אני בינתיים לא הזמנתי

אבל לא יודעת, אולי בהמשך כן

אם כי - אני לא מזמינה כבדה

בתכל'ס,

רואה ערך רב בקניה מקומית ובחיזוק עסקים בישראל.

אבל מעבר לזה, לא חושבת שצריך להמנע משיין יותר מאליאקספס או אפילו יותר מאמזון. 

יש הבדל בין דעות של אדם פרטי למדיניות של חברה.

בעליאקספרס ואמזון זה מוכרים שונים ואין קשר בין הדעות שלהם למוצרים.

שיין קישרו בין הדעות לבין המוצרים, גם במה שהם מכרו וגם במדבקות שהדביקו על החבילות.

מבחינתי הם שרופים.. ומעליאקספרס הזמנתי.

ושין זה יותר פינוק אצלי מצורך

לילדים קניתי שםרק פעם אחת

אז כן, אפשר

השאלה אם זה צורך.

דברים בעלי אקספרס אני קונה בארץ פי ארבע וחמש מהמחיר.. 

אין מנוס מבחינתי:

צנוע

במחיר סביר

רק שם אני מוצאת.

חוצמיזה שזה אחלה הסחת דעת בלילה מאשר לבדוק חדשות 😆

האמת שכל הזמן הזה הרגשתי רענון כזה, בדרכ אני עושה הזמנה יפה פעם בחודש וקונה שם הכלללל- בגדים לי, לילדים, תיקים, כלי בית. סיכות. קיצור ממש הכל. אה והתחתונים שם מעולים ממש.. וגם הגרביונים.. חח

אבל עכשיו יש לי צורך בבגדים לחורף ובאמת לא חושבת שיש מנוס.. 

ולא שאכפת לי שתחזרי לקנות שם, כן?

מבחינתי שכל אחת תעשה מה בא לה

אבל פעם בחודש לקנות בגדים בעיניי זה הרבה, ואני בעצמי אחת שקונה הרבה (אולי כי אני עושה קניות מרוכזות לעונה שמחזיקות לי שנתיים בערך אז זה נראה לי הרבה כל חודש)

כנל תיקים.. כמה כבר צריך? יש לי יותר מ5 שקניתי לאורך ה5 שנים האחרונות ואני ממש לא משתמשת בכולם (הם אמנם נקנו יקר אבל עדיין זה לא משנה מבחינתי)

גם בגדים לחורף - אני קניינית כאמור, (לפחות מגדירה את עצמי ככזו) אבל אם קנית שנה שעברה בהתמדה כל חודש בחורף ואין החלפת מידה דרמטית, למה שלא יהיה לך מה ללבוש?

ילדים אני עוד יכולה להבין, צריך בגדים חדשים כי גדלים אבל לא ראיתי מחירים היסטריים פה בארץ לעומת שיין, ההמון רשתות היו הנחות מטורפות

תחתונים בלי קשר אני ממליצה להזמין נקסט.

אין עליהם בעולם לדעתי, וגם לא סינטטיים

בקיצור, תעשי כראות עינייך אבל בעיני יש מנוס אם האידאל חשוב לך

כמעט הזמנתי

ועדין לא.

הם הכי טובים בבגדים בשבילי.

חייבת רענון

ועוד אחרי לידה

גם בלידה הקודמת הם הושיעו אותי בזכותם היה לי איך לצאת מהבית.

בשיין יש לי פיזמות  בשבילי, עליוניות הכל.

לילדים אפשר עוד להסתדר בלעדיהם.

למרות שהשמלות לבנות הם גם אליפות בעיניי.

נראה לי שנשברת ומזמינה 

בעיני לא.

אני קונה בערך ב400 ומחזירה חצי, מה שלא טוב.. זה נוח לי. יוצא בערך 200 לחודש.. אני קונה הכל, כמו שאמרתי גם דברים לבית, לילדים, סיכות, מברשת שיער. כלי בית, פיג'מה גרביונים.. כל מה שלא יוצא לי להגיע אליו ביומיום.. תיקים זה בעיקר לילדים, בהחלט לא כל חודש. אבל יש לי בנות גנדרניות שיהיו בריאות.

יכול להיות שזה פינוק יותר מצורך.. עדיין קשה לי בלי. 

