למדה איתי באולפנה...

זה עלול להראות קמצני אבל אם אין אז אין.

זה המינימום..

בוודאי, אפילו פחות - צעירים מעל עשרים

אולי קצת יותר. למסעדות יוקרה, אינני הולך אף פעם.

הם כנראה מאוד נהנים מזה שאני נמצא שם (או לכה"פ מזה שציבור גדול של חברים נמצאים שם).

הם קונים מנה יקרה ואתה משלם יותר בגלל שזה יקר.

איך הם מרוויחים במצב כזה? הם עוד עלולים להפסיד כי לא בטוח שכולם יביאו בהתאם למנה היקרה.

דבר שני, אם אתה נהנה בהתאם אז תביא בהתאם.

אתה לא הולך למסעדות יוקרה אבל אחרים כן.. הם לא יכולים לבטל הכל בגללך.

זה לא כסף?

אותו דבר כשמישהו מזמין לחתונה. זה האירוע שלו האחריות עליו. זכותו להזמין, זכותו לא להזמין. יכול לעשות אירוע בסגנון חרדי עם טשונט וקוגל, אם הוא יכול ורוצה, זכותו לעשות באולם שעולה מאה אלף שקל. האורחים אינם צד בזה.

אין לי מושג מאיפה הגיע בחלק מהציבורים צפייה שהאורחים יממנו את האירוע.

ולא עושים אירוע יקר על סמך זה שהאורחים יכסו.

אם מישהו בוחר ללכת לאולם של 400 שקל למנה זאת לא בעיה שלי

אם מישהו בוחר להביא איזה להקה מפוצצת או עיצוב אולם מרשים- זה על חשבונו והוא צריך לוודא שיש לו מאיפה לשלם את זה לפני שמתחייב לזה.

אני לא באה לאירוע כדי לעזור לזוג לשלם את החתונה.

נוצר נוהג מקובל בהרבה מקומות שנותנים מתנה כשווי מנה ממוצעת באולם.

כי בסופו של דבר האורחים הם בעיקר הנהנים העיקריים מהאוכל שבאולם (בחתונה שלי לא אכלתי כלום במהלך החתונה. רק חתיכת לחם קטנה בסוף כדי שאוכל לברך ברכת המזון ושבע ברכות )

כשאני הולכת לאולמות שידוע שיקרים, אני ממש לא מכסה מנה ולא חושבת שזה תפקידי.

ובאותה מידה, כשאני הולכת לאירוע והאוכל שם לא בהכשר שאני אוכלת אני עדיין מביאה מתנה כי המתנה היא לא כדי לכסות מנה אלא כדי לתת מתנה לחתן ולכלה.

דווקא כששמים בכל שולחן (או בכלל במזנון) קערה גדולה של תפוחי אדמה, קערה גדולה של אורז ומגש פולקע חופשי - אתה חוזר שבע. שמה גם ממלאים מחדש ובשמחה מביאים לך עוד לחמניות וחומוס לשולחן.

ככל שהחתונה יותר יקרה ואתה מקבל (קרה לי באמת) במנה ראשונה פיסת דג על עלה חסה, עם עיצוב של רוטב בסגנון ציור של שקספיר ובמנה העיקרית את אותו פולקע, רק שהחליפו את העצם במקל קינמון והוא מגיע לך אישית על קצת פירה מטובל שהשף עמד שעות לעצב צלחת צלחת - אנחנו חוזרים רעבים...

אם קשה להם לעמוד בכך אז שלא יעשו חתונה יקרה

מחיר סביר זה בין 200 ל300

וזה גם פלונטר לחתן ולכלה.

כי גם אם רוצים לחסוך, אין כמעט אולמות זולים.

ואני שם בשביל להשתתף בשמחתה

את שמה כי את רוצה "לכסות את הנזק" שאת עושה? או כי את רוצה לתת לה מתנה כי את אוהבת אותה?

מה לעשות בסיטואציה שלך, בעיני, זה פועל יוצא מהשאלות האלה.

