למדה איתי באולפנה...

זה עלול להראות קמצני אבל אם אין אז אין.

זה המינימום..

בוודאי, אפילו פחות - צעירים מעל עשרים

אולי קצת יותר. למסעדות יוקרה, אינני הולך אף פעם.

הם כנראה מאוד נהנים מזה שאני נמצא שם (או לכה"פ מזה שציבור גדול של חברים נמצאים שם).

הם קונים מנה יקרה ואתה משלם יותר בגלל שזה יקר.

איך הם מרוויחים במצב כזה? הם עוד עלולים להפסיד כי לא בטוח שכולם יביאו בהתאם למנה היקרה.

דבר שני, אם אתה נהנה בהתאם אז תביא בהתאם.

אתה לא הולך למסעדות יוקרה אבל אחרים כן.. הם לא יכולים לבטל הכל בגללך.

זה לא כסף?

אותו דבר כשמישהו מזמין לחתונה. זה האירוע שלו האחריות עליו. זכותו להזמין, זכותו לא להזמין. יכול לעשות אירוע בסגנון חרדי עם טשונט וקוגל, אם הוא יכול ורוצה, זכותו לעשות באולם שעולה מאה אלף שקל. האורחים אינם צד בזה.

אין לי מושג מאיפה הגיע בחלק מהציבורים צפייה שהאורחים יממנו את האירוע.

ולא עושים אירוע יקר על סמך זה שהאורחים יכסו.

אם מישהו בוחר ללכת לאולם של 400 שקל למנה זאת לא בעיה שלי

אם מישהו בוחר להביא איזה להקה מפוצצת או עיצוב אולם מרשים- זה על חשבונו והוא צריך לוודא שיש לו מאיפה לשלם את זה לפני שמתחייב לזה.

אני לא באה לאירוע כדי לעזור לזוג לשלם את החתונה.

נוצר נוהג מקובל בהרבה מקומות שנותנים מתנה כשווי מנה ממוצעת באולם.

כי בסופו של דבר האורחים הם בעיקר הנהנים העיקריים מהאוכל שבאולם (בחתונה שלי לא אכלתי כלום במהלך החתונה. רק חתיכת לחם קטנה בסוף כדי שאוכל לברך ברכת המזון ושבע ברכות )

כשאני הולכת לאולמות שידוע שיקרים, אני ממש לא מכסה מנה ולא חושבת שזה תפקידי.

ובאותה מידה, כשאני הולכת לאירוע והאוכל שם לא בהכשר שאני אוכלת אני עדיין מביאה מתנה כי המתנה היא לא כדי לכסות מנה אלא כדי לתת מתנה לחתן ולכלה.

דווקא כששמים בכל שולחן (או בכלל במזנון) קערה גדולה של תפוחי אדמה, קערה גדולה של אורז ומגש פולקע חופשי - אתה חוזר שבע. שמה גם ממלאים מחדש ובשמחה מביאים לך עוד לחמניות וחומוס לשולחן.

ככל שהחתונה יותר יקרה ואתה מקבל (קרה לי באמת) במנה ראשונה פיסת דג על עלה חסה, עם עיצוב של רוטב בסגנון ציור של שקספיר ובמנה העיקרית את אותו פולקע, רק שהחליפו את העצם במקל קינמון והוא מגיע לך אישית על קצת פירה מטובל שהשף עמד שעות לעצב צלחת צלחת - אנחנו חוזרים רעבים...

אם קשה להם לעמוד בכך אז שלא יעשו חתונה יקרה

מחיר סביר זה בין 200 ל300

וזה גם פלונטר לחתן ולכלה.

כי גם אם רוצים לחסוך, אין כמעט אולמות זולים.

ואני שם בשביל להשתתף בשמחתה

את שמה כי את רוצה "לכסות את הנזק" שאת עושה? או כי את רוצה לתת לה מתנה כי את אוהבת אותה?

מה לעשות בסיטואציה שלך, בעיני, זה פועל יוצא מהשאלות האלה.