וכן, קשה בלי להתפנק

אם זה מה שאת רוצה לעשות - אז תעשי

אני בעד (רק כתבתי לגבי אידאל מול תועלת) להתפנק ככל שעולה צורך ויש יכולת 

בסופו של דבר, אנחנו לא מעשירים אותם. זה הרבה יותר גדול מההזמנות מישראל לדעתי, אנחנו רק טיפה בים בשבילם 

אמנם מחקתי את האפליקציה, אבל קניות משיין היה גם צורך נפשי שלי, צורך להתפרק ולהתחדש בדברים שחלקם עולים גרושים, ובטח עכשיו במצב הזה, כשהנפש מחפשת במה להיתלות.. אצלי לפחות,

ואין מה להשוות למחירים בארץ, וההתרגשות במשלוח.. וכן, לגמרי הצורך, בהחלט יש שם דברים שקשה למצוא ברשתות בארץ, החל במגוון וכלה במחיר, לכל המשפחה ולבית, אני ממש קרובה להוריד שוב את האפליקציה 😟

אני תמיד פה קוראת, אבל כמעט לא מגיבה..

חיממת לי את הלב

והמסקנה שלי היא שזה לא חד משמעי, וניפחו את זה הרבה יותר ממה שזה..

סינים הם אנטישמים בהחלט, על זה אין ספק.

אבל הם תמיד היו דיקטטורה אנטישמית, זה לא משהו חדש שנולד עכשיו.. גם הכלכלה שלהם היא לא משהו שאני בעדו אידיאולוגית במיוחד......

אבל בסוף מה שמעניין את שיין זה לא ישראל או פלסטין, אלא כמה כסף ייכנס להם לבנק. אז היה נראה להם שדגל פלסטין יעלה את המכירות- הוסיפו דגל פלסטין(בנוסף לדגל ישראל שתמיד היה ועדיין כמדומני)

הורידו את המשלוח חינם(והחזירו) כי משלוחים בזמן מלחמה הם מאוד יקרים, גם נקסט העלו מחירי משלוח..

הקפיאו קמפיין משפיעניות שהיה אמור להתחיל מיד אחרי החגים- ברור, למי היה חשק לקנות בגדים, זה לא כלכלי לעשות קמפיין כזה ואם הם כן היו עושים אותו הם היו גורמים להורדה של מכירות כי איך הם מזלזלים ככה ואיך אפשר להיות כאלה אטומים יאדה יאדה יאדה.

והקטע עם המדבקות על הארגזים התגלה כפייק ובכלל לא קשור אליהם- זה מדבקות שחברת המשלוחים מוסיפה כדי לסמן איזורי משלוח, זה הכל. נשים צילמו גם ארגזים עם סימון סגול, כחול וכו..

בקיצור, קניה בשיין לא הייתה אף פעם אידיאלית, גם לפני המלחמה. כל תעשיית הביגוד ובמיוחד כשהיא לא בפיקוח בסין היא מאוד לא אקולוגית וגם לא ככ סוציאלית.

בשורה התחתונה בעיני אין הבדל מיוחד עכשיו

ומי שכמוני מוצאת רק בשיין בגדים שהם גם צנועים וגם עולים עליה וגם מחמיאים- וואלה אין לי ככ אופציות אחרות..

(תכלס אני קונה שם פעם בכמה חודשים+ ועשיתי קניה לפני החגים אז זה לא שיצא לי לקנות.. אבל עקרונית זו הגישה שלי, ואחותי כן קנתה משלוח ענק..)

הם תמיד היו אנטישמיים,

ותמיד תנאי העבודה שלהם מחפירים.

לא קשור למלחמה הזו.

רוב מה שנכתב ספציפית לגבי המלחמה הזו זה פייק.

בעיקר: הרבה מאוד מאוד ממה שאנחנו קונים, גם בחנויות מקומיות, מיוצר בסין, או טייואן, או הודו.

אפילו הרבה דברים מאמזון ארה"ב, לא מיוצרים בארה"ב אלא במדינות עולם שלישי.

אם אפשר לפרנס עסקים ישראליים, זה כמובן עדיף, אבל לא רואה ערך דווקא 'לא להזמין בשיין' אבל כן להזמין באמזון או אליאקספקס.

לגבי מה שכתבת על סין באופן כללי, אני חושבת שצריך יותר זהירות.

אבל בעיקר בתחום של איסוף מידע כמו אפליקציית טיקטוק.

