמו שאת רוצה לקנות משהו ואת מתלבטת בין זול ומעפן לבין יקר ואיכותי. אז אני בוחרת ביקר והאיכותי- כשהאיכות לא נמדדת בעמידות המוצר אלא לאן הכסף שלי המשיך...

ותאמיני לי, לא חסר לי כלום.  ממש כלום! הכל ב"ה יש בארץ הטובה שלנו. בואו נפרנס את האחים שלנו!

זו היתה דעתי גם לפני המלחמה.

זה אולי לא מדד בשביל מי שקנתה שם תמיד, הפסיקה לאחרונה ומתלבטת אם לחזור. אבל זו הצעה לדרך הסתכלות... ואולי אם יש מישהי שכבר הפסיקה יתאים לה לנסות אופציות אחרות..

@הבוקר יעלה עונה גם בשבילך.

בהצלחה בכל אופן בכל החלטה!

והאידיאלים שלך מדהימים. ממש.

לצערי אני לא שם. 

זו גישה מיוחדת, אשרייך שאת מצליחה לחיות ככה.

זו בהחלט נקודה למחשבה.

(רק מבאס שרוב מה שקונים בארץ בכל זאת יוצר בסין🙄)

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.