אבל מה זה משנה מה אני... אני שואלת מה ראוי ונכון לעשות

הסיבה שאני שם זה כדי לשמח אותה, אבל הסיבה שאני נותנת את הכסף זה נטו לכסות הוצאה כלכלית

ולדעתי אם את רוצה לתת מתנה

שהיא שווה- כסף (במקום הסכום)

עם הקדשה יפה ואישית

זה גם יכול להיות פיתרון טוב.

למרות שחברות שלי לרוב אשכנזיות בסוף, בגלל שזו התרבות שאני באה ממנה אני לא אהיה מסוגלת.

אבל אם אין אפשרות לשים 200 שח מתנה

ובכל זאת רוצים לתת משהו

אפשר לשים לחברה (אפילו שהיא ספרדיה) מתנה ב50 שח

זה כנראה פחות יעליב מאשר לשים 50 במעטפה.

למרות שאני זוכר שבחתונה שלי, היה חשוב לנו שהחברים יבואו, לא היה קריטי איזה מתנה הם יביאו (או אם בכלל)

ובחברה ממנה אני באה מביאים מינימום 200, ממש לא 150

בגדול, כשאני מגיע לחתונה, כבר השקעתי בחתן ובכלה את הערב, את הכחות של אשתי שצריכה להשכיב לבד (או מחיר של ביבי סיטר כששנינו מוזמנים), את מחיר הנסיעה (בד"כ) ואת העיפות של מחר. את כל זה עושה באמת בשמחה. אבל, אם אחרי כל זה, עינם תהיה צרה, כי מה ששמתי לא מספיק להם - הם מוזמנים לא להזמין אותי.

צודק ממש...

אתה יוצא מנקודת הנחה שיש מקור מימון לחתן ולכלה.

לעיתים זה לא כך, להורים אין את היכולת להרים חתונה (ובמיוחד שיש כמה ילדים במשפחה)

אז תגיד. למה עשו במקום כזה עם מנה ב200 ש"ח?

כי לא רוצים להרגיש מבויישים שלהורים אין את היכולת לממן ורצו להרגיש מלך ומלכה ליום אחד

ולעיתים מתנת החתונה זה כמעט כדין צדקה, ובזמנו רב פסק לי שאם יודעים שהזוג חסר אמצעים, ניתן לתת מתנה מכספי מעשר למרות שעשו חתונה מעבר ליכולתם (מה שלא כך בשאר דברים שביום יום שאינך צריך לממן למישהו מעבר לנורמה רגילה)

כמובן שכל זוג לגופו.

ולא תמיד יודעים מה מצב מאחורי הקלעים, גם אם נראה שהכל בסדר.

כי גם לי אין מקור מימון

מחוייבות לשים סכום כמו הסטנדרט

אלא כמו שמתאים לך

או באמת מתנה צנועה אבל שימושית

מה שאת בוחרת,בסכום שיתאים לך.

(כלי בית/ מפת שולחן/ אגרטל יפה )

ככה את כן משתתפת בשמחה

וגם בלי לתת בומבה של סכום שייקשה עלייך.

חתונה זה לא רפורט

אין סיבה להרגיש רע עם ההזמנה.

אני מאמינה

שמי שהזמין אותך

רוצה לראות אותך

לא את הכסף שהבאת.

אז גם כל החברים היו בערך תינוקים.

אחד מהתינוקים העניק לי במתנה אלי לוזון לשירותים בצורה של צפרדע.

No hard feelings 

אבל גם לא חייב לשבת ליד שולחן ול"תפוס מנה"

אם אני יושבת ליד שולחן זה כבר נחשב שתפסתי מנה או תלוי באוכל עצמו?

עצם הישיבה ליד שולחן, נקרא שתפסת מנה.

גם אם לא אכלת כלום

יותר נכון. עצם זה שיש שולחן שמוגש אליו אוכל.

זה נחשב שבעל השמחה משלם על 10-12 מנות

לא משנה אם יושבים לידו 2/3/15 אנשים.