נכון שישראל נקודה קטנטנה אפילו לא רואים אותה על המפה אבל היא כוכב ה52 של דגל אמריקה וידועה ביכולות הסייבר.

כלומר זה לא הגודל, אלא האיכות ולכן צריך להיזהר ולשמור על המידע שאנחנו נותנים לאפליקציות סיניות לאסוף עלינו אבל בעיקר בתחום השירותים ופחות בסחורות כמו שיין ואליאקספרס שם הסיכון קטן יותר.  

כמו כל דבר בחיים אני מסתכלת על זה בצורה של עלות מול תועלת.

בכיתה יא כשהתחילו לדבר על המסע לפולין התחילו גם דיונים על 'האם לפרנס את הפולנים?'

גדלתי בבית דור שני לשואה

שתי הסבתות שלי קיבלו את התואר המפוקפק 'בוגרות אושוויץ'

שני הסבים שלי היו במחנות ריכוז

כולנו קרויים על שם קרובי משפחה שנרצחו בשואה

כך שיש לנו הרבה סיבות להחרים אותם

ואני זוכרת כששאלתי את ההורים שלי מה הם אומרים על לצאת לפולין

אבא שלי חד משמעית אמר לי - תעשי את מה שתפיקי ממנו את הכי טוב.

הפולנים לא מעניינים

את הכי מעניינת

טם המסע לפולין יעשיר אותך, יתן לך חיבור למשפחה, ידע על מה שקרה, יחזק אותך ויעצים אותך- אז זה מה שאת צריכה לעשות.

זה העיקר

אם על הדרך- מישהו אחר מפיק מזה תועלת - גם אם זה לא מגיע לו- זה משני.

ומאז זה מלווה אותי

אם המכונת כביסה שהכי משרתת אותי והכי טובה לי היא של בוש - חברה גרמנית' אז אני אקנה תוצרת גרמניה

ואם זה לא קריטי ויש אלטרנטיבה טובה אחרת בשוק שמשרתת אותי באותה המידה- אז אני אחסוך מהגרמנים את התענוג מלהתפרנס ממני.

אז נכון, מסע לפולין אין לו את אותו הערך כמו קניית שמלה בשיין- אבל אם בענייך אין לזה תחליף ראוי בשוק ולך זה מעוד מועיל- בעייני לכי על זה

אם את מחרימה אותם והתוצאה היא שאת המפסידה הראשית מהחרם- דפקנו את אגד

לא מרגישה שזה פוגע בי בתחושת המסירות לעם ישראל.

את בעיקר נותנת סיבה רגשית- שזה אינדיבידואלי

וכל אחד יכול לעשות את החושבים עם עצמו.

באור שאם אח"כ אני אסתובב עם מצפון וכל פעם שאכניס מכונת כביסה יהיה לי באסה- אז יצא שכרי בהפסדי.

בשולי הדברים אני אגיד עוד שיעור שלמדתי מסבא וסבתא היקרים שלי

וזה לחיות! בכל מחיר! לחיות חיים שמחים ו אושרים, עם השמלה שעושה לי טוב, עם הפינוקים, פשוט לחיות.

בהיסטוריה של העם היהודי הרבה מהנסיון לכלות אותנו היה על רקע רוחני לוהמרת דת.

אם זה באינקוויזיציה, אם זה בחנוכה- שאז היה את ההתיוונות.

בשואה - ועכשיו במלחמה נגד החמס- הסכנה היא קיומית לחיים.

אין לך דרך לברוח, גם אם אתה דתי, גם אם חילוני, גם אם אתה שמאלני או ימיני- מבחינתם אתה בן מוות. לרוחניות אין משמעות (בעיניהם)

ולכן הנקמה הכי גדולה שלנו זה לחיות.

פשוט לחיות בכל מחיר

וכל מה שעוזר לנו לחיות- מבורך (כמובן שיש גבולות... אבל ברמת הרעיון)

ולכן אני לפעמים אשים את הרגש בצד, את המצפון - ואחיה בהכי פשוט והכי בגשמיות

חסכתי בשבילו שקל לשקל מעבודות בקיץ ואז סבא, גם כן דור שני

ממש ביקש שלא אסע, שאין מה לחפש שם ושלא נפרנס אותם... שנים התבאסתי מזה.

כשבגרתי הפכתי למדריכה ביד ושם וסגרתי מעגל עם עצמי.

ואני מתחברת מאד למה שכתבת, כי השוק מוצף בכ"כ מוצרים סינים, מחנויות השקל ועד מוצרי חשמל, אין לי באמת יכולת/ זמן

לבדוק מהיכן יוצר כל דבר וזאת לצד זה ששיין הוא ספק עיקרי אצלי, בעיקר בשבילי ובשביל המתבגרות. אין לי באמת תחליף טוב בשבילם,

בצניעות ובמחיר.

וגם שאלנו על זה רב ואמר שאין מניעה לקנות, כי בסופו של יום הפגיעה בהם היא מינורית ובנו גדולה.

כל פעם שחיפשתי משהו בשיין בסוף קניתי במקום אחר.

ביגוד בארץ או אם יש אז מבוגר בעיצוב. או שאין בכלל.

ושלא נדבר על המחיר.

לי אישית אין תקציב ל400 לפריט. ממש כאילו עונש על מידתי הגדולה.

ברוך ה מאז שגיליתי את שיאין אני מצליחה להתלבש מכובד צעיר צנוע ומתאים למידותי ברחבות ובלי להתבאס מכל הזמנה שמגיעה מחנות בארץ ואני צריכה להחזיר כי גם האקסטרה אקסטרה לא עובד. והוואן סייז האוברסייז שמתאים לעד 42😅

לא רואה את עצמי מפסיקה לקנות שם אאכ כמובן בעז"ה יתברך אצליח לרדת במשקל 

אז הנה דעתי:

היא די ברורה ונחרצת שלא. אני לא קונה שם (וגילוי נאות, אני לא קונה בכלל בחו"ל)

אם מעניין אותך לשמוע למה מוזמנת לקרוא:

אני מסתכלת על הקניות שלי בדרך שונה, הקניה מבחינתי לא נגמרת בזה ששילמתי ולקחתי איתי את המוצר או שהוא יצא אלי עם חברת משלוחים.

מבחינתי קניה אומרת כסף שעבדתי עליו, השקעתי בשבילו ובחרתי להוציא אותו עכשיו על משהו שחשוב לי  ובגלל זה גם חשוב לי שהוא ימשיך לעשות טוב אחרי שכביכול סיימתי איתו.

כשאני מפרנסת יהודי, אח שלי, זה אומר שהכסף שלי ממשיך לעשות טוב.  ולהפך- אם אני מפרנסת טרוריסטים או תומכי טרור (שזה אותו דבר מבחינתי) זה אומר שאני עושה עם הכסף שלי דברים גרועים מאוד שפוגעים בכל העם שלי. ואני עוד לא מדברת בכלל על קניה מערבים והעסקת ערבים פה בארץ שאז זה משמעותי פי מליון.

נכון, הדברים עולים לי יותר, לפעמים הרבה יותר, לא תמיד אני מוצאת בקלות מה שאני צריכה. ועדיין אני אתאמץ בשביל זה. ואחסוך בשביל זה ואולי אצטרך להסתפק במועט יותר, או לקנות יד שניה. לא אומרת שזה הכי פשוט אבל זה בהחלט אפשרי ובהחלט משתלם!

זה כמו שאת רוצה לקנות משהו ואת מתלבטת בין זול ומעפן לבין יקר ואיכותי. אז אני בוחרת ביקר והאיכותי- כשהאיכות לא נמדדת בעמידות המוצר אלא לאן הכסף שלי המשיך...

ותאמיני לי, לא חסר לי כלום.  ממש כלום! הכל ב"ה יש בארץ הטובה שלנו. בואו נפרנס את האחים שלנו!

זו היתה דעתי גם לפני המלחמה.

זה אולי לא מדד בשביל מי שקנתה שם תמיד, הפסיקה לאחרונה ומתלבטת אם לחזור. אבל זו הצעה לדרך הסתכלות... ואולי אם יש מישהי שכבר הפסיקה יתאים לה לנסות אופציות אחרות..

@הבוקר יעלה עונה גם בשבילך.

בהצלחה בכל אופן בכל החלטה!

והאידיאלים שלך מדהימים. ממש.

לצערי אני לא שם. 

זו גישה מיוחדת, אשרייך שאת מצליחה לחיות ככה.

זו בהחלט נקודה למחשבה.

(רק מבאס שרוב מה שקונים בארץ בכל זאת יוצר בסין🙄)

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!