אבל מה זה משנה מה אני... אני שואלת מה ראוי ונכון לעשות

הסיבה שאני שם זה כדי לשמח אותה, אבל הסיבה שאני נותנת את הכסף זה נטו לכסות הוצאה כלכלית

ולדעתי אם את רוצה לתת מתנה

שהיא שווה- כסף (במקום הסכום)

עם הקדשה יפה ואישית

זה גם יכול להיות פיתרון טוב.

למרות שחברות שלי לרוב אשכנזיות בסוף, בגלל שזו התרבות שאני באה ממנה אני לא אהיה מסוגלת.

אבל אם אין אפשרות לשים 200 שח מתנה

ובכל זאת רוצים לתת משהו

אפשר לשים לחברה (אפילו שהיא ספרדיה) מתנה ב50 שח

זה כנראה פחות יעליב מאשר לשים 50 במעטפה.

למרות שאני זוכר שבחתונה שלי, היה חשוב לנו שהחברים יבואו, לא היה קריטי איזה מתנה הם יביאו (או אם בכלל)

ובחברה ממנה אני באה מביאים מינימום 200, ממש לא 150

בגדול, כשאני מגיע לחתונה, כבר השקעתי בחתן ובכלה את הערב, את הכחות של אשתי שצריכה להשכיב לבד (או מחיר של ביבי סיטר כששנינו מוזמנים), את מחיר הנסיעה (בד"כ) ואת העיפות של מחר. את כל זה עושה באמת בשמחה. אבל, אם אחרי כל זה, עינם תהיה צרה, כי מה ששמתי לא מספיק להם - הם מוזמנים לא להזמין אותי.

צודק ממש...

אתה יוצא מנקודת הנחה שיש מקור מימון לחתן ולכלה.

לעיתים זה לא כך, להורים אין את היכולת להרים חתונה (ובמיוחד שיש כמה ילדים במשפחה)

אז תגיד. למה עשו במקום כזה עם מנה ב200 ש"ח?

כי לא רוצים להרגיש מבויישים שלהורים אין את היכולת לממן ורצו להרגיש מלך ומלכה ליום אחד

ולעיתים מתנת החתונה זה כמעט כדין צדקה, ובזמנו רב פסק לי שאם יודעים שהזוג חסר אמצעים, ניתן לתת מתנה מכספי מעשר למרות שעשו חתונה מעבר ליכולתם (מה שלא כך בשאר דברים שביום יום שאינך צריך לממן למישהו מעבר לנורמה רגילה)

כמובן שכל זוג לגופו.

ולא תמיד יודעים מה מצב מאחורי הקלעים, גם אם נראה שהכל בסדר.

כי גם לי אין מקור מימון

מחוייבות לשים סכום כמו הסטנדרט

אלא כמו שמתאים לך

או באמת מתנה צנועה אבל שימושית

מה שאת בוחרת,בסכום שיתאים לך.

(כלי בית/ מפת שולחן/ אגרטל יפה )

ככה את כן משתתפת בשמחה

וגם בלי לתת בומבה של סכום שייקשה עלייך.

חתונה זה לא רפורט

אין סיבה להרגיש רע עם ההזמנה.

אני מאמינה

שמי שהזמין אותך

רוצה לראות אותך

לא את הכסף שהבאת.

אז גם כל החברים היו בערך תינוקים.

אחד מהתינוקים העניק לי במתנה אלי לוזון לשירותים בצורה של צפרדע.

No hard feelings 

אבל גם לא חייב לשבת ליד שולחן ול"תפוס מנה"

אם אני יושבת ליד שולחן זה כבר נחשב שתפסתי מנה או תלוי באוכל עצמו?

עצם הישיבה ליד שולחן, נקרא שתפסת מנה.

גם אם לא אכלת כלום

יותר נכון. עצם זה שיש שולחן שמוגש אליו אוכל.

זה נחשב שבעל השמחה משלם על 10-12 מנות

לא משנה אם יושבים לידו 2/3/15 אנשים.

לכן אם כבר את מגיעה לאולם ואת חפצה לאכול יש עדיפות לשבת ליד שולחן שכבר "נפתח" ויש לידו מקום

ובכל מקרה לא" לפתוח שולחן"

מובן, שאם אתה נותן צדקה בדרך מכובדת של מתנה, זו מעלה גדולה, אבל תשאיר לי את החשבונות בסדרי העדיפויות שלי בצדקה.

אבל לא להניח שאם הם עשו חתונה ב300 שח למנה זה אומר שיש להם.

תמיד אפשר להגיע רק כדי לשמח

אוכל? לא חייב לשבת ליד שולחן ולתפוס מנה.

יש מספיק אוכל בבר שלפני החופה

הייתי מגיע לחתונה, אוכל בבר (שבדרך כלל הוא עשיר מאוד ולא צריך יותר מכך) שלפני החופה.

לא יושב ליד שולחן בזמן האוכל ולא שם מתנה.

ככה אני הייתי מרגיש בנוח

בהתחלה החברים היו מתפלאים עליי. לאחר מכן זה הפך להיות נוהג קבוע של כמה חבר'ה.

כי שיש לך 2-3 חתונות בשבוע.

גם 100 שח במתנה מצטבר לכסף גדול בסוף החודש.

ולשבת במקום ולאכול מנה שעלותה 100+ מבלי לשלם עליה, הרגיש לי מעט לא נוח.

לא מציע,

אבל זאת גם אפשרות.

כמובן ניתן לעדכן את בעלי השמחה שיבינו מדוע אין מתנה ממך (לא שבאמת מחפשים)

במילא אני לא אוכל שום דבר, חבל על הכסף.

בחתונה אחרת - עשינו חצי. 4 אנשים (למעשה שני ילדים) על 2 כיסאות.  חבל על הכסף שעולה המנה....

רק שהיום מראש שואלים כמה מתכוונים להגיע כדי לדעת לסדר מקומות ישיבה... 

אז להגיד שאני לא באה כדי שלא יזמינו לי מנה ובסוף כן לבוא?

ואם היו מתעקשים. הייתי אומר שכנראה בסוף לא יכול להגיע.

בפועל. זה לא שכל ערב אני הייתי אוכל סעודת מלכים כמו שאולם.

כך שבר החתונה בהחלט הספיק להשביע אותי+

לרוב החתונות מהשיעור שלי שהייתי הולך, הייתי יושב כמה ימים לפני וכותב פיוט על החתן והכלה, משהו שווה ומושקע עם אקרוסטיכון והכל, מדפיס יפה וחותם בכתב יד עם ברכה צנועה. אני חושב שזה שווה הרבה יותר ממאה-מאתיים שקל. אבל זה לא מכסה את המנה. (התחלתי עם זה כי לחתונה הראשונה החברים אמרו לי שלא מביאים כסף, ומהבית חונכתי שלא ראוי לבוא בידיים ריקות..)

הוא התחיל להקניט אותי.

אם היא חברה מהאולפנה יש מצב היא עשתה משמחים לפעמים עושים את זה בגיל קטן  תבדקי את זה עם חברה טובה שלה

ואז את לא חייבת להגיע ל200

אם היא הזמינה מיליון חברות כנראה זה המצב..

אם אין לך כרגע לא הייתי רוצה שישמו לי כסף אפשר לבוא לשמח יש כיסא כלה חופה ריקודים

בשנים האחרונות בכל חתונה שהייתי של חברים לא ראיתי מנות משמחים.

כולנו בני 30+ 

לא משנה לי כמה עלתה להם המנה/החתונה

המתנה היא לא כדי לכסות להם את האירוע.

אם זאת חברה קרובה אני שמה יותר.

כשהיינו צעירות והיו מנות משמחים אז לא שמנו או שמנו במעטפה אחת כל אחת 50 שקל, משהו כזה.

הייתי שמה 150 אם זה מה שהיה ביכולות שלי כרגע 

נראה לי שזה בסדר גמור ואולי אפילו נכון לשים פחות אם את לא עובדת מזה זמן מכובד, את לא אמורה להתרושש מחתונות של חברים.

באותו יום הפכתי למרושש הקדוש

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.