לכן אם כבר את מגיעה לאולם ואת חפצה לאכול יש עדיפות לשבת ליד שולחן שכבר "נפתח" ויש לידו מקום

ובכל מקרה לא" לפתוח שולחן"

מובן, שאם אתה נותן צדקה בדרך מכובדת של מתנה, זו מעלה גדולה, אבל תשאיר לי את החשבונות בסדרי העדיפויות שלי בצדקה.

אבל לא להניח שאם הם עשו חתונה ב300 שח למנה זה אומר שיש להם.

תמיד אפשר להגיע רק כדי לשמח

אוכל? לא חייב לשבת ליד שולחן ולתפוס מנה.

יש מספיק אוכל בבר שלפני החופה

הייתי מגיע לחתונה, אוכל בבר (שבדרך כלל הוא עשיר מאוד ולא צריך יותר מכך) שלפני החופה.

לא יושב ליד שולחן בזמן האוכל ולא שם מתנה.

ככה אני הייתי מרגיש בנוח

בהתחלה החברים היו מתפלאים עליי. לאחר מכן זה הפך להיות נוהג קבוע של כמה חבר'ה.

כי שיש לך 2-3 חתונות בשבוע.

גם 100 שח במתנה מצטבר לכסף גדול בסוף החודש.

ולשבת במקום ולאכול מנה שעלותה 100+ מבלי לשלם עליה, הרגיש לי מעט לא נוח.

לא מציע,

אבל זאת גם אפשרות.

כמובן ניתן לעדכן את בעלי השמחה שיבינו מדוע אין מתנה ממך (לא שבאמת מחפשים)

במילא אני לא אוכל שום דבר, חבל על הכסף.

בחתונה אחרת - עשינו חצי. 4 אנשים (למעשה שני ילדים) על 2 כיסאות.  חבל על הכסף שעולה המנה....

רק שהיום מראש שואלים כמה מתכוונים להגיע כדי לדעת לסדר מקומות ישיבה... 

אז להגיד שאני לא באה כדי שלא יזמינו לי מנה ובסוף כן לבוא?

ואם היו מתעקשים. הייתי אומר שכנראה בסוף לא יכול להגיע.

בפועל. זה לא שכל ערב אני הייתי אוכל סעודת מלכים כמו שאולם.

כך שבר החתונה בהחלט הספיק להשביע אותי+

לרוב החתונות מהשיעור שלי שהייתי הולך, הייתי יושב כמה ימים לפני וכותב פיוט על החתן והכלה, משהו שווה ומושקע עם אקרוסטיכון והכל, מדפיס יפה וחותם בכתב יד עם ברכה צנועה. אני חושב שזה שווה הרבה יותר ממאה-מאתיים שקל. אבל זה לא מכסה את המנה. (התחלתי עם זה כי לחתונה הראשונה החברים אמרו לי שלא מביאים כסף, ומהבית חונכתי שלא ראוי לבוא בידיים ריקות..)

הוא התחיל להקניט אותי.

אם היא חברה מהאולפנה יש מצב היא עשתה משמחים לפעמים עושים את זה בגיל קטן  תבדקי את זה עם חברה טובה שלה

ואז את לא חייבת להגיע ל200

אם היא הזמינה מיליון חברות כנראה זה המצב..

אם אין לך כרגע לא הייתי רוצה שישמו לי כסף אפשר לבוא לשמח יש כיסא כלה חופה ריקודים

בשנים האחרונות בכל חתונה שהייתי של חברים לא ראיתי מנות משמחים.

כולנו בני 30+ 

לא משנה לי כמה עלתה להם המנה/החתונה

המתנה היא לא כדי לכסות להם את האירוע.

אם זאת חברה קרובה אני שמה יותר.

כשהיינו צעירות והיו מנות משמחים אז לא שמנו או שמנו במעטפה אחת כל אחת 50 שקל, משהו כזה.

הייתי שמה 150 אם זה מה שהיה ביכולות שלי כרגע 

נראה לי שזה בסדר גמור ואולי אפילו נכון לשים פחות אם את לא עובדת מזה זמן מכובד, את לא אמורה להתרושש מחתונות של חברים.

באותו יום הפכתי למרושש הקדוש

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז